תביעה קטנה בגין ליקויי בניה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה קטנה (בבית משפט לתביעות קטנות) בגין ליקויי בניה: 1. תביעה לתשלום 15,000.- ש"ח שעניינה ליקויי בניה שונים בדירה אותה קנו התובעים מאת הנתבעת מס' 1. 2. מדובר למעשה ב"סיבוב שני" של הליכים משפטיים. הסיבוב הראשון התנהל בבית המשפט המחוזי והסתיים שם, בתאריך 20/04/97, בהסכם פשרה, שאושר כפסק דין, ובין יתר תנאיו קיבלה על עצמה הנתבעת מס' 1 לבצע, בתוך תקופה קצובה, תיקוני ליקויים אשר פורטו בחוות דעת מומחה מטעם בית המשפט, המהנדס מר יצחק ברמן. עוד נקבע בפסק הפשרה כי בתום ביצוע עבודות התיקון תמסור נתבעת 1 לתובעים אישור המהנדס כי התיקונים בוצעו לשביעות רצונו. אם עדיין ישארו ליקויים כי אז תהא לתובעים זכות "לתבוע את הנתבעת בגין כל תיקון שלא בוצע כראוי ... ובכל מקרה לא תהא לנתבעת זכות לבקש פעם נוספת לבצע את התיקונים בעצמה". 3. על פי הנטען בכתב התביעה שבפני עתה תיקנה הנתבעת 1 רק חלק מהליקויים ואף לא מסרה לתובעים אישור המהנדס כי הליקויים תוקנו לשביעות רצונו. התובעים העריכו אותם ליקויים אשר טרם תוקנו בסכום כולל של כ19,000.- ש"ח אך צמצמו את תביעתם על מנת להביאה במסגרת סמכותו של בית משפט זה. 4. בכתב ההגנה שהוגש ע"י הנתבעים טוענים הם כי תביעה זו כל כולה איננה אלא בבחינת "מעשה סחיטה"; יש לדחותה מחמת מעשה בית דין וחוסר סמכות עניינית (בשל פסק הדין שניתן, כמפורט לעיל, בבית המשפט המחוזי ו/או בהיות תביעה זו המשכה של התביעה אשר נדונה שם). עוד טוענים הם כי בחוות דעת מומחה בית המשפט אשר הוגשה בשעתה נערכה הבחנה בין ליקויים שניתן, לבין אלו שלא ניתן, לתקנם והתחייבות התיקון על פי פסק הפשרה הנ"ל איננה יכולה לחול אלא על אותם ליקויים שניתן לתקנם. הנתבעים מוסיפים ומפרטים שורה של טענות כנגד עצם חיובם בתיקון הליקויים, כגון שהתובעים רכשו את דירתם כאשר זו כבר מושלמת, ועל כן מנועים מהעלאת טענות בגין ליקויים שיכולים היו לגלותם באותה עת וכל כיוצ"ב טענות שאין לשמוע להן עוד שכן, תביעה זו שבפני היא בגין אי ביצוע חיובי הנתבעת 1 על פי אותו פסק פשרה, וכל אשר התרחש ונטען קודם לכן נבלע באותו פסק דין ובטל מן העולם. 5. בדיון הראשון אשר התקיים בפני ב08/11/98- אישר התובע כי אין עוד מקום לתבוע תיקון אותם ליקויים אשר נכללים ברשימת הליקויים שלא ניתן לתקנם על פי רשימתו דאז של המומחה ברמן. בסופו של אותו דיון הוטל על המהנדס ברמן לבדוק האם תוקנו הליקויים המפורטים בחוות דעתו הראשונה כהלכה, אם לאו ! 6. הכנת חוות הדעת התעכבה; לדיון שהתקיים ב10/01/99- לא התייצב איש מן הצדדים ועל כן נמחקה התביעה. בבקשת התובעים לביטול המחיקה הבהירו כי לא התייצבו בשל שסברו, בטעות, כי כל עוד לא הגיש המומחה את חוות דעתו אין להם צורך להתייצב. אני מקבל הסברם זה כטעם לאי ההתייצבות ומבטל בזאת את פסק הדין אשר ניתן בהעדר הצדדים ב10/01/99-. 7. עתה מונח בפני דו"ח מפורט של המומחה מר ברמן, (נושא תאריך 31/01/99 אך הומצא לביהמ"ש רק ב10/11/99-); בדו"ח מפורטים הליקויים אשר לא תוקנו ובכלל אלו גם ליקויים הכלולים ברשימת הליקויים "שאינם ניתנים לתיקון" וכן אומדני ירידת ערך. 8. בדיון שהתקיים בפני ב21/11/99- טען הנתבע 2 כנגד הכללת אומדני ירידת ערך ועלות תיקון ליקויים אשר היו, בשעתו, ברשימת הבלתי ניתנים לתיקון. לפי חשבונו אם נחסיר את כל אלו מחוות דעת המהנדס לא ישארו עוד לפיצוי אלא כמה מאות ש"ח. הנתבע 2 שב וביקש להעלות אותן טענות שעניינן במועדים הקודמים לפסק הפשרה בביהמ"ש המחוזי - וכאמור לעיל, אין מקום לשוב ולדון בהן. 9. הצדק עם הנתבעים בטענה כי אין לחייבם בפיצוי בגין ירידת ערך או עלות תיקון ליקויים אשר שוייכו בחוות הדעת הראשונה לקבוצת ה"בלתי ניתנים לתיקון"; 10. מהשוואת הדו"חות (זה מ31/01/99- לעומת זה מ12/10/93-) עולה כי התובעים זכאים לפיצוי רק בעבור פריטים המצויינים בסעיפים 7 א, ב, ה, ו, ז(2) בדו"ח העדכני ובסה"כ 6,400.- ש"ח בצרוף 25% (קבלן מזדמן), נכון למחירי 31/01/99. 11. לא הוכחה כל עילה לחיוב הנתבע 2. 12. לפיכך: אני מחייב את הנתבעת 1 לשלם לתובעים סך 8,000.- ש"ח, וסכום זה יהא צמוד למדד תשומות הבניה מתאריך 31/01/99 ובתוספת הוצאות ההליך בסכום כולל 600.- ש"ח בנוסף על החזר התשלום אשר שולם ע"י התובעים למומחה. התביעה נגד נתבע 2 נדחית והתובעים ישלמו הוצאותיו בסך 400.- ש"ח. בניהליקויי בניהתביעות קטנות