איך מוכיחים תושבות בישראל








איך מוכיחים תושבות בישראל

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא איך מוכיחים תושבות בישראל:

א. הרקע וההליך.
.1ביום 31.8.97הגיש התובע לביה"ד תביעה כנגד החלטות הנתבע מיום 27.2.97
ו- 3.4.97בהן נקבע כי התובע לא היה תושב ישראל בתקופה 14.8.84ועד 7.10.96, ולאחר שנדחה ערעורו בענין זה בפני מנהל אגף ביטוח בנתבעת (במכתבו מ-7.8.97).
.2התובע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו, אליו צורפו תעודות על למודיו,
צילומי דרכון ודף מצב חשבון ביטוח מטעם הנתבע. התובע נשאל שאלה אחת בחקירתו הנגדית ומטעם הנתבע לא נשמעו עדויות. הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב והתיק נקבע למתן פסק דין.
.3לסיכומי הנתבע, שהוגשו לאחר שנתבקשה הארכת מועד להגשתם, צורף תדפיס
בדבר כניסות ויציאות התובע את הארץ (להלן :ב "תדפיס").
ב"כ התובע ביקשה כי התדפיס יוצא מהסכומים, מאחר שהנתבע לא ביקש להעיד
עדים, ומשלסיכומים ניתן להגיש רק אסמכתאות משפטיות (פס"ד).
הנתבע התנצל והגיב לבקשה והגיש במצורף לתגובתו תעודת עובד ציבור ובו פירוט כל הכניסות והיציאות של התובע, והבהיר כי לחקירת האמת ומשעסקינן במסמך רשמי לא יגרם נזק לתובע.
תגובת התובע לאמור הייתה כי אין להתיר בשלב הסכומים הצגת ראיות, אם כדי
למנוע אנדרלמוסיה ואם כדי לעשות צדק.
ב"כ התובע הסכימה כי הכרעה בענין, תינתן במסגרת פסה"ד. .4לאחר ששבתי ושקלתי כל החומר שבפניי - ניתן פסק הדין:ו ב. ההכרעה.
.1ראשית ראוי להעיר בענין התדפיס - אכן, לא כראוי נהגה ב"כ הנתבע משלא הגישה התדפיס (עם או ללא תעודת עובד ציבור) כפי שהדבר נעשה בשיגרה בתיקים רבים בהם מתעוררת שאלת "תושבות". במיוחד נכון הדבר, כשהתובע עצמו הגיש במצורף לתצהירו צילומים מדרכון (האחרון) בדבר כניסות ויציאות מהארץ. לא היה כל קושי להציג בפניו, בעדותו, התדפיס. עם זאת, כל נזק לא יגרם אם יוגש התדפיס, שיקל אך על ביה"ד לאתר התקופות בהם נעדר התובע בפועל מהארץ (ויחסך הצורך באיתור והשוואת המועדים הרלבנטיים לכל יציאה וכניסה). ודאי כי כך, משמדובר במסמך רשמי, ובעובדות העולות ממנו ושהתובע אינו טוען כי אינן נכונות. ודאי וודאי כשענין לנו בזכויות עפ"י הדין, ובשכאלה אין נוצרת "הזכות" - אם אינה עפ"י הדין. משכך - התקבלו ת.ע.צ. והצרופות לה.
.2העובדות:נ
א. אין חולק כי התובע נסע לארה"ב, באוגוסט 84' ללימודי תואר שני,
לימודים אותם סיים ב-86', וב- 88רכש תואר שני נוסף, ואז המשיך ללימודי תואר שלישי, אותם סיים לאחר אישור התיזה בספטמבר .1993
ב. אין גם חולק כי בתקופה זו התפרנס ממילגת לימודים ומעבודות שונות
שביצע בארה"ב, כי התגורר בדירות שכורות ולא רכש דירה.
ג. לאחר סיום לימודיו המשיך התובע לעבוד באופן קבוע בבנק השקעות
בניו יורק.
ד. באוגוסט 95' רכש התובע אזרחות ארה"ב.
ה. התובע נישא ביוני 96'.
ו. באוקטובר 96' חזר התובע לישראל כתושב חוזר.
ז. התובע שילם דמי ביטוח.
.3התובע טוען כי המשיך ללימודי תואר שלישי, שכן סיים תואר שני בהצטיינות וקיבל מילגה. עוד טען כי המשיך לעבוד בתחום עסוקו כדי שיוכל לחסוך כסף ולרכוש נסיון לביסוס מעמדו. עוד טוען הוא כי לא רכש זכויות פנסיוניות בארה"ב וכי לפני נסיעתו ללימודים ובמהלך "חופשות מלימודיו" הוא או מי ממשפחתו (אביו) פנה לסניף הנתבע, ולאחר שהבהירו כי "בשלב כלשהו בעתיד" בכוונתו לשוב לארץ - נאמר לו כי הוא חייב בתשלום דמי ביטוח (סעיף 5לתביעה, ס' 9לתצהיר).
מעניין לציין כי התובע אינו מציין מי פנה בפועל, מתי עשה כן, להיכן פנה,
ומיהו אותו נציג הנתבע עמו שוחח, ושהשיב כנטען.
יתר על כן, אין לדעת גם אם פנה לפני נסיעתו, לשם מה פנה במהלך החופשות, או מתי חדל לפנות ולברר. אין הדברים נאמרים בציניות דוקא, אלא כדי להבהיר כי אין דומה העדרות לשנה-שנתיים, להעדרות של 12שנה. אין דומה העדרות לשנתיים ללימודי תואר, להעדרות לרכישת תואר נוסף ותואר שלישי אח"כ. אין דומה העדרות ללימודים - להעדרות תוך כדי עבודה באופן קבוע במוסד בנקאי בארה"ב (סעיף 6) ואין דומה העדרות זמנית להעדרות בה רכש אזרחות במדינה אחרת.
