ביטוח משלים - תאונת עבודה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטוח משלים - תאונת עבודה:

1. התובע הגיש תביעה כספית והצהרתית כנגד הנתבעת וביקש לחייבה, בהתאם לפוליסת ביטוח משלים בה בוטח על ידה, בתשלום דמי פיצוי חודשיים ו/או השלמת קצבה החל ממועד הפגיעה בעבודה (5.6.07) ועד הגיעו לגיל פרישה, או עד תום תקופת אי כושר. בנוסף, ביקש התובע לחייב את הנתבעת להמשיך ולהפריש כספים לקרן הפנסיה שאצל הנתבעת על מנת שלא יפגעו זכויותיו בהגיעו לגיל פרישה. כך גם התובע ביקש להצהיר על זכויותיו הנובעות מפוליסת הביטוח המשלים.

2. התביעה הוגשה לבית משפט השלום בנצרת, שקבע כי לבית דין זה הסמכות העניינית לדון בה - ומשכך הועברה אלינו.

3. במסגרת כתב הגנה ביקשה הנתבעת לדחות את התביעה על הסף בהעדר עילה וזאת מאחר שהתובע הוכר על ידי הנתבעת כנכה והוא מקבל את מלוא התשלומים להם הוא זכאי בהתאם לקביעת הוועדה הרפואית של הנתבעת. בנוסף, טענה הנתבעת כי הביטוח המשלים עליו מתבסס התובע אינו קשור לנתבעת אלא לחברת מנורה מבטחים ביטוח בע"מ – וכי הובהר לתובע כי על מנת לבדוק זכאותו במנורה מבטחים ביטוח בע"מ עליו למלא טופס תביעה. הנתבעת הדגישה כי התובע הגיש תביעה לבית המשפט טרם הגשת תביעת תשלום אליה, וכי היא אינה "הכתובת" לטענות התובע הנוגעות לביטוח משלים.

4. להלן העובדות הצריכות לעניין:

א. התובע עבד כמלגזן בחברת יפאורה תבורי בע"מ (להלן: "המעביד").

ב. ביום 5.6.07 התובע נפגע בתאונה במהלך עבודתו אצל המעביד.

ג. התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. לתובע נקבעה נכות צמיתה בשיעור 90% (60%, בנוסף להפעלת תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956) מיום 1.5.09.

ד. התובע הגיש לנתבעת תביעת פנסיית נכות ביום 4.7.10, כחודש ימים לאחר הגשת התביעה לבית המשפט.

ה. ביום 31.10.11 קבעה ועדה רפואית מטעם הנתבעת כי יש לראות את התובע כנכה מלא וזמני עד לסוף חודש 4/2011.

ו. ביום 11.5.11 קבעה ועדה רפואית נוספת מטעם הנתבעת כי יש לראות את התובע כנכה מלא וזמני עד לסוף חודש 6/2011, והחל מיום 1.7.11 הינו מסוגל לעבוד בעבודה מתאימה בהיקף של חצי משרה עד לסוף חודש 12/2011.

ז. על החלטת הוועדה הרפואית מיום 11.5.11 ערער התובע ביום 3.11.11 בפני ועדת הנציבות לבירור מחלוקות לענייני מבטחים החדשה (להלן: "הנציבות").

ח. ביום 3.1.12 התכנסה הוועדה הרפואית, ללא נוכחות התובע, וקבעה כי התובע מסוגל להמשיך לעבוד בעבודה מתאימה בהיקף של חצי משרה עד לסוף חודש 8/2012.

ט. בזיקה לערעור התובע מיום 11.5.11, התכנסה הנציבות ביום 23.4.12, בנוכחות התובע. בפרוטוקול הוועדה נכתב כך:

"יו"ר הוועדה הסבירה לעמית כי בהתאם לתקנות הקרן יש באפשרותו להיבדק ע"י הוועדה הרפואית העליונה שליד בי"ח "לווינשטיין".
הנציבות הסבירה לעמית, כי החלטת הוועדה הרפואית העליונה סופית בכל הנוגע לעניינים הרפואיים, והיא מבטלת את החלטת הוועדה הרפואית של "מבטחים החדשה". דהיינו, קיים סיכון שההחלטה בדבר זכאותו לנכות חלקית בהיקף ½ משרה החל מיום 1/7/2011 ועד לסוף חודש 8/2012, תבוטל.
נציגת הקרן אינה מתנגדת להפנות את העמית לבדיקה בפני הוועדה הרפואית העליונה.
העמית התייעץ עם עורך דינו בטלפון ופיקסס לו את טופס "כתב ההסכמה", לדברי העמית העו"ד ייעץ לו לא לחתום על הטופס. הוסבר לעמית כי המשמעות היא סגירת תיק הערעור".

לפיכך, הנציבות סגרה את תיק הערעור.

י. ביום 2.8.12 התכנסה הוועדה הרפואית, ללא נוכחות התובע, וקבעה כי התובע מסוגל להמשיך לעבוד בעבודה מתאימה בהיקף של חצי משרה עד לסוף חודש 12/2012.

יא. הנתבעת שילמה לתובע את מלוא תשלומי פנסיית הנכות שהגיעו לו בהתאם להחלטות הוועדות הרפואיות.

יב. במהלך הדיון בתיק הסכימה הנתבעת להעביר את מסמכי התביעה של התובע לעניין הביטוח המשלים לידי מנורה מבטחים ביטוח בע"מ, כאשר האחרונה קבעה כי התובע זכאי לתוספת לפנסיית הנכות בגין אובדן כושר עבודה, המהווה תגמולי פנסיה מוגדלים בחודשיים הראשונים לאחר שהתובע הוכר כנכה על ידי הנתבעת (להלן: "פרנצ'יזה"). לפיכך, ביום 11.11.11 נשלחה הודעה מטעם מנורה מבטחים ביטוח בע"מ לב"כ התובע לפיה יועבר לתובע תשלום בסך של 8,837.22 ₪, בכפוף לניכוי מס וצו הסרת עיקול בתיק הוצאה לפועל שעמד כנגדו.

