תאונת עבודה של נגד - פציעה באצבעות

להלן פסק דין בנושא תאונת עבודה של נגד - פציעה באצבעות: 1. המערער, שהנו נגר במקצועו, נפצע ביום 15/08/01 באצבעות ידו הימנית, והמשיב הכיר באירוע כתאונת עבודה (להלן: "התאונה"). המערער ביקש לקבוע את נכותו בגין התאונה, ופוסק רפואי קבע כי נותרו לו 18.77% נכות רפואית יציבה משוקללת, ונמנע מלהפעיל את תקנה 15 לאור הוראות תקנה 15(א). המערער הגיש ערר על קביעת הפוסק, וועדה רפואית לעררים שדנה בו, קבעה ביום 23/01/03 גם היא, כי נותרו לו 18.77% נכות רפואית יציבה משוקללת, ונמנעה גם היא מלהפעיל את תקנה 15, וזאת לאור הוראות תקנה 15(א). מכאן הערעור שבפני. 2. להלן תמצית טענות המערער כנגד פעולות הועדה ומסקנותיה - א) כתוצאה ובעקבות התאונה, נותר המערער עם קטיעת אצבעות וכשהוא סובל מהגבלות קשות בתנועת כף היד. על הפעלת כף היד גורמות לו לכאבים עזים ביותר. הוא סובל מהגבלה תפקודית קשה בידו הימנית עם כאבים מסוג FANTOM, כאבים במזג אוויר קר, קושי בהפעלת היד באחיזה, בתפיסה וירידה בכח גס ביד ובאצבעות מימן, ההגבלות מהן סובל המערער מונעים ממנו אפשרות לעבוד ו/או לבצע פעולות יומיומיות פשוטות. ב) הועדה טעתה במובן זה שלא יישמה בעניינו של המערער את פריט ליקוי 43(1)(ד) לרשימת הליקויים ונמנעה מלנמק הימנעותה זו. ג) טעתה הועדה בכך שלא אימצה מסקנותיו של המומחה שחוות דעתו הונחה בפניה, דר' דקואר, וזאת ללא הנמקה. ד) טעתה הועדה במובן זה שלא בדקה את מכלול המסמכים הרפואיים שבתיקו של המערער, ולנגד עיניה, כעולה מפרוטוקול דיוניה, עמדו רק חו"ד דר' דקואר וצילום רנטגן. ה) טעתה הועדה בכך שנמנעה מלהפעיל את תקנה 15, חרף העובדה שהמערער אינו יכול לשוב לעיסוק בעבודתו ומקצועו, ובכך שנמנעה מלהיוועץ בועדת רשות לעניין זה. 3. עיון בפרוטוקול הועדה מראה שהתכנסה לראשונה ביום 10/10/02, ורשמה מצידו של המערער את התלונות הבאות - "במכתבו של בא כח הנפגע עו"ד חדד זוהיר : נעלם מהדרג הראשון כי העורר סובל בנוסף לפגיעה שהיא קבעה גם מקטיעה של חצי גליל סופי באגודל יד ימין, המזכה אותו ב8%. הערר לא חל על קטיעה לגבי יתר האצבעות. מבקש להפעיל תקנה 15, כי מרשו הפסיק לעבוד כנגר" . מפי המערער נרשם - "כאבים בקצה האגודל. לא יכול למשש דברים בקצה האגודל. מתקשה בכתיבה". הועדה בדקה את המערער וציינה את הממצאים הבאים - "בבדיקה של אגודל יד ימין קיימת צלקת עדינה בקצה האגודל. אורך הגליל הרחיקני מהכפל הרוחבי של מפרק I.P 2.3 ס"מ , לעומת 3.4 ס"מ בצד הנגדי. קצה הגדם אינו רגיש למגע, ישור מלא של מפרק האגודל. כיפוף IPJ 80 מעלות, MCP 60 מעלות, מסוגל להביא את קצה האגודל לקצה אצבעות VI,IV,III. אין הפרעה תחושתית . לצורך סיכום הדיון הועדה מבקשת לבצע צילומי רנטגן של אגודל ימין ושמאל AP ולטרל ואז תתייחס לחוו"ד של ד"ר דקואר ובהעדר הנפגע" הועדה התכנסה בשנית ביום 23/01/03 , וציינה את הדברים שדלקמן - "הועדה עיינה בצילומי רנטגן מיום 30/10/02 , מצב קטיעה של חלק מגליל רחיקני באגודל יד ימין, בבדיקת אורך הגליל בצילום צידי משמאל 2.3 ס"מ ומימין 1.5 ס"מ. הועדה עיינה בחוו"ד של ד"ר דקואר מ- 06/04/02, שקבע נכות צמיתה בגין קטיעה של חצי מהגליל הסופי באגודל, הן לפי ממצאי הבדיקה הקלינית והן לפי צילוי רנטגן, אין מדובר בקטיעה של חצי מהגליל הסופי ולכן הועדה אינה מקבלת את מסקנותיו". לפיכך קבעה הועדה למערער נכות כדלקמן - 10% בהתאם לפריט ליקוי 43(2)(ג) לרשימת הליקויים. 5% בהתאם לפריט ליקוי 44(4) לרשימת הליקויים. 5% נוספים בהתאם לפריט ליקוי 43(4) לרשימת הליקויים. סה"כ 18.77% נכות רפואית משוקללת. לעניין הפעלת תקנה 15, ציינה הועדה כי היא מפעילה את התקנה ברבע, לאור מכלול פגיעותיו של המערער ומקצועו, עד כדי 19%, עפ"י תקנה 15(א). 4. האם היה מקום ליישם בעניינו של המערער את פריט ליקוי 43(1)(ד)? יוזכר כי אחת מטענות המערער הנה כי היה מקום ליישם את פריט הליקוי שבכותרת, כפי שהמליץ דר' דקואר בחוות דעתו, בעוד שהועדה יישמה את פריט 43(2)(ג). עיון ברשימת הליקויים שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז 1956, מראה כי פריט ליקוי 43 מתייחס למצבים של קטיעה של אצבע בודדת או חלק ממנה. פריט משנה 43(1) מתייחס לאגודל, ופריט משנה 43(1)(ד) מתייחס לקטיעת חצי הגליל הסופי, ומקנה בגינה 8% נכות. בענייננו, כפי שצוטט לעיל, הועדה הסבירה באופן בהיר מדוע אינה סבורה שיש מקום ליישום הפריט האמור, והסברה מעוגן גם בממצאי הבדיקה הקלינית שערכה, וגם בממצאי בדיקת ההדמיה שנערכה על פי הזמנתה. הועדה חלקה על מסקנותיו הרפואיות של דר' דקואר, ולהשקפתה אין, בנסיבות המקרה דנן, מתקיים מצב של קטיעה של מחצית מהגליל הסופי באגודל. עוד עולה ממצאי הועדה בבדיקה הקלינית, שלא נמצאו ממצאים אשר יש מקום ליישם, לאורו של מי מהם, מי מבין פריטי הליקוי המופיעים ברשימת הליקויים, והרלבנטיים לפגימה באגודל. אשר על כן אין למצוא פגם משפטי בקביעת הועדה לפיה אין מקום ליישם את הוראות פריט הליקוי שבכותרת, ואין למצוא פגם בסטייתה ממסקנות המומחה, שכן סטייה זו נומקה כדבעי ועוגנה בממצאיה. עסקינן במחלוקת רפואית, שבה אין בית הדין מוסמך, וגם אין לו את הכלים - להתערב. 5. אשר לטענת המערער לפיה הועדה לא התייחסה למסמכים הרפואיים כנדרש- אמנם, בפרוטוקול ישיבתה השנייה של הועדה מופיע, בפרק המיועד לציון המסמכים שעמדו בפניה, אזכור של שני מסמכים בלבד. יחד עם זאת, עיון בפרוטוקול הועדה בישיבתה הראשונה, מראה פירוט של רשימה ארוכה של מסמכים שצוין שהיו בפניה, כך שאין בסיס לטענת המערער בעניין זה. מעבר לכך - ועדה רפואית אינה מחויבת בהתייחסות ישירה לכל מסמך ומסמך מתוך התיקים הרפואיים שבפניה, כך שאין למצוא פגם בעובדה שהועדה לא ציינה בפרוטוקול מה למדה היא מעיון במי מבין המסמכים שבפניה. 6. אשר להפעלת תקנה 15 בעניינו של המערער - תקנה 15(א) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז 1956, קובעת כדלקמן - "הועדה רשאית לקבוע דרגת נכות יציבה גדולה עד מחצית מזו שנקבעה לצד המבחנים או מזו שנקבעה מכוח תקנות 14 או 31(ב), בשים לב למקצועו, ולגילו של הנפגע, ובלבד שדרגת הנכות היציבה כתוצאה משינוי זה לא תעלה על % 19 אם דרגת הנכות פחותה מ -% 20, ובכל מקרה אחר לא תעלה על %100 (הדגש אינו במקור ו.ש.). בענייננו, דרגת הנכות הרפואית שנקבעה למערער פחותה מ - 20%, ועל כן לא טעתה הועדה בהחליטה להגביל את ההגדלה בנכות כדי השיעור של 19%. 6. סיכומו של דבר, ומשדחיתי טענות המערער, ולא מצאתי כל פגם משפטי בפעולות הועדה או מסקנותיה - דינו של הערעור - להידחות. בנסיבות העניין - אין צו להוצאות. 7. במידה ומי מהצדדים יבקש לערער על פסק דיני זה עליו להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים וזאת בתוך 30 יום מיום קבלת עותק פסק הדין. אצבעותתאונת עבודה