.4מעניין כי בתקופה נשוא הליך זה ( 12שנים) ביקר התובע בישראל כ-11
פעמים, אך כל פעם לתקופות קצרות של עד 30יום, ונעדר בד"כ לתקופות של שנה או
יותר, מרבית הפעמים לתקופה של ימים.
יתר על כן, משובו לישראל ב- 10/96(נ/1) נעדר מישראל 10פעמים (במהלך שנתיים עד 26.11.98), וכל פעם נעדר מישראל לתקופה של ימים בודדים (עד כ- 3שבועות). גם נתון זה מלמד רבות.
עוד יש לציין כי התובע נמנע - משום מה - לציין בתצהירו מתי החל לעבוד
בארה"ב. (שאלה, שמשום מה, לא הוצגה לתובע בחקירתו הנגדית).
עם זאת, מדבריו הוא ניתן להבין כי מדובר בעבודה שהחלה עוד בעת למודיו, שכן אומר הוא :ב "לאחר סיום לימודי המשכתי לעבוד באופן קבוע..." (ההדגשה הוספה). ואם סיים למודיו בספטמבר 93' - הרי עבד שלוש שנים באופן קבוע בארה"ב בטרם שב לישראל - ועבודה כזו ודאי איננה מן הזמינות/ארעיות.
עוד נזכיר כי ענין לנו בלמודי 2תארים לתואר שני ותואר שלישי כשבמהלכם מערכת הלימודים לה נדרש הסטודנט - איננה ל- 6ימי לימוד בשבוע, ומשכך - ברי כי עבד במהלך למודיו בבנק, עוד בטרם 93', דהיינו, תקופה ארוכה יותר.
.5כאן ראוי להזכיר כי לתובע לא היו הכנסות בישראל בתקופה הרלנטית, ואף
לא דירה או רכוש אחר. התובע נישא רק ב- 6/96וממילא לא ניתן "לעשות שימוש"
בעובדה של שהות אשתו בחו"ל או בישראל בתקופה כלשהי.
התובע בן יחיד (סעיף 5) - אך הגיוני וסביר כי יבקר את הוריו וחבריו במהלך שהות של 12שנה בחו"ל.
אין לומר כי בכך הביע התובע את דעתו-רצונו כי רואה הוא עצמו כ"תושב ישראל השוהה בחו"ל באופן ארעי בלבד".
אין גם דמיון בין נסיבות המקרה שבפנינו לזה שנדון בענין אבו סאלח נ. המל"ל (דב"ע מד/95-0, פד"ע ט"ו 466), ואין לבנות מהאמירה שצוטטה בסכומי התובע מפס"ד זה כדי להראות כי ענין לנו בישיבת ארעי בארה"ב. אין אנו בוחנים האמנם היה התובע שב לישראל לולא נשא אשה ב-.6/96
יש גם להניח כי דרכון אמריקאי לא ניתן לתובע בעלמא, אלא לאחר שרכש זיקה,
שהיא זיקת קבע לאותה מדינה, לפחות הביע כוונה לכך. עוד יש להוסיף, כי אין מדובר בנסיעה לשנתיים-שלוש ללימודים. בענייננו, סיים התובע התואר (השני) שבגינו נסע ללמוד, כעבור שנתיים. ואז לא הייתה מניעה כי ישוב לישראל.
* התובע אף לא טוען כי לקראת או מיד לאחר סיום התואר שלהשגתו נסע -
ניסה להתקבל לעבודה בישראל - ומשום מה לא צלח.
דהיינו, לא עומדת לתובע, ולו ההנחה, שניסה - ולא הצליח, ובשל כך האריך שהותו בחו"ל. עוד ראוי לציין כי חלפו 10שנים מתום הלימודים עד שהתובע שב לישראל.
.6העובדה כי התובע שילם דמי ביטוח אין בה כדי לקבוע כי היה תושב בתקופה הנדונה:ו "תושבות" אינה נרכשת ע"י תשלום דמי ביטוח, אלא נבחנת עפ"י מכלול הראיות והזיקות שיש בהן יותר מאשר זמניות/ארעיות. כלל זה נכון הן משום שחלה על הנתבע החובה לשלם גימלה - רק עפ"י החוק, מחד, ומאידך, אם שולמו לנתבע דמי ביטוח שאינם עפ"י הדין - ישיב אותם המל"ל.
.7ממכלול הנתונים שבפניי, אין לומר כי הזיקה למעשה שהיתה לתובע בתקופה הנדונה היתה לישראל; התובע הראה זיקה למעשה דוקא למדינת הים, זיקה שאיננה זמנית או ארעית - שם למד, שם התגורר, שם עבד, שם המשיך בלימודיו ושם רכש אזרחות - וכך לא בתקופה קצרה, אלא במהלך 12שנה. כך עשה לא בהיותו בחור בן 20שזה עתה סיים שירות צבאי, אלא, יצא את ישראל בהיותו בן 27, ולאחר שכבר סיים תואר ראשון. אין מדובר בזיקה ארעית של שנה, שנתיים או שלוש שמבוססת על רצון ללמוד נושא - תואר מסויים, ולשוב לביתו בישראל. לו כך היה - הייתה עמדת הנתבע כעמדת התובע.
אזכיר עוד כי אנו דנים בענין רטרואקטיבית לתקופה ארוכה. אין ספק בעיניי כי לו נבחן הענין בשנת 90' או 92' עמדת התובע כעמדת הנתבע היתה - שאף שהינו אזרח ישראל - אין הוא תושב ישראל.

.8לאור כל האמור - נדחית התביעה.
אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. החזרת תושבות

  2. ביטול מעמד תושבות קבע

  3. מעמד תושב קבע בישראל

  4. ביטול מעמד תושב ישראל

  5. פסק דין בעניין תושבות

  6. קבלת מעמד של תושב ארעי

  7. נישואים עם תושב השטחים

  8. תביעה נגד תושב ירדן

  9. הפסקת תושבות ביטוח לאומי

  10. העסקת תושב ארעי פג תוקף

  11. פיצויים לתושבי דרום לבנון

  12. איך מוכיחים תושבות בישראל

  13. העסקת תושב הרשות הפלסטינית

  14. בדיקה למבקש רישיון תושב קבע

  15. ביטול תושבות לתושבי ירושלים

  16. שחרור תושב לבנון מהכלא בישראל

  17. הכרה באישה בדואית כתושבת ישראל

  18. תושבות כתנאי לקבלת ביטוח בריאות

  19. גירוש תושב זר תושב זר נשוי לישראלי

  20. תביעת ערבי תושב השטחים כנגד המעסיק

  21. רישום ילדים של תושב קבע במשרד הפנים

  22. קביעת תושבות על פי חוק הביטוח הלאומי

  23. מעבר ממעמד תושב האזור למעמד תושב ארעי

  24. תושבות לפלסטיני שהתחתן עם תושבת ישראל

  25. תעודת זהות ישראלית תושבות בביטוח לאומי

  26. התחייבות לשלם הוצאות רפואיות של תושב השטחים

  27. בקשת תושב עזה להיכנס לארץ כדי להשתתף באירוע ספורט

  28. אי התייצבות של תושב חוץ לדיון בגלל בדיקה רפואית - סי.טי

  29. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון