דמי לידה - עבודה בחברה בבעלות קרוב משפחה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא דמי לידה - עבודה בחברה בבעלות קרוב משפחה: .1 התביעה שבפני היא לדמי לידה לפי חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה - 1995(להלן - החוק), בגין לידה מיום .12.8.94 .2 תביעת התובעת נדחתה על ידי הנתבע בטענה כי אין יחסי עובד ומעביד בין התובע לבין חב' פור אבר אוהד בע"מ שבבעלות אביה ואחיינה. .3 התובעת עבדה עד אוגוסט 93' במשרה מלאה ברשת הגנים שעל ידי אגודת ישראל, במשך 12שנה. לאחר סיום עבודתה הנ"ל, החלה לעבוד יום בשבוע בעמותת שביבין מחודש ספטמבר 93' והפסיקה עבודתה ביוני 94' עקב לידה. עבור התקופה מאוקטובר 93' ועד מחצית מאי 94' קיבלה התובעת ברציפות דמי אבטלה. .4 לגבי עבודתה בחב' פור אבר אוהד בע"מ טוענת התובעת כדלקמן: א. היא עבדה החל מיום 15.5.94ועד ליום 12.8.94בחברת פור אבר אוהד בע"מ (להלן - החברה). ב. הבעלים של החברה היה אחיינה של התובע - מר כהן נתן, אשר התגורר בבלגיה בתקופה הרלבנטית. ג. בכל הזמנים הרלבנטיים שמשה התובעת כפקידה ומזכירה של החברה, עבודה הדורשת הדפסה, אחריות ניהולית, ניסוח וכתיבת מכתבים, ביצוע הפקדות בבנק וכד'. שכרה שולם ע"י החברה באמצעות המחאה. ד. משרד החברה הועתק לביתה של התובעת לחדר שיוחד למטרה זו וכלל פרטי ציוד משרדי. ה. ביום 12.8.94ילדה התובעת בבית החולים לניאדו בנתניה ולאחר מכן יצאה לחופשת לידה במשך 3חודשים. ו. בתקופת חופשת הלידה, הבעלים, אשר הגיע לארץ, ביצע את העבודות הדחופות בחברה ובנוגע לשאר העבודות בחברה ביצע אותם מר פנחס כהן. ז. מיד לאחר חופשת הלידה המשיכה התובעת לעבוד בחברה עד הלידה השניה וגם לאחר מכן חזרה לעבוד בחברה והינה ממשיכה לעבוד בחברה. לאחר שמיעת העדויות, וקריאת הפרוטוקול המוצגים וטעוני הצדדים אני קובעת כדלקמן: .1 כבר נפסק כי "כאשר הצדדים ליחסי העבודה הם קרובי משפחה, יש מקום לבחון בקפידת יתר את טיב היחסים שנוצרו. האם היו אלה יחסים וולונטריים, התנדבותיים, או שנקשר קשר חוזי להסדרת מערכת זכויותיו של העובד. יש לתת את הדעת, בין היתר, גם לסימני היכר כגון: מסגרת שעות העבודה, השכר ששולם האם היה ריאלי או סמלי וכד'". (ראה דיון מח/141-0 חנה גלנדאור נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע כ' ע' 98וכן גם דב"ע לג/108-0 המוסד לביטוח לאומי נ' כץ, פד"ע ה' 31). .2 עוד נפסק כי במקרים כאלה רשאי המוסד לבדוק בקפדנות יתר את חלקו של בן המשפחה בעסק שבו בנה מחזיק מחצית המניות ומנהל, היינו - האם המערערת עסקה בחנות במסגרת יחסי עובד-מעביד על סמך חוזה עבודה או כעזרה משפחתית (ראה דב"ע נא/6-0 שוורץ - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כג' 202; דב"ע נד/13-02 מקמילן נ' המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם; דב"ע נד/101-0 בראל נ' המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם). .3 תנאים מצטברים צריך שיתמלאו על מנת ש"בן משפחה" שאין בינו לבין המפעל יחסי עובד-מעביד, יחשב כעובד. האחד - עבודה במפעל באופן סדיר והשני אילולא נעשתה העבודה על ידי אותו קרוב - היתה נעשית בידי עובד. עשית בן המשפחה עבודות רבות שהורים ובני זוג עושים עבור בן משפחתם העובד בעבודות שונות שאינן מצדיקות החזקת משרד ומזכירה, כגון קבלת שיחות טלפוניות והפקדת צ'קים בבנק - אין לראותה כמזכה להכנסה בתחום ההגדרה (דב"ע מז/6-0 מרדכי סרוסי נ' המוסד פד"ע יח' 434). דברים אלה יפים אף לגבי מבוטח שהועסק ב"חברה משפחתית" (דב"ע מח/141-0 חנה גלנדאור נ' המוסד פד"ע 98; דב"ע נא/6-0 דורית שוורץ נ' המוסד פד"ע כג' 202; דב"ע נה/295-0 המוסד נ' רחל אזולאי, לא פורסם). .4 התובעת הודתה בחקירתה, כי לא החלה לעבוד בחברה לפני יום 14.5.94, משום שקיבלה דמי אבטלה עד .13.5.94התובעת רצתה למצות את מלוא דמי האבטלה, ורק לאחר מכן החלה לטענתה לעבוד. יש לציין, כי תשלום דמי האבטלה משולם לדורש עבודה אשר לא נמצאת לו עבודה מתאימה. לתובעת המתינה, כדבריה, עבודה מתאימה, אך היא העדיפה שלא לדווח על כך ולקבל דמי אבטלה. .5 בתקופה בה קיבלה התובעת דמי אבטלה, שלחה אותה החברה לקורסים שונים כפי עדות התובעת. התובעת לא היתה איפוא, חסרת מעש, מוכנה או מסוגלת לקבל הצעות משירות התעסוקה בתקופת האבטלה, כיוון שהשתתפה לדבריה בקורסים, שאחד מהם אף נמשך 12שבועות. עוד יש לציין כי התובעת לא הודיעה לשירות התעסוקה שבתקופת האבטלה ( 9/93עד 6/94) עבדה בעמותת שביבין, ובמוצג נ/ 3שהוא תביעה לתשלום דמי אבטלה אשר הוגשה לנתבע ביום 1.12.93ציינה התובעת במפורש: "אני לא עובדת". .6ביום 12.8.94, ילדה התובעת, והגישה תביעה לתשלום דמי לידה (מוצג נ/2) נשוא דיון זה, ופירטה בו את נתוני שכרה. משום מה הגישה התובעת ביום 16.10.94תביעה נוספת לתשלום דמי לידה בגין אותה לידה וציינה בה את פרטי השכר (מוצג נ/1). השוואה בין נתוני השכר שעליהם דיווחה התובעת מעלים אי התאמה: במאי 94' - בתביעה נ/ 2צויין כי קיבלה 13ימי אבטלה ועבדה 13ימי עבודה ובסה"כ - 946, 2ש"ח. בתביעה נ/ 1לגבי אותו חודש 113, 2ש"ח. ביוני 94' - בנ/2: 000, 4ש"ח, ובנ/1: 226, 4ש"ח. ביולי 94': 000, 4ש"ח נ/1: 226, 1ש"ח. באוגוסט 94', בנ/2: 800, 1ש"ח, ובנ/1: 902, 1ש"ח. .7למרות שהתובעת טענה כי ביצעה עבודתה מביתה, הרי בכל התביעות שהוגשו לנתבע ציינה כי כתובת המעביד היא: ברח' עלי הכהן 18, בני ברק. התובעת אף ציינה בתביעותיה מספרי טלפון שונים, וחשבונות הטלפון שצירפה הם על שם בעלה, ולא על שם החברה. .8כעולה מהתביעות שהגישה התובעת, לא היו לה שעות עבודה מוגדרות, ולא נערך רישום כלשהו לגבי עבודתה. התובעת אף צירפה חשבוניות המעידות לכאורה על קורסים שעברה. החשבוניות ניתנו לחברה, ואין בהן שום ציון הקושר אותן לתובעת. לא הוכח איפוא שהתובעת היא זו שעברה הכשרה מטעם החברה. יתר על כן - כאמור לעיל, אותן חשבוניות מעידות על כך כי התובעת עברה קורסים (וביניהם מקינטוש בן 12שבועות) כאשר קיבלה מהנתבעת דמי אבטלה. .9בשני הטפסים של התביעה לדמי לידה נ/ 1ו- נ/ 2טענה התובעת כי עבדה משרה בחברה במשרה מלאה. בעדותה בבית הדין, טענה כי עבדה חצי יום בגן פעם בשבוע. למרות שהיתה אם לארבעה ילדים, טענה כי עבדה בביתה 6ימים בשבוע. .10התובעת לא זכרה מתי עבר המשרד אליה הביתה. היא אף העידה כי שעות עבודתה לא היו שיגרתיות, וכדבריה בחקירה נ/ 4- שעות העבודה נמשכו לאורך כל היום. לתביעות נוספות לדמי לידה שהגישה התובעת צירפה מכתב לפיו כביכול פוטרה במאי 97' מהחברה, למרות שבתצהירה המשלים (ס' 6) טענה כי עבדה עד נובמבר 96'. .11מנהל החשבונות של החברה מר נתן כהן, אף "הגדיל עשות" למען התובעת, וציין במכתבו לנתבע (מוצג נ/9) כי התובעת מקבלת לקוחות שונים בשדה התעופה ומטפלת בהם לפי הנחיות שלו. מטלות כאלה לא ציינה אפילו התובעת עצמה אשר העידה: "אבי היה בדרך כלל בחוץ. אני הייתי במשרד". (עמ' 2שורה 8לפרוטוקול). .12התובעת לא הביאה כל מסמך המעיד כי אכן עבדה בפועל למען החברה, כמו - דוחות שטענה שמילאה, או פקסים שטענה ששלחה, או מסמכים המעידים על הפקדות שביצעה לטענתה בבנק. בחקירתה נ/ 4העידה התובעת כי לפניה לא היתה פקידה שעשתה את העבודה, וכאשר יצאה לחופשת לידה - מילא אחיה את מקומה. .13סעיף 1לחוק קובע: "עובד" - לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד ומעביד, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא , היתה נעשית בידי עובד; לענין זה, "בן משפחה" - אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות; גם אילו ביצעה התובעת מטלות כלשהן, עבור החברה, הרי לא עשתה זאת כ"עובדת", אלא כ"עזרה משפחתית". .14על יסוד כל האמור לעיל, איני נותנת כלל אמון בדברי התובעת, ואני קובעת כי לא הוכיחה שעבדה בפועל אצל החברה. התרשמתי כי מגמתה של התובעת היתה להשלים תקופת אכשרה מעבר לדמי האבטלה שקיבלה מהנתבע, כדי לזכות בדמי לידה. אשר על כן - אני דוחה את תביעתה. .15הפסיקה קובעת כי אין לפסוק הוצאות כנגד המבוטח, המממש זכותו לתבוע גימלה על פי החוק. אך במקרה זה, בו קבעתי בבירור כי התובעת לא היתה מהימנה, ומגמת עדותה היא להוציא גימלה שלא כדין מהנתבע, אני מחליטה כי יש להטיל עליה הוצאות משפט בגין דחיית התביעה. התובעת תשלם לנתבע הוצאות משפט בסך 500, 2ש"ח וזאת תוך 30יום ממועד קבלת פסק הדין. לאחר מועד זה ישא סכום ההוצאות הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.לידהדמי לידהבעלות