קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אי קבלה לעבודה מטעם הלשכה: .1זהו ערעור על החלטת ועדת הערר שליד לשכת התעסוקה בטבריה, אשר החליטה, ביום 19/7/95, לדחות את עררה של המערערת כנגד ההחלטה לראות בה "סרבנית", עקב אי-קבלתה לעבודה כמבשלת במזנון, עבודה אליה הופנתה על ידי לשכת התעסוקה. תמצית טענות המערערת .2המערערת עבדה כדיילת מטעם "ריבק ליין" בחנות המשביר לצרכן ופוטרה עם סגירת המחלקה תוך תכנון לשוב לעבוד שם בחודש אוגוסט. .3המערערת אם ל- 6ילדים, אינה יכולה לעבוד 9שעות רצופות ביום. בעל המזנון אליו הופנתה טען שהוא מעוניין בבחורה צעירה ורווקה שתעבוד אצלו תקופה ממושכת ולכן המערערת אינה מתאימה לעבודה אצלו. .4הפקיד בלשכת התעסוקה רשם למערערת כי סירבה לעבוד מבלי שבחן שמדובר למעשה באי-התאמה ומבלי שהציע לה עבודה אחרת. .5יו"ר ועדת הערר לא היה מוכן לשמוע את טענותן המערערת לגופן אלא צעק עליה. תמצית טענות ב"כ המשיב .6לא ניתן לאשר את טענות המערערת בדבר ההליכים בפני ועדת הערר. .7אין חוק המונע העסקת המערערת במשך 9שעות ביום, גם אם המערערת אם ל-6 ילדים, ואין המערערת יכולה לטעון שהשעות אינן מתאימות לה בגלל הילדים. .8לשכת התעסוקה אינה חייבת להציע למערערת עבודה בשעות מפוצלות. החלטת ועדת הערר .10טענות המערערת בפני ועדת הערר היו דומות בעיקרן לטענותיה בערעור, אך טענת נציגת הלשכה בפני הועדה, הן ב"הערות" שנרשמו על גבי טופס הערר והן בדיון בעל-פה, התמצתה בכך שהמערערת למעשה הינה בחופשה ללא תשלום וספק אם היא מבוטח בביטוח אבטלה. .11ועדת הערר קיבלה למעשה את טענת נציגת הלשכה וקבעה כך: "1) העוררת בחל"ת ל- 3חדשים ורוצה לחזור לעבודה הרגילה ממנה לא פוטרה כלל. 2) העוררת לא זמינה לעבודה שיש בלשכה עבורה כיון שהיא חוזרת למקום עבודתה הקודם ומכיון שיש לה 6ילדים. 3) ספק אם העוררת בכלל מבוטחת ע"פ החוק. 4) ברור שהעוררת לא מחפשת כלל עבודה אלא רוצה דמי אבטלה. 5) לכן הערר נדחה. ביטוח אבטלה .12סבורים אנו שועדת הערר נטלה לעצמה, בלא סיבה ובלא סמכות, את תפקידו של פקיד התביעות של המוסד לביטוח לאומי. תפקידה של ועדת הערר הוא לדון בעררים על פעולות שנעשות בלשכת התעסוקה. אין ועדת הערר אמורה להחליט את החלטותיה על יסוד השאלה האם זכאית המערערת לזכויות מכח חוק הביטוח הלאומי. ועדת הערר פועלת במישור אחר, הוא המישור המוסדר בחוק שרות התעסוקה, התשי"ט- 1959, בתקנות על פיו ובתקנון שרות התעסוקה שנתקן מכח חוק זה. .13אם המערערת הינה "סרבנית" דינו של הערר היה להידחות אף אם עקרונית זכאית היתה המערערת לזכויות מכח הפרק העוסק בביטוח אבטלה בחוק הביטוח הלאומי ואם המערערת אינה "סרבנית" דינו של הערר היה להתקבל אף אם המערערת אינה זכאית לדמי אבטלה. .14לפיכך, כל חלקה של החלטת ועדת הערר המבוסס על אי-זכאותה, כביכול, של המערערת לדמי אבטלה, ניתן בחוסר סמכות ובלא הצדקה ואין להשאירו על כנו. .15אין באמור לעיל משום הבעת דעה על זכאותה של המערערת לדמי אבטלה, אין