שבר בימלאולרי בקרסול

תא (ב"ש) 8675/00 שבר בימלאולרי בקרסול

1. התובעת, ילידת 1939, נפגעה בתאונת דרכים ביום 19/1/99 (להלן:נ "התאונה") ומבקשת לחייב הנתבעים לפצותה בגין הנזקים שנגרמו לה.
 
2. הנתבעים הודו בחבותם (עמ' 12 לפרוטוקול).
 
3. ד"ר חנן טאובר, המומחה הרפואי שמונה, קבע כי נכותה הרפואית הצמיתה של התובעת כתוצאה מהתאונה , בתחום האורטופדי, היא בשיעור 5% .
 
המומחה קובע כי לתובעת, שבעת הבדיקה , היתה בת 61 - נגרם שבר בימלאולרי בקרסול שמאל, שהועמד וקובע בניתוח.
 
ד"ר טאובר מציין כי משך ההחלמה היה ארוך מהרגיל וכי התובעת סבלה תקופה ממושכת מכאב, נפיחות ושינויי צבע, ובעת הבדיקה נותרה עם סבל סובייקטיבי של כאבים בזמן מאמץ והגבלה בקרסול.
 
התובעת הפנתה לד"ר טאובר שאלות הבהרה ובתשובותיו השיב כי יתכן בהחלט כי תתקשה במידה מועטה ללכת מרחקים ארוכים ולעמוד זמן ממושך על רגליה, אך אין הוא רואה סיבה להגבלה בהרמת משאות כבדים ונשיאתם. כן לא מצא כי קיימת או תהא הגבלה בתנועות אחרות, למשל בהתכופפות, הזזת חפצים, טיפוס על כסא או סולם נמוך, וכך לא מצא עוד כי התובעת תתקשה בנהיגה ברכב בעל הילוכים רגילים.
 

ד"ר טאובר כן מצא כי יתכן הוא כי התהליך הארתרוטי יחמיר במשך 10 השנים הקרובות, אך להערכתו תהא ההחמרה קטנה מאוד ותנבע בעיקר מתהליך ההזדקנות הטבעי.
 
4. התובעת, כאמור, היתה בת 60 בעת קרות התאונה וטענה כי עובר לה עבדה במכירת ושיווק מוצרי קוסמטיקה.
 
אחר מחלוקת- הוסכם,סופו של דבר, כי שכרה של התובעת מעיסוקה זה היה כמעט זעום ועמד על סך 168 ₪ לחודש, ובשיערוך למועד הגשת סיכומי התובעת-על סך של 220 ₪.
 
התובעת אמנם טענה כי עקב התאונה לא היתה מסוגלת לשוב לעבודתה ואין היא מסוגלת לשוב אליה - אך נראה הוא כי גם בא כוחה, ודאי הנתבעים - מסכימים כי לא זה עיקר המחלוקת, ועיקר הפסדה, וכפי שהצהירו בישיבת בית המשפט מיום 21/1/01 - עיקר הדיון - הוא בתביעתה לעזרה וסיעוד, דהיינו לשיפויה בגין הוצאותיה תחת פריט זה בעבר ולפיצוי המגיע לה עבור מה שתזדקק לו בעתיד, ולראייה - הנה לא נטען כלל בסכומי התובעת להפסד השתכרות לעתיד.
 
5. התובעת נתנה עדויותיה הראשיות בתצהירים ומטעמה העידו היא והגב' מרים סלע, מי שנטען כי סעדה אותה אחר התאונה.
 
התובעת אמנם ביקשה להעיד עדה נוספת - אך ויתרה על העדתה (עמ' 11 לפרוטוקול).
 
הנתבעים לא העידו מטעמם.
 
בהסכמת ב"כ בעלי הדין - הוגש תיק המוצגים מטעם התובעת למעט ת/7 שהוצא והוחזר.
 
6. אין חולקין כי התובעת נפגעה בתאונה, וכאמור נכותה הרפואית הצמיתה היא
בשיעור 5%.
 
