תביעה בגין אספקת מדרגות לבית

תא (ראשל"צ) 8697/01 תביעה בגין אספקת מדרגות לבית 1. עניינה של תביעה זו הינה תשלום בגין אספקת והרכבת מדרגות אשר בוצעה על-ידי התובע.   2. שתיים הן השאלות העומדות לדיון בתובענה זו:   האחת - האם העיסקה לאספקת המדרגות עבור הקוטג' הרביעי בפרוייקט ב"קרית רבין" נערכה בין התובע ולבין תאגיד בשם "לחמיש חברה לבנין ויזמות בע"מ" או נערכה בין התובע לבין הנתבע עצמו באופן אישי?   השניה - האם שולמה תמורה בסך 16,000 ₪ עבור העבודה שבוצעה על-ידי התובע?   ברור כי אם ייקבע על ידי שהעבודה בוצעה עבור תאגיד שבבעלות הנתבע ולא עבורו, באופן אישי, הרי שהדיון בשאלה השניה מתייתר, שכן התובענה הינה רק כנגד הנתבע ולא כנגד התאגיד או שניהם יחד.   3. העובדות הצריכות לענין:   א) "לחמיש חברה לבנין ויזמות בע"מ" הינה חברה קבלנית הבונה בתים ו/או דירות למגורים (להלן: "החברה"). הנתבע הינו בעל מניותיה ומנהל של החברה.   ב) החברה מבצעת הזמנות מספקים שונים לאספקת חומרים וכן תשלומים לקבלני משנה (ראה נספחים ז' - יג').   ג) התובע, העובד בחברת אלוני כמתקין, נשלח על-ידי חברת אלוני לבצע עבודה בשני קוטג'ים מתוך הארבעה שנבנו על-ידי החברה. חלק מאספקת המדרגות לארבעת הקוטג'ים נעשתה באמצעות חברת אלוני, וחלק הוזמן אצל צד ג'.   ד) לקבלן ניתנה הצעה כלכלית טובה ורווחית יותר מזו של חברת אלוני, על-ידי התובע. המדובר בהצעה לאספקת מדרגות במחיר זול משמעותית מהמחיר שחברת אלוני הציעה לחברה וכן ממחיר השוק.   4. טענות התובע ב"קצירת האומר" הינן:   א) בחודש אוקטובר 2000, הנתבע באופן אישי הזמין מהתובע את המדרגות לקוטג' הרביעי. כמו כן, ביקש כי התובע יבצע את עבודות ההרכבה של המדרגות. ב- 2.11.00 התובע מסר חשבונית ע"ש הנתבע באופן אישי, על סך 2000 דולר בצירוף מע"מ, המהווים מחצית מהתמורה. עוד טען התובע כי עד היום לא שולם לו מאומה, לא בעבור אספקת המדרגות ולא עבור הרכבתן.   ב) קיים הסכם חתום אשר איננו מצוי בידו אלא לדבריו, בידי הנתבע, לפיו על הנתבע לשלם 4000 דולר בתוספת מע"מ וכן סכום נוסף של 500 דולר בתוספת מע"מ, כבונוס על עבודה ראויה. 50% מהתמורה ישולמו כמקדמה לפני תחילת העבודה ואילו היתרה עם סיומה.   ג) על אף הפניות החוזרות והנישנות של התובע, הנתבע התחמק מתשלום חובו ועד ליום זה לא שילם את התמורה עבור ביצוע העבודה, שהתבצעה במלואה, ואף לא את הבונוס. כמו כן, הוסיף כי גם פניות בא כוחו לגביית התשלום מהנתבע נענו בשלילה.   ד) התובע מוסיף כי כל ההתקשרות היתה אישית עם הנתבע, והוא לא ידע על קיומה של חברה, וכי סבר כי המדובר בקבלן עצמאי. לטענת התובע, רק בהליכים שקדמו להגשת התובענה, היינו מהתכתבות עורכי הדין, למד התובע כי טענת הנתבע היא שהקבלן המבצע של הפרוייקט הינו תאגיד.   5. מאידך גיסא, טוען הנתבע כדלקמן:   א) כי הינו בעל מניותיה ומנהלה של לחמיש, חברה לבנין ויזמות בע"מ, שהיא חברה לבניית בתים ו/או דירות מגורים. לדבריו, החברה, ולא הוא באופן אישי, התחייבה לבצע את עבודות הבניה בהיותה קבלן רשום. החברה היא זו שמבצעת הזמנות מספקים שונים לאספקת חומרים וכן תשלומים לקבלני משנה וכי החברה היא זו שהזמינה העבודה ולה סופקו הטובין, וכל שהוא עשה היה כמנהלה.   ב) התובע נשלח לאתר הבניה על ידי חברת אלוני לצורך ביצוע מדידות של חלק מהקוטג'ים, כאשר כל הקוטג'ים נבנו על-ידי החברה. לראשונה פגש הנתבע את התובע במקום כאשר זה מבצע עבודה מטעמה של חברת אלוני. בשלב בו עבד התובע עבור חברת אלוני בפרוייקט בוצעה הזמנה עבור החברה לאספקת והרכבת המדרגות בקוטג' הרביעי.   ג) לא נחתם כל הסכם בכתב בין הצדדים ואף לא נמסרה לחברה או אליו טיוטת חוזה.   ד) התובע פנה והציע את המדרגות במחיר מוזל ממחיר השוק וממחיר מדרגות דומות אצל מרצפות אלוני. המחיר שהוצע היה בסך 16,000 ₪. החברה נתבקשה לשלם את התמורה במזומן ביום ביצוע ההתקנה.   ה) הנתבע איננו חייב כל סכום לתובע, הן בשל האמור מעלה והן בשל העובדה שהתמורה שולמה במלואה במזומן כיומיים-שלושה לאחר אספקת המדרגות. מה גם שלא הוצאה חשבונית מס על מלוא הסכום ששולם.   ו) לאור האמור לעיל, סבור הנתבע כי אין כל יריבית אישית/חוזית ו/או משפטית בין התובע לבין הנתבע, ולכן אין עילת תביעה אישית כנגדו, ומטעם זה רואה הוא לנכון כי התביעה תדחה.   דיון   6. השאלה הראשונה היא זו שמחייבת דיון, שכן הכרעה בשאלה זו תלמד האם יש לתובע עילת תביעה כנגד הנתבע או שדין התביעה להידחות באם אכן מדובר בהתחייבותה של החברה. לאחר שעיינתי במסמכים המצורפים והתרשמתי מהעדויות, הגעתי לכלל מסקנה כי העיסקה התבצעה בין החברה "לחמיש חברה לבנין ויזמות בע"מ" לבין התובע. התביעה שלפנינו מופנית נגד הנתבע עצמו וכמו כן כל הטענות, המועלות לאורך כל כתב התביעה, מופנות כלפי הנתבע באופן אישי. לאור קביעתי כי העיסקה נערכה בין החברה לבין התובע, ולא להיפך, הרי שהמשמעות היא כי לא נולדה עילת תביעה כלפי הנתבע באופן אישי. התוצאה היא כי אני דוחה את התביעה.   7. הטעמים שהובילו למסקנתי נובעים מעובדות ונסיבות אשר יפורטו להלן:   א) התובע אשר עבד בחברת אלוני הגיע עם הפניה בכתב של חברת אלוני אל הפרוייקט לצורך ביצוע עבודות מטעמה של חברת אלוני. המפגש בין התובע והנתבע היו בפרוייקט אשר נבנה על-ידי החברה, כפי שהדבר עולה מנספחים א' - טו' לתצהיר הנתבע.   ב) התובע טען בפני בישיבת קדם המשפט כי "לא ראיתי חוזים או שילוט במקום מי הקבלן". נספחים יד' ו- טו' לתצהיר הנתבע הינן חשבוניות של חברת אלוני על שם החברה, בגין ביצוע המדידות שנעשו ב- 2 הקוטג'ים הראשונים על-ידי התובע, וכן בגין אספקת המדרגות וטובין אחרים.   נוכח שני מסמכים אלו (נספחים יד' ו- טו'), הרי שברור שאספקת הטובין וההזמנה של חברת אלוני לפרוייקט היו על שם החברה, והתובע אשר החזיק במסמך ההפניה וברישומים שהוא ערך לגבי המדידות יכול היה להפריך טענה זו של הנתבע לענין ההתקשרות עם החברה, לו הביא את המסמך מחברת אלוני, בו נרשם כי הוא הופנה לנתבע עצמו ולא לחברה.   בידוע, כי צד שנמנע מלהביא עד או ראיה שיסייעו לגירסתו, הרי שהדבר עומד לאותו בעל דין לרועץ. ראה סיפרו של כב' השופט קדמי "על הראיות" חלק ג' עמ' 1042 - 1046. אי המצאתו של מסמך זה מחזקת היא דווקא את גירסת הנתבע כי התובע הגיע לפרוייקט לביצוע עבודה המתבצעת על ידי החברה ולא מטעמו של הנתבע באופן אישי.   ג) התובע בנסותו לחזק את גירסתו כי הנתבע באופן אישי הזמין העבודה ואף התחייב לו, הרחיק ככל הניתן את עדותו ממסמכי חברת אלוני כפי שעולה מעדותו: "ש. אתה יודע שמי שהוציא את החשבוניות מטעם חב' אלוני זה היה בעבור החב' של הנתבע. ת. לא יודע. זה בכלל לא ענין שלי מה אלוני עושים...".     בעמ' 11 ענה התובע לשאלת בא כוחו של הנתבע: "ש. ראית את החשבוניות של אלוני. ת. כן".   ובעמודים 10-9: "ש. כשהגעת לאתר באת עם מסמך של חב' אלוני לצורך לקיחת המידות. ת. נכון. ש. ואתה זוכר מה כתוב על המסמך שחב' אלוני שלחה אותך לאתר, להגיע לאן? ת. להגיע לרחמים לחמיש לאתר שלו."   בתשובתו של התובע לשאלות בית המשפט בעמ' 10 לפרוטוקול, התגלתה סתירה בעדותו: "ש. הלכת עם מסמך. איפה המסמך הזה מחברת אלוני. ת. אין לי מסמך כזה. ש. אבל לפני רגע אמרת שיש מסמך. ת. כרגע אין לי אותו...".   8. גירסת התובע רצופה היתה לטעמי בסתירות ואי דיוקים, ולפיכך אין אני נותן בה אמון. הדברים באו לידי ביטוי בסתירה אשר עלתה מדברי התובע, ומדברי העד מטעמו - מר יגאל שטייף אשר נחקרו לגבי המפגש עם אשתו של הנתבע. מר שטייף, שעדותו עשתה עלי רושם אמין, סיפר כי כל המפגש התקיים בכניסה לדירה בה מתגורר הנתבע, כאשר הפגישה אורכת כ- 3 דקות "גג" (עמ' 5 שורה 18 לפרוטוקול), ואילו התובע מספר כי אשת הנתבע, במהלך הפגישה, הותירה את התובע וחברו בדלת ועלתה לדבר עם בעלה ושהתה שם כ- 5 דקות, ומשך כל המפגש 5 עד 10 דקות. ענין זה של הפסקת השיחה ועליית אשת הנתבע לצורך פגישה עם בעלה במהלך הפגישה המשולשת, לא עלתה כלל ועיקר בתצהירו של מר שטייף, ואף לא בחקירתו בפני. לטעמי, התובע לא דייק בעדותו בפני. גם קיומו של הסכם חתום, כפי שטען התובע תמוה בעיני, והתובע הכין חוזה על פי סיכום דברים ומוסרו לידי מנהל העבודה ולא לידי התובע, יחד עם חשבונית במהלך ביצוע העבודה. התובע לא משאיר בידו העתק, ובוודאי אין לו עותק שנחתם על-ידי הנתבע.   זאת ועוד, התובע מבצע העבודה במלואה בלא לקבל כל תמורה, לשיטתו, כאשר ענין זה עומד בניגוד ל"הסכם" שבינו ובין הנתבע. איני מאמין לגירסה זו.   9. זאת ועוד, על התובע להרים את נטל הראיה ולהראות כי ההתקשרות היתה עם הנתבע אישית ולא עם החברה שבנתה את הפרוייקט. לטעמי, התובע לא הרים נטל זה.   עוד אוסיף ואומר, כי הצדדים מטעמים השמורים עימם בחרו להתעלם מצורת ביצועה של העיסקה, ומדוע נטען כי שולם במזומן והדבר לא מוצא ביטויו בספרי החברה. בנסיבות כאלו, נותרות שאלות שלכאורה לא ניתן ליישבן עם העובדות שהועלו בתיק, אך מהעדויות שהושמעו בפני מצטיירת תמונה ברורה כי מדובר בעיסקה של תשלום במזומן בלא קבלות ובמחיר "מציאה" (כפי שהגדירו הצדדים את העיסקה).   מאחר והצדדים לא חשפו לטעמי את כל העובדות בפני, הרי שהתמונה שנצטיירה בפני הינה חלקית, ומתוכה לא ניתן ליתן סעד לתובע. התוצאה שאני דוחה התביעה.   10. התובע ישלם לנתבע שכר טרחת עורך דין בסך כולל של 7,500 ₪ + מע"מ. סכום זה ישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.     11. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום. אספקהמדרגות