אי התייצבות לעבודה כהתפטרות

בת הדין לעבודה קבע כי יש לראות באי התייצבותו של התובע לעבודה, במיוחד על רקע הדברים שהיו סמוכים למועד אי ההתייצבות - מתן הודעה ברורה וחד משמעית על רצונו להביא את יחסי העבודה בינו לבין הנתבעת, באתר בניה זה, לידי סיום. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אי התייצבות לעבודה כהתפטרות: .1התובע תובע מ"אנוש שירותי כח אדם בע"מ" (להלן:נ"הנתבעת") זכויות שונות הנובעות מקיומם של יחסי עובד-מעביד בינו לבין הנתבעת. בתום שמיעת ההוכחות הצהיר התובע שקיבל את פדיון החופשה ודמי ההבראה (פ: 30 ש: 28). .2א. נותרו במחלוקת, איפוא, בין הצדדים השאלות הבאות: האם זכאי התובע לפיצויי פיטורים ולתמורת הודעה מוקדמת (ראה פ:31). ב. כאן נציין, שבכתב ההגנה העלתה הנתבעת גירסה לפיה פוטר התובע מהעבודה כי וון שלא נשמע להוראות הממונים (סעיף 3). לאחר שמיעת העדויות בקשה ב"כ הנתבעת לתקן את גירסתה ולהוסיף שהתובע עזב את העבודה ללא שוב ועל כן אינו זכאי לפיצויי פיטורים (ראה פ:32) אנו, לאחר שאפשרנו לתובע להגיב - החלטנו שמתירים את התיקון, בכתב ההגנה. התובע טען שאינו צריך להוסיף עדויות על אלה שנשמעו. .3בטרם נדון בתביעה שבפנינו נאמר: א. בפנינו העידו התובע, ועדים אחדים מטעם הנתבעת. יכולים אנו לקבוע חד משמעית, שהתובע אינו ראוי לאימון. הוא הרבה לסתור את דבריו, בין אלה שנאמרו בעדותו בחקירה הראשית לבין החקירה הנגדית במיוחד בשאלת העדרותו מהעבודה בתוך תקופת עבודתו ולגבי עבודתו במקום אחר במשך ובעת עבודתו אצל הנתבעת. כאן נציין, שהתובע לא היה מיוצג וכדי לאפשר לו להבין את הנטען כנגדו ע"י הנתבעת, לאחר שהחל עדותו החלטנו להפסיקה, לשמוע את עדויות הנתבעת ורק בסיומן השלים התובע את עדותו (ראה החלטתנו פרוטוקול עמ' 4). ב. אין חולק שהתובע הועסק ע"י הנתבעת, שהיא חברת כח אדם, באתר בניה של חברת רובינשטיין. אנו התרשמנו שאף לא עובד אחד, מעובדי הנתבעת, היה בקשר עבודה יומיומי עם התובע. איש מאנשיה לא פיקח על מעשיו ועבודתו (ראה חקירה ראשית של מר אטינגר, מטעם הנתבעת; פ: 5ש: 22- בה הוא מעיד שמי שצריך היה לפקח על עבודת התובע היה מר יגאל רוזנברג, ולאחר מכן בחקירה נגדית, הוא משיב לשאלת התובע שיגאל לא היהשייך אליו (פ: 9ש: 8-10), ראה גם עדותו בפ: 8ש: 24-25). לענין זה משמעות מיוחדת לתיק זה, כיוון שטענותיה של הנתבעת בכתב ההגנה, וגם בתיקונו, הן שהיו תלונות כלפי התובע - וראוי היה שתלונות אלה יבוררו מכלי ראשון ע"י הנתבעת כמעבידתו. ג. למרות זאת, נציין כי העידו בפנינו שניים מעובדי חב' רובינשטיין מר שושני ומר מסיקה, ובענינים שיפורטו להלן. עדותם מהימנה בעיננו מה גם שזכתה היא - בעיקרה - לתמיכה מעדות התובע עצמו. .4לאחר שבחנו את העדויות ששמענו, ותוך סינון הראיות עפ"י מהימנות מוסרי העדות ובחינתן כמכלול קובעים אנו שהוכח בפנינו כדלקמן: א. כרקע הוכח שהתובע הועסק ע"י בחב' רובינשטיין כרתך צינורות, אולם למרות שניתנו לו אלקטרודות לא נכונות לצורך ריתוך, הוא המשיך בעבודה, תוך שימוש באלקטרודות שאינן נכונות (פ: 3ש: 22-28; פ: 30ש: 8-11). עוד הוכח שהצינורות שבהם ביצע התובע, לפי הצורך, ריתוכים הם כאלה הנוצקים בתוך בטון ואם יש נזילה מהריתוך אי אפשר לגלותה עד שהבנין מתחיל לתפקד (פ: 10ש: 20- 21- עדות מר שושני). ב. (1) סמוך לסיום עבודתו נדרש התובע לפקק צינור שריתך, למלאו במים, כדי לראות אם יש נזילות באותו צינור. הוא עשה את שנדרש. כשנשאל, ע"י העד שושני - שהיה ממונה מטעם חברת רובינשטיין על העבודות שביצע התובע- מה היו תוצאות הבדיקה הוא אמר שהיתה נזילה קטנה אותה הוא תיקן. מר שושני עבר באותו מקום ראה שישנה שלולית גדולה של מים והצינור נוזל. עוד הוא ראה חורים ברצפת הבטון שאין להם שום שייכות לעבודות הבנין, וכן ראה שהצינור נצבע מחדש. מר שושני קרא לתובע, זה היה ביום שישי בשבוע, וביקש הסבריו. התובע השיב לו שאין נזילה. אזי אמר לו שושני בו נחזור על הבדיקה ביום ראשון, נאטום צינור אחר, אם הכל בסדר אבקש סליחה אם אני מוצא נזילות נוספות אני לא צריך אותך יותר. ביום ראשון לא הופיע התובע יותר לעבודתו. אחרי שהפסיק התובע לעבוד, בדק מר שושני כל צינור שניתן היה לבדוק, ולא מצא צינור אחד שבו לא היתה נזילה. שני פועלים עסקו , באופן לא רצוף, בסתימת ותיקון הנזילות בצינורות אותם ריתך התובע במשך 5חודשים (ראה עדותו פ:10- 11עד שורה 22). ראוי לציין שבחקירה נגדית של מר שושני, מתוך שאלות התובע, נמצאנו למדים ש"תירוציו" שניתנו לאשר העיד מר שושני שראה (שהיו שזורים בשאלותיו) בדבר צביעת הצינורות, החורים שהיו ברצפה והגשם שכביכול חדר לקומה - אין להם על מה לסמוך. (פ: 17-18). (2) מר מסיקה, שהחליף את מר שושני, מטעם חב' רובנישטיין, לאחר שהאחרון נפגע בתאונה, מודה שהוא אינו מבין בריתוך, אולם זוכר שבדקו את הצינורות וראו שיש נזילות. (פ: 19ש: 17-25). עוד מעיד הוא שהיה נוכח בעת בדיקת צינור אחד וראה שהוא נוזל (פ: 21ש: 18-20). (3) יגאל רוזנברג - האחראי מטעם אשכול החברות שהנתבעת נמנית עליו, העיד שמר שושני הזמין אותו, סיפר לו על הנזילות בצנרת ועוד העיד שמר שושני סיפר לו על הסיכום לפיו יפתחו נקודה ויבדקו את הצינור - מר רוזנברג מציין כי היה חייב להיות מעודכן בענין "כי זו פרשה גדולה של נזק במימדים גדולים מאד" ואז הוא ממשיך "סכמנו שביום ראשון נפגש אני התובע ושושני התובע לא בא" (פ: 25ש: 12-17). (4) גם התובע מודה, בעדותו, שהיו שני חורים בצינור (פ: 29ש:22) אולם המשך עדותו מעורר תמיהה: "הוא לא יכול להוכיח שיש חור בצינור כאשר הצינור בתוך בטון. איפוא שהוא הוכיח תיקנתי" (פ: 29ש: 22-23). כלומר התובע מודה שנתגלו נזילות שהוכחו לו, והוא תיקנן, לגבי יתר הריתוכים שביצע, בעצם משליך התובע יהבו על כך שלא כל הצנרת ניתנת לבדיקה - היתכן שעובד בתפקיד מקצועי ינקוט בעמדה שכזו ? מצאנו, איפוא, כשם שהתובע היה אדיש לכך שאין בידיו אלקטרודות מתאימות והוא לא הפסיק לבצע העבודה עם חומרים שאינם מתאימים ביודעו את ההשלכות של ריתוך לא טוב על צנרת הנמצאת בקירות בטון, הוא "הסתתר" תחת הידיעה שלא ניתן יהיה לבדוק את טיב עבודתו בגלל שהצינורות יבוטנו בבטון. .5אם נסכם את האמור לעיל בסעיף 4נוכל לקבוע הן מתוך שאנו התרשמנו ממהימנות עדויות עדי הנתבעת - במיוחד מר שושני - ומאי האימון שיש ליחס לעדות התובע בפנינו והן מהעדויות עצמם (כפי שנפרט להלן) כי: הוכח שסוכם עם התובע, לאחר שנמצאה נזילה בצנרת שהוא ריתך, שביום ראשון תערך בדיקה נוספת של צינור אחר שהוא ריתך. על דבר קיומה של הפגישה האמורה יידע מר שושני את מר יגאל רוזנברג אשר סבר שמתפקידו להיות נוכח בעת הבדיקה כיוון שמדובר בנזק רב מימדים, אולם התובע, שנוכח לדעת למרות שחשב שלא ניתן לגלות נזילות בצנרת מבוטנת (ראה לעיל סעיף 4(ג)(ד)) - שעומדים לבצע בדיקה מתוכננת, ולכן לא הגיע לעבודה לא ביום ראשון שנקבע לביצוע הבדיקה ולא בימים שלאחר מכן. .6יש לראות באי התייצבותו של התובע לעבודה, במיוחד על רקע הדברים שהיו סמוכים למועד אי ההתייצבות - גילוי נזילות בצנור אחד, שנצבע מחדש - מתן הודעה ברורה וחד משמעית על רצונו להביא את יחסי העבודה בינו לבין הנתבעת, באתר בניה זה, לידי סיום. .7דעת מיעוט: אכן, התובע אינו טלית שכולה תכלת. עם זאת, יש לציין שניתן לייחס את תשובותיו המבולבלות לעיתים לעובדה שלא היה מיוצג, ושהיה עליו לעמוד בחקירה נגדית של פרקליט מיומן ובעל כשרון. אך לא חסרות הטענות נגד המעסיקם, למעשה, התובע נמצא עובד עבור שני מעסיקים: חברה לאספקת כח אדם, במקרה זה חברת "אנוש שירות כח אדם בע"מ" והמעסיק בפועל שהוא "חברת רובינשטיין". הופתענו לראות בחברת "אנוש שירותי כח אדם בע"מ" פער כה גדול בין: התיחכום המשפטי והאירגוני הרב, יצירת מספר חברות מקבילות, כולן חברות בת של גוף אחד, שלכל אחת תפקיד מוגדר ואחריות מוגבלת, והפרדה קפדנית בין תחומי הפעילות - והאחריות לבין אווירה בלתי-רשמית ו"חברית" יתר על המידה, בה הכל מסוכם בעל פה, מחדר לחדר, ללא כל רישום ובלי להקפיד על נוהלים מקובלים, אפילו הבסיסיים. נראה מוזר ביותר שאירגון המתיימר להעסיק שכירים לא יפקח עליהם באופן הדוק יותר, לא יכין דוחות תקופתיים על עבודת שכיריו, ולא ידרוש דוחות תקופתיים כאלה מן המעסיק בפועל. בכל הנוגע למעסיק בפועל, חברת רובינשטיין, ראשית יש לציין כי תשובות מנהליה לא תמיד תואמות ביניהן. שנית, יש להבחין באדישות וחוסר-תשומת לב לעבודת השכיר שהועמד לרשותה. אם היו תקופות של היעדרות בלתי-מוצדקות, היה על שני המעסיקים לנקוט אמצעים בעת הרלוונטית, ולא להשאיר טענות אלו לסיום העבודה, כ"שפן היוצא מן הכובע". הממונים על התובע התחלפו אך כנראה כי הם מאופיינים בין באדישות יחסית לעבודתו לבין אדישות כמעט מוחלטת; על כל פנים, מדובר רק בפיקוח מנהלי או אירגוני ולא בפיקוח על-ידי ממונה בעל ידע מקצועי, המסוגל לבדוק את איכות העבודה של התובע בתחום הטכני; אדישות זו מתבטאת בין היתר בעובדה שלמרות בקשותיו של התובע, לא ניתנו לו אלקטרודות מתאימות, ואנו מבינים בהחלט את מצבו העדין של התובע כשלא נענים לבקשותיו לאספקת חומרים, ובכל זאת מצפים ממנו לביצוע משימות ריתוך. לא מקובלת עלינו הטענה של עבודה באיכות כה ירודה כאשר במשך כשנתיים לא הובעה כל ביקורת בנדון. לפיכך גם לאחר שקראתי את דעת הרוב הגעתי למסקנה שלאור האמור לעיל ולאור האמור בתשובת התובע לסיכמוי ב"כ הנתבעת אני מעדיף את עדות התובע לפיה ביום שישי נאמר לו ללכת מהעבודה. אשר על כן, לדעתי לא התפטר התובע אלא שפוטר, עוד ביום שישי. התוצאה, איפוא, לדעתי, שהתובע זכאי לפיצויי פיטורים, ולתמורת הודעה מוקדמת. .8סוף דבר: ברוב דעות נקבע שאין התובע זכאי לפיצויי פיטורים, ואף לא לתמורת הודעה מוקדמת, ותביעותיו אלה נדחות. בנסיבות אלה אין צו להוצאות. .9התובע זכאי לפנות לשופט ביה"ד הארצי לעבודה בירושלים שהוסמך לכך, בבקשת רשות ערעור על פסק הדין תוך 15ימים מיום שיקבל עותק ממנו. התפטרות