קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא דמי אבטלה התפטרות מרצון: האם יש לחזור וליתן תוקף למכתב הדחיה של סניף הנתבע מרחובות, מ-22.6.94, בו הודע לתובע כי אין הוא זכאי לדמי אבטלה בעד תקופת שלושת חודשי האבטלה הראשונים, 7-94/4, לאחר התפטרותו מעבודתו במחלבת "תנובה" ברחובות - "הואיל והפסקת לעבוד מרצונך מבלי שהיתה הצדקה לכך לפי סעיף 127ח'(א) לחוק (סעיף 166, נוסח 1995)"? הרקע להתדיינות: התובע, יליד 1959, בוגר כלכלה ומינהל עסקים באוניברסיטת בר אילן, התחיל לעבוד ב- 14.6.92ככלכלן עוזר לאמרכ"ל במחלבה של תנובה ברחובות (סעיף 3לתצהירו). קודם לכן, החל מ-1988, היה התובע כשנתיים בשירות קבע בצה"ל ככלכלן, בשנים 92- 90עבד כעצמאי וניהל 2מזנונים בבעלותו (עמ' 2לפרוטוקול). ב- 14.6.92החל התובע בעבודתו במחלבות "תנובה" ברחובות, ב- 13.2.94כתב את מכתב ההתפטרות בכתב ידו: "אני יאיר רפאל מודיע היום 13.2.94על התפטרותי בשיחה לבין הגב' צביה חתוקה והח' אלון שטנר סוכם כי האעביר (צ"ל: אעביר) את החומר בנושאים שעסקתי. תאריך היעד לסיום הינו 9.4.94כאשר בתוך טווח תאריכים אלה אני יוצא למילואים (כמו שהודעתי לכם מראש) החל מתאריך 9.3.94ועד .31.3.94כמו שסוכם למרות הודעת ההתפטרות ישולמו התשלומים המגיעים לי כחוק ופצויי פיטורין עד לסיום עבודתי ב- 8.4.94במידה והצדדים יסכימו להאריך את ההתקשרות בינהם לצורך המשך העברת החומר או לצרכים אחרים יסוכמו התאריכים בנפרד. בברכה ובכבוד רב". ב- 9.4.94התייצב התובע בלישכת שירות התעסוקה, אולם בהמשך, למרות זאת, כעולה ממכתב הדחיה, ראשית ההתדיינות בתיק זה - לא הוכרה זכאותו לדמי אבטלה בגין שלושת החודשים הראשונים 10.4.94ועד 8.7.94, אשר לטענתו מגיעים לו כדין. טען-הדגיש ב"כ התובע בין השאר בסיכומיו: "התובע הסכים להתפטר לאחר שהבין שלא יקבל מכתב פיטורין ובעיקר היה מעוניין לקבל מכתב המלצה שהיה חשוב לו ביותר ע"מ שיוכל בעתיד להשתלב ולהמשיך בתחום הכלכלה. התובע אף מדגיש בחקירתו החוזרת שסילוקו הפיזי משטח המחלבה הווה מבחינתו, ובצדק, הרעת תנאים ופגיעה מוחשית והצרת צעדיו, וזה בעצם פיטורין בפועל כאשר סרבו לציידו במכתב פיטורין. ביה"ד הנכבד מתבקש לקבוע שהתנאים שפורטו לעיל מהווים הרעת תנאים מוחשית המצדיקים התפטרות מהעבודה המזכה בדמי אבטלה. נראה סביר שסילוק פיזי מהעבודה, הצרת צעדי עובד המסולק מעיסוק בתחום בו ראה את גולת הכותרת של עבודתו (מיחשוב ושכלול תוכנת מחשב), סילוק פיזי מהמחלבה, צעקות ואיומים לפגוע בעתידו ואי העלאת שכר שנשחק ריאלית מהווים הרעה מוחשית של תנאי עבודתו של התובע. ביה"ד הנכבד מתבקש, איפוא, לקבל את תביעת התובע ולפסוק שזכאי לדמי אבטלה". מנגד, טען-הדגיש ב"כ הנתבע, בין השאר, בסיכומיו: "מחומר הראיות שהובא בפני כב' בית הדין עולה בבירור כי לא היתה כל הצדקה להתפטרותו של התובע. מהעדות עולה כי למעשה לא היתה כל טרוניה כלפי התובע וטיב עבודתו ואף נמסר לו כי מעונינים בהמשך עבודתו (עמ' 5לפרוט')... לא היתה כל הצדקה לתחושות התובע כשם שלא היתה כל הצדקה להתפטרותו. המעסיק היה מעונין בהמשך עבודתו וגם אם נזף בו משום "שיכול להיות שחשב שאני באמת לא רוצה למסור להם את המידע" (שם בעמ' 4שורה 9-8) אין בכך הצדקה להתפטרותו. לאור כל האמור לעיל יתבקש כב' בית הדין לקבוע כי התובע הפסיק את עבודתו מרצונו מבלי שהיתה הצדקה לכך ולכן בדין ניתנה החלטת הנתבע". מהלך ההתדיינות: בהמשך לדיון מוקדם מ-26.1.95, משנענתה בקשתו של התובע לסיוע משפטי, הוגש כתב תביעה מפורט ב-7.2.95, בהמשך תצהירו של התובע, כתב הגנה מפורט הוגש אח"כ. ב- 22.6.95נתקיימה ישיבת ההוכחות היחידה בתיק זה (עמ' 6- 1לפרוטוקול המוקלד) בה העיד ונחקר התובע. נ"צ הוזמנו ולא הופיעו, בהסכמת הצדדים הוחלט לקיים הדיון בדן יחיד. בסופה של הישיבה ביקש ב"כ תובע שהות לשקול אפשרות לזמן עדים נוספים מטעמו, אולם בהעדר הודעה לענין זה עד לתאריך העיון שנקבע - ניתנה החלטה בדבר סיכומים בכתב. גירסתו של התובע, כעולה מתצהירו, לענין ההתרחשויות ערב כתיבת מכתב ההתפטרות, תוארה בין השאר בסעיפים 12-10: "במהלך החפיפה הרגשתי שבעצם עומדים לפטר אותי ופניתי למנהל המחלבה בבקשה שיתן לי מכתב פיטורין אולם הוא סרב וטען מחד שאני עובד מצטיין ומאידך לא מעונין שאני אעזוב כי טרם מיציתי את הפוטנציאל שלי. בנוסף לאיומים כלפי, מנהל המחלבה גירש אותי פיזית מהמחלבה תוך ליווי של האמרכ"ל שהוא הממונה הישיר עלי. זה היה ביום חמישי. ביום שישי אני אמור לעבוד, התקשרתי לברר מה קורה איתי אולם לא ענו לי. ביום ראשון חזרתי לעבוד והוצע לי להתפטר. הבנתי כי מנהל המחלבה ירדוף אחרי ויעכב את קידומי וכן יגרום לי למפח נפש ולבעיות קשות. הבנתי שאין לי ברירה אלא להתפטר כי רציתי מכתב המלצה לאור המצוקה הקשה למצוא תעסוקה הולמת לכלכלנים". במהלך ח"נ נרשמו, בין השאר, תשובותיו של התובע, עד יחיד מטעמו:ב(עמ' 5) "ש.מפנה לסעיף 10לתצהירך - יש שם מחמאות. ת.אם מעמידים אותך באותו תפקיד ולא מקדמים אותך בתפקיד ולא בשכר ושום דבר לא קרה אז איפה ההתקדמות בעבודה, איפה השכר? גם הענין שהכניסו עובדות לחדר, כל הנושא של החפיפה, כל זה ביחד הצטבר שהבנתי שאין לי סיכויים. ש.אבל אמרו לך שרוצים שתשאר בעבודה, שיש לך פוטנציאל? ת.אבל לא רצו להעלות לי את השכר. השכר שלי נשחק ריאלית, ההעלאה האחרונה היתה כ- 6חודשים לפני כן. ראיתי שתוקעים אותי אז אמרתי שאם לא נותנים לי לעבוד אז שיגידו לי ללכת הביתה ולא יענו אותי בתפקיד. לא נתנו לי מכתב פיטורים אז גירשו אותי פיזית, מנהל המחלבה התחיל לצעוק עלי ואסף את הדברים שלי, ליווה אותי החוצה עם קצין הבטחון, כמו גנב. אחרי כמה ימים הגשתי מכתב התפטרות, כי חשבתי שבצורה כזאת, אחרי שגירש אותי, אין לי טעם להמשיך לעבוד שם. -התובע נשאל וממציא עותק ממכתב ההתפטרות. לשאלתך, חזרתי ביום ראשון והוצע לי להתפטר. בכל מקרה לא התכוונתי לפגוע במחלבה.... (עמ' 6) ש.אני אומר לך שהמכתב הוא בפברואר ואתה התפטרת כחודשיים לאחר מכן? ת.כי היו חופשים שהיו מגיעים לי. לביה"ד: מכתב ההתפטרות הוא מ- 13.2.94ואני עזבתי ב-9.4.94". סיכומי ב"כ תובע הוגשו ב-28.8.95, סיכומי ב"כ נתבע ב-8.11.95, ניתנה זכות תשובה לב"כ תובע, אולם כזאת לא הוגשה עד תאריך העיון ואף לא לאחר מכן. אין דעתנו שונה מעמדתו של ב"כ הנתבע, כפי שהודגש ברישא לסיכומיו: "מחומר הראיות שהובא בפני כב' בית הדין עולה בבירור כי לא היתה כל הצדקה להתפטרותו של התובע". אם לצטט מעיקרי ההלכה הפסוקה: "מטרת הביטוח הלאומי הינה לאפשר לעובדים, אשר נפלטו ממעגל העבודה, קיום בכבוד עד שיקלטו במקום העבודה החדש. הסעיף נועד לקבוע את מסגרת הזכאות ולהעניקה רק למי שנפלט בעל כורחו מהעבודה, דהיינו פוטר, ותהא הסיבה לפיטוריו אשר תהא, ולמי ש"היתה הצדקה" להפסקת עבודתו מרצונו, דהיינו להתפטרותו. רבים המקרים שבהם קיימת הצדקה אובייקטיבית להפסקת עבודה מרצון ולענין זה אין להקיש במלא מהוראות חוק פיצויי פיטורים תשכ"ג 1963והתקנות מתוכו" (ר' עמ' 309לעוקדן הבטחון הסוציאלי, כרך 1). ב"כ התובע ביקש להיבנות מגירסת התובע בדבר "סילוק פיזי מהמחלבה, צעקות ואיומים לפגוע בעתידו" וכו', אולם אין לראות בטענות אלו כחלק מעובדות הרקע שאכן קדמו בפועל למכתב ההתפטרות. עדותו של התובע עוררה סימני שאלה וספק, לכן ניתנה לב"כ תובע אפשרות לשקול זימון עדים נוספים מטעמו - אולם הודעה כזאת לא הוגשה, עובדה רחוקה מלסייע לגירסת התובע כנ"ל. היפוכו של דבר, כפי שאכן הצביע ב"כ הנתבע בסיכומיו, נרשם כפי שנרשם מאת התובע בתצהירו כי מנהל המחלבה "טען מחד שאני עובד מצטיין ומאידך לא מעונין שאני יעזוב". זאת ועוד: אף תוכנו של מכתב ההתפטרות מדבר בעד עצמו, כנגד גירסתו של התובע בה ביקש וניסה לשכנע בדבר יחס שלילי וגס אם לא אלים כנגדו; סוכם כפי שסוכם על אפשרות של הארכת ההתקשרות בין הצדדים לצורך המשך "העברת החומר", הכל במכתב אותו כתב וסיים התובע "בברכה ובכבוד רב", לא פחות ולא יותר, בכתב ידו הוא. לא זה המקרה בו ניתן לאבחן "הצדקה אובייקטיבית להפסקת עבודה מרצון" - דין התביעה להידחות, כעמדת ב"כ נתבע בסיפא לסיכומיו. יש לקבוע כי מכתב הדחיה, ראשית ההתדיינות בתיק זה, ניתן כדין. דין התביעה להידחות. אין צו להוצאות משלא נתבקשו.דמי אבטלההתפטרות