תאונת דרכים קצין תגמולים

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונת דרכים קצין תגמולים: 1. המערער נחבל בתאונת דרכים שארעה ב- 13.3.94, הוא הגיש תביעה לקצין התגמולים ב- 8.5.95 ותביעתו הוכרה כנכות בעמוד השדרה הצווארי בהחלטה שקצין התגמולים נתן ביום 22.5.97. קצין התגמולים סמך את החלטתו על החלטות של ועדות רפואיות מתאריכים 3.11.96, 31.3.97 ו- 8.5.97, בהן נמצאה הגבלה קלה בתנועות עמוד השדרה הצווארי, בגינה נקבעה דרגת נכות של 10% לפי פרט 37 (2)אIII מן התוספת לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות) תש"ל - 1969. לימים, עבר המערער ועדה רפואית חוזרת ב- 28.12.97, וזו אישרה הגבלה מזערית לפי פרט 37 (2)אII, ונקבעה דרגת נכות של 5%. קביעה זו אושרה בועדה רפואית עליונה והיא נשוא הערעור שבפני. 2. חילוקי הדעות הם לא בתחום הרפואי אלא בתחום המשפטי הטהור. ביום 9.2.96 תוקנו התקנות והוחלף פריט 37 בתוספת לתקנות הנ"ל. עד למועד ההחלפה נקבעו דרגות הנכות לגבי הגבלות תנועה בעמוד השדרה הצווארי לפי פרט 37(5) כדלקמן: - בצורה קלה - 10%. בצורה בינונית - 20%. בצורה קשה - 30%. לאחר התיקון, בתקנה המחליפה, נקבעת דרגת הנכות לגבי תנועות עמוד השדרה הצווארי לפי פרט 37 (2)א, בקשת רחבה יותר של אפשרויות: I - כאבים כרוניים מתועדים ללא ממצא אורגני וללא הגבלות תנועה - 1% II - הגבלה מזערית - 5%. III - הגבלה קלה - 10%. IV - הגבלה בינונית - 20%. V - הגבלה קלה - 30%. המערער טוען כי גם אם הגבלת התנועות היא מזערית, הוא זכאי לדרגת נכות בשיעור 10% מאחר ולפי התקנה הישנה הגבלת תנועה מזערית נכללה בהגבלת תנועה קלה ולהגבלה כזאת יש לקבוע 10%, והוא זכאי שדרגת הנכות תקבע לפי התקנה הישנה ולא לפי התקנה החדשה הפוגעת בזכותו המהותית לתגמולים ולטובות הנאה עפ"י החוק, שהוקנו לו לפני מועד התיקון. 3. השאלה היא אלו תקנות הן הקובעות בנידוננו. לכאורה, אפשר להצביע על 4 מועדים אפשריים, היכולים להיות קובעים לגיבוש הזכות ולקביעת דרגת נכות: א. יום התאונה - 13.3.94. ב. יום הגשת התביעה - 8.5.95. ג. יום מתן החלטת קצין התגמולים להכרת התביעה - 22.5.97. ד. יום קביעת דרגת הנכות מנובמבר 1996 ואילך. 4. על דרך האלימינציה אפשר לבטל כבר למן ההתחלה את האפשרות הרביעית, אין חילוקי דעות שמועד זה אינו המועד המכריע. 5. עוד אפשר לבטל את המועד הראשון בתור בלתי רלוונטי משום שדי במועד השני כדי שהמערער יזכה, ואין לו צורך לסמוך על המועד הראשון. 6. נותרים המועד השני והשלישי כמועדים קריטיים. אם המועד השני הוא הקובע הרי הועדה טעתה, ואם המועד השלישי הוא הקובע - אין מקום להתערב בהחלטה. 7. הובאו בפני פסקי דין משלי בעבר, אולם אני מעדיף לסמוך על פסקי דין של ביהמ"ש העליון ולא לצטט את עצמי. בבג"צ 71/106 רבקה בלוך נ' הועדה הרפואית העליונה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים ואח', פ"ד כה (2) 59. עמדה לדיון שאלה דומה לגבי השלכת תיקון בקביעת דרגות הנכות, וביהמ"ש קבע בדף 61 מול האותיות ה-ז: "לדעתנו החלטת הועדה הרפואית אינה יוצרת את הנכות אלא הזכות לתגמולים נוצרה והתגבשה בשלב מוקדם יותר ולכל המאוחר (ההדגשה שלי - ח.פ.) בעת שהרשות המוסמכת החליטה להכיר בתביעתו של הנכה לפי החוק הנ"ל, לגבי פגיעות מסויימות. החלטת הועדה, שניתנה לאחר מכן, קובעת רק את דרגת הנכות של התובע תגמולים וגם אם יש להחלטה זו השפעה חשובה על גובה התגמולים ויכולה גם לגרום לתוצאה, שבגלל קביעת דרגת נכות נמוכה לא יזכה התובע בשום תגמולים, אין פירושו של דבר שהחלטת הועדה היא היוצרת את הנכות של התובע. לטענתנו צודק ב"כ העותרת בטענתו שהועדה הרפואית היתה חייבת להחיל לגבי העותרת את הוראות התוספת כפי שהיתה בתוקף לפני התיקון הנ"ל משנת תש"ל". ביהמ"ש לא קבע אם הזכות מתגבשת במועד מוקדם יותר מיום ההכרה בנכות ע"י הרשות המוסמכת, אלא קבע שזהו המועד המאוחר ביותר, משמע יתכן מועד מוקדם יותר, אלא שלצרכי מתן תשובה באותו מקרה של רבקה בלוך, לא היה צורך להתייחס למועד מוקדם יותר, ולכן נכתב כפי שנכתב. דרגת הנכות נקבעה לפיכך באותו מקרה לפי מצב התקנות לפני התיקון. מקרה אחר הוא בג"צ 55/40 צ'יליבי נ' קצין התגמולים, פ"ד ט, 1228, שם עמדה לדיון השאלה על טובות הנאה להורים שכולים אשר בנם נפטר. במקרה זה הוכנס תיקון בחוק בתקופה שלאחר מועד מתן ההחלטה של קצין התגמולים ולפני מתן ההחלטה ע"י ועדת ערעורים שדנה בערעור על החלטת קצין התגמולים. באותו מקרה ביהמ"ש קבע כי התיקון שלאחר מועד מתן החלטה של קצין התגמולים לא יכול להשפיע על החלטת ועדת הערעורים ויש לדון עפ"י מצב החוק, עת נתן קצין התגמולים את החלטתו. גם במקרה זה לא היה צורך להתייחס לשאלה אם המועד הקובע הוא יום פטירתו של החייל שנפטר, או יום הדרישה של ההורים השקולים לתגמולים. התיקון בוצע לאחר מועד ההחלטה של קצין התגמולים ולכן די היה במועד זה כמועד קובע לצורך אותו מקרה. 8. במקרה שבפנינו אין מנוס מלהתייחס לשאלה אם קובע מועד הגשת התביעה או המועד שבו הוכרעה התביעה. לדעתי, המועד הקובע לגיבוש זכויות של המערער ולקביעת דרגת הנכות הוא יום הגשת התביעה שהוא מועד אוביקטיבי, הוא המועד הקובע לתחילת הזכויות עפ"י החוק, ואין משמעות למועד שבו הוכרעה התביעה שהוא מועד, מבחינה מסויימת, מקרי. לו קצין התגמולים במקרה דנן היה פועל במהירות, ומכריע בתביעה בהקדם האפשרי, כפי שמורה סעיף 31 (א) לחוק הנכים (תגמולים ושיקום) תשי"ט - 1959 [נוסח משולב], הרי שעפ"י התקדים של רבקה בלוך לא היה נוצר הצורך לדון בערעור הנוכחי. לכן, אפילו מבחינה של דרכי מינהל, אפשר לומר שיכולה להיווצר הפליה לא צודקת ולא סבירה בין מקרים שמוכרעים מהר ובין מקרים שמוכרעים באיטיות ולאחר זמן רב. במקרה הנוכחי ההכרעה נעשתה שנתיים לאחר הגשת התביעה, שהוא בזמן מאוחר, מעל ומעבר לכל זמן סביר ובוודאי לא "בהקדם האפשרי ככל האפשר", כלשון סעיף 31 (א) בחוק. זאת ועוד, סעיף 18 באותו חוק קובע את מועד תחילת תשלומי תגמולים ואלו לא מתייחסים ליום ההכרעה בתביעה, אלא ליום הגשת התביעה, או אפילו למועד קודם לו, או במקרה של אנשי צבא בשרות פעיל - ליום השחרור עם אפשרות בכל המקרים הללו לקביעת מועד מאוחר יותר עפ"י קביעה של הועדה הרפואית. 9. לכן האמור לעיל מכתיב ומצדיק לקבוע כתאריך מכריע להכרת הזכויות לכל המאוחר את יום הגשת התביעה. התוצאה היא שדרגת הנכות חייבת להקבע עפ"י התקנות שהיו בתוקף במאי 1995, - יום הגשת התביעה לתגמולים, - משמע אין להתייחס לתיקון מפברואר 1996, אם הוא מרע את מצב הזכויות של המערער. באותו זמן לא היתה התייחסות בתקנות למצב של הגבלה מזערית אלא המגבלה הראשונה בסדר המגבלות היתה "מגבלה קלה" שזיכתה ב- 10% ומגבלה קלה היא לכאורה כל מגבלה שהיא פחות מבינונית (הדרגה הבאה בסדר העדיפויות, כפי שפורט לעיל בפיסקה 2). במילים אחרות, לפני התיקון מגבלה מזערית נכללה בתוך המבחן של הגבלה קלה. 10. התוצאה היא שכל דרגת נכות לגבי עמוד השדרה הצווארי של המערער חייבת להיות לפחות 10%, כל עוד שקיימת הגבלת תנועות. 11. אשר על כן נפסק כדלקמן: א. הערעור מתקבל ודרגת נכותו של המערער נקבעת כ- 10% עפ"י פרט 37 (5)א בנוסח הקודם לתיקון מ- 1996 ושהיה תקף בעת הגשת התביעה - 8.5.95. ב. המשיב ישלם למערער הוצאות הערעור בתוספת הצמדה על הסכומים מיום ששילם עד שיקבל את התשלום בפועל, וכן שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ש"ח + מע"מ בתוספת הפרשי הצמדה על הסכום עד התשלום למעשה. צבאתאונת דרכיםקצין התגמולים