להלן פסק דין בנושא נזקים לרכב בתאונת דרכים בצומת בקריית ביאליק 1. ביום 20.9.00 ארעה תאונת דרכים (להלן: "התאונה") בה היו מעורבים הנתבע (להלן: "יעקובי") והנתבעת שכנגד 2 (להלן: "פלדמן"), אשר המכוניות בהן נהגו בוטחו על ידי התובעת שכנגד והתובעת, בהתאמה.   2. בפני תביעות הדדיות, של התובעת והתובעת שכנגד, כאשר לא שנוי במחלוקת שסכומי התביעות משקפים את סכום הנזק אשר לשיפוי בגינו זכאים הצדדים בקיומה של אחריות של הצד שכנגד, וכשהמחלוקת ביניהם נטושה בשאלת האחריות לתאונה.   3. התאונה ארעה בצומת הרחובות ההסתדרות - הגפן, שבקריית ביאליק, שהינו צומת T, בכביש חיפה - עכו. לגרסת פלדמן התאונה התרחשה במהלך כניסתה לצומת, כשבכיוון נסיעתה האור ברמזור ירוק. לגרסת יעקובי התאונה התרחשה עת ביקש לחצות את הצומת, כשהרמזור בכיוון נסיעתו ירוק.   אין טענה כי פעילות הרמזורים במקום לא הייתה תקינה, ולפיכך רק אחת מהגרסאות מהווה תיאור נאמן של ההתרחשות בפועל.   4. הגם שבפני תביעות הדדיות, הנסמכות על גרסאות הנהגים המעורבים, למעשה זנחה התובעת שכנגד את תביעתה, שכן חוות דעת המומחה מטעמה וסיכומי הטענות מטעמה לא נועדו אלא לשכנע כי כפות המאזניים מאויינות, וכי לא ניתן לקבוע ממצא בשאלה איזה מהנהגים נכנס לצומת באור אדום. לטענת התובעת ניתן ויש להעדיף את גרסתה של פלדמן לאופן התרחשותה של התאונה.   5. חלק גדול מהעובדות הנוגעות לעניין אינן שנויות במחלוקת. לא שנוי במחלוקת כי:   א. פלדמן הגיע ברחוב הגפן וביקשה לפנות שמאלה, לרחוב ההסתדרות, שהינו הדרך הראשית.   ב. יעקובי נסע ברחוב ההסתדרות, בכוונה לחצות את הצומת בנסיעה ישר, מכיוון דרום לכיוון צפון.   ג. ברחוב ההסתדרות שישה נתיבי נסיעה, שלושה בכל כיוון, כאשר ביניהם מפריד אי תנועה. בכיוון נסיעתו של יעקובי שלושה נתיבי נסיעה, כאשר הימני ביותר מיועד לתחבורה ציבורית (להלן: "נת"צ"). עובר להתנגשות נסע יעקובי בנת"צ.   ד. מהירות הנסיעה המותרת ברחוב ההסתדרות הינה 70 קמ"ש.   ה. מופע הרמזור האדום ברחוב הגפן, המקום ממנו הגיע פלדמן, ארוך במיוחד, ובמקום מוצב שלט המודיע לנהגים על מופע רמזור אדום האורך שתי דקות.   ו. התאונה התרחשה מייד עם צאתה של פלדמן לצומת, כשיעקובי מגיע בנתיב הנסיעה הימני ביותר, ובשל צמחיה המצויה במקום שדה הראיה של הנהגים המעורבים לא אפשר להם לראות, האחד את משנהו, בטרם ארעה התאונה.   ז. כתוצאה מהתאונה הועפה מכוניתו של יעקובי וחצתה שישה נתיבים (המכונית נעצרה בנתיב הנסיעה הקיצוני ביותר, בכיוון הנסיעה הנגדי, לאחר שפרצה את גדר ההפרדה).   6. לגרסת התובעת, כפי שהובאה בעדותה של פלדמן ובהודעתה במשטרה (נ/1): פלדמן הייתה יחידה ברמזור בכיוון נסיעתה והגיעה לצומת כשהאור אדום. פלדמן המתינה כדקה עד לחילופי האור ברמזור לירוק. בטרם החלה בנסיעה הבחינה בכלי רכב בכביש הראשי, בכיוון נסיעתו של יעקובי, בנתיב השמאלי והאמצעי, כשהם בעצירה. מייד כשהחלה לצאת לצומת, בסמוך לרמזור, הרגישה מכה חזקה בצד השמאלי קדמי של מכוניתה, ובדיעבד התברר כי נפגעה על ידי יעקובי שנסע בנת"צ (הנתיב הימני ביותר).   