תביעה נגד מכון רישוי

תק (רמ') 1162/02 תביעה נגד מכון רישוי בפני תביעה כספית. להלן העובדות שבעניין. גרסת התובעת מס' 2: התובעת מס' 2, רכשה רכב מסוג דייהטסו אפלאוז דגם LS שנת 92. טרם רכשה התובעת את הרכב, התובעת ביקשה לבדוק את מצב הרכב במכון רישוי. מוכר הרכב, לטענת התובעת, (ראה גרסתה בישיבת יום 29/4/02, בעמ' 2) דרש שהרכב יבדק אצל הנתבעת. לאור האמור, הרכב נבדק אצל הנתבעת. מזמין הבדיקה אצל הנתבעת היה התובע מס' 1. התובעת קיבלה בגמר בדיקה דו"ח בדיקה בו צויינו הליקויים אשר אובחנו ברכב, והחליטה לרכוש את הרכב. לגרסת התובעת בהמשך, הרכב התקלקל פעמים רבות, לפיכך היא החליטה למוכרו. התובעת מסרה כי שכנה רכש את הרכב ממנה, על סמך בדיקת הנתבעת. השכן, לגרסת התובעת, למחרת יום הרכישה הביא את הרכב לבדיקה לגרסת התובעת, למכון בבני ברק. במכון הנ"ל הסבירו לשכן כי תיבת ההילוכים הוחלפה ברכב מגיר רגיל לגיר אוטומט, וכן המנוע הולחם.   בעקבות האמור, השכן פנה לתובעת, והתובעת ביטלה את המכר עם המוכר הראשון באופן שמכרה למי שמכר לה את הרכב בחזרה, לאחר שהיה בבעלותה 87 ימים. לגרסת התובעת היא רכשה את הרכב בסכום של 24,500 ₪ ומכרה אותו ב20,000 ₪. כתוצאה מהאמור, לטענת התובעת נגרמו לה הפסדים בסך של 4,500 ₪ בגין הפרשי קניה, מכירה, כמו כן, לטענת התובעת נגרמו לה נזקים כספיים נוספים בגין עלות טיפול הרכב במוסכים. בנוסף התובעת טענה כי נגרמה לה עוגמת נפש. התובעת תבעה ראשי נזק נוספים בגין ירידת ערך הרכב, ובגין עלות הבדיקה במכון והוצאות השמאי. לדברי התובעת, הנתבעת חייבת לפצותה בגין הוצאותיה כמפורט, לעיל ובסכום כולל של 16,694 ₪, בגין העובדה כי היא הולכה שולל ע"י הנתבעת. הנתבעת לגרסת התובעת, החסירה ממנה מידע על מצב הרכב. מידע, אשר היה אמור להיות לגרסת התובעת חלק בלתי נפרד מהחלטתה לרכוש את הרכב. לדברי התובעת בין השאר הנתבעת לא מסרה את המידע, לפיו תיבת ההילוכים הוחלפה. כמו כן, מידע כי הרכב עבר תאונות אשר בעקבותיהן הוחלפו הדלתות הימניות. בנוסף, הנתבעת לא מסרה לתובעת כי קיימות מעיכות בגחונו של הרכב, וכי כאמור לעיל, מנועו של הרכב הולחם. התובעת טענה כי המידע המצויין לעיל, אשר לא נמסר לה ע"י הנתבעת עלה מבדיקת הרכב במכון אחר, מכון מ.מ.מ. בני ברק. התובעת צירפה את דו"ח המכון מ.מ.מ., לכתב התביעה. כמו כן, התובעת צרפה לכתב התביעה דו"ח שמאי ממנו נלמד כי עסקינן במנוע שבלוק המנוע הולחם בחיבור צינורות המים. כמו כן, צויין בחוות הדעת כי מערך קדמי של הרכב טעון תיקון באופן שיש לתקן את זוויות ההיגוי ותושבת גשר קדמי לחבורים להגה כח. בנוסף, בדו"ח השמאי נקבע כי קיימות רעידות בנסיעה בעת שילוב ההילוכים. באשר למצב המרכב, צויין בדו"ח השמאי, כי הוחלפו שתי דלתות ימניות, דבר המצביע על תאונה קשה לאורך דופן ימין, והתיקונים וכיפופים בתא המטען מצביעים על תאונה לעומק החלק האחורי.   