5. עיקר טענות התובע

א. ביום 3.6.07 הגיעו נציגי הנתבעת אל חצרי המעביד והציעו לעובדים, לרבות התובע, ביטוח משלים לביטוח הפנסיוני הקיים לעובדים, בעלות של 102 ₪ לחודש. נציג הנתבעת הסביר לתובע כי היה ויפגע בתאונת עבודה, שהמוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") יכיר בה כתאונת עבודה, יכיר באובדן הכושר של התובע לעבוד כמלגזן וישלם לתובע גמלה או קצבה בגין התאונה – אזי תשלם הנתבעת לתובע קצבה חודשית שתשלים את הגמלה שהוא מקבל מהמל"ל לכדי סך של 6,062 ₪. מכתב הנתבעת מיום 3.6.07, ובו פירוט תוכנית הביטוח המשלים שנסגרה עם התובע ואשר התקבל אצלו מספר ימים לאחר הפקתו, מאשר את דברי התובע (נספח א' לכתב התביעה).

ב. לאחר שנפגע התובע בעבודה כאמור, במהלך מחציתה השנייה של שנת 2007 ובתחילת שנת 2008 הוא פנה מספר פעמים אל סניף הנתבעת בעפולה, מסר מסמכים רבים שהתבקש למסור וביקש לקבל את השלמת הקצבה המגיעה לו עקב נכותו. על אף האמור, התובע לא קיבל את השלמת הקצבה.

ג. בהתאם להבטחת נציגי הנתבעת מיום 3.6.07 ובהסתמך על המסמך שהופק באותו יום, הרי שקביעת המל"ל מחייבת את הנתבעת, ללא צורך בכל בדיקה או חוות דעת נוספות, לשלם לתובע את ההפרש שבין 6,062 ₪ לסכום שמקבל כל חודש מהמל"ל – עד גיל 67.

ד. בהתאם למסמך מיום 3.6.07 התובע זכאי גם לביטוח "רצף הכנסה" המבטיח המשך צבירה בקרן הפנסיה אצל הנתבעת כך שזכויותיו בהגיעו לגיל פרישה לא תיפגענה וקרן הפנסיה תמשיך בצבירת זכויות כאילו הוא ממשיך לעבוד ולהפריש לקרן, כפי שעשה עובר לתאונה.

ה. פוליסת הביטוח המשלים ותקנון קרן הפנסיה הומצאו לב"כ התובע כשנה לאחר התאונה, ולכן הנתבעת מנועה מלהסתמך על כל תניית פטור או תנאי המגביל את זכויותיו של התובע.

ו. לחילופין, היות והנתבעת נמנעה מזימון התובע לוועדה רפואית, יש לאכוף את פוליסת הביטוח המשלים ו/או התקנון על דרך מינוי מומחה רפואי או ועדה רפואית לקביעת דרגת אי הכושר.
במעמד רכישת הביטוח המשלים הובטח לתובע כי ייחשב כמי שאיבד את כושרו לעבוד אם איבד את כושרו לעבוד כמלגזן ולא הוזכרו כל תנאים נוספים המופיעים כיום בהגדרת אובדן כושר עבודה או בהגדרת "נכה בעל דרגת נכות מלאה" שבפוליסה ו/או בתקנון.

6. עיקר טענות הנתבעת

א. התובע הגיש תביעתו לבית המשפט ביום 6.6.10. עם קבלת כתב התביעה אצל הנתבעת, והיות שהתובע לא מיצה את ההליך הקבוע בנתבעת בהתאם לתקנון לצורך קבלת גמלת פנסיית נכות, יצרה עו"ד מטעם הנתבעת קשר עם ב"כ התובע וציינה בפניו שהתובע מעולם לא הגיש תביעה לפנסיית נכות. לפיכך, הציעה שהתובע יפעל להגשת תביעה זו. ביום 4.7.10 התובע הגיש לנתבעת תביעה לפנסיית נכות.

ב. לאחר שהוגשה התביעה לנתבעת, התובע הוכר כזכאי לפנסיית נכות והנתבעת שילמה ומשלמת לו את מלוא התשלומים להם הוא זכאי בגין הכרה זו.

ג. לעניין הביטוח המשלים, הרי שנציגי הנתבעת לא נכחו בפגישה הנטענת מיום 3.6.07, כך גם המכתב מיום 3.6.07 אינו של הנתבעת. מדובר במכתב השייך למנורה מבטחים ביטוח בע"מ – שהיא יישות משפטית נפרדת. נשלחו לתובע טפסים למילוי לבדיקת זכאותו לביטוח משלים במנורה מבטחים ביטוח בע"מ, אך עד להגשת כתב ההגנה הטפסים טרם הושבו לנתבעת.

ד. לאור האמור, אין ולא הייתה לתובע כל עילת תביעה נגד הנתבעת.

7. ראיות שנשמעו בדיון

התובע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו, וכן את תצהירו של מר שאדי מוחמד חסנין (להלן: "מר חסנין") – אשר עבד אצל המעביד יחד עם התובע בתקופה הרלוונטית לתביעה.

מטעם הנתבעת הוגש תצהירה של הגב' מאיה חוף (להלן: "גב' חוף") – מנהלת מחלקת תביעות לגמלה בנתבעת.

כל המצהירים נחקרו בבית הדין על תצהיריהם.

הצדדים הגישו סיכומים בכתב, ומכאן – התיק הועבר להכרעה.

8. עדותה של גב' חוף

ב"כ התובע טען ארוכות בדיון מיום 13.11.12 כי יש לפסול סעיפים רבים בתצהירה של גב' חוף. בהחלטה שניתנה בדיון נקבע כי אין צורך לחקור לגבי סעיפים שנוסחו על פי ייעוץ משפטי. עוד נקבע כי בתור עובדת בכירה של הנתבעת ומצהירה מטעמה, העדה יכולה להצהיר לגבי מהות הנתבעת, מטרותיה ותפקודה. באשר לטענות לעניין עדות מפי שמועה, עדות סברה והרחבת חזית, נקבע כי ב"כ הצדדים יתייחסו בסיכומים לעניין המשקל הראייתי.

כלל ידוע הוא כי בית הדין אינו כפוף לדיני ראיות. התרשמנו שגב' חוף הייתה עדה מהימנה, בקיאה בנהלי העבודה ובמרבית המסמכים שהוגשו לבית הדין. גב' חוף העידה באשר לתחום ידיעתה, ובהתאם למסמכים שעמדו לרשותה, כאשר ברור שהיא לא הייתה מעורבת באופן אישי בהתנהלות של התובע מול הנתבעת או מול מנורה מבטחים ביטוח בע"מ, אך אין בכך כדי לפסול מסקנות העולות מהצהרותיה המקצועיות. משכך, אנו דוחים את טענת התובע לעניין העדות וקובעים כי ניתן להתבסס על עדותה של גב' חוף.

9. האם הנתבעת נמנעה מהעדת עדים רלוונטיים?

ב"כ התובע טען כי הנתבעת נמנעה מלהביא עדים רלוונטיים ובהם: הנציגים שביקרו אצל המעסיק, נציג הנתבעת בעפולה מר סמיר אבו ליל, עו"ד הילה בן חנוך שהייתה מעורבת בתיק, גב' הדס אלמוזנינו – שהייתה מנהלת מחלקת תביעות בשנת 2008 והתכתבה עם ב"כ התובע, וכו'.
אין בידינו לקבל טענה זו. נטל ההוכחה רובץ לפתחו של התובע והוא זה שצריך היה לזמן עדים רלוונטיים מבחינתו. יחד עם זאת, ברי כי אין לדרוש מהנתבעת לזמן את אותם נציגים שלכאורה ביקרו אצל המעביד כאשר הנתבעת טוענת שהם אינם עובדיה ואינה יודעת את זהותם. בנוסף, הנתבעת טענה כי עו"ד הילה בן חנוך שההתה בחופשת לידה בזמן ההוכחות, וגב' חוף קיבלה ממנה את כל המידע הנדרש. גם לגבי יתר העדים, גב' חוף הייתה מעודכנת בפרטים הנחוצים, וכאמור, אנו סבורים כי ניתן להתבסס על עדותה.

ב"כ התובע טען בסיכומיו כי הנתבעת לא הזמינה את עורכי הפרוטוקול אשר שמעו את ערעורו של התובע בפני הנציבות על מנת שיעידו מטעמה או כדי להגיש את הפרוטוקול באמצעותם כדי לא לחשוף אותם לחקירה נגדית. אנו סבורים כי האמור בפרוטוקול הנציבות משקף את הלך הדברים, לפיהם התובע התייעץ עם בא כוחו בטלפון ושלח לו בפקס את "טופס ההסכמה" להיבדק על ידי הוועדה הרפואית העליונה, ולדברי התובע בא כוחו ייעץ לו לא לחתום על הטופס, המשמעות של כך הוסברה לתובע ולכן תיק הערעור נסגר. הוועדה באה לידי ביטוי באמצעות הפרוטוקול. חברי הוועדה פעלו בסבירות, בהתאם להוראות התקנון ולא הוכח כל פגם בהתנהלותם. לפיכך, לא הייתה מוטלת חובה על הנתבעת לזמנם לעדות בבית הדין.

10. המסגרת הנורמטיבית

הנתבעת הינה קרן פנסיה חדשה מקיפה כמשמעותה בתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד – 1964 (להלן: "תקנות מס הכנסה"). פעולתה מוסדרת במסגרת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה – 2005, חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"ה – 1981 ובתקנות מס הכנסה. נאמר כבר כעת כי איננו מקבלים את טענת ב"כ התובע לפיה חל על הנתבעת חוק חוזה הביטוח, התשמ"א – 1981 (להלן: "חוק חוזה הביטוח"). סעיף 72(ב) לחוק חוזה הביטוח קובע:

"שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע בצו סוגי עסקאות שהוראות חוק זה, כולן או מקצתן, לא יחולו עליהן".

צו חוזה הביטוח (קביעת סוגי עסקאות עליהן לא יחול החוק), התשמ"ו – 1986 קובע:

"בתוקף סמכותי לפי סעיף 72(ב) לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 (להלן - החוק), ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מצווה לאמור:
1.(א)(1)הוראות החוק לא יחולו על חוזי ביטוח שמתקשרת בהם קופת גמל לקיצבה כמבטח
(2) ...
(ב) לענין צו זה –
"קופת גמל לקיצבה" - כמשמעותה בתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), תשכ"ד-1964, למעט קופת ביטוח, כמשמעותה בתקנות האמורות;
..."

בנוסף, ומעבר לנדרש, נציין כי קיימים הבדלים מהותיים בין קרן פנסיה לחברת ביטוח, למשל חקיקה שונה, שוני בדמי ניהול ושיעור דמי הניהול, כפיפות לתקנון מול פוליסת ביטוח, ועוד. לאור האמור, אנו סבורים כי חוק חוזה הביטוח אינו חל על בענייננו.

עיקרון יסוד הוא כי קרן פנסיה אינה רשאית לפעול בניגוד לאמור בתקנונה ומעמדו המשפטי של התקנון הוא כשל חוזה מיוחד בין הקרן לבין כל אחד מעמיתיה.

על פי ההלכה הפסוקה, תקנון קרן פנסיה מהווה הסכם בין קרן הפנסיה לבין כל אחד מחבריה, והוראותיו מחייבות את שני הצדדים כאילו נערכו בין כל חבר וחבר לבין הקרן, וכאילו הכילו התחייבות מצד כל חבר וחבר ומצד הקרן לקיים את כל הוראותיו (בג"צ 932/91 קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מו (2) 430, דב"ע תש"ן 3-60 עמיקם בקרן נ' קרן הגמלאות המרכזית, פד"ע כב 258).ו
בתקנה 41 כ"ו (ב) לתקנות מס הכנסה נקבע:

"קופת גמל לקיצבה לא תקנה לעמיתיה זכויות מעבר לקבוע בתקנונה, אף אם
שולם עבורם".

וכן נקבע בסעיף 16 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה – 2005:

"(א) קופת גמל תתנהל על פי תקנון שאישר לה הממונה.
(ב) הוראות התקנון כפופות להוראות לפי חוק זה, ולהוראות כל דין אחר החלות על ניהול קופת גמל.
(ג) בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), זכויות וחובות עמיתים בקופת גמל לא ייקבעו אלא בתקנונה, וחברה מנהלת לא תקנה לעמיתי קופת גמל זכויות ולא תטיל עליהם חובות, שלא בהתאם לתקנונה".