פלדמן מכירה היטב את הצומת המצוי בנתיב נסיעתה למקום עבודתה..   7. לגרסת התובעת שכנגד, כפי שהובאה בעדותו של יעקובי, כשהתקרב יעקובי לצומת הבחין בחילופי האור ברמזור, מאדום לירוק, וזאת בהיותו בסמוך לתחנת האוטובוס. על מנת לעקוף את כלי הרכב שהיו לפניו, שרק החלו בנסיעה, עבר יעקובי לנתיב הימני - המיועד לתחבורה ציבורית - והמשיך בנסיעה שוטפת בנת"צ.   8. בנוסף על עדויות הנהגים המעורבים הגישו הצדדים חוות דעת של מומחים מטעמם.   א. מטעם התובעת הוגשה חוות דעתו של מר יצחק ג'ובני (להלן: "ג'ובני"), בוחן תנועה וחוקר תאונות דרכים, אשר חיווה דעתו כי גרסת פלדמן לאופן התרחשותה של התאונה מסתברת יותר, בשים לב לחוסר הסבירות שבגרסת יעקובי ביחס למהירות נסיעתו ובהיותה תואמת את תוכנית הרמזורים בצומת..   ב. מטעם הנתבעת הוגשה חוות דעתו של מר עזריה מליחי (להלן: "מליחי"), חוקר ובוחן תנועה. בחוות דעתו של מליחי ,המתארת ומנתחת את תוכנית הרמזורים בצומת שתי מסקנות עיקריות. הראשונה, בסעיף 3.3.3 לחוות הדעת בה נאמר: "אם מר יעקובי נכנס בירוק במופע 32 בצומת אוסישקין קרוב לוודאי שיגיע לצומת הגפן ויקבל ירוק במופע 22 באותו הזמן מופע 25 של הנהגת נמצא באדום".   המסקנה השניה, בסעיף 3.3.6 לחוות הדעת: "רצף הזמנים בשני הקצוות של התוכנית מראה על אפשרות של "גניבת רמזור" מצד כל אחד משני המעורבים".   בפרק הסיכום של חוות הדעת קובע מר מליחי כי סדר המופעים בשני הצמתים מאפשר את קיומה של כל אחת מגרסאות הנהגים המעורבים.   9. לאחר ששמעתי את הנהגים המעורבים אני מעדיפה את גרסתה של פלדמן לאופן התרחשותה של התאונה. הכרעה זאת מושתתת בעיקרה על ההתרשמות הכללית מאופן עדותם של העדים, ועל כך שעדותה של פלדמן הייתה המהימנה עלי מבין העדויות. הגם שההכרעה במישור זה אינה ניתנה, מטיבה ומהותה, להנמקה מלאה יצויינו בין השאר עמידתה הנחרצת על דוכן העדים, נכונותה הכנה לקיומה של בדיקת פוליגרף, במועד הדיון, בהמשך לדרישה שהועלתה על ידה בפנייתה למשטרה, לאחר שהתבשרה על סגירתו של תיק החקירה, וההתאמה המלאה שבין הודעתה במשטרה לבין עדותה בדיון. מאידך, הופעתו של יעקובי - בניגוד להצהרותיו החד משמעיות ביחס לאור ברמזור - הייתה נבוכה יותר, הססנית, מתנצלת, וביטוי מילולי לה ניתן למצוא בעמ' 6 לפרוטוקול: "לא אני ולא התובעת לא היינו עושים דבר בכוונה תחילה".   10. יצויין כי אין המסקנה דלעיל עומדת בסתירה לדבר מהאמור בחוות הדעת מטעם התובעת שכנגד. כל שעולה מפרק הסיכום שבחוות הדעת הנ"ל הוא כי תוכנית הרמזורים בצומת יכולה להעלות בקנה אחד עם כל אחת מהגרסאות, עניין שאינו שנוי במחלוקת בין הצדדים. יתרה מזאת, מר מליחי מציין בחוות דעתו כי אם יעקובי נכנס בירוק לצומת הקודם לצומת בו ארעה התאונה (אוסישקין), קרוב לוודאי שיגיע לצומת הגפן ( בו ארעה התאונה) באור ירוק. אולם מעדותו של יעקובי עולה כי בצומת אוסישקין עמד באור אדום ("אני עמדתי ברמזור בצומת שלפני" - עמוד 4, שורה 22).   11. להעדפת גרסתה של פלדמן חיזוק גם בשיקולים הבאים:   א. חוסר הסבירות שבמהירות הנסיעה הנטענת על ידי יעקובי, הטוען כי נסע במהירות של כ - 30 קמ"ש. מהירות נטענת זאת נראית בלתי סבירה בנסיבות. מדובר בכביש ראשי שמהירות הנסיעה המותרת בו הינה 70 קמ"ש, וכאשר יעקובי, הנוהג ברכב בנפח מנוע של 3,000 סמ"ק, מודה כי הגיע לצומת וחצה אותו בנסיעה שוטפת, תוך שהוא עובר לנת"צ על מנת להמשיך בנסיעה זאת, ולעקוף את המכוניות שבנתיבים האחרים, שאך החלו, לגרסתו, בנסיעה, בשל חילופי האור ברמזור מאדום לירוק. מהירות הנסיעה הנטענת אינה עולה גם בקנה אחד עם עוצמת המכה והכיוון אליו נהדף יעקובי (אלכסונית מהצומת, בכיוון נסיעתו, כשהוא פורץ את גדר ההפרדה ומסיים בנתיב הקיצוני בכיוון הנסיעה הנגדית). ברי כי אין זיקה ישירה בין מהירות הנסיעה לבין השאלה שבחלוקת, אך מדובר בנסיבה מנסיבות התאונה ביחס אליה נראה לכאורה כי יעקובי אינו מדייק בעדותו, ומהירות נסיעה גבוהה מתיישבת עם הגרסה כי יעקובי הוא שניסה "לגנוב את הרמזור".   ב. אין מחלוקת כי בנתיבים המקבילים לנת"צ היו כלי רכב נוספים. על פי עדותה של פלדמן הבחינה באלה, בעצירה, במועד חילופי האור לירוק ברמזור בכיוון נסיעתה. על פי עדותו של יעקובי אלה החלו בנסיעה כתוצאה מחילופי האור לירוק בכיוון נסיעתם, יעקובי הבחין בחילופי האור ברמזור במרחק של כ - 100 מטר מהצומת (ליד תחנת האוטובוס) ולכן עקף מימין בנת"צ. העובדה כי יעקובי חצה, כתוצאה מהתאונה, את שני הנתיבים הנוספים מבלי לפגוע בכלי רכב נוסף כלשהו מסתברת יותר במצב הדברים הנטען על ידי פלדמן. יצויין כי מחוות הדעת ומחקירות הצדדים עולה כי בחקירתו במשטרה טען יעקובי כי הוא חצה את הצומת ראשון בכיוון נסיעתו. ההודעה לא הוגשה לעיוני ואם כך הרי שקיימת סתירה בין האמור בהודעתו לבין עדותו בפני.   12. סוף דבר, משעדותה של פלדמן הייתה מהימנה עלי ובהיותה מסתברת יותר בנסיבות העניין אני סבורה כי התובעת הרימה את נטל הראיה המוטל עליה במשפט האזרחי, והוכיחה כי התאונה ארעה כגרסתה.   לא הועלתה כל טענת רשלנות תורמת של פלדמן, וכזאת גם אינה עולה מהנסיבות (בהן יעקובי הגיע תוך עקיפה מימין, בנתיב המיועד לתחבורה ציבורית, בשים לב לצמחיה במקום שצמצמה את שדה ראייתה של פלדמן, וכשהתאונה מתרחשת מייד עם תחילת יציאתה מהצומת).   13. מכל הטעמים המפורטים לעיל ומאחר והסכום הנתבע לא שנוי במחלוקת (להבדיל משאלת האחריות לתאונה):   א. על הנתבעים לשלם לתובעת, יחד ולחוד, סך של 70,332 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה (24.7.01) ועד ליום התשלום בפועל. כמו כן ישלמו הנתבעים לתובעת את אגרת המשפט בה נשאה ושכ"ט עו"ד בסך של 8,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד היום, ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום בפועל.   ב. התביעה שכנגד נדחית בזאת ללא צו נוסף להוצאות. משפט תעבורהתאונת דרכיםצומת