תאונת דרכים בגשר בית מעריב

תא (הרצ') 4119/01 תאונת דרכים בגשר בית מעריב

1. תובענה זו עניינה בתאונת דרכים שאירעה ב"גשר בית מעריב" בתל אביב, בתאריך 23.3.99, בשעות הלילה. אירעה התנגשות בין רכבו של מבוטח התובעת, שהיה נהוג בידי מר נשיא, לבין רכבה של הנתבעת 1, שהיה מבוטח בידי הנתבעת 2. התובעת שילמה למבוטחה, מר נשיא, את תגמולי הביטוח, בסך 5,849₪, והתביעה שבפניי היא תביעת שיבוב (תיחלוף), מכח סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח. אין בין הצדדים מחלוקת באשר לשיעור הנזק. המחלוקת היא, ראשית, בשאלה מי מן הצדדים נושא באחריות לתאונה, ושנית, בשאלה האם לנתבעת 1 כיסוי ביטוחי אצל הנתבעת 2, המכסה את התאונה הנדונה.
 
מי מן הצדדים נושא באחריות לתאונה
2. גירסת מר נשיא, מטעם התובעת, היא , כי הוא נסע בגשר בית מעריב, מכיוון צפון לדרום, כאשר הנתבעת 1, שנסעה בכיוון הנגדי, מכיוון דרום לצפון, סטתה למסלול הנסיעה שלו, ונסעה לכיוונו, במסלול שלו, כשחזית הרכב שלה לכיוון חזית הרכב שלו. הוא סטה מיד ימינה כדי למנוע פגיעה חזיתית, אולם לא הצליח למנוע את הפגיעה, ורכב הנתבעת 1 פגע בו מצד שמאל, בעיקר באיזור הדלת השמאלית האחורית.
ואילו הנתבעת 1 גורסת, כי היא נסעה בנתיב שלה, ואילו מר נשיא הוא שסטה מנתיבו ופגע ברכבה.
 
3. לאחר שבחנתי את מכלול הראיות, לא יכול להיות ספק, לדעתי, כי הנתבעת 1 היא האחראית לתאונה.
בראש ובראשונה אצביע על כך שהנתבעת 1 הורשעה בביהמ"ש לתעבורה, על פי הודאתה, בנהיגה בשכרות ותחת השפעת משקאות משכרים, ובנהיגה בחוסר זהירות. עפ"י
סעיף 42א' לפקודת הראיות, הממצאים והמסקנות של פסק הדין הפלילי קבילים, בתובענה שבפניי, כראיה לכאורה לאמור בהם. הכלל הוא כי "מקום שנאשם מודה בעובדות כתב האישום, ומורשע לאחר מכן עפ"י הודאתו, רואים את עובדות כתב האישום כמוכחות כלפיו, ובשל כך - בגדר ה"ממצאים" שבפסק הדין":ו ע"א 71/85 פד"י מ"א(4) 327, בעמ' 331. "עובדות כתב האישום", במקרה זה, היו שהנתבעת 1 "לא שמה לב לדרך, סטתה עם רכבה לכיוון המסלול הנגדי ופגעה עם פינה קידמית שמאלית בדופן שמאל של רכב הסובארו", וכן - כי היא "נהגה ברכב תחת השפעת משקה משכר". עובדות אלה, אם כן, הן הן "הממצאים" של פסק הדין הפלילי, אשר מהווים ראיה קבילה בתובענה שבפניי.
כב' השופט קדמי, בספרו "על הראיות - חלק שלישי" (תשנ"ט - 1999), בעמ' 1155, אומר כי על פני הדברים נראה כי משקלו הראייתי של פסה"ד הפלילי, במשפט האזרחי, אינו שונה ממשקלה של כל ראיה אחרת, ואין לו כח ראייתי "מוגבר". אולם הלכה למעשה שונים פני הדברים, הואיל ובעל הדין שכנגד אינו זכאי להביא ראיות לסתירת פסה"ד הפלילי אלא ברשות ביהמ"ש. התוצאה היא, כי מקום שלא ניתנה רשות כאמור (ובמקרה דנן, כלל לא נתבקשה רשות להבאת ראיות לסתור), נותר פסק הדין הפלילי כראיה שלא נסתרה, על כל המתחייב מכך ובהמשך (עמ' 1156) נאמר כי לפסק הדין הפלילי כשלעצמו משקל סגולי "מיוחד", ו"משקלו בדרך כלל יהא רב, ולא בנקל יהפוך השופט האזרחי מסקנותיו על פיהן, אם לא נתגלתה והובאה לפניו ראיה חדשה":נ ע"א 350/74 פד"י כט(1) 208, בעמ' 218. ועוד אומר כב' השופט קדמי בספרו (בעמ' 1158) כי מקום שהיריב חייב ברשות ביהמ"ש כדי להביא ראיות לסתור, הרי "מוגבר" למעשה כוחו הראייתי של פסה"ד הפלילי, שכן, אם לא ניתנת רשות, הוא נותר "בלתי נסתר" ולמעשה – "כמעט מכריע".
ב"כ הנתבעת טוענת כי במקרה דנן לא נדרשה רשות להבאת ראיות לסתור את פסה"ד הפלילי, הואיל וטענה של רשלנות תורמת איננה בבחינת ראיה הסותרת את תוכנו של פסה"ד הפלילי. אינני צריך להיכנס לשאלה זו, הואיל ובמקרה דנן ממילא לא הוכחה כל רשלנות תורמת מצד מר נשיא.
 