בע"ע 629/97 אליאב ואח' נ' קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים אגודה שיתופית בע"מ פד"ע ל"ו 749, סקר בית הדין הארצי לעבודה בהרחבה את עקרונות שיטת הפנסיה הצוברת:

"העקרונות המנחים של השיטה הם: עקרון ההדדיות, עקרון הביטוח הקבוצתי – שיתופי, שאושיותיו עקרון השוויון ועקרון הביטוח הדינמי, והגשמת המטרה הסוציאלית של מתן פנסיה, תוך התחשבות בטובת כלל חברי הקרן".

כך גם נקבע בחוקים המתייחסים לקרנות הפנסיה, למשל בסעיף 3 (ב) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005:

"בניהול נכסי קופות הגמל, במתן שירות לעמיתיהן ובמילוי שאר תפקידיה לפי הוראות חוק זה, תפעל החברה המנהלת באמונה ובשקידה לטובת כל אחד מהעמיתים, לא תפלה בין הזכויות המוקנות לאותם עמיתים ולא תעדיף כל ענין וכל שיקול על פני טובתם".

תקנון הנתבעת

לאור האמור, יש לפנות לתקנות קרן הפנסיה מבטחים (מיום 12.2.07, להלן: "התקנון"), אשר צורף לכתב התביעה. סעיף 11 לתקנון קובע סוגי גמלאות שהנתבעת תשלם, כדלקמן:

"סוגי הגמלאות שתשלם הקרן לעמית או לשאיריו לפי הוראות התקנות יהיו:


פנסיה לעמית שהגיע לגיל הזכאות לפנסיית זקנה;
פנסיה לשאירי עמית;
פנסיה לאלמנת פנסיונר;
פנסיה לעמית שהפך להיות נכה בעל דרגת נכות מלאה;
פנסיה לעמית שהפך להיות נכה בעל דרגת נכות חלקית;
פנסיית זקנה לנכה שהגיע לגיל פרישה;
פנסיה לשאירי נכה שנפטר;
החזר כספים לפי הוראות פרק י"ב".


מהתקנון עולה שהנתבעת משלמת שלושה סוגי גמלאות: פנסיית זקנה, פנסיית נכות ופנסיית שאירים.
כאמור, לנתבעת אין כל אפשרות לתשלום גמלה שאינה מנויה על הגמלאות שפורטו בתקנונה.

התובע טוען כי הוא מסתמך על הבטחה שניתנה לו על ידי נציגי הנתבעת, ואשר באה לידי ביטוי במסמך מיום 3.6.07.

11. האם המסמך מיום 3.6.07 מהווה "פוליסת ביטוח משלים" לפיה בוטח התובע על ידי הנתבעת או האם יש לו כוח מחייב כלפי הנתבעת

חלק עיקרי מהתביעה מבוסס על אותו מסמך מיום 3.6.07. לטענת התובע, במסמך ישנה התייחסות לביטוח פנסיוני, כאשר פרטי הביטוח הפנסיוני נמצאים אצל הנתבעת בלבד.

בכותרת המסמך נכתב: "מבטחים שלך" ומתחת לכותרת נכתב: "מתאימים לך את הפנסיה באופן אישי". לטענת התובע, מכיוון שגב' חוף העידה שקבוצת מנורה עורכת ביטוחים פנסיוניים אצל הנתבעת, הרי שהמסמך הופק על ידי הנתבעת.
כך גם ב"פרטים הכלליים" במסמך נכתב "שכר פנסיוני: 4000" וכן "תאריך תחילת חברות: 9/1/2003". לטענת ב"כ התובע אילו היה מדובר במסמך של מנורה מבטחים ביטוח בע"מ הרי שהיה כתוב מועד תחילת הביטוח ולא תחילת חברות, כך גם מועד תחילת ביטוח לא יכול להיות קודם למועד ביקור הנציגים בחצרי המעביד ביום 3.6.07. בדומה, צויין "גיל פרישה צפוי: 67.00", ולא מועד פקיעת ביטוח.
עוד נכתב במסמך: "סיכום ההסדר הפנסיוני שלך", כאשר מתחת לאותה כותרת מופיעות שלוש עמודות: "נכות", "שארים", "פרישה" – ובכל אחת מהעמודות מופיע פירוט הקצבה החודשית מביטוח לאומי, ממבטחים ומ"משלימה".
תחת העמודה "נכות" צויין סכום הקצבה מכל מקור, כך שסך הקצבה החודשית הוא 6,062 ₪.

כותרת נוספת במסמך היא: "ההחלטות שבבסיס ההסדר הפנסיוני שלך" ומיד אחר כך כתוב:

"מערכת הביטוח הסוציאלי המוצגת לעיל מבוססת על ההחלטות שקיבלת בפגישת הייעוץ ומפורטות להלן:


החלטתך להגדיל ניכוייך לקרן הפנסיה ל-7%.
בחירתך במסלול הביטוח: כללי.
א. החלטתך להשלים את כיסויי הפנסיה באמצעות תוכנית משלימה, לפי הטבלה המצורפת מטה, בפרמיה של 102 ₪".


מתחת לאמור, מופיעה טבלה שכותרתה: "פירוט התוכנית המשלימה שלך", כאשר בגין אובדן כושר עבודה התובע זכאי להשלמה בסך של 734 ₪ עד לגיל 67.

בהערות שבתחתית המסמך נכתב כך:

* "הריכוז שלעיל מתבסס על נתוניך במבטחים נכון ל 12/2005, הנתונים שקבלנו ממך, ועל ההנחיות שקיבלנו ממך במהלך הפגישה".
* "קצבת הפרישה המוצגת לעיל מבוססת על הנחת מסלול פנסיה רגיל".
* "מטרית מבטחים" – בכפוף לתנאי ההסכם במקום העבודה".

לאור האמור, לשיטת התובע, אין ספק שמדובר במסמך של הנתבעת ולא של מנורה מבטחים ביטוח בע"מ.

כבר בראשית ההליכים, הציע בית הדין לצרף את מנורה מבטחים ביטוח בע"מ להליך כנתבעת נוספת בתיק. ב"כ התובע לא הסכים להצעת בית הדין.

התובע העיד שביום 3.6.07 הגיעו נציגי מבטחים למקום העבודה. הנציגים לא אמרו שהם נציגי הנתבעת אלה "נציגי מבטחים" (ע' 22 ש' 2-4 לפרוטוקול הדיון. בכל מקום בו לא צויין אחרת ההפנייה היא לפרוטוקול הדיון).

