צוואה לגבי זכויות ביטוח לאומי

בל (נצ') 2166/99 צוואה לגבי זכויות ביטוח לאומי 1. בפנינו תביעה שבכותרתה עותר התובע "ליתן תוקף לצוואת התובע בעניין זכויותיו במוסד לביטוח לאומי". התובע , בזמנו , הסכים לחזור בו מהתביעה , והיא נמחקה ללא מתן צו להוצאות , אולם בשלב מאוחר יותר ביקש לבטל את פסק הדין , ולדון בתביעה לגופה. לאחר ששקל בית הדין את בקשת התובע , החליט , חרף התנגדות הנתבע לבטל את פסק הדין , וזאת על מנת שהתובע לא יחוש שלא ניתן לו יומו בפני בית הדין. מאחר ומדובר בתביעה שהמחלוקות לעניינה נטושות בשאלות משפטיות בלבד, הורה בית הדין על הגשת סיכומים בכתב , ואלה אכן הוגשו. 2. בסעיף 9 לכתב התביעה , נרשם כהאי לישנא - "התובע מכריז בזה כי כספי פיצוייו שיוותרו בידי התובע לאחר מותו שייכים לגב' הרמן קולט ...ובמידה וגב' הרמן קולט לא תהא בחיים בעת ההיא יועברו יתרת הכספים לידי ילדיו של התובע....". בסיפא לכתב התביעה , מבקש התובע כי בית הדין "יורה לנתבע לקיים את צוואת התובע כלשונה". 3. האם מוקנית לבית דין זה הסמכות העניינית לדון בתביעה שבפנינו? א) הנתבע טען , מיד עם קבלת התביעה , כי בית הדין אינו מוסמך לדון בתביעה זו , בהעדר סמכות עניינית , ואף הגיש בקשה לדחיית התביעה על הסף בשל חוסר הסמכות. ב) בשאלת עצם הסמכות העניינית , טען התובע בסיכומים שהגיש כי מדובר בגימלאות , הטבות וזכויות שהן תוצאה של נכות בעבודה , שהן בתחום הסמכות הקנויה לבית הדין לעבודה. התובע הוסיף וטען , כי מדובר בשפוי של גמלאות הטבות וזכויות לפי פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי , אשר בית הדין הינו הערכאה המשפטית המוסמכת לענייננן , ואילו הצוואה הינה בקשה נגררת לנושאים אלה . התובע הדגיש כי הסעד ההצהרתי המבוקש על ידיו אינו נוגע לתחום המשפחתי , או לתחום שבין האדם ל"כלל העולם" , אלא למערכת היחסים שבין התובע לנתבע , באשר הנתבע הוא זה ש"נהנה מן ההפקר" במות המבוטח , ונהנה מכספי הפיצויים אשר הגיעו , למעשה , לתובע. ג) בסיכומי ב"כ הנתבע , נטען כי מדובר בענייני צואה , אשר בית הדין אינו מוסמך לדון בהם . ב"כ הנתבע הפנה לסעיף 391 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995 , אשר נשוא התביעה אינו נמנה בגדרם. ד) בחוק הירושה התשכ"ה-1965 נקבעו , בין היתר , ההוראות הבאות - סעיף 148 - "חוק זה אינו בא לפגוע ביחסי ממון בין איש לאשתו או בזכויות הנובעות מקשר האישות; אולם על זכויות ירושה ועל זכויות למזונות מן העזבון לא יחול אלא חוק זה". סעיף 151 - "בית המשפט המוסמך לפי חוק זה הוא בית המשפט לעניני משפחה". התובע מבקש , למעשה , שבית הדין יתן תוקף לצוואתו לפיה הכספים שיוותרו בידי המל"ל או לזכותו , לצורך תשלומי גמלאות לתובע , נכון למועד הסתלקותו של התובע מן העולם - יעמדו לזכות יורשיו , ולא ישארו בידי או לזכות הנתבע. זוהי עתירתו העיקרית של התובע , כעולה מכתב התביעה , ועל כן אין מקום לקבל את הטענה שבסיכומים , לפיה עניין הצוואה "נגרר" או "טפל" לעניין העיקרי , שהוא גימלאות הטבות וזכויות שלנפגע בעבודה. חוק בתי המשפט (נוסח משולב) התמ"ד 1984 , מתייחס , בסעיף 76 בו , לעניין ה"סמכות הנגררת" וקובע כי "הובא ענין כדין לפני בית משפט והתעוררה בו דרך אגב שאלה שהכרעתה דרושה לבירור הענין, רשאי בית המשפט להכריע בה לצורך אותו ענין אף אם הענין שבשאלה הוא בסמכותו הייחודית של בית משפט אחר או של בית דין אחר". דע עקא שבענייננו , אין לראות את התביעה כעניין שמובא "כדין" בפני בית דין זה , והבקשה למתן הצו ל"קיום הצוואה" - אינו מתעורר בו "דרך אגב"... אמור מעתה - מדובר , למעשה , בתביעה שעניינה העיקרי הוא "צואה" , והמוסמך בסמכות היחודית לדון בה הינו בית המשפט לענייני משפחה. משכך , ובין אם בהתחשב בהלכה הפסוקה , לפיה על בית דין זה לפרש מסגרת סמכותו באופן דווקני , ובין אם בכלל , דין התביעה שבפנינו להידחות מחוסר סמכות עניינית. 4. התובע ביקש , שככל שיחליט בית דין זה שאין מוקנית לו הסמכות העניינית לדון בתביעה - ימנע מלמחקה או לדחותה , ויעבירנה לבית המשפט המוסמך , על מנת שיחול הכלל של "לא יעבירנו עוד". איננו מוצאים לנכון להעניק , בנסיבות מקרה זה , את ה"סעד בשל חוסר סמכות" אשר נקבע בסעיף 79 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד - 1984. מדובר בסעד שמצוי בשיקול דעתו של בית הדין , ואיננו סבורים שבהתחשב בעובדה שהתובע מבקש "צו לקיום צוואה" , מקום בו טרם הלך לעולמו (ואנו מאחלים לו אריכות ימים) , ובהתחשב בעובדה שהוא מבקש מעין סעד הצהרתי אשר יושתת על מצב חוקי ומשפטי כמות שהוא היום - ואשר יוחל רק בתאריך בלתי ידוע בעתיד , על זכויות מי שיהפכו ליורשיו ותיולדנה , בתור שכאלה , רק עם פטירתו , במועד שבו המצב החוקי והמשפטי לא בהכרח יהא זהה למצבו היום. 5. סיכומו של דבר - התביעה שבפנינו נדחית מחמת חוסר סמכות. ירצה התובע , יוכל להגיש תביעה מתאימה לערכאה המוסמכת. למרות נסיבותיה של תביעה זו וההשתלשלות הדיונית של ניהולה - החלטנו שלא לתת צו להוצאות. צוואהירושהביטוח לאומי