אין חולקין גם כי התובעת נזקקה , מתוך גילה ומתוך אופי הפגיעה בה - לעזרה וסיעוד בעבר, וכי תזדקק גם בעתיד - אך אינני יכולה לפסוק כפי שיטתה, במיוחד לא אחר שנשמעו הראיות מטעמה, וכבר עתה אני קובעת כי ניסתה להכביר ולהפריז, ובנסיונה זה יש להמעיט ולהחסיר מאמינותה ומהימנותה.
 
ב"כ התובעת מדבר בסיכומי טענותיו בנטל המונח והוא מבקש לקבוע כי עדותה של התובעת לא נסתרה בעניינים שונים ומכאן יש לקבלה - כך בכל הקשור לאי יכולתה לשוב לעבודה, לעזרה המוגברת שניתנה לה על ידי העדה הגב' סלע, לעזרה שקיבלה מאלמונית בשם זהבה, להוצאות שהוציאה עבור בדיקות רפואיות, רכישת תרופות ומכשור רפואי, להיזקקותה היום לעזרה יומית - בקניות, בישול ונקיון.
 
בין היתר טוען ב"כ התובעת גבי חובת הנתבעים לחקור בכל ענין שאינו מוסכם , והוא מבקש לבוא למסקנה - כי אם לא נחקר ואם לא נסתר - הנה יש לקבל גירסת התובעת במלואה.
 
אך כאן יש לומר לו, לב"כ התובע, כי ודאי ההלכות גבי הנטל המונח - מוכרות לו, וכפי הידוע - כאשר בפני בית המשפט מונחת עדות בעל דין יחידה - הנה על בית המשפט, אם הוא רואה לפסוק על פי אותה עדות לנמק נימוק מפורט ומיוחד - מדוע הוא מוצא להסתפק בעדות זו, ועלי לומר כי מתוך התרשמותי מהתובעת - לא מצאתי כך לעשות.
 
התובעת מבקשת לסמוך תביעתה , בין היתר, על עזרה שקיבלה מאחת בשם זהבה שלפי שיטתה את שירותיה שכרה לטיפול בה מידי יום ביומו, שלוש שעות בבוקר ,ושלוש שעות אחר הצהריים וכן לשלוש שעות בבוקר בימי שבת - בהן לא הגיעה בתה אוסנת (שלא העידה סופו של דבר) - בעלות של 30 ₪ לשעת עבודה.

אותה זהבה טיפלה בתובעת , לפי שיטתה, עד יולי 1999, ושולם לה סך של כ- 12,000 ₪.
 
משום מה - לא אותרה אותה זהבה ואף לא ניתנו שום מסמך, קבלה או אישור על התשלומים שנעשו לה כביכול .
 
התובעת אמנם טענה כי לא יכולה היתה לאתר אותה מטפלת - אך את טענתה אינני מקבלת , שהרי בשקידה ראויה ניתן היה , במיוחד כאשר מדובר בפריט כה חיוני וחשוב לתביעתה.
 
וודאי, אם כך, כי לא ניתן לסמוך על טענות התובעת לבד - ועל פיהן לפסוק.
 
התובעת אמנם העידה כי יש בידיה רשימה של כל השעות בה סייעה לה אותה זהבה - אך את הרשימה לא הציגה, ולפי עדותה אין היא זוכרת אף מהו בדיוק הסכום ששילמה לה, ולפי הערכתה מדובר בסך של 2,500 עד 3,000 ₪.
 
וכאמור - אף שהיא מעידה כי שילמה לאותה זהבה במזומן, ממשיכות שמשכה מהבנק, ובידיה להביא אישורים - לא הציגה כאלה.
 
לתובעת גם לא היה הסבר נותן מדוע לא הזכירה, בהליכים שנתקיימו במל"ל - כי קיבלה סיוע מאותה זהבה, ותשובתה הטיפוסית:ב -
"אם את מראה לי את הטופס של המל"ל, שם יש שאלה אם קיבלתי עזרה בתשלום ולשאלתך מדוע לא הזכרתי שם את זהבה, אני אומרת שלא הזכרתי.
לשאלתך אם אין לי תשובה למה לא הזכרתי את זהבה, אני אומרת שלא הזכרתי. אולי זה פרח לי מהראש. אני לא חשבתי על זה בכלל שאני צריכה להזכיר את זהבה. לא חשבתי על הנושא הזה..." (עמ' 7, 8 לפרוטוקול).
 
