קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא גמלת תינוק נכה מביטוח לאומי: .1א) בפני ערעור על החלטת וועדת הערר לעניין גמלת פעוט נכה, אשר דנה בעניין בנו של המערער, הילד X (להלן:ו- "X"), וקבעה, בתאריך 08/2/98, כי X אינו זכאי לגימלה כפעוט נכה. ב) יש לציין כי עניינו של X הושב לועדה לעררים מכח פסק דינו של כב' השופט ארמון בתיק נז/314-01, שניתן ביום 27/11/97, (להלן:נ"פסה"ד"), אשר בחלקו האופרטיבי נקבע כי על הועדה להסביר כיצד ניתן ליישב את הקביעה הרפואית לפיה X סובל מהפרעות נשימה המצריכות אנהלציות מספר פעמים ביום באופן קבוע (ועל כן, עונה לכאורה על הגדרת "פעוט נכה", כאמור בתק' 3א'(א)(1)), עם קביעת הועדה שאינו זכאי לגמלת פעוט נכה. כב' השופט ארמון הורה לועדה להביא בחשבון לעניין הסברה את פרשנות התקנות והתוספת לתקנות. .2עיקר נימוקי המערער הינם בתמצית כדלקמן: א) X עדיין סובל מאסטמה ולא חל שינוי במצבו. ב) הועדה לא קיימה את המוטל עליה בפסה"ד ולא ענתה על שאלות כב' השופט ארמון. ג) לפי קביעת השופט ארמון, די בכך שמתקיים אחד מהמרכיבים שבסעיף הרלוונטי על מנת שהפעוט יהא זכאי לגמלה ולכן X זכאי לגמלה, למרות שאינו מקבל טיפול פיזיוטרפי או אנטיביוטי. .3א) בפרק "דיון ונימוקים" קבעה הועדה כי אמנם הפעוט מטופל באינהלציות אך "אינו נזקק לאישפוזים, אינו נזקק לפיזיוטרפיה יומיומית או תכשירים אנטיביוטיים באופן קבוע. נמצא בטיפול ומעקב של מרפאת ראות ילדים, לפי הנחיות היחידה ליעוץ רפואי במשרד הראשי של המוסד לביטוח לאומי יש לקבוע זכאות לגמלת פעוט נכה בגין "הפרעות נשימה" רק לילדים אשר סובלים ממחלת ריאות קשה וממושכת שבגינם מתקיימים כל אלה: 1- מאושפז אחת לחצי שנה לפחות בבית חולים, 2- נמצא בטיפול ומעקב במרפאת ריאות ילדים 3- מקבל טיפול תרופתי קבוע: אינהלציות, תכשירים אנטיביוטיים ופיזיוטרפיה יומיומית" והועדה החליטה:ב"הפעוט אינו זכאי לגימלה "כפעוט נכה" מאחר. עפ"י המפורט בס' דיון ונימוקים שלעיל לא מתקיימים לגבי הפעוט כל הקריטריונים הנחוצים לקביעת זכאות בגין "הפרעות נשימה". ב) בהתייחסותה של הועדה להנחיות היחידה הרפואית הכוונה להנחיות אל "רופא ילדים סניף.." המייעץ לפקיד התביעות אשר מוסמך להחליט כדרג .i אין מדובר בהנחיות אל ועדה לעררים אך הועדה מצאה לנכון לאמצן ואין באימוץ כאמור פגם משפט. ג) פרשנותה של הועדה סבירה. עיון ברשימת "המחלות" שבתוספת השניה של תקנות ביטוח לאומי (דמי מחיה, עזרה ללימודים וסידורים לילד נכה) 1980(להלן:ו"התקנות הקודמות") מלמד כי התייחסות דווקנית לטיפול "אינהלציות" בלבד אינו עומד ביחס ליתר הטיפולים כגון פרכוסים פעם ביום או יותר, אי-ספיקת לב הגורמת לכיחלון וקוצר נשימה תמידי,- הזנה תוך ורידית או הזנה טיפתית בזונדה. אי-לכך, אימצה הועדה את פרשנותו של ד"ר רפאל דרכמן אשר הכין את ההצעה לתיקון התקנות הקודמות וגם את ההצעה לתקנות החדשות "תקנות 1998". ד"ר דרכמן מסביר את כוונת המחוקק המשנה בזה הלשון: "הכוונה היתה לילדים עם מחלות ריאה קשות כמו ציסטיק פיברוזיס, dyspkasia) bpd - bronchopulmonaryי.ב.מ) וכו' הדורשים טיפול יומיומי קבוע וממושך והגורמים להורים הפסד זמן והכנסה...". אין כל הצדקה שילד עם אסטמה קלה ביותר שאינה גורמת לקוצר נשימה יהיה זכאי לגימלה כאשר ילדים אחרים עם בעיות קשות הרבה יותר ועומס טיפולי כבד "ישארו בחוץ". זאת ועוד, היום יש לבחון את קביעתה של הועדה לאור "תקנות 1998" אשר דורשות קיום "מחלה כרונית קשה" וקבעו איבחון ברור של טיפולים. ד) הפירוש שנותן המערער לפסק הדין אינו מתיישב עם התוצאה אליה הגיע כב' השופט בפסק דינו. אמנם, נכון שכב' השופט ארמון התלבט האם להצהיר על זכאותו של הפעוט לגימלה, אך בסופו של דבר לא עשה כן והחליט להשיב את העניין לועדה. בעשותו כך העביר השופט את העניין להכרעתה של הועדה ואם לועדה הסמכות הרי גם לועדה שיקול דעת. הועדה נדרשה להסביר כיצד ניתן ליישב בין קבלת אינהלציות לבין מסקנתה תוך כדי הבאה בחשבון את פרשנות התקנות על ידי השופט והועדה משיבה כי לדעתה אין באינהלציות בלבד כדי לזכות בגימלה וכי יש צורך בטיפולים נוספים המעידים על מחלה קשה. לאחר שהועדה הסבירה כיצד היא מיישבת את ממצאיה עם מסקנתה הרי היא קיימה המוטל עליה בפסק הדין. .4א) תקנה 3 א) לתקנות הביטוח הלאומי (דמי מחייה, עזרה ללימודים וסידורים לילד נכה) התש"ם -1980, קובעת, בתקנת משנה (א) "לעניין תקנה זו - "פעוט נכה" - פעוט שטרם מלאו לו 3שנים ונתקיים בו אחד מאלה: 1- הוא לוקה במחלה ומקבל טיפול כמפורט בחלק א' בתוספת השנייה". ב) עולה אם כן, שעל הוועדה לעררים, לקבוע, ראשית אם הפעוט הנבדק על ידיה "לוקה במחלה", ובמידה וכן - האם יש לראותו כמי שמקבל טיפול כמפורט בחלק א' בתוספת השנייה. .5 עיון בדו"ח הוועדה, אשר הרכבה היה נכון וכלל שני רופאי ילדים, מראה כי הוועדה בדקה את X בדיקה קלינית לאחר שרשמה את תלונות הוריו ותיאור מחלתו. הועדה רשמה בסעיף הדיון והנימוקים "מדובר בילד אסמטי המטופל בקביעות בתרופה מונעת ע"י לומדל ובודיקורט, ובעת התלקחויות מקבל תוספת של אנהלציות ברקלין ולעתים גם כדורי בטנזול. פרט לכך אין ניכרת פגיעה בבריאותו הכללית ובקצב התפתחותו, אינו נזקק לאשפוזים, אינו נזקק לפיזיוטרפיה יומיומית, או תכשירים אנטיביוטיים באופן קבוע". בנוסף, הבהירה הועדה את גדר הפרשנות שהיא מפרשת את התקנות, לאור הפניות להנחיות שהיא מקבלת כשגרה, ואשר קיבלה מד"ר דרכמן, אשר מקובלות עליה, כפי שצוטטו בס' 3א' ו- ג' לעיל. סבורני, שמדברי הועדה והסבריה, מובהר כי היא סבורה באופן ברור שX אינו נכנס לגדר פעוט ש"לוקה במחלה" (כפי שצוטט, היא סבורה שאין ניכרת פגיעה בבריאותו הכללית ובקצב התפתחותו ומחלתו "נשלטת" ע"י התרופות בהן הוא מטופל). יש בכך כדי להסביר מדוע הועדה קבעה שאין בעצם ההזקקות האנהלציות כדי להקים זכאות לגימלה. בכך גם סבורני שענתה הועדה על הנדרש ממנה עפ"י פסק דינו של כב' השופט ארמון. למעלה מן הנדרש אציין כי מסופקת אני אם ניתן לקבל את טענתו המשפטית של ב"כ המשיב לפיה יש לפרש את התקנות שמחייבות בענייננו, לאור תקנות חדשות שהחליפו אותן, וזאת במיוחד מקום בו מדובר בועדה שענינו של מבוטח הוחזר אליה מכח פסק דין שהורה לה כיצד עליה לפעול. .6לאור האמור לעיל, לא מצאתי כל פגם משפטי בתפקוד הוועדה או במסקנותיה ועל כן הערעור נדחה בזאת. בנסיבות העניין אין צו להוצאות. .7במידה ומי מהצדדים יבקש לערער על פסק דיני זה, עליו לפנות בבקשת רשות ערעור וזאת לבית הדין לעבודה בירושלים וזאת בתוך 30יום מיום קבלת עותק פסק דין זה.נכותביטוח לאומי