התובעת צרפה קבלות בגין תשלומים אשר שילמה עבור תיקון הרכב בעת שהיה בחזקתה למוסך. בנוסף, לכל האמור לעיל, התובעת צירפה לכתב התביעה את חוזה מכירת הרכב לאדם ממנו רכשה את הרכב, לאחר שנתגלו ברכב הליקויים המצויינים לעיל. התובע מס' 1 טען במהלך הדיון כי הוא זה שבפועל הזמין את בדיקת הרכב אצל הנתבעת. לגרסתו נציג הנתבעת מסר לו את הליקויים שנמצאו לאחר הבדיקה, ומסר לידיו את דו"ח הבדיקה. עם זאת לטענתו, נציג הנתבעת לא מסר לו כי הוחלף הגיר. במהלך הדיון מתשובת התובע מס' 1 בחקירתו הנגדית לב"כ הנתבעת, עלה כי בסוף הבדיקה הבוחן אמר לו כי הרכב מצויין והמליץ לו לרכוש את הרכב. לפיכך, לגרסתו, הוא, עבר על תוצאות הבדיקה באופן שטחי (ראה עמ' 2, ישיבת יום 5/6/02 שורות 7-10). כמו כן, התובע מס' 1, מסר כי מוכר הרכב ונציג הנתבעת עשו עליו קומבינה, כך בלשונו, (ראה שם, שורה 11).   עד מטעמם של התובעים אשר נכח במהלך הדיון באולם ביהמ"ש, מר זביבי עודד, מסר בעדותו כי הוא שאל אישית את הבוחן אם לרכוש את הרכב, והבוחן אמר לו לרכוש את הרכב ולא הביא בפניו את כל העובדות הנדרשות. (ראה שם, שורות 19-21).   כמו כן, לדברי העד, נציג הנתבעת מסר לו כי הרכב עבר תאונה מאחור. אולם, עם זאת, נציג הנתבעת ציין בפניו כי זו לא תאונה, כנראה, נאמר לו, כך לדבריו ובלשונו, כי משהוא נפל על הרכב. העד מסר כי הליקויים לא היו נהירים לו והוא הסתמך על המלצת הבוחן אשר הוליכו שולל. (ראה שורות 22-25).   יצויין, כי התובעת מס' 2, הגישה במהלך ישיבת יום 29/4/02, בנוסף למסמכים המצויינים לעיל, תמלילים של שתי הקלטות של שיחות. שיחה אחת אשר התובעת ניהלה עם מנהל המכון קומפיוטסט ברמלה, מר חזי בן דוד, ביום 16/11/01. תמליל נוסף, עניינו שיחה אשר ניהלה התובעת עם בעל מכון קומיוטסט ביפו, אשר לדבריה הזדהה בפניה בשם יתר חדד. מעיון בתמליל עולה כי משיחת התובעת מס' 2, עם מנהל המכון ביפו, עלה לכאורה, כי המכון מספק מידע על החלפה של תיבת הילוכים, מיוזמתו. כמו כן, המכון מספק מידע על תאונות שהרכב עבר. מהשיחה עם מנהל המכון ברמלה, עלה לכאורה, כי התובעת מס' 2, ועודד (כנראה העד מטעמה) ניהלו שיחה עם נציג הנתבעת. בשיחה הנ"ל, התובעת טענה וכן עודד טען בין השאר, כי נציג הנתבעת שיתף פעולה עם מוכר הרכב וכי בעקבות האמור הם קיבלו מידע שאינו המידע הנכון לגבי הרכב נשוא כתב התביעה. מהשיחה הנ"ל, עולה לכאורה, כי נציג הנתבעת הציע לתובעת ולעודד שמשטרת ישראל תחקור בעניין, ותבדוק אם הונו. כמו כן, עלה לכאורה כי נציג הנתבעת אמר לתובעת כי חשוב לו שתנוהל חקירה בנושא. התובעת מסרה לנציג הנתבעת בתגובה לדבריו, כי הם פנו למשטרה.   גרסת הנתבעת: לגרסת נציג הנתבעת לא ניתן ברכב מסוג הרכב אותו התובעת רכשה לדעת אם הוחלפה תיבת ההילוכים. לגרסתו, בסוג הרכב הנ"ל אין רישום ברשיון הרכב לגבי תיבת הילוכים. בנוסף, נציג הנתבעת טען כי טופס הבדיקה אשר נמסר לתובעת מדבר בעד עצמו. לגרסתו מהטופס נלמד כי לרכב יש בעיות במנוע, הרכב עבר תאונות בשלדת המרכב, כמו כן נמצאו בבדיקה בעיות בהעברת כוח תיבת ההילוכים ונזילות שמן.   נציג הנתבעת טען כי את משמעות הליקוי והערכת המחיר לתקון הליקויים יש לקבל ממוסך מורשה. כמו כן טען כי לאחר קבלת הצעת מחיר המוסך המורשה, היה על התובעת לבדוק אם כדאי לרכוש את הרכב. (ראה גרסת נציג הנתבעת בישיבת יום 28.4.02 עמ' 3).   במאמר מוסגר יצויין כי נציג הנתבעת ציין בישיבת יום 29.4.02, כי אין לו יריבות עם התובעת מאחר ולא התובעת הזמינה את הבדיקה. לפיכך התובעת תיקנה את כתב התביעה, ומזמין הבדיקה, מר מנשה זביבי, צורף כתובע נוסף.   עוד יצוין כי נציג הנתבעת ביקש לחקור את עורך חוות הדעת שהוגשה מטעם התובעים. אולם, התובעים לא הזמינו את עורך חוות הדעת לחקירה נגדית, לטענתם מחוסר אמצעים.   בישיבת יום 5.6.02, נציג הנתבעת המציא מטעמו שלושה מסמכים. המסמך נ/1, מסמך אשר נערך על ידי מר צבי אדלשטיין, מרכז מחוזי שירותי תחזוקה במשרד התחבורה, ממנו עולה כי על פי הוראות נוהל בדיקת רכב לצורכי קניה ומכירה, הוראות נוהל 1/93 מיום 1.1.903, עסקינן בבדיקה מקצועית בלבד, לגבי מצבו המכני של הרכב הנבדק. כמו כן, מהמכתב הנ"ל עלה כי הפרטים הרשומים ברשיון הרכב אינם מכילים את המידע לגבי החלפת מנועים. לפיכך, אין מידע זה מצוי בידי בודק הרכב. מהמסמך נ/2 אשר נערך על ידי מר נתר חדד, ממכון קומפיוטסט ביפו, האדם אשר לכאורה שוחח עם התובעת מס' 2, ותמליל השיחה הוגש על ידי התובעת, עולה כי החלפת תיבת הילוכים אינה מופיעה ברשיון הרכב או במספר השלדה. לכן לא ניתן לדעת בבדיקות קניה ומכירה אם הוחלפה תיבת ההילוכים. מעבר לאמור, מהמסמך עולה כי ברכב מסוג הרכב הנדון, ניתן להחליף את תיבת ההילוכים מגיר אוטומטי לגיר רגיל, ללא כל שינויים בגוף הרכב עצמו. מהמסמך נ/3, אשר שנערך על ידי מנכ"ל מ.מ.מ. בוחני הרכב בע"מ, מרח' הירקון 13 בני ברק, במכון אשר ערך את הבדיקה נוספת לרכב התובעים, עלה כי ברוב המקרים לא ניתן לאבחן החלפת תיבת הילוכים מגיר רגיל לגיר אוטומטי, היות ולצורך ההחלפה לא מתבצע כל שינוי בגוף הרכב. כמו כן, מהמסמך עולה כי ביחס לבדיקה אשר נערכה על ידי בוחן, במכון עורך המסמך, באשר לרכב נשוא התביעה, עורך המסמך ציין כי קיימת אפשרות לפיה הבוחן קיבל מידע מוקדם על החלפת תיבת ההילוכים או, שבאופן אקראי מצב מסוים העלה את חשדו. בנוסף, עורך המסמך ציין, כי ברכב הנדון חברת דייהטסו לא נותנת ביטוי במספר השלדה אשר מאפיין את הרכב ביחס לגיר רגיל או אוטומטי.   בשים לב לכל האמור נציג הנתבעת טען כי על התובעת להלין על עצמה בלבד כי לא פנתה למוסך מורשה בטרם הרכישה עם תוצאות הבדיקה. כמו כן, לא פנתה לשמאי טרם רכישת הרכב, ולפיכך טען כי יש לדחות את תביעתה ולחייבה בהוצאות.   ממצאים ומסקנות: לאחר שבחנתי את עדויות העדים ואת המסמכים אשר הגישו הצדדים, ומאחר ועסקינן בתביעה קטנה, ומכח סמכותי על פי סעיף 62 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) תשמ"ד - 1984, לקבל ראיות אף אם הן אינן קבילות בבית משפט אחר, הגעתי למסקנות כדלקמן:   1. בחנתי את דוח הבדיקה שהוצא לתובעים על ידי הנתבעת, דו"ח אשר צורף לכתב התביעה, כמו כן, הוגש על ידי נציג הנתבעת בישיבת יום 29.4.01, וסומן נ/1, מול הדוח אשר הוצא למר חגג עמוס, על ידי מכון מ.מ.מ. הבוחנים רכב ורישוי בע"מ, ביום 7.11.01, וצורף לכתב התביעה. מצאתי כי באשר למנוע, מערכת הקירור מערכת הדלק, ומערכת ההצתה, שני המכונים מצאו כי קיימות בעיות במנוע. יחד עם זאת במכון מ.מ.מ. מצאו כי קיים תיקון בבלוק המנוע בחיבור צינורות המים ותושבות המנוע פגומות, עובדות שלא באו לידי ביטוי בבדיקת הנתבעת.   באשר לסעיף המוגדר "סרן קדמי ומערכת היגוי, הנתבעת לא מצאה ליקויים, בעוד שבמכון מ.מ.מ. נמצאו ליקויים. לגבי שילדת מרכב על פי שני הדו"חות נמצאו ליקווים. בדוח של חברת מ.מ.מ. צוין כי עסקינן בליקויים בעלי משמעות נמוכה, בעוד הערה מסוג זה אינה מצויה בדוח הנתבעת. כמו כן, בדוח הנתבעת מופיע כי קיימות מעיכות קורת רוחב לפנים, ליקוי אשר אינו מופיע בדוח מ.מ.מ. בדוח המכון מ.מ.מ. מופיע כי קיימות מעיכות בתחתית. כמו כן בדוח המכון מ.מ.מ. מופיע כי הוחלפו דלתות ימניות, ובדוח הנתבעת לא צויין כי הוחלפו דלתות ימניות. עם זאת, הנתבעת ציינה בדוח שערכה כי הוחלפו חלקי מרכב, הוחלפה כנף קדמית והוחלפה דלת תא המטען. בדוח הנתבעת מופיע בייחס לצמיגים כי הגלגל הרזרבי פגום. פרט אשר לא מופיע בדוח מ.מ.מ. הנתבעת ציינה בדוח כי לא בדקה את המזגן, בעוד שהמכון מ.מ.מ. בדק את המזגן, ומצא כי יש לתקנו. מול הסעיף "העברת כח" בדוח מכון הנתבעת צויין "נזילת שמן תיבת הילוכים גומיית מגן לציריה פגומה ימני. בדוח המכון מ.מ.מ. צויין מול הסעיף "העברת כח" סימני החלפת גיר מרגיל לאוטומט, נקישה בשילוב הילוכים, רעידות בנסיעה.   בהערות כלליות בדוח הנתבעת לא צויין מאומה, בעוד בדוח מכון מ.מ.מ. צויין הרכב לאחר תאונה מאחור הרכב לאחר תאונה בדופן ימין. יצוין כי הליקויים אשר צויינו בהערות כלליות בדוח מכון מ.מ.מ., משתמעים מהאמור בדוח הנתבעת באשר לליקויים אשר נמצאו בשלדת המרכב.   2. המסקנה העולה מהשוואת הדוחות היא כי בשני המכונים נמצאו ליקויים ברכב. כמו כן, כי ליקויים מסוימים נמצאו בדו"ח הבדיקה של מכון מ.מ.מ. ולא צוינו בדוח הנתבעת, בעוד ליקויים אחרים נמצאו בדו"ח הבדיקה של הנתבעת ולא צויינו בדוח מכון מ.מ.מ. כמו כן, מצאתי כי קיימת אפשרות לפיה ליקויים מסוימים כגון הליקויים המצוינים בסעיף 6, לדו"ח מכון מ.מ.מ. הינם ליקויים אשר נוצרו במהלך התקופה בה הרכב היה בשימושה של התובעת מס' 2. והתובעים לא הוכיחו כי עסקינן בליקויים אשר היו ברכב במועד הבדיקה. 3. מצאתי כי שני ליקויים משמעותיים נמצאו בבדיקת מכון מ.מ.מ. ולא נמצאו ע"י הנתבעת בבדיקתה. הליקוי המתייחס להחלפת שתי הדלתות הימניות, ועניין החלפת הגיר מגיר רגיל לגיר אוטומט.   4. מצאתי כי מהמסמכים אשר הוגשו על ידי הנתבעת עולה כי ברכב נשוא כתב התביעה לא ניתן לאבחן כי הגיר הוחלף, והתובעים לא הוכיחו כי קיימת אפשרות לאבחן את החלפת הגיר. התובעים צרפו לכתב תביעתם דו"ח שמאי. נציג הנתבעת עתר לחקור את השמאי על הדו"ח שערך, מאחר וחלק על האמור בו. התובעים לא זימנו את השמאי לחקירה נגדית. משמע, לכאורה, אין באמור בדו"ח כדי להוות ראיה. יחד עם זאת, גם אם היה הדו"ח מהווה ראיה קבילה, מצאתי כי הדוח אינו מתייחס לסוגיית תיבת ההילוכים. קרי, לא צויין בדו"ח כי היה על הנתבעת לציין בדו"ח הבדיקה שערכה, כי תיבת ההילוכים הוחלפה. כמו כן, דו"ח השמאי נערך על סמך טופס הבדיקה של מכון מ.מ.מ. נרשם בדו"ח כי החלפת שתי הדלתות הימניות מצביעה על תאונה קשה לאורך דופן ימין, בעוד שבדו"ח מכון מ.מ.מ. צויין כי הרכב עבר תאונה בדופן ימין, אולם אופי התאונה וחומרתה לא צויין בדו"ח. בנוסף צויין בדו"ח המכון מ.מ.מ. תחת הסעיף שלדת המרכב, "ליקויים בעלי משמעות נמוכה", ראה סעיף 8 לדו"ח. יצוין כי גם מדו"ח הנתבעת עלה כי הוחלפה הכנף הקדמית הימנית.   5. זאת ועוד, מצאתי כי בסעיף 2, להערות, על גבי דו"ח הנתבעת צויין כי הבדיקה הינה בדיקה מְכַנִית בלבד בדבר מצב הרכב מערכותיו. משמע, מאמור בדו"ח עולה כי אין עסקינן בבדיקת שילדה מרכב וצבע, חרף העובדה כי קימת התייחסות לשלדה בדו"ח.   לפיכך, בשים לב לסעיף 2 בהערות, מצאתי כי התובעים לא הוכיחו כי היה על הנתבעת כחלק מהבדיקה לציין כי הוחלפו שתי דלתות ברכב. העובדה כי על הנתבעת להתייחס בדו"ח הבדיקה למצבו המכני של הרכב בלבד, עולה גם מהמסמך נ/1, שצורף על ידי הנתבעת.   6. נטל הראיה להוכיח את התביעה מוטל על התובעים. לאחר ששקלתי כאמור לעיל את הראיות שהובאו בפני, מצאתי כי התובעים לא הרימו את נטל הראיה ולא הוכיחו כי הנתבעת הוליכה אותם שולל. על הנתבעים להלין על עצמם בלבד שלא פנו עם תוצאות הבדיקה למוסך מוסמך, על מנת לבדוק עלות הליקויים וכדאיות העסקה.   לפיכך, מצאתי לדחות את תביעתם.   לפנים משורת הדין אינני מחייבת את התובעים בהוצאות הנתבעת.   סוף דבר: התביעה נדחית. אין צו להוצאות.מכון רישוי