3. מלבד עצם הרשעתה של הנתבעת 1 בביהמ"ש לתעבורה, על המשמעות הנובעת מכך לענייננו (כמפורט לעיל), סבורני כי גם עצם העובדה שהיא נהגה בהיותה תחת השפעת אלכוהול, יש בה תמיכה בטענה כי התאונה נגרמה ברשלנותה, ולא ברשלנותו של מר נשיא.
 
4. לכך יש להוסיף, כי מיקום הנזק ברכבו של מר נשיא, כפי שעולה מהתמונות ת/1 (הנזק ברכבו הוא בעיקר בדלת השמאלית האחורית), מאשש את גירסתו שלו - ולא את גירסת הנתבעת 1 - באשר לאופן אירוע התאונה.
 
5. עוד יצוין כי אני מעדיף את עדותו של מר נשיא, על פני עדותה של הנתבעת 1, שלא תמיד הקפידה לדייק בעדותה. כך, הנתבעת 1 העידה בח"נ (פרו' עמ' 4), "שהתאונה היתה חזיתית ממש. אני כולי בתוך הנתיב שלי, והוא סטה שמאלה לנתיב שלי ופגע בי בחזית הרכב שלי עם חזית הרכב שלו". די לעיין בתמונות הנזק כדי להיווכח, שאין כל יסוד לעדות זו. התאונה בשום אופן לא היתה תאונה חזיתית. רכבו של מר נשיא נפגע בעיקר בדלת השמאלית האחורית, ורכב הנתבעת 1 נפגע בעיקר בפינתו השמאלית הקידמית.
 
6. לבסוף אזכיר את העובדה כי הנתבעת 1 עצמה בעדותה בביהמ"ש אמרה:ב "שנינו אשמים, אני לא מאשימה אותו, והוא לא מאשים אותי" (פרו' עמ' 4). בכך יש משום הודאה (לכל הפחות הודאה במקצת) באחריות. לו גירסתה היתה הגירסה הנכונה, לא ברור מדוע היא "לא מאשימה אותו", ומדוע היא סבורה ש"שנינו אשמים".
 
7. מסקנתי מכל האמור עד כאן היא, כי הנתבעת 1 (כפי שגם נאמר בכתב האישום, שבו הודתה) נהגה תחת השפעת אלכוהול, לא שמה לב לדרך, סטתה עם רכבה לכיוון המסלול הנגדי, ופגעה עם הפינה הקידמית שמאלית שלה, בדופן שמאל של רכבו של מר נשיא. הנתבעת 1 היא שגרמה ברשלנותה לתאונה, ואינני רואה כל רשלנות תורמת מצידו של מר נשיא.
 
שאלת הכיסוי הביטוחי
8. כפי שכבר נאמר, הנתבעת 1 הורשעה עפ"י הודאתה בין היתר בנהיגה בשכרות ותחת השפעת משקאות משכרים. בכתב האישום, שבו הודתה, נטען כי בדמה נמצא אלכוהול בריכוז של 129 מ"ג לכל 100 מ"ל דם. בתיק המשטרה, שהוגש וסומן נ/1, כלולה חוות דעת מומחה של מנהל היחידה לטוקסיקולוגיה משפטית בבית חולים תל השומר, שם נקבע כי בדמה של הנתבעת 1 נמצא אלכוהול בריכוז של 103 מ"ג לכל 100 מ"ל דם. כמו כן, בתיק המשטרה מצוי "טופס בדיקת מאפיינים לחשוד בנהיגה בשכרות", שמולא מיד לאחר התאונה, במקום התאונה, ובו צוין, מפיה של הנתבעת 1, כי שתתה 2 בקבוקי בירה גולדסטאר, וחוות דעתו של השוטר שמילא את הטופס היא, כי היא היתה תחת השפעה בינונית של אלכוהול, וכי לא היתה מסוגלת לנהוג. בעדותה במשטרה, סמוך לאחר התאונה (צורף לכתב ההגנה מטעמה), העידה הנתבעת 1 כי שתתה 2 בקבוקי בירה גולדסטאר קטנים. בטופס ההודעה על התאונה לחברת הביטוח שלה (הנתבעת 2) (סומן נ/4) כתבה הנתבעת 1 כי שתתה 2 בקבוקי בירה גולדסטאר קטנים, אולם הוסיפה כי בבית הזריקה לעצמה קורטיזון "שמקפיץ לה את האלכוהול בדם". כך כתבה גם במכתב נוסף אל הנתבעת 2, נ/5, כי מלבד 2 בקבוקי בירה גולדסטאר קטנים, שעה קודם לכן גם הזריקה לעצמה 100 מ"ג קורטיזון, וזאת מחמת מחלת האסטמה שלה, וכן כי נאמר ע"י הרופא המטפל שלה, שזה מקפיץ את האלכוהול בדם ומאיץ את קצב הלב. בעדותה בביהמ"ש, לעומת זאת, אישרה הנתבעת 1 כי שתתה 2 בקבוקי בירה, אולם טענה כי אין זה נכון שהזריקה לעצמה קורטיזון, וכי פותתה ע"י נציגי הנתבעת 2 לכתוב כך, על מנת שניתן יהיה להוציא את כספי הבטוח מחב' הביטוח של מר נשיא, התובעת.
 
9. בהקשר זה מעלה ב"כ הנתבעת 2 שורה של טענות משפטיות, שכבר נדחו ע"י בתי המשפט בערכאות השונות.
הטענה האחת היא, כי נהיגה תחת השפעת ערבוב של אלכוהול וסמים כמו תרופת הקורטיזון אינה מכוסה על פי פוליסת הביטוח.
פוליסת הביטוח (סעיף 18(ב) (5) לפוליסה התקנית) אינה מכסה "אבדן או נזק שנגרמו בשל היות נהג הרכב נתון להשפעת סמים".
אין בפוליסה כל סעיף אשר פוטר את חברת הביטוח מחבות, במקרה של נהיגה בשכרות. ב"כ הנתבעת 2 טוענת כי הסעיף הפוטר את חב' הביטוח מחבות, במקרה של נהיגה תחת השפעת סמים, יש לפרשו כמתייחס גם לנהיגה בשכרות. תשובתי לכך היא "שאין אנו קוראים לתוך חוזה ביטוח, שנוסח והוכן בידי חברת הביטוח, כל תנאי או פנייה לטובת חברת הביטוח, שאינם מפורשים בו":ו ע"א 639/77 פד"י לג(3) 533, בעמ' 542. יצוין כי הטענה שהסעיף, העוסק בנהיגה תחת השפעת סמים, יש לפרשו כחל גם על נהיגה תחת השפעת אלכוהול, היא טענה שנדונה ונדחתה כבר פעמים רבות ע"י בתי המשפט, ואין לי אלא להפנות לפסקי הדין שעסקו בשאלה זו:נ ע"א (ת"א) 1632/94 פוגריבצקי נ' מנורה חב' לביטוח דינים מחוזי כרך כ"ו(7) 548; ת.א. 1422/93 פוגרבצקי; ת.א. (עפולה) 151/94 שם טוב נ' עזבון אולג סדוי, בעמ' 10 לפסה"ד; ת.א. (ת"א) 74435/98 אולג נ' הכשרת היישוב; ת.א. (ת"א) 64022/93 סדוי נ' אררט, בעמ' 4-5 לפסה"ד.
 
10. מהו שמבדיל בין המקרה דנן לבין כל אותם מקרים שנדונו בפסיקה?
טוענת ב"כ הנתבעת 2, כי במקרה דנן היתה נהיגה לא רק תחת השפעת אלכוהול, אלא "מדובר בשילוב קטלני של אלכוהול ותרופות חריפות שהינן סמים למעשה". לטענתה, הביטוי "סמים" בפוליסה משמעו לאו דווקא סמים כהגדרתם בפקודת הסמים המסוכנים, אלא כל תרופה שמביאה לאיבוד צלילות הדעת וההתמצאות במרחב ובמיוחד תרופות קשות למקרי מחלה קשים כגון קורטיזון. לטענתה, שימוש באלכוהול בצירוף עם תרופות חריפות כגון קורטיזון, משמעו למעשה שימוש בסם, ועל כן פטורה הנתבעת 2 מחבות, הואיל והנתבעת 1 נהגה למעשה תחת השפעת סמים.
 
אינני מקבל טענה זו, משני טעמים.
ראשית, מבחינה עובדתית קיים ספק אם אמנם נטלה הנתבעת 1 קורטיזון, לפני הנסיעה שבה אירעה התאונה. אמנם, כך היא כותבת במכתביה אל הנתבעת, נ/4, נ/3, אולם בעדותה בביהמ"ש (עמ' 4 - 5) הכחישה את הדבר מכל וכל, באומרה:ב
 
"אני לא הזרקתי קורטיזון, אני כתבתי את זה כי הם אמרו לי שזה יעזור כדי שחברת דולב תחזיר את הכסף, ואם לא, אז אני נחשבת כלא משתפת פעולה. אני כבר לא משתמשת מזה שנתיים בקורטיזון. אין כזה דבר שאדם מזריק לעצמו קורטיזון. אפשר ליטול ונטולין באמצעות משאף או מכשיר אינהלציה. באותו ערב שתיתי שתי בירות... התוספת בדבר הקורטיזון זאת תוספת שביטוח ישיר ביקשה ממני להוסיף. הם אמרו לי שאני אוסיף את זה כיוון שזה יעזור להם לגבות את הכסף מדולב. אני לא הבנתי למה ואני לא ידעתי מה המשמעות של זה... איימו עלי שאם לא אעשה זאת, הם יאשימו אותי ברשלנות או בזדון".
 
ואכן, יש לציין, כי הן ב"טופס בדיקת מאפיינים לחשוד בנהיגה בשכרות" שנעשה מיד לאחר התאונה, במקום התאונה, והן בעדותה במשטרה, שנגבתה מספר שעות לאחר התאונה, אין זכר לגירסה כי נטלה קורטיזון לפני הנהיגה. גירסה זו מופיעה לראשונה רק במכתבים המופנים אל הנתבעת 2, אשר (לפי עדות הנתבעת 1) פיתתה אותה לכתוב כך, כדי לקבל את הפיצוי מן התובעת, והיום עושה בכך שימוש כדי להתנער מחבותה כלפי הנתבעת 1.
 
במצב דברים זה, ולאור עדותה של הנתבעת 1, אינני יכול לקבוע כי הוכח בפניי שהנתבעת 1 אכן נטלה קורטיזון, טרם הנהיגה שגרמה לתאונה.

שנית, אף לו שוכנעתי, עובדתית, כי הנתבעת 1 אמנם נהגה תחת השפעת ערבוב של אלכוהול וקורטיזון, הרי לא הובאה בפניי חוות דעת או כל ראיה רפואית בדבר משמעותו ותוצאתו של ערבוב שכזה. שלא כב"כ הנתבעת 2 (בסעיף 4.2 לסיכומיה), אינני סבור כי השפעת הערבוב של אלכוהול וקורטיזון הוא ענין שבידיעה שיפוטית. ואילו האמור במכתביה של הנתבעת 1 עצמה, כי הקורטיזון "מקפיץ את האלכוהול בדם", אין לו כל ערך ראייתי, באשר הנתבעת 1 אינה רופאה.
אשר לטענה כי הביטוי "סמים" בפוליסה, משמעותו לאו דווקא סמים כמשמעותם בפקודת הסמים המסוכנים, אלא גם "כל תרופה למעשה שמביאה לאיבוד צלילות הדעת וההתמצאות במרחב" - דעתי היא כי ביטויים בפוליסה מתפרשים בדרך כלל (ובהעדר הגדרה ספציפית אחרת) כפי המשמעות הנודעת להם בלשון בני אדם, והמשמעות של "סמים" היא אכן סמים המפורטים בפקודת הסמים המסוכנים, ולא תרופות. בפוליסה התקנית אין הגדרה של "סמים", כפי שב"כ הנתבעת טוענת בסיכומיה (סעיף 4.9), ואף לו היתה הגדרה כזאת, הרי לא הובאה כל ראיה כי הקורטיזון (לבדו, או בשילוב עם אלכוהול) מביא לאיבוד צלילות הדעת וההתמצאות במרחב. אינני מקבל אפוא את מסקנתה של ב"כ הנתבעת 2, כי שילוב של אלכוהול וקורטיזון כמוהו כשימוש בסם. טענה זו טעונה הוכחה רפואית, וכזו לא הובאה בפניי.
 
11. טענה נוספת בפי הנתבעת 2 היא, כי אין כיסוי ביטוחי למעשה זדון שנגרם בידי המבוטח במתכוון, וכי הנתבעת 1 היתה מודעת להשפעת האלכוהול בשילוב עם הקורטיזון, ועל כן יש לראותה כמי שהכניסה עצמה בזדון למצב שאינה מסוגלת לנהוג. גם טענה זו נדחתה כבר פעמים רבות בפסיקה, וכדי לקצר אסתפק, גם כאן, בהפניה לפסקי דין אלה; ע"א (ת"א) 1632/94 פוגריבצקי נ' מנורה דינים מחוזי כו (7) 548, בעמ' 3,2 לפסה"ד; ת.א. (ב"ש) 874/84 כלל נ' חזן פס"מ תשמ"ח (א) 208, בעמ' 211; ת.א. (עפולה) 151/94 שם טוב נ' עזבון סדוי בעמ' 11 לפסה"ד; ת.א. (ת"א) 74435/98 אולג נ' הכשרת היישוב; ת.א. (ת"א) 64022/93 סדוי נ' אררט, בעמ' 6 לפסה"ד.
 
12. ועוד טענה הנתבעת 2, כי המבוטח אינו חייב בתגמולי ביטוח בעד נזק שהמבוטח יכול היה למנוע או להקטין, וכי במקרה דנן יכולה היתה הנתבעת 1 למנוע את התאונה אלמלא נהגה תחת השפעת תרופות ואלכוהול. גם טענה זו נדונה ונדחתה במפורש על ידי ביהמ"ש המחוזי בענין ע"א (ת"א) 1632/94 פוגריבצקי הנ"ל, תוך הפניה לחיבורו של פרופ' א' ידין "חוק חוזה הביטוח תשמ"א 1981", פירוש לחוקי החוזים, בעריכת ג' טדסקי, בעמ' 151 (ר' שם).
 
13. מוסיפה הנתבעת 2 וטוענת, כי היא פטורה מחבות על פי הפוליסה, מקום שהמבוטחת נהגה בהתרשלות רבתי ובהפקרות. גם טענה זו אינני מקבל. "פוליסת הביטוח באה לבטח נהג מפני רשלנות קלה כחמורה" (דברי כב' השופטת פליגלמן בענין ת.א. (ת"א) 74435/98 אולג נ' הכשרת היישוב). לו חפצה חב' הביטוח לפטור עצמה מחבות במקרה של רשלנות חמורה (או רשלנות רבתי) היה עליה לציין זאת בפוליסה, ואני חוזר בהקשר זה על הכלל, שכבר ציטטתי, "שאין אנו קוראים לתוך חוזה ביטוח, שנוסח והוכן בידי חברת הביטוח, כל תנאי או פנייה לטובת חברת הביטוח שאינם מפורשים בו" (ע"א 639/77 פד"י לג(3) 533, בעמ' 542).
פסקי הדין שב"כ הנתבעת 2 מזכירה בהקשר זה בסיכומיה, אינם נוגעים לענייננו. בע"א 418/74 פד"י כט(1) 303, ובע"א 56/77 פד"י לג(1) 337, היה מדובר בפוליסה לביטוח חבות מעבידים, המחייבת את המעביד לנקוט אמצעי זהירות לשם מניעת תאונות במפעלו, תניה אשר נובע ממנה פטור של חב' הביטוח מחבות עפ"י הפוליסה, במקרה של רשלנות חמורה (בדרגה של פזיזות או אי איכפתיות) מצד המעביד. ובע"א 465/84 דינים עליון, כרך ג', 557, היה מדובר בפוליסת "כל הסיכונים", אשר במפורש פטרה את חב' הביטוח מחבות עפ"י הפוליסה, במקרה של רשלנות רבתי של המבוטח.
במקרה דנן, אין כל תנאי כזה או דומה לזה בפוליסה הרלוונטית.
 
סיכום
14. אני מקבל את התביעה, ומחייב את הנתבעת 2 לשלם לתובעת סך של 6,411 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (17.11.99) ועד התשלום בפועל, ובתוספת אגרת המשפט, שכר העד מר נשיא בסך 200 ₪, ושכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪ בצירוף מע"מ ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תאונת דרכים בלילה

  2. תאונת דרכים בשטחים

  3. תאונת דרכים בשכם

  4. תאונת דרכים בנצרת

  5. תאונות דרכים בבית משפט ברמלה

  6. תאונות דרכים בבית משפט בעכו

  7. תאונות דרכים בבית משפט בחיפה

  8. תאונת דרכים בכוונה

  9. תאונות דרכים בבית משפט באילת

  10. תאונת דרכים בעזה - פיצויים

  11. תאונת דרכים בשטח c

  12. תאונת דרכים בעפולה

  13. תאונת דרכים בתלפיות

  14. תאונת דרכים בהרצליה

  15. תאונות דרכים בבית משפט בטבריה

  16. תאונת דרכים בכביש 4

  17. תאונת דרכים ברחובות

  18. תאונת דרכים במתכוון

  19. תאונת דרכים בכפר ג'ת

  20. תאונת דרכים בזמן פקק

  21. תאונת דרכים בבני ברק

  22. תאונת דרכים בכביש 40

  23. תאונת דרכים בתחנת דלק

  24. תאונות דרכים בבית משפט בהרצליה

  25. תאונת דרכים במהלך טסט

  26. תאונות דרכים בבית משפט בבאר שבע

  27. תאונת דרכים ליד רמאללה

  28. תאונת דרכים ליד נהריה

  29. תאונת דרכים ברחוב קק"ל

  30. תאונות דרכים בבית משפט בתל אביב

  31. תאונת דרכים בכפר מאג'ר

  32. תאונות דרכים בבית משפט בכפר סבא

  33. תאונות דרכים בבית משפט בבית שמש

  34. תאונת דרכים בכביש עטרות

  35. תאונת דרכים במפרץ חיפה

  36. תאונת דרכים בכפר דרוזי

  37. תאונת דרכים בכביש החוף

  38. תאונת דרכים במבשרת ציון

  39. תאונת דרכים בקריית חיים

  40. תאונת דרכים בנתיבי איילון

  41. תאונת דרכים בצומת ירקון

  42. תאונת דרכים בפניה שמאלה

  43. תאונת דרכים בצומת אשדוד

  44. תאונת דרכים ברחוב המסגר

  45. תאונת דרכים בקרית מוצקין

  46. תאונת דרכים באזור תעשייה

  47. תאונת דרכים בנסיעה אחורה

  48. תאונת דרכים בגשר בית מעריב

  49. תאונת דרכים בדרך לבית ספר

  50. תאונת דרכים בכניסה לקניון

  51. תאונת דרכים בכביש חד סטרי

  52. תאונת דרכים בזמן ערפל כבד

  53. תאונת דרכים בצומת בירושלים

  54. תאונת דרכים ליד רח' דב הוז

  55. תאונת דרכים בדרך לירושלים

  56. תאונת דרכים בצומת אלוף שדה

  57. תאונת דרכים בכניסה לירושלים

  58. תאונת דרכים ליד צומת גולני

  59. תאונת דרכים בכביש עכו חיפה

  60. תאונת דרכים בכביש עכו קריות

  61. תאונת דרכים בזמן המתנה ברכב

  62. תאונת דרכים במסגרת "יום כיף"

  63. תביעה בגין תאונת דרכים באשדוד

  64. תאונת דרכים בעצירה לפני רמזור

  65. תאונת דרכים במהלך המתנה לחילוץ

  66. תאונת דרכים בדרך חזרה מהבסיס

  67. תאונת דרכים ברחוב הרצל בנתניה

  68. תאונת דרכים במהלך מרדף משטרתי

  69. תאונת דרכים בגלל פנצ'ר בגלגל

  70. תאונת דרכים בכביש עכו כרמיאל

  71. תאונת דרכים באשמת שני הנהגים

  72. תאונת דרכים בתחנת דלק - מי אשם

  73. תאונת דרכים בגלל רכב שחסם נתיב

  74. תאונת דרכים בגלל חול על הכביש

  75. תאונת דרכים בדרך מהמרפאה לעבודה

  76. תאונת דרכים בצומת בקריית ביאליק

  77. תאונת דרכים: בצקת סביב עין ימין

  78. תאונת דרכים בשטח הרשות הפלסטינית

  79. תאונת דרכים: שברים בכפות הרגליים

  80. תאונת דרכים במתחם "ביג" בבאר שבע

  81. תאונת דרכים ליד צומת בילו ברחובות

  82. תאונת דרכים ליד בית חולים וולפסון

  83. תאונת דרכים ביציאה משביל עפר לכביש

  84. תאונת דרכים ברחוב קיבוץ גלויות בחיפה

  85. תאונת דרכים בכביש אשדוד לכיוון ירושלים

  86. תאונת דרכים בזמן סידורים הקשורים לעבודה

  87. תאונת דרכים: שבר פתוח בבוהן כף רגל שמאל

  88. תאונת דרכים: בשל פגיעה מאחור או התדרדרות לאחור ?

  89. תאונת דרכים בדרך לעבודה או נסיעה בעניינים פרטיים

  90. תאונת דרכים בין שני רכבים בחניון גרמה לפגיעה ברכב חונה

  91. תאונת דרכים בעליה בחניון תת קרקעי עם רכב שירד לתוך החניון

  92. תאונת דרכים בחולון בין רכב מאזדה לנטיס GLX 323 למסחרי יונדאי

  93. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון