תאונת דרכים עם 3 מכוניות

בתאונה נשוא הליך זה היו מעורבים שלושה כלי רכב, הרכב הראשון בו נהגה הגב' חן, היא התובעת בת.א. 15395/00 (לשעבר תיק תביעות קטנות 3217/00). הרכב השני בו נהג מר בשבש מטעם מדינת ישראל, היא התובעת בת.א 14676/00. הרכב השלישי בו נהג מר חייט. העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת הן אלה: שלושת כלי הרכב נסעו בזה אחר זה בכביש בעל נתיב אחד אשר בצידו השמאלי מתבצעות עבודות. גבול הנתיב משמאל מסומן בעמודים המודיעים על איזור בו מתבצעות העבודות. משאית אשר היתה בשוליים הימניים, ללא כל התראה, סטתה שמאלה לתוך נתיב הנסיעה. כתוצאה מכך נאלצה הגב' חן לסטות שמאלה כדי להמנע מפגיעה במשאית. רכבה של הגב' חן עבר את עמודי הסימון ופגע בהם בצידו הימני, עד שנעצר. לאחר שנעצר נפגע מאחור על ידי רכבו של מר בשבש. כאן נחלקות הדעות, מר בשבש טוען כי רכבו פגע ברכבה של הגב' חן לאחר שרכבו של מר חייט דחף אותו אליו, ואילו מר חייט טוען כי הוא פגע ברכבו של מר בשבש אחר שהלה פגע ברכבה של הגב' חייט. הגב' חייט תובעת רק את נזקיה מאחור ובכך מכירה כי נזקיה מלפנים הם תוצאה של תאונה עצמית. המדינה תובעת את נזקיה מלפנים ומאחור, הן ממר חייט והן מהגב' חן. תביעת המדינה את הגברת חן: את תביעתה כנגד הגב' חן משתיתה המדינה על הטענה כי הגב' חן נהגה ברשלנות וכי אלמלא רשלנותה לא היתה נגרמת התאונה. את רשלנותה זוקפת המדינה לכך שלא עצרה עצירת חירום ושלא חמקה מן המשאית בעוד מועד, ולפיכך סטתה מן הדרך וגרמה לתאונה. אני דוחה תביעה זו מכל וכל. טוב עשתה הגב' חן שסטתה ולא בלמה במרכז הכביש, דבר שהיה מחמיר פי כמה את תוצאת התאונה, גם אם סטייתה לא היתה מלאה וחלקו האחורי של הרכב בלט לנתיב הנסיעה. הנהג מטעם המדינה, מר בשבש, מאשר את גירסת הגב' חן בדבר המשאית שסטתה לנתיב הנסיעה ללא כל איתות (ראה עדותו במשטרה וכן עדותו בפני) הוא גם הודה בחקירה הנגדית כי יכול היה לעקוף אותה ולהמשיך בנסיעה. מכאן אנו למדים כי רכבה של הגב' חן לא חסם את הנתיב. מכל האמור נראה כי טענותיה של המדינה כנגד הגב' חן אין להם כל בסיס. אני דוחה את תביעת המדינה כנגד הגב' חן ומורה כי המדינה תשלם לגב' חן סך של 500 ₪ הוצאות ההליך בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 8.8.00 ועד ליום התשלום בפועל. הוצאות אלה ישלמו ללא קשר לתוצאות האחרות של ההליך. תביעת המדינה את מר חייט ברכב השלישי, על הנזק מאחור: מר חייט וחברת הביטוח אשר ביטחה את רכבו מכירים באחריותם לגבי הנזק בחלקו האחורי של רכב המדינה. חוות הדעת אשר הגישה המדינה מצביעה על נזק, כולל מע"מ בסך של 12,056 ₪. אין בחוות הדעת הפרדה בין הנזקים מאחור לבין הנזקים מלפנים. יחד עם זאת, לפי תאור כל פריט, ניתן ללמוד מיקומם של הפריטים. על פי חוות הדעת אשר הוגשה ביום 21.2.01, הנזק בחלק האחורי של רכב המדינה הוא בסך 5,596.29 ₪ (לאחר הנחה של 10%, כפי שמופיעה בחוות הדעת). המדינה אינה זכאית לתוספת מע"מ ולכן אני קובעת כי מר חייט וחברת הביטוח ציון ישלמו למדינה סך של 5,596.29 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 8.8.00 ועד ליום התשלום בפועל. תביעת המדינה את מר חייט על הנזק מלפנים: בעניין זה, כאמור, נחלקות הגירסאות בין מר חייט לבין מר בשבש מטעם המדינה. הכרעת המחלוקת בענין זה תביא להכרעה גם בשאלת האחריות לנזקיה של הגב' חן בחלק האחורי של רכבה. לאחר שקראתי את החומר שבפני הגעתי למסקנה כי בין שתי הגירסאות עדיפה עלי גירסתו של מר חייט. ראשית, עדותה הברורה והעיקבית של הגב' חן כי היו מספר חבטות מאחור. הגב' חן, לענין זה, היא עדה אוביקטיבית נטולת כל אינטרס. ערה אני לכך כי בתחילת עדותה במשטרה הזכירה הגב' חן חבטה עזה אחת, אך דברים אלה נאמרו בהקשר למשענת הכסא שהתפרקה כתוצאה מאותה חבטה עזה. בהמשך עדותה מציינת הגב' חן במפורש כי היו מספר חבטות מאחור וכך חזרה אף בעדותה בפני. שנית, לו היו כל הנזקים תוצאה של מכה אחת, של רכבו של מר חייט ברכבו של מר בשבש ודחיפתו של זה אל רכבה של הגב' חן, היתה תמונת חלוקת הנזק שונה. במקרה דנן הנזק בחלק האחורי של רכב המדינה זהה לנזק בחלק הקדמי, דבר המעיד על כך שאין מדובר במכה עיקרית ובמכה משנית אלא בשתי מכות עיקריות. אשר על כן, אני קובעת כי מר בשבש, ברכב המדינה, פגע ברכבה של הגב' חן קודם לפגיעתו על ידי מר חייט. יחד עם זאת, לאור עדותה של הגב' חן כי היו מספר חבטות, ברור כי המכה השניה החמירה את הנזק. לאור האמור, אני קובעת כי למר בשבש אחריות בגובה של 80% ולמר חייט אחריות בגובה 20%. קביעה זו נכונה הן לגבי הנזקים בחלק הקדמי של רכב המדינה והן לגבי הנזקים בחלק האחורי של רכבה של הגב' חן. ס"ה נזקיה של המדינה בחלק הקדמי של רכבה עומדים על סך 4,707.99 ₪ (ללא מע"מ ולאחר הנחה של 10% כמפורט בחוות הדעת). 20% מסכום זה הם 941.6 ₪, אותם ישלם מר חייט למדינה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 8.8.00 ועד ליום התשלום בפועל. ס"ה נזקיה של הגב' חן בחלק האחורי של רכבה עומדים על סך 2,181.39 ₪, כפי שעולה מחוות הדעת אשר צורפה לכתב תביעתה. מר חייט ישלם לגב' חן סך של 436.28 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 29.6.00 ועד ליום התשלום בפועל. המדינה תשלם לגב' חן סך של 1,745.11 ₪ וכן הוצאות בסך 200 ₪, הכל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 29.6.00 ועד ליום התשלום בפועל. אני דוחה את יתר התביעות בדבר עוגמת נפש וכד', אשר לא הוכחו. סיכומו של עניין: מר חייט ישלם למדינה סך של 5,596.29 ₪ בגין הנזק מאחור וכן 941.6 ₪ בגין הנזק לפנים, הכל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 8.8.00 ועד ליום התשלום בפועל. מר חייט ישלם לגב' חן סך של 436.28 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 29.6.00 ועד ליום התשלום בפועל. המדינה תשלם לגב' חן סך של 1,745.11 ₪ וכן 200 ₪ הוצאות בגין תביעת הגב' חן, הכל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 29.6.00 ועד ליום התשלום בפועל. המדינה תשלם לגב' חן עוד 500 ₪ הוצאות בגין דחית תביעתה של המדינה את הגב' חן. הסכום ישולם בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 8.8.00 ועד ליום התשלום בפועל. ייתכן כי, עקב תקלה טכנית, הופץ באינטרנט עותק מפסק דין זה, לפני הגהה ולפני חתימה. אם אכן, הרי הוא מבוטל בזאת והנוסח הנכון והמחייב הוא נוסח זה. רכבתאונת דרכים