עניין זה חלק מהשנוי במחלוקת לפנינו ואין בית הדין מוסמך להביע את דעתו בענין זה בטרם הובאה לפניו תובענה על כך המופנית נגד המוסד לביטוח לאומי, אשר הוגשה לאחר שהוגשה תביעה מתאימה למוסד לביטוח לאומי והיא נדחתה על ידי פקיד התביעות (או שלא התקבלה וחלפו 30ימים מיום הגשתה). גורל הערעור .16גורלו של הערעור תלוי בבחינת יתר חלק החלטת ועדת הערר. לא ברור לנו על סמך מה הגיעה ועדת הערר למסקנה כי "ברור" שהמערערת אינה מחפשת כלל עבודה. המערערת טענה כי המעביד המוצע, בעל המזנון, סירב לקבל את המערערת לעבודה בשל גילה, מצבה המשפחתי ומשך הזמן שבו היתה אמורה לעבוד אצלו. אותו מעביד מוצע הוא זה שקבע כי המערערת אינה מתאימה לעבודה אצלו, בשל האמור לעיל. חזקה על נציגת לשכת התעסוקה שהופיעה בפני ועדת הערר וחזקה על ב"כ המשיב שהופיע בבית הדין, שהיו מציגים בפני הועדה ובפני ביה"ד את העתקו של טופס ההפניה שהושב ללשכה, אם היה המעביד המוצע רושם על גביו שהמערערת היא זו שסרבה להתקבל לעבודה. משלא הוצג הטופס ומשאין למשיב גירסה סותרת לגירסתה של המערערת כי בעל המזנון הוא זה שקבע את אי-התאמתה של המערערת לעבודה אצלו, יש לקבל את גירסתה כי אכן כך היה. .17אם לדעת לשכת התעסוקה הסיבות שהביאו את המעביד המוצע לקבוע שהמערערת אינה מתאימה, אינן סיבות ראויות, טוב היתה עושה הלשכה לו היתה דואגת להביא את המחלוקת בינה לבין המעביד המוצע להכרעת ועדה, בהתאם לאמור בסעיף 42לתקנון שרות התעסוקה, החלטה שגם עליה ניתן לערור בפני ועדת הערר. משהלשכה לא פעלה כפי שהיא היתה אמורה לפעול בעת שמתגלעת מחלוקת בינה לבין מעסיק על התאמת דורש העבודה לעבודה אליה הופנה - אין היא יכולה לגלגל את האחריות לכך אל כתפי המערערת ולקבוע כי המערערת היא זו ש"סרבה" רק מאחר שהסיבה לאי-ההתאמה אינה מקובלת על דעת פקידי הלשכה. לאור נימוקיו של המעביד לאי-ההתאמה, אשר לפחות שניים מהם הינם בסתירה לכאורה לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח- 1988(גיל והורות), הרי יש להצטער עוד יותר שהלשכה לא מצאה לנכון להביא את הענין בפני הועדה מכח סעיף 42לתקנון שרות התעסוקה, ועדה שייתכן שהיתה מבהירה למעסיק את המצב המשפטי הקיים האוסר עליו להפלות בקבלה לעבודה מטעמים של גיל ושל הורות (בהנחה שחוק שוויון ההזדמנויות חל על אותו מעסיק). מכל מקום, לאחר שהמערערת כבר נפגעה מכך שלא התקבלה לעבודה מסיבות שאינן סיבות ראויות, אין להוסיף על הפגיעה באופן של רישום "סירוב". לסיכום .18לאור האמור לעיל, אני מקבל את הערעור ומורה למשיב לנהוג עם המערערת כאילו לא היתה "סרבנית" בגין אי-קבלתה לעבודה במזנון אליו הופנתה בחודש יוני .1995 .19כאמור לעיל, אין ללמוד מכך מאומה לגבי זכאותה או אי-זכאותה של המערערת לקבלת דמי אבטלה מן המוסד לביטוח לאומי. .20על המשיב לשלם למערערת את הוצאות המשפט בסך -. 150ש"ח, אשר אם לא ישולמו עד ליום 15/3/96, יישאו הפרשי הצמדה וריבית, מיום 16/3/96ועד התשלום בפועל.קבלה לעבודהדמי אבטלה