עוד להוסיף כי בעדותה של הגב' סלע, שאין ספק כי תמכה וסייעה - נתגלו סתירות ופירכות, ולמשל מעדותה לא ניתן היה להסיק או להבין כי התובעת העיסקה אחת בשם זהבה, ודוקא להפך, הנה העידה כי:ו -
"לשאלתך אם היתה לתובעת עוזרת מטעם חב' הביטוח אני אומרת שנכון. לא היתה לה עוזרת אחרת" - וכך מעידה אותה מי שטיפלה בתובעת תקופה ארוכה - והיא הנותנת.
 
הגב' סלע מעידה למשל כי הסיעה התובעת לטיפולים ברכבה - אך התובעת טוענת כי הוציאה הוצאות עבור נסיעות , טיפולים ובדיקות רפואיות - בלא שהיא תומכת טענתה זו במסמכים כלשהי , והנה לך סתירה נוספת.
 
בענין אחר - מאשרת התובעת כי היא לוקחת בקביעות תרופות שאינן קשורות לפגיעתה בתאונה - אך צרפה קבלות בגינן, כאילו הן כן קשורות.
 
ובאשר להשתכרותה טרם התאונה - לא היה לתובעת מענה נותן לשאלה מדוע לא הצהירה בתביעתה לגמלת סיעוד מהמל"ל אודות הכנסותיה מעבודה.
 
מתוך כל אלה - ברי הוא מדוע לא ניתן לפסוק לתובעת כשיטתה, ולציין כי הסיכומים שניתנו מטעמה מתעלמים לחלוטין ממה שהוברר, ולמעלה מכך - יש בהם סטייה מובהקת מטענותיה בכתב התביעה, ויש לקבוע כי לסכומים שהיא דורשת בגין עזרת זולת ועזרה במשק בית שניתנו ותנתנה - אין שחר ובסיס.

לציין כי עוד הוברר התובעת,שכאמור היתה בת 60 בעת התאונה - עברה להתגורר בסמוך לביתה, אחר שהסכם השכירות גבי הדירה בה התגוררה - נסתיים.
 
7. באשר לטענת התובעת גבי הסיוע, וההוצאות שתדרשנה בגין ניידות - הנה גם כאן יש לקבוע כי נקטה בהפרזה, שהרי המומחה מטעם בית המשפט השיב בתשובות לשאלות הבהרה, כאמור לעיל, כי אכן ויכול והתהליך הארתרוטי יחמיר במשך 10 השנים הקרובות - אך ההחמרה תהא קטנה מאוד ותנבע בעיקר מתהליך הזדקנות טבעי. כיצד מכאן מבקש ב"כ התובעת לקבוע כי קיים סיכוי להחמרת מצב, כי החמרה זו קשורה בתאונה ומתוך כך תזקק התובעת להוציא הוצאות מוגברות בגין ניידותה - לו הפתרונים.
 
8. אחר עיון, ובמקובץ מהאמור לעיל, ואחר שהוברר כי לתובעת לא היתה שום הכנסה מעבודה בחודשים טרם התאונה, ואחר שהוברר אופן עבודתה, השתכרותה המועטת, לאחר שלא הציגה אישור על הכנסה קודם התאונה אלא הסתפקה באישור על הכנסה שנתית, גם לא הציגה אישור כי נדרשה להפסיק עבודתה לאחר התאונה, מתוך מה שהוברר אודות הכנסותיה ואי הדיווח גביהן למל"ל (דמי שכירות בגין נכס שהיא משכירה), ומתוך הנכות הצמיתה שנקבעה בשיעור 5% בלבד, כשכאן נפסק, לא אחת, כי נכות שכזאת - מטבעה אינה עלולה להשפיע על כושר התפקוד בנוגע להשתכרות אצל אדם מן היישוב, ומתוך שניתן להסיק מתוך ההשתכרות המועטת - כי אם עבדה התובעת, עשתה כן במשך שעות בודדות מדי חודש, ודאי לא נדרשה להליכה ממושכת שעות ארוכות מדי יום, ומתוך שהוברר כי בעבודתה - עסקה התובעת שנתיים בלבד, וטרם תקופה זו לא עבדה כלל - יש לפסוק לה פיצוי גלובלי שיהא בו לבטא באופן ריאלי, כמה שניתן, את הפסד השתכרותה בעבר, כשרואים אנו כי התובעת אינה מבקשת לפצותה בגין הפסדי השתכרות בעתיד - שהיא הנותנת גם.
 
