קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בונוסים למנהלי בנקים: .1לפנינו בקשת צד לסכסוך קיבוצי של ההסתדרות הכללית, הסתדרות הפקידים וארגון מנהלים ומורשי חתימה בבנק איגוד לישראל בע"מ (להלן: "המבקשת") כנגד בנק איגוד לישראל בע"מ (להלן: "המשיבה") להצהיר על זכאותם של מנהלים והמו"חים בבנק לקבלת בונוס רווחיות ששולם בבל"ל בשנת 93' ולקבלת בונוס מסחרי. .2בטרם תידון הבקשה לגופא, יצויינו עיקרי עובדותיה: א. בין הצדדים נחתם ביום 27.7.79הסכם קיבוצי, ובסעיף 2לאותו הסכם נכתב כהאי לישנא: "מוסכם בזה על החלה מלאה של תנאי שכר, טבלת שכר, רמות שכר, תנאים נלווים, עדכון תעריפים, שיטת דיון אישי ושיטת קידום הקיימים בבל"ל ביום חתימת זכרון דברים זה ושיהיו קיימים מעת לעת, על מנהלים ומורשי חתימה בבנק בהתאם לדרגה, התואר והדרג. למרות האמור בעיל, באם יתעורר צורך בהתאמה לשם ביצוע השיטה הנ"ל, תבוצע התאמה בעת ובמידת הצורך. למען הסר ספק, נקבע בזה כי המונח תנאים נלווים אינו כולל נושאים שבתחום ניהול וסדרי עבודה". (להלן: "הסכם הישום"). ב. במהלך השנים מאז חתימת הסכם הישום, הוחלו הסכמי השכר שנחתמו בבל"ל על המנהלים והמו"חים של המשיבה. ג. החל מ- 1987שולם בבל"ל בונוס רווחיות, ומאז הוא שולם גם בשנים 1988ו- .1992במקביל שולם בונוס הרווחיות למנהלים ולמו"חים אצל המשיבה באותם שיעורים ועבור אותם תקופות. בונוס זה לא שולם לעובדי המשיבה בשנים בהם הוא לא שולם לעובדי בל"ל, פרט למחצית השניה של שנת 1988שאז שולם בונוס לעובדי המשיבה אך לא שולם בבל"ל. ד. ב- 12.93הוחלט בבל"ל לשלם לעובדים במשכורת אותו חודש בונוס רווחיות בגובה מחצית המשכורת, וב- 3.94הוחלט כי בשל התוצאות העסקיות של שנת 93' יוסף לכך תשלום בונוס בחודש 4/94בגובה משכורת. ה. פניות המבקשת וב"כ לתשלום הבונוסים הנ"ל למנהלים ומו"חים של המשיבה עפ"י הסכם היישום, נענו בשלילה, מן הטעם, כי בונוס הרווחיות אינו מהווה חלק מהסכם הישום. ו. ב- 27.7.79הודיעה הנהלת המשיבה לארגון המנהלים והמו"חים ש"להנהלת הבנק אין כוונה להפסיק את מנהגה להעניק מידי פעם בפעם בונוס מסחרי שגודלו, עצם הענקתו ומועדי הענקתו היו וישארו בהתאם לשיקול דעתה הבלעדי המוחלט". ביום 3.11.80הודיעה אותו ארגון להנהלה כי עד היום לא כובד המשך הנוהג לתשלום בונוס מסחרי. מאז אותה תכתובת בין הצדדים ועד היום לא שולם תשלום שכונה "בונוס מסחרי". .3הטיעון. עיקרי טיעונו של ב"כ המבקשת בסיכומיו הממצים היו: א. בהתאם לנפסק בהתדיינויות קודמות לבין הצדדים, ניתן למונח תנאים נלווים עפ"י סעיף 2להסכם היישום פירוש רחב ביותר, ככולל מענקים הקשורים לשיפור המצב העסקי של הבנק להבדיל ממענק ששולם עקב אירוע חד פעמי. תשלום בונוס הרווחיות בנסיבות המקרה שלפנינו צריך להיות מוכרע על פי אותה פסיקה מחייבת. ב. בונוס הרווחיות שולם בבל"ל מידי פעם לאור השיפור במצב העסקי של הבנק ולא באופן חד פעמי, ובעקבות כל תשלום שכזה שולם בונוס הרווחיות אצל המשיבה מכח הסכם היישום בגין אותה תקופה ובאותו שיעור. ג. מהיות בונוס הרווחיות ששולם בבל"ל בשנת 93' בגדר תנאי נלווה, ולאור סעיף 2להסכם הישום המחייב הצמדה גורפת לתנאים הנלווים בבל"ל - יש לשלמו למו"חים אצל המשיבה. ד. באי תשלום הבונוס המסחרי מאז 1979הפרה המשיבה בחוסר תום לב הוראות ההסכם הקיבוצי שאינן ברות ויתור. לפיכך יש לחייבה לשלמו 7שנים אחורנית עפ"י הקריטריונים בהם הוא שולם בעבר. תמצית תשובתם לנטען של ב"כ המשיבה בסיכומיהם הבהירים הייתה: א. המונח תנאים נלווים שבהסכם הישום צריך להיות מפורש כהוראת הצמדה בהסכם קיבוצי עפ"י משמעותו המקובלת של מונח זה במערך העבודה. ב. הנפסק בדיון נג/32- 3(סעיף 20) לענין מענק התייעלות כי: "בונוס חד פעמי הנובע ממצבו הכלכלי הכללי של ב"ל"ל יכול להיות בגדר תנאים נלווים, שכן הוא ניתן לעובדים בקשר לתוצאות העסקיות של הבנק בדומה למתן העלאות שכר" - הינו בגדר אימרת אגב שאינה מחייבת. ג. סעיף 2להסכם הישום לאור נוסחו והקשרו, מחייב, כי רק זכויות קיבוציות אחידות וקבועות יבואו בגדרו של המונח תנאים נלווים שבהסכם, להבדיל ממענקים חד צדדים הניתנים בבל"ל עפ"י שיקול הדעת שם. מבחינה זו החזרה על התשלום אינה משנה טיבו החד פעמי. ד. תשלומי בונוס הרווחיות אצל המשיבה לא שולמו מכח הסכם היישום, אלא עפ"י החלטה עצמאית של דירקטוריון הבנק לקידום מטרותיו. ה. לאור התנהגות הצדדים עבר הבונוס המסחרי מן העולם, כך שלא ניתן לשוב ולהחיותו, ולחילופין, אין הוא ניתן לביצוע לגבי העבר. .3לאור טיעוני ב"כ הצדדים נעמוד תחילה בקצרה על מנין נקודות לגבי בונוס הרווחיות, לאור דעתנו, כי אותו תשלום הינו בגדר תנאי נילווה עפ"י סעיף 2להסכם הישום כנטען ע"י ב"כ המבקשת, אך אין חובה לשלמו אוטומטית למו"חים, נטען ע"י ב"כ המשיבה. נבהיר דברינו: א. לענין פירוש המונח תנאים נלווים בהסכם הישום, יש לבחון "הן את תכלית המענק והן את מטרת הצדדים כפי שזו עולה מקריאת ההסכם הקיבוצי בשלמותו כהסכם הצמדה". (עמ' 14לפסה"ד בדיון נג/32-3). ב. מענק הרווחיות בבל"ל ניתן כתמריץ לעובדים וביטוי להערכה לאור תוצאות עסקיות שהושגו בעבר - זו הייתה תכליתו של אותו מענק. ג. התשלום החוזר ונשנה בבל"ל של אותו מענק מאז 87' ועד 93' לאור התוצאות העסקיות שהושגו בשנה שחלפה, מלמד, כי מדובר בשיטת תגמול לפיה יכולים היו העובדים לצפות מראש כי אם התוצאות העסקיות שהושגו תהיינה טובות, ישולם להם אותו המענק עפ"י החלטת דירקטוריון הבנק. ד. מטרת הצדדים כפי שהיא עולה מסעיף 2להסכם הישום הייתה להחיל "החלה מלאה התנאים הנלווים הקיימים בבל"ל על המנהלים והמו"חים בבנק בהתאם לדרגה, התואר והדרג". ה. עפ"י השיטה בה שולם בונוס הרווחיות בבל"ל, יש להסיק, כי מדובר בתנאי נילווה בהתאם לסעיף 2להסכם היישום, הצריך להיות מוחל החלה מלאה אצל המשיבה, ולמקרה שכזה מכוון הנפסק בדיון נג/32- 3כי: "תמריץ (בונוס) חד פעמי הנוגע למצבו הכלכלי הכללי של בל"ל, יכול להיות תנאי נילווה, שכן הוא ניתן לעובדים בקשר לתוצאות העסקיות של הבנק בדומה למתן העלאות שכר" (עמ' 15סעיף 20לפסה"ד). ו. היות בונוס הרווחיות בגדר תנאי נילווה לאור שיטת תשלומו כאמור, אין משמעה כי הוא צריך להיות משולם אוטומטית במועדים ובשיעורים בהם הוא שולם בבל"ל, זאת לאור אומד דעתם המפורש והבלתי משתמע לשני פנים של הצדדים להסכם היישום, כי למרות ההחלה המלאה של התנאים הנילווים בבל"ל על המנהלים ומורשי החתימה אצל המשיבה - "באם יתעורר צורך בהתאמה לשם ביצוע החלה כנ"ל, תבוצע התאמה בעת ובמידת הצורך" (הפיסקה השניה בסעיף 2להסכם היישום). ז. פיסקת ההתאמה מחוייבת המציאות אף לולא נכתבה, באשר יהא זה מנוגד לחלוטין לכוונת הצדדים ולטיבו של בונוס הרווחיות, לחייב המשיבה לשלמו למו"חים אצלה גם עבור שנה בה תוצאותיה העסקיות היו שליליות, אך רק מן הטעם כי הוא שולם בבל"ל בשל תוצאות עסקיות טובות שם. מצדו השני של המטבע, יש לשים אל לב, כי לאור שיטת התגמול עפ"י התוצאות העסקיות, יהא מקום בהתאם להסכם הישום לשלם בונוס רווחיות למו"חים אצל המשיבה בגין תוצאות עסקיות טובות עבור שנה בה הוא לא שולם בבל"ל, מכיוון שהתוצאות העסקיות שם לא הצדיקו תשלומו. ח. בפועל ממש, למרות שבונוס הרווחיות שולם עד 92' אצל המשיבה במועדים ובשיעורים שהוא שולם בבל"ל, הוא לא שולם אוטומטית אלא עפ"י החלטת הדירקטוריון של הבנק שהיה ער לשיקול הדעת המסור לו לענין זה. ט. סיכומו של דבר. כל עוד קיימת בבל"ל שיטת התגמול של תשלום הבונוס הרווחיות עפ"י התוצאות עסקיות - הרי שמדובר בשיטת תגמול שהיא בגדר תנאי נילווה שהמשיבה מחוייבת בהחלתה המלאה. לגבי מועד תשלום אותו בונוס ושיעורו - הענין מסור לשיקול דעת המשיבה עפ"י תוצאותיה העסקיות. י. לאור האמור, אין לחייב את המשיבה בתשלום אוטומטי כמבוקש בבקשה של בונוס הרווחיות עבור שנת 93' כפי ששולם בל"ל; אלא על המשיבה לשקול כיום תשלום אותו בונוס עפ"י תוצאותיה העסקיות באותה שנה בהשוואה לתוצאות העסקיות בבל"ל באותה שנה, ואין לקבל עמדתה כי אותו בונוס אינו מהווה חלק מהסכם היישום. .4לגבי הבונוס המסחרי יוערו חמש הערות: א. אף כי ביום חתימת הסכם הישום הודיעה הנהלת המשיבה לארגון המנהלים והמו"חים על כוונתה שלא להפסיק תשלום אותו בונוס - לא הפכה אותה התחייבות לחלק מן ההסכם הקיבוצי שבין הצדדים, ולו רק משום שהיא לא ניתנה כהתחייבות לצד להסכם קיבוצי. ב. משלא הוכח כי ההתחייבות כאמור הינה חלק מן ההסכם הקיבוצי, ומשאין מדובר בהוראה אישית במהותה שבהסכם קיבוצי - הרי שהיא ברת ויתור. ג. מקור הזכאות לתשלום הבונוס המסחרי הינו הנוהג, כאמור בהתחייבות המשיבה מ/7- 79שלא להפסיק את מנהגה זה וכפי שמודה ארגון המנהלים והמו"חים ב/11- 80במכתבו להנהלת המשיבה, כי קיים הסכם להמשך הנוהג של חלוקת הבונוס המסחרי שעד היום הוא לא כובד. ד. לגבי ישום אותו נוהג של הענקת בונוס מסחרי - הרי שגודלו, עצם הענקתו ומועדי הענקתו מסורים לשיקול דעתה הבלעדי והמוחלט של הנהלת המשיבה כאמור במכתבה הנ"ל. ה. בנסיבות שנמנו, מן הראוי אמנם לפסוק, כי אין לאכוף על המשיבה תשלום הבונוס המסחרי למו"חים, תשלום שכולו תלוי בשיקול דעתה עפ"י נוהג שלא יושם במשך כ- 15שנה; אולם מאידך, אין להניח כי המשיבה בחוסר תום לב הפרה התחייבותה הבלתי אכיפה אמנם לשקול הענקת הבונוס המסחרי מדי פעם בפעם, כך שדומה, כי אם לא הומר אותו תשלום במשך שנים בתשלום אחר, הרי שחלף פרק זמן מספיק ארוך על מנת שהיא תשוב ותשקול שמא הגיע העת להענקתו. ענין זה על כל פנים ראוי שילובן במו"מ בין הצדדים. .5סוף דבר א. הבקשה לתשלום בונוס הרווחיות מתקבלת באופן שפורט לעיל. ב. הבקשה לתשלום הבונוס המסחרי - נדחית. ג. אין צו להוצאות.בנקבונוס