מר חסנין העיד באשר לאותם נציגים שהגיעו למקום העבודה. מעדותו של מר חסנין ניכר היה כי העד אינו מבדיל בין הנתבעת למנורה מבטחים ביטוח בע"מ. כך, כשנשאל בחקירה הנגדית האם מנורה מבטחים ביטוח היא קרן הפנסיה שלו השיב בחיוב (ע' 13 ש' 16-17). בחקירה החוזרת נשאל באשר להבדל בין הנתבעת למנורה מבטחים ביטוח בע"מ ועל כך ענה: "האנשים שהגיעו לשם אמרו שאנו עושים ביטוח של העבודה אצלם וגם את הביטוח הזה עושים אצלנו, אז הבנתי שזו חברה ביחד. אני לא יודע מה ההבדל בניהם" (ע' 16 ש' 4-18).
העד, כפי שהוא עצמו אמר, לא מבחין בין הנתבעת למנורה מבטחים ביטוח בע"מ ועל כן איננו מקבלים את מסקנתו לפיה מדובר בנציגי הנתבעת. מכל מקום, אף אם נקבל את הטענה שאכן היה ביקור של נציגים, הרי שגם הנתבעת וגם מנורה מבטחים ביטוח בע"מ שייכות לאותה קבוצה, "מנורה מבטחים", ואך טבעי הדבר שאדם מן היישוב יתבלבל ביניהן – אולם אין בכך כדי להפוך את נטל השכנוע שהוטל על התובע.

מר חסנין העיד כי הוא ראה שהתובע חותם על מסמכים בנוכחות הנציגים ואף קיבל העתק של המסמכים (ע' 14 ש' 23-24, ע' 15 ש' 7). בעניין זה העיד התובע:

"ש. מר שאדי חסנין מוחמד טוען בתצהירו בסעיף 8 וגם העיד כאן בפנינו כי חתמת על מסמכים כלשהם בביקור של נציגי מנורה ביטוח אצל מעסיקך, הוא גם טען שקיבלת העתק מהמסמכים שחתמת עליהם, אתה יכול להציג לנו את המסמכים?
ת. הוא ראה אותי כשאני עולה למשרדים. שאדי ראה תעודות העבודה. שאדי לא ראה אותי, שאדי ראה שעליתי למשרדים.
ש. האם קיבלת מסמכים כלשהם אחרי שחתמת?
ת. לא קיבלתי". (ע' 22 ש' 18-20, ע' 23 ש' 7-10).

התובע והעד מטעמו, מר חסנין, מסרו גרסאות סותרות. התובע העיד שמר חסנין לא ראה אותו חותם על מסמכים, ומר חסנין העיד שראה את התובע חותם. התובע העיד שלא קיבל מסמכים כלשהם, ומר חסנין העיד שהתובע קיבל עותק של המסמכים עליהם חתם. נראה כי העד "מתאמץ" לעזור לתובע בעדותו. הסתירה בין הגרסאות פוגעת במהימנות גרסת התובע.

התובע נשאל בעדותו האם הנציגים שהגיעו שוחחו איתו בערבית, ועל כך השיב: "לא, לא דיברו, הם נכנסו אלינו כשהיינו אוכלים, אני לא הבנתי עברית כל כך טוב, והיה איתם עוד 4 עובדים, הסבירו לי העובדים שהיו איתנו, מה הם רוצים" (ע' 23 ש' 11-13). התובע העיד שאינו מבין עברית ברמה טובה. מכאן, יתכן שדווקא חוסר השליטה שלו בשפה העברית יצר סוג של בלבול בין הנתבעת למנורה מבטחים ביטוח בע"מ. התובע העיד שהתלוו לנציגים ארבעה עובדים – והעובדים הם אלה שהסבירו לו במה מדובר. בהמשך העיד כי אחד העובדים תרגם לו את דברי הנציגים וכי הוא אינו זוכר את שם העובד (ע' 23 ש' 19-23).

בענייננו, כאמור, הנטל הראייתי מוטל על התובע. התובע לא הזמין לעדות מי מאותם עובדים אשר הסבירו לו את תנאי הביטוח הנטען. אותם עובדים יכלו לשפוך אור על המחלוקת בין הצדדים.

התובע הצהיר בתצהירו כי המסמך מיום 3.6.07 נשלח אליו מספר ימים לאחר מכן. בתחתית המסמך, בהערות, נכתב כי "הריכוז שלעיל מתבסס על נתוניך במבטחים נכון ל- 12/2005, הנתונים שקבלנו ממך, ועל ההנחיות שקיבלנו ממך במהלך הפגישה". מכאן, שהפירוט במסמך מתבסס, בין היתר, על נתונים שהעביר התובע עצמו. באשר לנתונים ממבטחים נכון ל-12/2005 הרי שלא הוכח אם התובע עצמו העביר אותם לנציגים ביום הפגישה או ביום אחר שלאחר הפגישה, אם לאו. אילו הנציגים היו נציגי הנתבעת, יכלו להסתמך על נתונים רלוונטיים יותר, למשל על נתוני התובע אצל הנתבעת נכון ל-12/2006. לפיכך, אנו סבורים כי קיומם של "נתונים פנסיוניים" במסמך אינו מהווה בהכרח אינדיקציה לכך שהתובע נפגש עם נציגי הנתבעת ולא עם נציגי מנורה מבטחים ביטוח בע"מ.
מצדו הימני העליון של המסמך מיום 3.6.07 מופיע הכיתוב: "שם המומחה: לס דוד". התובע, כמי שעל כתפו מוטל נטל ההוכחה, צריך היה לזמן לעדות את אותו נציג, או למצער להראות לבית הדין את הניסיונות שערך על מנת לאתרו, כאשר על גבי המסמך מופיע מספר טלפון, שעשוי היה לסייע בידי התובע לאתר את מר דוד לס. התובע לא פעל כאמור, ואף טען בסיכומיו כי הנתבעת היא זו שהייתה צריכה לזמן לעדות את העד. אין בידינו לקבל את טענת התובע. התובע הוא זה שצריך היה לזמן את מר דוד לס למתן עדות בבית הדין, אולם בחר שלא לפעול כאמור. גב' חוף העידה כי מבירור שערכה נאמר לה שמר דוד לס הוא עובד של מנורה מבטחים ביטוח בע"מ, כך גם ראתה בפורטל החברה כי הוא עובד של מנורה מבטחים ביטוח בע"מ (ע' 42 ש' 20-31). עדותה של גב' חוף הייתה אמינה עלינו בנקודה זו. עדותו של מר דוד לס יכלה לסייע לתובע, ומשלא פעל להבאתו, יקשה עליו להרים את הנטל הראייתי שהוטל על כתפיו.

המסמך מיום 3.6.07 עוסק בין היתר ב"רצף הכנסה", ובכיסוי להשתלות ולתרופות שלא בסל הבריאות לכל המשפחה. המדובר בכיסויים ביטוחיים שאינם מהווים חלק מעיסוקה של הנתבעת, בהאם לתקנונה ולהוראות החוק החלות עליה. ב"כ התובע טען בסיכומיו כי בנוסף להיותה קופת גמל עוסקת הנתבעת בשיווק חוזי ביטוח חיים רגילים שהיא קוראת להם "תוכנית משלימה" ושהיא משווקת בקרב מבוטחיה. לטענתו, הנתבעת בוחרת לערוך את התוכנית המשלימה במנורה מבטחים ביטוח בע"מ. אנו סבורים כי טענת התובע לא הוכחה. לא הוכח שהנתבעת פעלה בניגוד לתקנונה, שאינו מאפשר לה פעילות כאמור.

במסמך מיום 3.6.07 נכתב כי על התובע לשלם פרמיה בסך 102 ₪ עבור התוכנית המשלימה. התובע אינו מתכחש לעובדה שלא שילם את הפרמיה (ע' 24 ש' 2-5). ב"כ התובע טען בסיכומיו כי התובע לא שילם מפני שנפגע בתאונה מיד לאחר עריכת הביטוח המשלים ולכן מגיע לו שחרור מתשלום הפרמיה, ולחילופין קיים חוב בגין פרמיה ואין משמעות הדבר "אפסות הביטוח". ב"כ התובע לא הפנה לחיקוק ספציפי עליו הוא מסתמך. אנו סבורים כי ב"כ התובע מבקש להסתמך על חוק חוזה הביטוח, אשר לטענתו חל במקרה דנן. אולם, כפי שקבענו לעיל, איננו נדרשים לעניין זה מאחר וחוק חוזה הביטוח אינו חל בענייננו.

המסמך מיום 3.6.07, עליו מסתמך התובע, אינו מסמך חתום. מדובר במסמך שרב הנסתר בו על הגלוי. התובע טוען שהנתבעת שלחה לו אותו והנתבעת מתכחשת לשליחת המסמך. התובע לא הוכיח שקיימת פולסיה כלשהי מכוחה הוא זכאי לאותם סכומים להם עתר בתביעתו.

לאור האמור לעיל, אנו סבורים שהמסמך מיום 3.6.07 מהווה, לכל היותר, מסמך ייעוץ או סיכום פגישה, ומכל מקום - אינו מהווה פוליסת ביטוח או הסכם מחייב מסוג אחר. מכאן שלא הוכח שהנתבעת ביטחה את התובע בביטוח משלים. אין מחלוקת שהנתבעת שילמה ומשלמת לתובע קצבת נכות בהתאם להחלטת הוועדה הרפואית מטעמה. מכוח הביטוח המשלים עתר התובע לתשלום נוסף בסך של 734 ₪ לחודש ו"רצף הכנסה" המבטיח המשך צבירה בקרן הפנסיה "על חשבון" הנתבעת. כפי שקבענו, ביטוח זה לא ניתן על ידי הנתבעת.

12. השתק שיפוטי , חובת תום לב ותקנת הציבור

ב"כ התובע טען בסיכומיו כי הנתבעת מושתקת בהשתק שיפוטי ומנועה מהעלאת טענות המכחישות זכות שיש לתובע אצלה על פי המסמך מיום 3.6.07. ב"כ התובע הסביר כי הנתבעת הגישה בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת היעדר סמכות עניינית לבית משפט השלום, והיא נימקה את בקשתה בכך שאלמלא חברותו של התובע בקופה, כלל לא היינו נדרשים לטענותיו. ב"כ התובע סבור שמכך יש להסיק שהזכויות הנתבעות על פי המסמך מיום 3.6.07 מקורן בחברותו של התובע בנתבעת, ולכן קיימת יריבות בין הצדדים. כך גם, מכיוון שבית משפט השלום נעתר לבקשת הנתבעת והעביר את הדיון לבית הדין על סמך אותו נימוק של הנתבעת – הרי שיש בכך השתק שיפוטי והנתבעת אינה יכולה עוד לטעון נגד המסמך מיום 3.6.07. ב"כ התובע טען כי בהתאם לכלל ההשתק השיפוטי ומכוח חובת תום הלב ותקנות הציבור אין לאפשר לנתבעת להתכחש לדבר שהיא בעצמה טענה או שהשתמע מטיעוניה בבקשה לסילוק התביעה על הסף.
איננו מסכימים למסקנות אלו. התובע עתר לתשלום תגמולים בהתאם לביטוח המשלים, במסגרת חברותו בנתבעת. לטענת התובע, הביטוח המשלים נובע מעצם חברותו בנתבעת. מכאן, שאם לא היה חבר בנתבעת – לא היה כל ביטוח משלים, ולכן לא הייתה תביעה.

בנוסף, ב"כ התובע טען בסיכומיו כי טרם העברת התיק מבית המשפט לבית הדין ב"כ הנתבעת כתבה בבקשתה מיום 12.10.10 כך: "לאחר שתינתן החלטת הוועדה הרפואית ייבדק אף נושא המטריה הביטוחית ככל שזו אכן קיימת לתובע...". ב"כ התובע מסיק ממשפט זה שמדובר בהודאה כי אכן עילתה של התביעה היא קיומה של מטריה ביטוחית – ביטוח משלים. עוד טען ב"כ התובע כי במכתב הנתבעת אליו מיום 8.3.11 נאמר: "במסגרת הסכם ההטבות החל עליך במנורה מבטחים פנסיה בע"מ, הינך עשוי להיות זכאי לכיסוי ביטוחי משלים בחברת מנורה מבטחים ביטוח בע"מ (ממ"ב), ועל כן הועבר העתק מתביעתך לממ"ב לצורך בדיקה אם הינך זכאי לתגמולי ביטוח".

מכיוון שהתובע הגיש תביעה לבית המשפט טרם הגשת תביעת נכות לנתבעת, הוצע לו להגיש תביעה לנתבעת, ולאחר החלטת הוועדה הרפואית ייבדק נושא "המטריה הביטוחית" ככל שזו קיימת לתובע. לאחר שהתובע הגיש תביעה למנורה מבטחים ביטוח בע"מ באמצעות הנתבעת, אכן התגלה שהוא זכאי לכיסוי ביטוחי משלים – פרנצ'יזה, אשר ניתן על ידי מנורה מבטחים ביטוח בע"מ בהתאם להסכם ההטבות שנחתם עם מעסיקו של התובע. לא הוכח כל ביטוח אחר של התובע במנורה מבטחים ביטוח בע"מ (שאינה צד למשפט זה), או ביטוח משלים שנחתם מול התובע עצמו. נראה כי הנתבעת ביקשה לחסוך בהליכים משפטיים וניסתה לסייע בידי התובע למצות את זכויותיו במנורה מבטחים ביטוח בע"מ, על אף שמדובר בשתי חברות שונות. על אף האמור, התובע בחר בדרך אחרת. יודגש כי ביטוח הפרנצ'יזה כלל לא נתבע על ידי התובע (ועל כן לא היה צורך בצירוף הסכם ההטבות שנחתם עם המעסיק) והביטוח המשלים מכוחו עותר התובע לסעדים כספיים הינו ביטוח אחר המתבסס על המסמך מיום 3.6.07.

לאור האמור, איננו מקבלים את טענת התובע בדבר השתק שיפוטי, חוסר תום לב ופגיעה בתקנת הציבור.

13. האם התובע הגיש לנתבעת תביעה לפנסיית נכות טרם הגשת התביעה לבית המשפט

התובע הצהיר כי במהלך מחציתה השנייה של שנת 2007 ובתחילת שנת 2008 הוא פנה מספר פעמים אל סניף הנתבעת בעפולה, מסר מסמכים רבים שהתבקש למסור וביקש לקבל את השלמת הקצבה המגיעה לו. על אף האמור, הוא לא קיבל את השלמת הקצבה, בהתאם לביטוח המשלים מיום 3.6.07.

כפי שקבענו לעיל, לא הוכח כי הנתבעת ביטחה את התובע בביטוח המשלים עליו הוא מתבסס. מכאן, שגם אילו הגיש התובע תביעה לתשלום לנתבעת, הרי שהיה מדובר בתביעה לפנסיית נכות שמקורה בביטוח הפנסיוני של התובע ולא בביטוח המשלים.

הנתבעת פנתה לתובע במכתבים מיום 3.4.08 ו- 23.6.08 וציינה כי לצורך הגשת תביעת פנסיית נכות על העמית לפנות לאחת מהחטיבות העסקיות של הנתבעת למלא טפסי תביעת נכות ולהביא עמו מסמכים שונים אשר פורטו במכתבים. הנתבעת צירפה לתצהירה צילום מאתר האינטרנט שלה המפרט את אופן הגשת תביעת הנכות. כך גם התובע יכל לעשות שימוש לעניין זה בתקנון הנתבעת, אשר פתוח לעיון הציבור. התובע לא הוכיח כי מילא טופס תביעה בסניף הנתבעת בעפולה. ביקור התובע בסניף אינו בהכרח לצורכי מילוי טופס תביעה, אלא יכול להיות לצורכי בירור זכויות.

התובע יכול היה לזמן לעדות את מר סמיר אבו ליל, נציג הנתבעת בסניף בעפולה ודובר ערבית, לטענתו איתו נפגש בעבר בסניף הנתבעת, ומולו חתם התובע על התביעה ביום 4.7.10. כאמור, איננו מקבלים את טענת ב"כ התובע בסיכומים לפיה היה על הנתבעת לזמן לעדות את מר אבו ליל, שכן הנטל רובץ לפתחו של התובע, ולא להיפך. לפיכך, לא השתכנענו שהתובע הגיש תביעת פנסיית נכות לנתבעת במועד קודם ליום 4.7.10.

14. לסיכום

לאור האמור, אנו קובעים כי התובע לא הוכיח את זכאותו לסעדים המבוקשים בתביעה ולכן, דין התביעה להידחות.

על התובע לשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין.

15. לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטוח סחר

  2. ביטוח כפל

  3. פיצויים מחברת הביטוח

  4. זיקת ביטוח

  5. ביטוח צאן

  6. ביטוח חסר

  7. ביטוח יתר

  8. ביטוח שמשות

  9. תביעות נגד חברת ביטוח

  10. זיקה ביטוחית

  11. ביטוח רבדים

  12. ביטוח הבריאות בישראל

  13. חוק המפקח על הביטוח

  14. תביעת ביטוח תאונת דרכים

  15. ביטוח הסעה בשכר

  16. ביטוח טלוויזיה

  17. ביטוח צמחי נוי

  18. עורך דין תביעות ביטוח

  19. הצתת רכב - ביטוח

  20. ביטוח הצתה מכוונת

  21. שיטת סכומי הביטוח

  22. ביטוח גניבה במפעל

  23. שיעור מתאים ביטוח

  24. ביטוח שמשות לרכב

  25. מתי יש כפל ביטוח

  26. ביטוח גניבת סחורה

  27. הכנסה לצורך ביטוח

  28. עורך דין ביטוח ימי

  29. כיסוי ביטוחי להצתה

  30. ביטוח אובדן תכשיטים

  31. ביטוח סחורה בהעברה

  32. ביטוח אובדן יהלומים

  33. עורך דין חברת ביטוח

  34. גניבת תוכנה – ביטוח

  35. שווי רכב לצורך ביטוח

  36. ביטוח די וי די לרכב

  37. תאונה לאחר הצעת ביטוח

  38. ביטוח סוציאלי גרמניה

  39. ביטוח גניבת רדיו לרכב

  40. ביטוח נזילת שמן מנוע

  41. ביטוח עסק מפני גניבה

  42. התיישנות תביעת ביטוח

  43. ביטוח גניבת חלקים מרכב

  44. ביטוח סוציאלי מגרמניה

  45. ביטוח הסעת נוסעים בשכר

  46. חובת ביטוח שחקני כדוריד

  47. הסתרת מידע מחברת הביטוח

  48. תאונת דרכים - חוקרים חברת ביטוח

  49. ביטוח ציוד תאורה והגברה

  50. ביטוח נזקי עבודות שיפוץ

  51. ביטוח גניבת טייפ של רכב

  52. ביטוח משלים - תאונת עבודה

  53. רכב טוטלוס משועבד - ביטוח

  54. תביעה לתשלום עמלות ביטוח

  55. תביעת ביטוח נסיעות לחו''ל

  56. תשלום תגמולי ביטוח באיחור

  57. ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח

  58. תאונה מיד לאחר חידוש ביטוח

  59. העברת זכויות ביטוח לאדם אחר

  60. ביטוח פלסטיני - ביטוח ערבי

  61. תשלום השתתפות רכב ללא ביטוח

  62. ביטוח לאחר קרות מקרה הביטוח

  63. הסתרת מידע רפואי מחברת ביטוח

  64. ביטוח סחר רכב - תאונת דרכים

  65. ניסיון להונות את חברת הביטוח

  66. מסירת גרסה שקרית לחברת ביטוח

  67. שקר לביטוח לגבי זהות נהג הרכב

  68. מערכת מיגון לרכב כתנאי לביטוח

  69. החזר כספי ביטוח עקב מעשה מרמה

  70. ייצוג ע''י עו''ד של חברת הביטוח

  71. חובת וידוא אקטיבית של חברת ביטוח

  72. ביטוח אובדן תכשיטים במהלך פיקניק

  73. הפסקת ביטוח בריאות לישראלי בחו''ל

  74. חובת המבוטח להודיע על מקרה ביטוח

  75. תגמולי ביטוח בגין שני מקרים שונים

  76. החובה לשמור תכשיטים בכספת - ביטוח

  77. ? תאונת דרכים - שתי חברות ביטוח – מי ישלם

  78. האם חוק ההגבלים העסקיים חל על ענף הביטוח

  79. תביעה נגד סוכנות ביטוח - התיישנות

  80. פיצויים מחברת ביטוח בגין פגיעה ביד

  81. מימון הוצאות מד''א ע''י חברת ביטוח

  82. ביטוח נהג מתחת לגיל 24 תאונת דרכים

  83. ביטוח רפואי לערבי שאינו תושב ישראל

  84. פיגור בהפרשות לביטוח על ידי המעביד

  85. חתימה על הצעת פיצוי של חברת ביטוח

  86. ביטוח ציוד צילום מקצועי מפני גניבה

  87. סירוב חברת הביטוח לשלם מחיר מחירון

  88. דחיית כיסוי ביטוחי בגין תאונה עצמית

  89. החלפת חברת ביטוח - קטיעת רצף ביטוחי

  90. העדר כיסוי ביטוחי עקב אזעקה לא תקינה

  91. אי דיווח על תאונת דרכים לחברת הביטוח

  92. מחיקת סעיפים מכתב ההגנה של חברת ביטוח

  93. ביטוח אובדן יכולת לעבוד בעבודה הקודמת

  94. הגשת תביעת ביטוח לאחר מועד ההתיישנות

  95. הכחשת חברת הביטוח התרחשות תאונת דרכים

  96. האם צריך לצרף את חברת הביטוח כנתבעת ?

  97. טוטאל לוס רכב - סירוב חברת הביטוח לשלם

  98. פירוט ספציפי במכתב דחייה של חברת ביטוח

  99. חובת ביטוח עובדי מוסדות ההסתדרות הכללית

  100. דחיית כיסוי ביטוחי בגין אי הפעלת אזעקה

  101. דחיית כיסוי ביטוחי בגין תאונה באתר בניה

  102. תאונת דרכים ''מבוימת'' לטענת חברת הביטוח

  103. הארכת תקופת התיישנות במכתב של חברת ביטוח

  104. חובת חברת הביטוח ליידע על מועד ההתיישנות

  105. תשלום תגמולי ביטוח בגין אובדן כללי של רכב

  106. חובת חברת הביטוח לפרט מלוא נימוקי הדחייה

  107. בקשה לצירוף המדינה לדיון בחוק ביטוח בריאות

  108. התחייבות כספית מחברת הביטוח למימון בדיקות

  109. תביעה נגד חברת הביטוח של הנהג ולא נגד הנהג

  110. דחיית כיסוי ביטוחי בגין התקנת סוג אזעקה שונה

  111. המילים ''מבלי לפגוע בזכויות'' במכתב חברת ביטוח

  112. התחייבות כיסוי טיפולי שיקום תאונת דרכים ע"י חברת ביטוח

  113. תאונה לפני כניסת ביטוח אובדן כושר עבודה לתוקף

  114. ערעור חברת ביטוח על גובה הפיצויים בתאונת דרכים

  115. תביעת לשיבוב הסכום אותו שילמה חברת הביטוח של רכב

  116. פלסטין חברה לביטוח - סירוב לפצות על תאונת דרכים

  117. מימון בית אבות ע''י חברת הביטוח לאחר תאונת דרכים

  118. חברת הביטוח טענה כי תאונת הדרכים הייתה למעשה תחרות

  119. האם העברת בעלות שוללת אוטומטית זכות לתגמולי ביטוח ?

  120. טענות דחיית ביטוח שלא חייבים להעלות בהזדמנות הראשונה

  121. חברת הביטוח סירבה לשלם שווי רכוש שנגנב לפי דו"ח סוקר

  122. ביטוח אובדן כושר עבודה - ערעור חב' הביטוח על פסק דין

  123. חברת הביטוח חייבת לנמק את סיבת הדחייה של כיסוי ביטוחי

  124. ערעור: חברת הביטוח טענה כי המבוטח שיתף פעולה עם הגנבים

  125. אישור על עבר ביטוחי בגין שלוש השנים שקדמו לתחילת הביטוח

  126. החזרת סכומים ששולמו ביתר - תביעת חברת ביטוח נגד המל''ל

  127. פריצה לדירה: ביטוח all risk (כל הסיכונים) - אי הפעלת אזעקה

  128. סעיף 29 לחוק חוזה ביטוח - כיסוי ביטוחי בשל חריגה מתנאי הביטוח

  129. ההבדל בין מכתב חברת ביטוח ישירות למבוטח לבין מכתב לעורך דינו

  130. מכתב דחיית כיסוי ביטוחי: חובת חברת הביטוח לפרט ולפרש את הנימוקים לדחייה

  131. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון