תא (י-ם) 16188/00 תביעה בגין הדפסת מדריך   1. ביום 27.12.99, הזמינה התובעת בת.א. 16188/00 (להלן: אינדקס) מהנתבעת בת.א. 16188/00 (להלן: זמיר) הדפסת מדריך הנקרא "מדריך התעשייה בישראל - 2000".   2. ביום 30.4.00 נערך ונחתם הסכם בין הצדדים, בעקבות עיכובים שונים בהדפסת המדריך, המסדיר את הנושאים שהיו במחלוקת בין הצדדים. על פי ההסכם, התחייבה אינדקס לשלם לזמיר סך השווה ל 18,500$ + מע"מ, ואילו זמיר התחייבה לספק את המדריך עד ליום 16.5.00.   3. התביעה של אינקדס כנגד זמיר היא לתשלום סך של 21,720 ש"ח, עבור עמוד ורבע במדריך שזמיר ניצלה לפרסום עצמי שלה, בניגוד למוסכם בין הצדדים. זמיר מודה בפרסום העצמי אך טוענת כי הדבר נעשה בהסכמת הצדדים. זמיר הגישה תביעה שכנגד כנגד אינקדס וכנגד ה"ה אביב נקש וראובן מועלם בסך 139,732 ש"ח בעיקר עבור תשלומים שהגיעו לה מאינדקס עבור הדפסת המדריך ושלא שולמה לה. ה"ה נקש ומועלם נתבעו בתור ערבים להתחייבויותיה של אינדקס כלפי זמיר. בתביעה בת.א. 3093/01, תבעה זמיר את אינדקס בגין שיק ע"ס 6484 ש"ח ת.פ. 30.4.00 לפקודת זמיר שלא כובד. סכום השיק הזה, שאמור היה להיות חלק מהתמורה המשולמת על ידי אינדקס עבור המדריך, כלול בסכום התביעה שכנגד בת.א. 16188/00. לפיכך, אין צורך לדון בנפרד בתביעה נשוא ת.א. 3093/01.   4. הצדדים הקדישו מאמצים במהלך המשפט להאשים אחד את השני בסיבות שהביאו לעיכוב בהדפסת היומן, אך לה היה בכך כל תועלת. בראשיתו של ההסכם מיום 30.4.00, הצהירו הצדדים כי,   "הסכם זה נחתם לאחר שכל סיכום שהיה עד כה התפרש כשונה ע"י הצדדים. להלן עיקרי ההסכם שאליו הגיעו הצדדים בסיום 30.4.00…"   לאור הצהרה זו, שהמתואר בה לא הוכחש על ידי מי מהצדדים, יש לראות בהסכם מיום 30.4.00 כנקודת מוצא לבדיקת זכויותיהם של הצדדים, מאחר והסכם זה ביטל למעשה כל סיכום קודם שבין הצדדים הסותר את האמור בו (על ביטול הסכם קודם על ידי עריכת הסכם חדש - ראה ע"א 808/79 סרי נ. סרי פ"ד ל"ה (2) 552, סעיף 4 לפסק-הדין).   5. בתצהיר של מר נקש מטעם אינדקס, נטען כי הסיכומים השונים שאליהם הגיעו הצדדים במרוצת הזמן, לרבות הסיכום שהביא לחתימת ההסכם מיום 30.4.00, נכפו על אינדקס בהתאם לדרישות זמיר, משום שאינדקס היתה בלחץ להוציא את המדריך במועד המתוכנן. אין לקבל טענה זו. הטענה מהווה שינוי חזית. אינדקס מסתמכת על ההסכם מיום 30.4.00 לביסוס תביעותיה במסגרת כתב התביעה (ראה סעיף 4 לכתב התביעה בת.א. 16188/00). יתרה מכך, גם בהנחה שאכן פעלה אינדקס מתוך לחץ במתן הסכמתה לסיכומים שאליהם הגיעה עם זמיר, סעיף 20 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג - 1973 קובע כי הטוען לביטול חוזה עקב כפייה, חייב להודיע על הביטול לצד השני תוך זמן סביר לאחר שנודע לו שפסקה הכפייה. לכן, בהנחה שאינדקס פעלה מתוך כפייה, היה על אינדקס להודיע על ביטול הסיכומים, לרבות ההסכם מיום 30.4.00, תוך זמן סביר לאחר קבלת המדריכים מזמיר בסיום העבודה. אף על פי כן, לא הודיעה אינדקס על ביטול ההסכם מיום 30.4.00 עד היום.   6. גם זמיר טענה כתב התביעה שכנגד כי מגיעים לה כספים עבור השלבים שקדמו לחתימת ההסכם מיום 30.4.00, וכי חתמה על ההסכם מיום 30.4.00 תחת לחץ על מנת להקטין את נזקיה. אין לי אלא לחזור על הדברים הכתובים בפיסקה הקודמת ביחס לטענת הכפייה שהועלתה על ידי אינדקס. זמיר הודתה בכתב ההגנה שההסכם מיום 30.4.00 הוא הסכם המחייב את הצדדים (סעיף 4 א' לכתב ההגנה). בדומה לאינדקס, גם זמיר לא הודיעה עד היום על ביטול ההסכם מיום 30.4.00 מסיבה כל שהיא. לכן, לזמיר לא מגיעים כספים עבור הדפסת המדריך מעבר לסכום שהוסכם עליו במסגרת ההסכם מיום 30.4.00.   7. באשר לתביעתה של אינדקס, טוענת אינדקס כי זמיר פרסמה במדריך עמוד ורבע יותר מהמוסכם. לכך, השיבה זמיר כי היה סיכום עם עורכת המדריך, "פנינה" (שהתברר מהלך ההוכחות שהיא אשתו של אביב נקש) לקראת סגירת המדריך, שזמיר תקבל אותם עמוד ורבע נוספים לפרסום כנגד תוספת מסוימת שהגיעה לה (ראה סעיפים 6 - 8 לכתב ההגנה בת.א. 16188/00). המצהיר מטעם זמיר, מנהל זמיר מר זמיר בר-לב, הצהיר על הדברים במסגרת תצהירו, בגירסה מפורטת, שלא הופרכה בחקירתו הנגדית. לעומת זאת, המצהיר מטעם אינדקס, מר נקש, למרות שהודה בחקירתו הנגדית שפנינה היתה מעורבת בהפקת המדריך ונהלה התכתבויות עם זמיר אודותיו, נמנע מלהתיחס לטענה בדבר הסיכום שאליו הגיעה פנינה עם זמיר. כמו-כן, נמנעה אינדקס מלהזמין את פנינה לעדות על מנת להפריך את גירסתה של זמיר בעניין זה, התנהגות שהיא בעוכריה. כאן המקום לציין כי ההסכם מיום 30.4.00 אינו מתיחס לנושא שטחי פרסום המגיעים לזמיר במדריך. אינדקס אינה מכחישה סיכום שלפיו מגיעים לזמיר 4 עמודים במדריך לפרסום עצמי. מכאן, שיש להסיק כי הסיכום בדבר מספר עמודי הפרסום המגיעים לזמיר במדריך הוסדר מחוץ להסכם מיום 30.4.00. עוד יש לציין כי אינדקס נמנעה מלשלוח לזמיר כל דרישה כספית עבור הדפסת עמודי פרסום מעבר למוסכם או להעיר על כך בהתכתבות בין הצדדים שקדמה במספר ימים להדפסת המדריך (המסמכים ז'/ 1 וז'/ 2). בשלב ההתכתבות, כבר קיבלה אינדקס לידיה את טיוטת המדריך, ויכלה לראות בתוכו את מספר עמודי הפרסום של זמיר. הדבר מעיד על כך כי הדרישה לפיצוי עבור עמודי פרסום נוספים היתה פרי מחשבה מאוחרת שנועדה לצורך המשפט בלבד, על מנת להדוף את תביעותיה הכספיות של זמיר. (בהקשר זה, יצוין כי זמיר הגישה את השיק של זמיר נשוא ת.א. 3093/01 לביצוע לפני שאינדקס הגישה את בתביעתה כנגד זמיר - ראה קבלה עבור אגרת פתיחת תיק ההוצאה לפועל - ז'/ 3). בנסיבות אלה, יש להעדיף את גירסתה של זמיר על פני גירסתה של אינדקס ולדחות את תביעתה של אינדקס.   8. באשר לתביעתה של זמיר (התביעה שכנגד בת.א. 16188/00), אין מחלוקת כי על פי ההסכם מיום 30.4.00, מגיע לזמיר סך של 18,500$ + מע"מ, ששווים 89,827 ש"ח למועד הגשת התביעה שכנגד. כמו-כן, אין מחלוקת שאינדקס שילמה לזמיר סך של 18,968 ש"ח על חשבון העבודה שביצעה (עדותו של מר נקש, עמ' 13 לפרוטוקול ש' 14-15). ההפרש הינו 70,859 ש"ח. אינדקס טוענת כי אין להכיר בחוב משום שזמיר איחרה 4.5 חודשים בהדפסת המדריך. יש לדחות את הטענה. המדריך הודפס עד מחצית חודש מאי 2000 (עדותו של מר זמיר, עמ' 23 ש' 23-25, עדות שלא נסתרה). לכן, עמדה זמיר בהתחייבות שנקבעה בהסכם מיום 30.4.00. הסיכומים הקודמים שבין הצדדים (לרבות הסיכום המקורי בדבר מועד הדפסת המדריך), בטלים ומבוטלים.   9. דרישותיה של זמיר הכלולות בסעיפים 20 (ב) - (ד) לכתב התביעה שכנגד בת.א. 16188/00 נדחות משום שמדובר בדרישות שנולדו לפני ההסכם מיום 30.4.00 ושאינן כלולות בהסכם. יש לראות בזמיר כמי שויתרה על הדרישות הללו במסגרת אותו הסכם. הדרישות הכלולות בסעיף 20 (ה') לכתב התביעה שכנגד (סך 171$ + מע"מ עבור הפרש בשטח פרסום המגיע לזמיר שלא נוצל) ובסעיף 20 (ו') לכתב התביעה שכנגד (עבור עמלות בנק והוצאות על 13 שיקים של אינדקס שלא כובדו) לא הוכחו.   10. ה"ה אביב נקש וראובן מועלם (הנתבעים שכנגד 2 ו -3 בא. 16188/00) חתומים על ההסכם מיום 30.4.00. אין מחלוקת כי הם ערבים להתחייבויותיה של אינדקס לפי ההסכם (עדותו של מר נקש, עמ' 11 לפרוטוקול ש' 25-28). 11. לאור כל האמור, אני דוחה את התביעה בת.א. 16188/00. באשר לתביעה כנגד בת.א. 16188/00 והתביעה בת.א. 3093/01, אני מחייב את נתבעים שכנגד בת.א. 16188/00 (אינדקס וה"ה אביב נקש וראובן מועלם) לשלם לתובעת שכנגד, זמיר, סך של 70,859 ש"ח בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום 30.10.00. כמו-כן, אני מחייב את הנתבעים שכנגד לשלם לתובעת שכנגד הוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד בסך 8,000 ש"ח + מע"מ.   12. היות ופסק-דין זה ניתן מעט לאחר המועד המתוכנן, ישלחו העתקי פסק-הדין לב"כ הצדדים. בניגוד להחלטה מיום 21.10.02 (עמ' 35 - 36 לפרוטוקול) מועד הערעור יחשב ממועד המצאת פסק-הדין. חוזה