9. יכולתי להכביר ולהוסיף, אך נדמה כי מה שהובא ופורט יש בו די למסקנה כי נזקיה של התובעת אינם עולים כדי אלה הנתבעים על ידיה ואף רחוקים הם כברת דרך מהטענות גופן, ומכאן שאין אתה יכול לפסוק כשיטת התובעת שיש בה להתעלם במופגן ממה שהוברר .
 
10. ומכל האמור לעיל, אני פוסקת לתובעת הסכומים הבאים:נ
9.1 כאב וסבל 6,857 ש"ח
9.2 עזרה וסיעוד בעבר
בגין הסיוע שנתנה הגב' סלע, בהתנדבות וכהחזר טובה
על עזרה שהושיטה לה התובעת קודם התאונה, סך
סך מוערך של 5,000 ₪
 
אינני מוצאת לפסוק דבר בגין שכר ששולם, כביכול,
לאותה מטפלת עלומה שזכרה כאמור בא רק
בעדות התובעת

9.3 הפסד השתכרות בעבר
סך גלובלי של 3,000 ש"ח
 
9.4 הוצאות בעבר ובעתיד
עבור נסיעות, ניידות, סיוע שידרש, ומתוך שלא
הובאו שום ראיות המעידות על הצורך בסעוד
עתידי, מהו אותו סעוד, באיזה היקף ידרש,
כשגם כאן מבקשים להתחשב ולפסוק אך על פי
עדות התובעת, ומתוך חוות דעתו של ד"ר יקים
ותשובותיו אודות מצב עתידי, ומתוך שהוברר כי
התובעת עברה להתגורר במחיצת ביתה,
סך גלובלי של 7,500 ש"ח
 
סה"כ 22,350 ש"ח
 
ניכויים
מתוך הסכום שנפסק יש לנכות סך משוערך של 7,403 ₪ -
תשלום תכוף שקיבלה התובעת ביום 20.7.99
 
סה"כ לפצוי 14,954 ש"ח
 
11. הנתבעים ישלמו, אם כן, לתובעת סך של 14,954 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית ממועד מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל (לציין כי הסכומים שנפסקו משוערכים למועד זה) ובצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור הקבוע בחוק, דהיינו 13% בצירוף מע"מ, כשסכום זה צמוד אף הוא ונושא ריבית חוקית ממועד פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל.
 
12. מזכירות בית המשפט תשגר עותק פסק הדין לב"כ בעלי הדין.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. שבר פתוח בקרסול

  2. השתלת עצם בקרסול

  3. פציעה קשה בקרסול

  4. נכות 10 אחוז בקרסול

  5. שבר בימלאולרי בקרסול

  6. נקע חוזר בקרסול בצבא

  7. שבר ללא תזוזה בקרסול

  8. שבר בקרסול תאונת עבודה

  9. נקע בקרסול תאונת דרכים

  10. שברים בקרסול שלא התאחו

  11. שבר בקרסול 10 אחוז נכות

  12. שבירת קרסול ביציאה מהרכב

  13. תאונת עבודה פגיעה בקרסול

  14. פגיעה בכף רגל - קרסול - אחוזי נכות

  15. שבר בקרסול השמאלי עקב תאונה

  16. שבר בקרסול בתאונה בדרך לעבודה

  17. סיבוב קרסול בירידה מהאוטובוס

  18. סיבוב של הקרסול ביציאה מהרכב

  19. תאונת דרכים 10% נכות בגין פגיעה בקרסול

  20. נכות 5% בגין הגבלה ניכרת בתנועות קרסול ימין

  21. קשיון נוח של קרסול רגל שמאל בעקבות תאונת דרכים

  22. נפילה תוך כדי ירידה מהרכב וחבלה בקרסול רגל שמאל

  23. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון