תביעה שנמחקה - השתתפות עצמית

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה שנמחקה - השתתפות עצמית:

.1תיק זה הועבר לטיפולי בעקבות הסדר דיוני שנעשה בין הצדדים בפני כב'
הרשמת ג' ספרא ברנע, ולפיו פסק הדין יינתן על פי סיכומים בכתב שיגישו הצדדים, באשר מדובר בשאלה משפטית גרידא.
.2השאלה המשפטית העומדת לדיון היא, האם חייבת הנתבעת לשלם לתובעת סך
500, 3ש"ח, כערכו לתאריך 1.7.94(יום תחילת הביטוח), כ"השתתפות עצמית" על פי
פוליסה לביטוח אחריות שהוציאה התובעת, והכל בזיקה לתביעת אישה שניזוקה, שהוגשה כנגד הנתבעת בבית משפט השלום בנצרת, והועברה על ידי הנתבעת לטיפול התובעת. שביטחה את חבות הנתבעת בביטוח אחריות, אלא שלבסוף תביעת האישה שניזוקה נמחקה, והתובעת לא חוייבה לשלם לה סכום כלשהו.
.3בפוליסת הביטוח, על פיה ביטחה התובעת את חבות הנתבעת, הותנה "כי המבוטח ישא בהשתתפות עצמית, אשר תחול בנפרד בכל תביעה לגבי כל חלק אשר הכיסוי לגביו בתוקף", ומכאן טענת התובעת, כי מכיוון שהוציאה סכומי כסף לשם העסקת עורך דין כדי להגן על הנתבעת במשפט שנפתח נגדה, קמה חובת הנתבעת לשאת בתשלום סכום ההשתתפות העצמית, ואין חובת הנתבעת לשלם את ההשתתפות העצמית מופקעת רק משום כך שהתביעה שהוגשה כנגד הנתבעת נמחקה.
התובעת מוסיפה וטוענת, כי על פי סעיף 65לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א - 1981(להלן - "חוק חוזה הביטוח"), "מקרה הביטוח" בביטוח אחריות הוא "חבות שהמבוטח עשוי להיות חייב בה", ולפיכך, לטעמה של התובעת, די בפוטנציאל הגלום בתביעה שהוגשה כנגד הנתבעת, העלול להתממש לכדי חיוב לשלם סכום כסף לנפגע כדי להקים את החובה לשלם את סכום ה"השתתפות העצמית", מה עוד, שכעולה מפוליסת הביטוח, חוזה הביטוח מטיל על התובעת חבות לשאת בהוצאות משפטיות סבירות אף מעבר לגבולות אחריותה, בניכוי סכום ההשתתפות העצמית הנקוב בפוליסה.
.4לעומת טענות אלה, טוענת הנתבעת כי אינה חייבת בתשלום סכום ההשתתפות העצמית, שכן בביטוח אחריות, ומכוח סעיף 65לחוק חוזה הביטוח, מקרה הביטוח הוא חובת התובעת לשפות את הנתבעת בגין חבות כספית שהנתבעת עשויה לחוב בה, אלא שכתוצאה ממחיקת התביעה שהוגשה כנגד הנתבעת, לא הוטלה על התובעת כל "חבות כספית".
.5לאחר ששקלתי את טענות ב"כ הצדדים, הנני סבור כי הדין הוא עם התובעת,
ולהלן אביא הטעמים שהביאוני למסקנתי זאת.
ב"ביטוח נכסים" (סימן א' לפרק ד' לחוק חוזה הביטוח) וב"ביטוח אחריות"
(סימן ב' לפרק ד' לחוק חוזה הביטוח), הרחיב המחוקק את הכיסוי הביטוחי אל מעבר לכיסוי שהצדדים הסכימו לו בחוזה הביטוח. כך למשל, בסעיף 57לחוק חוזה הביטוח נקבע:ב
"ביטוח נכס בפני סיכון מסויים מכסה גם נזק שנגרם לו מחמת שננקטו
אמצעים סבירים להצלתו מאותו סיכון."
ובסעיף 66לחוק חוזה הביטוח, הוא הסעיף החל על המקרה שלפנינו נקבע:ו
"ביטוח אחריות מכסה גם הוצאות משפט סבירות שעל המבוטח
לשאת בשל חבותו, והוא אף מעל לסכום הביטוח."
הרחבות אלה, שהמחוקק החיל על הצדדים, אף שלא הסכימו להן במפורש (ולגבי
סעיף 66אף קבע כי אין להתנות עליו - וראה סעיף 71(א) לחוק חוזה הביטוח),
נועדו להרחיב את הכיסוי הביטוחי ולכלול בו אף הוצאות הנקראות "הוצאות דין
וטורח" ("sue and labor expenditures"), ולהלן אעמוד בקצרה על אופיין של
הוצאות אלה.
אדם שביטח את נכסיו ואת אחריותו כלפי צדדים שלישיים, אינו יכול להתעלם מנזק שנגרם לו, רק משום שבסופו של דבר המבטח אמור לשאת בתשלומו מכוח חוזה הביטוח. המבוטח, על אף היותו מבוטח, חייב להתדיין ולטרוח כדי למנוע את הסיכון או להקטינו ככל האפשר. לדוגמה:נ מבוטח שאיבד חפץ יקר, אינו זכאי להניח שהוא פטור מלחפש את החפץ רק משום שהמבטח יפצה אותו עבור האובדן, וחייב הוא לנסות ולמצוא את החפץ, ובמידת הצורך חייב הוא אף להוציא הוצאות סבירות לאיתור החפץ שאבד. בהתייחס לביטוח אחריות, הרי שמבוטח, שהוגשה נגדו תביעה על ידי צד שלישי, אינו יכול להזניח אותה רק משום שהמבטח ישא בתשלומה, והוא חייב להתדיין כדי להוכיח שאינו אחראי או להקטין את אחריותו ככל האפשר, ואם צריך, עליו לשאת בתשלום הוצאות סבירות כגון:ב שכר עורך הדין, החקירות, המומחים וכיוצ"ב.
כדי להגן על המבוטח מחד, וכדי להבטיח כי יקיים חובתו לנסות ולהקטין את הנזק שנגרם לו מאידך, מורים דיני הביטוח האוניברסליים, ובעקבותיהם אף חוק חוזה הביטוח הישראלי, שהמבוטח יהיה זכאי לקבל מהמבטח אף את "הוצאות הדין והטורח" שהוציא באופן סביר כאשר נקט בפעולות להקטנת הנזק, ויודגש, שהמבוטח זכאי לקבל הוצאות אלה אף אם בסופו של דבר מתברר שלא עלה בידו להקטין את הנזק, והוא אף אם הוצאות אלה חורגות מסכום הביטוח (וראה סעיפים 61ו- 67לחוק חוזה הביטוח).
אמנם, הפרקטיקה הנוהגת בישראל היא, שבביטוח אחריות המבטח נוטל על עצמו את ניהול הגנת המבוטח, ושוכר את עורכי הדין, המומחים והחוקרים, אך יש לזכור, כי למעשה המבטח מנהל את הגנת המבוטח עבור המבוטח ובמקומו, ובדרך כלל לאורך כל המשפט המבוטח הוא הנתבע (או לפחות נתבע ביחד עם המבטח).
ברם, אין בפרקטיקה זאת משום סתירה לעקרון "הוצאות הדין והטורח" המובא
לעיל, שהרי הוצאות המשפט הן בסופו של דבר הוצאותיו של המבוטח, והן מכוסות על ידי המבטח בין אם עלה בידי המבוטח לזכות במשפט ובין אם לא, והפרקטיקה הנוהגת לא נועדה אלא לחסוך בירוקרטיה מסורבלת בהתחשבנות שבין המבוטח והמבטח.
.6על כן, כאשר נשאה התובעת בהוצאות שנגרמו עקב התביעה שהוגשה כנגד
הנתבעת, שיפתה למעשה התובעת את הנתבעת בגין "הוצאות משפט סבירות", הן "הוצאות הדין והטורח" שנגרמו למעשה לנתבעת, ושיפוי זה נעשה מכח הוראת סעיף 66לחוק חוזה הביטוח. לעובדה שכלפי הניזוק שהגיש את התביעה, לא חויבה התובעת לשלם דבר כיוון שתביעתו נמחקה, אין כל נפקות, וכך היה אף הדין אילו תביעת הניזוק הייתה מתבררת עד תומה ונדחית, או הייתה מתנהלת עד תומה והניזוק היה זוכה בפיצוי כלשהו - זעום או נכבד.
אלמלא הביטוח, הנתבעת הייתה חייבת לשכור עורכי דין ולשלם את הוצאות המשפט, ובהוצאות אלה הייתה נושאת גם אם הייתה מצליחה להביא לסילוק תביעת הניזוק על הסף. ולפיכך, משקיימה התובעת את חובתה בכך שנשאה ב"הוצאות הדין והטורח" שנגרמו, גם אם אלה שולמו על ידה ישירות לעורכי הדין שנשכרו על ידה להגן על עניינה של הנתבעת בבית המשפט, יש לראותה כמי ששיפתה את הנתבעת, ועל כן מתממש חיוב הנתבעת לשלם לתובעת את ההשתתפות העצמית לפי חוזה הביטוח.
על כן, וכאמור, הנני סבור שהדין עם התובעת, ועל הנתבעת לשאת בתשלום סכום
ההשתתפות העצמית.
.7על פי פוליסת הביטוח, סכום ההשתתפות בעצמית הוא בסך 500, 3ש"ח, והוא
צמוד למדד המחירים לצרכן מיום תחילת הביטוח (1.7.94).
לפיכך, סכום ההשתתפות העצמית ישא הפרשי הצמדה מתאריך תחילת הביטוח ועד למועד הגשת התביעה שלפני, וממועד זה ישא סכום ההשתתפות העצמית המשוערך הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א - 1961, ולהלן החישוב:ו
(א) השתתפות עצמית לפי חוזה הביטוח 500, 3ש"ח.
(ב) הפרשי הצמדה מיום 1.7.94ועד ליום
הגשת התביעה שלפני (19.1.99) 772, 1ש"ח.



272, 5ש"ח.
העברה לעמוד הבא 272, 5ש"ח
העברה מהעמוד הקודם 272, 5ש"ח.
(ג) הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת
התביעה ועד לתאריך פסק דין זה - 173ש"ח.


סך הכל לתאריך פסק דין זה 445, 5ש"ח.
.8למותר לציין, שניתן היה לצפות, שרשות מקומית מכובדת מחד, וחברת ביטוח
מכובדת מאידך, תשכלנה ליישב סכסוך ששוויו כ- 500, 5ש"ח מחוץ לכתלי בית
המשפט.
.9אשר על כל האמור לעיל, הנני מחליט כדלקמן:נ
(א) הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך 445, 5ש"ח, כערכו לתאריך פסק דין זה.
(ב) הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את אגרות המשפט, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 19.1.99, ובנוסף לכך הנני מחייבה לשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך 500, 3ש"ח, בצירוף מע"מ כחוק.

(ג) לעניין סעיף 10א' לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז - 1967, הנני מורה כי
"מועד הפרעון" של כל חיובי הנתבעת לפי פסק דין זה יחול ביום .1.11.99



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון