קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אירוע לב עקב מאמץ פיזי: .1 לפני תביעה לפסק דין הצהרתי בה נדרשתי לקבוע כי אוטם שריר הלב שאירע לתובע ביום 21.2.96הוא בגדר פגיעה בעבודה על פי סעיף 79לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה - 1995(להלן - החוק). .2 טענות התובע (כעולה מתצהירו) הן: א. בתקופה הרלוונטית לכתב התביעה, החל מחודש יולי 1995ועד לחודש פברואר 96', עבד התובע כעובד שכיר בחברה "תפוח א' דבוש" במושב זיתן (להלן "החברה") ועסק בחלוקת תפוחי אדמה למוסדות ציבוריים. ב. במסגרת עבודתו של התובע היה צריך להעמיד ידנית שקים של תפוחי אדמה במשקל 40ק"ג כל אחד על המשאית, לספקם למזמינים ולפרוק אותם מהמשאית. במשך כל יום העבודה, הטעין ופירק כ- 3- 2טון תפוחי אדמה בממוצע. ג. התובע אף נהג במשאית ובעצם, כל העבודה - טעינה ופריקת המשאית וחלוקת הסחורה בין המזמינים בכל חלקי הארץ, ביצע התובע לבדו. ד. עקב מספר רב של ההזמנות שהייתה מקבלת החברה, הוטל על התובע עומס עבודה כבד ונאלץ לעבוד אף שעות נוספות, כ- 50- 40שעות כל חודש, כדי להספיק לבצע את ההזמנות. ה. לפני שנתקבל לעבודה בחברה עבד התובע רק בעבודה משרדית שלא היתה כרוכה במאמצים פיזיים ומעולם לא עבד בעבודה פיזית קשה. ו. התובע טוען כי ביום האירוע נשוא התביעה מספר ההזמנות שקיבלה החברה היה גדול מן הרגיל. עקב כך העמיס התובע על המשאית 5טון תפוחי אדמה במקום 3- 2טון. ז. בשעה 14- 13לערך כאשר כבר חילק את רוב הסחורה והיה בדרכו לחדרה, באמצע הנסיעה פקדו אותו בפתאומיות, כאבים עזים בחזה וסחרחורת. ח. בגין הכאבים לא יכול התובע להמשיך לנהוג. נאלץ לעצור את המשאית בשולי הכביש לנוח עד שהכאבים יחלפו. בנוסף לכאבי הלב, חש טישטוש הכרה וחולשה בכל בגוף ואפילו נרדם והתעורר אחרי כ- 40דקות. ט. אולם אף לאחר המנוחה, הכאבים לא נפסקו. כדי לא לחזור עם יתרת הסחורה למפעל החברה ולמרות הכאבים הנמשכים בחזה הגיע לחדרה, יעדו האחרון באותו יום ופרק את תפוחי האדמה. י. בדרכו חזרה מצבו עוד החמיר, בקושי הצליח להגיע למפעל החברה במושב זיתן ושם התמוטט ולא יכול לקום בכוחות עצמו. יא. שני עובדים שהיו במפעל, אחד בשם חיים והשני בשם יונה, ראו כי מצבו גרוע ועזרו לו להגיע הביתה. לאחר שגברו כאביו, פנה לרופא אשר הורה לקחתו לבית החולים. יב. בבית החולים נבדק וקיבל טיפול רפואי ואושפז במחלקה לטיפול לב נמרץ באבחנה של אוטם שריר הלב. כעבור מספר ימים הועבר לבית חולים בלינסון שם ביצעו ניתוח לב פתוח. יג. אחרי שעבר את הניתוח ושוחרר מבית החולים, בתאריך 13.3.96שוב חש ברע, פנה לבית החולים אסף הרופא בתלונה על כאבים בחזה וקיבל טיפול רפואי. .3 הנתבע מכחיש כי לתובע אירע אירוע תאונתי כלשהו, כמשמעותו בחוק ובפסיקה, וטוען כי התקף הלב אירע על רקע מצב בריאותו הקונסטיטוציונלי. לחילופין טוען הנתבע כי השפעת העבודה על הופעת האוטם היתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים. לאחר שמיעת העדויות וקריאת הפרוטוקול המוצגים וטענות הצדדים אני קובעת כדלקמן: .1 כבר נפסק כי במקרה של אוטם שריר הלב, על התובע להביא "ראשית ראיה", שאירע בעבודה אירוע שניתן לראותו כקשור סיבתית לבוא האוטם, הווי אומר: אירוע חריג "המסביר" את בוא האוטם במועד זה ולא באחר. (ראה דיון מו/139-0 דן יצחק נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע יח' עמ' 315, בעמ' 331). .2 עוד נפסק באותו דיון כי לצורך הוכחת אירוע חריג, דרוש קיומו של מאמץ או אירוע בלתי רגיל בהשוואה עם מאמץ או אירוע רגיל בעבודתו של התובע. .3 התובע העיד כי הוא עסק מחודש יולי 95' בעבודה פיזית קשה של העמסת שקי תפוחי אדמה במשקל 40ק"ג כל אחד על משאית ופריקתם. טענתו ל"אירוע חריג" מתבססת על עדותו כי ביום האירוע העמיס על המשאית 5טון תפוחי אדם במקום 3- 2טון, בשל גידול במספר ההזמנות באותו יום. .4 בחקירתו לחוקר המוסד (מוצג נ/1) סיפר התובע לחוקר בתשובה לשאלה "מה בדיוק קרה אותו יום?": "עבדתי עבודתי הרגילה. הלכתי בבוקר לעבודה, יצאתי מהמפעל בזיתן (תפוח דבוש) לחלוקה באזור חדרה. הספקתי לחלק באותו יום קודם בנתב"ג והמשכתי לכיוון תל אביב". בתשובה לשאלה "האם היה חריג יוצא דופן בסדר יומך בעבודה אותו יום או סמוך לכך מבחינת מאמץ עבודה שונה או מתח נפשי או התרגזות (ריב) או ויכוח עם ממונה או אחר" ענה התובע בנ/1: "לא חריג - לא היה שום דבר מיוחד אבל מה - העבודה עצמה היא בדרך כלל קשה מאוד ויש מאמץ פיזי קשה בעבודה". בהמשך אומר התובע כי הוא מבצע במשך שמונה חודשים את אותה עבודה. .5אני מעדיפה את עדות התובע בחקירתו נ/1, אשר נמסרה על ידו ביום 4.6.96, קרוב יותר לאירוע ובלא שידע כי תביעתו תידחה, על פני האמור בתצהירו אשר נמסר לבית הדין ביום .21.10.97כבר נפסק כי בית הדין רשאי להעדיף את דברי התובע לחוקר המוסד על פני דברים שאמר בפני בית הדין מה עוד שגירסותיו של התובע בבית הדין הן גירסות מאוחרות ומשופצות. (ראה דיון מח/42-0 ורטנסקי מיכאל נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע יט' עמ' 471, וכן דיון נב/13-0 לאה מירון נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ' עמ' 82). .6זאת ועוד - בתביעתו לגימלת נכות כללית אשר הוגשה לנתבעת ציינו עובדות השיקום מפיו של התובע כי לפני שחלה עבד בעבודה פיזית קשה. בסיכומי המחלה מיום אישפוזו לא סיפר התובע כי עסק בעבודה מאומצת למעלה מהרגיל. .7העולה מכל האמור לעיל הוא כי התובע לא הוכיח שביום האירוע אירע לו "אירוע חריג" כמשמעותו בפסיקה. נהפוך הוא - התובע עצמו העיד בחקירתו כי עסק בעבודה מאומצת כמו זו שהוא עוסק בה כבר 8חודשים. עבודה מאומצת המתמשכת על פני זמן כה רב אינה מהווה "אירוע פתאומי" על פי הפסיקה. מאחר שהעדפתי את דברי התובע בחקירה, הרי אין בעבודתו ביום ההתקף משום "אירוע חריג". .8על האמור לעיל יש להוסיף כי בעת אישפוזו צויין באנמנזה כי בחצי השנה האחרונה חש התובע בכאבים חזה, וכי עישן 3קופסאות סיגריות ביום. לסיכום - אני קובעת כי יש לדחות את התביעה כבר בשלב של הדיון. התביעה - נדחית. אין צו להוצאות.התקף לב / אוטם שריר הלב