דמי לידה לאישה שעבדה אצל אביה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא דמי לידה לאישה שעבדה אצל אביה:

.1התובעת ילדה את בנה - .18.12.96היא הגישה לנתבע תביעה לתשלום דמי לידה. תביעתה נדחתה בטענה שלא יתקיימו יחסי עובד-מעביד בינה לבין מעבידה ולפיכך אין היא יכולה להחשב כ"עובדת". עקב דחיית התביעה כאמור הגישה התובעת לבית הדין, את תביעתה נשוא תיק זה.
.2לטענת התובעת היא עבדה משנת 1992ועד 1996בחברת "פנינת חפר בע"מ",
(להלן:ו "פנינת חפר"), שהיתה שייכת לאביה ולעוד שותף. במסגרת עבודתה זו עבדה במשרה מלאה, מידי יום, בתחילה כדיילת האחראית על אתר משחקים מסויים ואח"כ קודמה בתפקיד והיתה אחראית על העובדים.
התובעת הגישה 14תלושי שכר כראיה על עבודתה זו, ממרץ 95' ועד אפריל 96'. לדבריה, מאחר והמקום נסגר עקב סכסוך בין השותפים היא עברה לעבוד במפעל המשפחתי, בחברת אבני המסילה בע"מ, (להלן:נ "אבני המסילה") וזאת החל מאפריל 96' ועד .17.12.96בשל היותה סטודנטית, עבדה שם כפקידה בעיקר בשעות הערב מינימום 3ערבים בשבוע כאשר סידור העבודה שלה היה נקבע מידי שבוע בהתאם לצרכי החברה.
התובעת הגישה 8תלושי שכר מאבני המסילה כראיה לעבודתה שם.
התובעת ציינה בחקירתה הראשית, כי כשעבדה באבני המסילה רכשה מגרש לבניה. התשלום עבור המגרש "הוצא מחשבון של אבני המסילה, היתה שם הוראת קבע חודשית למשך שנה והיתה עם אבי התחשבנות פרטית שעל ידי כך קוזזה המשכורת שלי על חשבון המגרש. עבדתי, קיבלתי משכורת ושילמתי אותה לאבי, כי הייתי חייבת לו". (עמ' 3לפרוטוקול שורות 28- 27ועמ' 4לפרוטוקול שורות 5-3).
מטעמה של התובעת העיד גם אביה - מר נתן קלוגמן (להלן:ב "עת/2").
.3המחלוקת בתיק מתייחסת למהות היחסים שבין הצדדים לגבי פרק הזמן בו עבדה התובעת באבני המסילה בלבד.
לטענת הנתבע, לא נתקיימו יחסי עובד-מעביד בין התובעת למעסיקה - אבני המסילה. ב"כ הנתבע טענה, בין היתר, כי התובעת עבדה שם באופן לא סדיר ולא קיבלה שכר עבודה כמו "עובד" אלא היתה לה התחשבנות מיוחדת עם אביה. היא קיבלה ממנו כספים על פי צרכיה ובלי קשר ישיר לעבודתה. לאור הנסיבות העובדתיות, התובעת איננה נחשבת "עובדת" ואינה זכאית לדמי לידה.
לטענת ב"כ הנתבע, בתקופה בה טענה התובעת לעבודה באבני המסילה מדובר ביחסים של עזרה הדדית בלבד ולא ביחסי עובד-מעביד, לכן היא לא היתה מבוטחת בתקופה זו כעובדת ואינה זכאית לדמי לידה.
.4לאחר שעיינו בכתב התביעה ובכתב ההגנה שמענו את עדות התובעת ואביה
ועיינו במוצגים שהוגשו לעיונינו ובסיכומי הצדדים, להלן פסק דיננו:ו
את מהות היחסים שבין התובעת למעסיקה - אבני המסילה - יש לבחון על פי
המבחנים המקובלים בנדון בדיני עבודה ולא על פי ההגדרה המרחיבה שבסעיף 1לחוק.
כבר נפסק, כי ההגדרה המרחיבה בסעיף 1לחוק מכוונת למעסיק שאינו תאגיד.
(דב"ע נא/0- 6דורית שוורץ נ' המוסד לבטוח לאומי פד"ע כג' 202).
אין מחלוקת שקירבה משפחתית כשלעצמה אין בה כדי למנוע אפשרות של היווצרות יחסי עובד-מעביד. הקובע הוא מהות היחסים שנוצרו הלכה למעשה. קביעת המהות הנ"ל היא שאלה מעורבת של עובדה וחוק.
כן נפסק, כי גם מי שמבצע עבודות בתאגיד שהוא למעשה "חברה משפחתית" יכול
ועבודתו תהא בגדר "עזרה משפחתית" שלא תיצור בינו לבין התאגיד יחסי עובד-מעביד. (דב"ע מח/141-0 חנה גלנדאור נ' המוסד פד"ע כ' 98,
דב"ע נב/76-0 סלסט הופמן נ' המוסד פד"ע כד' 375).
מי שעובד בחברה משפחית וטוען, כי יחסי העבודה בינו למעסיקו חורגים מגדר
היחסים של עזרה משפחתית-הדדית ולבשו אופי של יחסי עובד-מעביד, עליו הנטל
לשכנע כי קיימת בין הצדדים מערכת חובות וזכויות מכח קשר חוזי. בנסיבות שכאלה יש מקום לבחון בקפידת יתר את טיב היחסים שנוצרו בין הצדדים ויש לתת את הדעת בין היתר, לסימני הכר כגון מספר שעות העבודה, שכר ראוי או סמלי, טיב היחסים שנוצרו בין הצדדים וכד'.
.5מבדיקת עובדות המקרה, בין היתר לגבי אופן ביצוע העבודה והקפה, ימי העבודה, שעות העבודה, אופן תשלום השכר - נראה, כי התובעת לא יכולה להחשב כ"עובדת" של "אבני המסילה". מצאנו תימוכין לכך בעובדות הבאות:נ
א. התובעת עצמה, בעמ' 3לפרוטוקול שורה 22, העידה, כי:ב "סידור
העבודה שלי היה נקבע בהתאם לצרכי החברה". ובעמ' 4לפרוטוקול שורות 14-13:ו "עבדתי לפי מה שהיה צריך". מכאן, שהתובעת בעצמה הודתה כי ימי ושעות עבודתה לא היו מסודרים וקבועים מראש, היא עבדה מינימום 3ימים בשבוע בשעות הערב בימים ובשעות לא קבועים מראש.
ב. במהלך חקירתה הנגדית של התובעת התנגלו מספר סתירות בעדותה לגבי
הקף ואופן עבודתה.
בחקירה הראשית היא העידה, כי עבדה מינימום 3ימים. בחקירה הנגדית הבהירה התובעת כי לפעמים עבדה גם 4ימים ולפעמים 5ימים ואם היה צריך, עבדה גם 6ימים. לעומת זאת, ב- נ/ 1- טופס התביעה לדמי לידה שהגישה התובעת לנתבע, בסעיף יא(2) נרשם על ידי התובעת, כי היא עבדה ברציפות 6ימי עבודה בשבוע ללא כל הגבלה או הסתייגות.
זאת ועוד, בסעיף יא(3) ל-נ/ 1מציינת התובעת, כי עבדה באבני המסילה % 100משרה גם כן ללא כל הסתייגות ומבלי להבהיר, כי מדובר במשרה המשתנה "לפי צרכי החברה".
ג. התובעת העידה בחקירתה הנגדית, כי קיבלה אותה משכורת באופן קבוע
בלי כל קשר אם עבדה 3ימים או 6ימים בשבוע. (עמ' 5לפרוטוקול שורות 10-9).
עובדה זו תומכת בעמדת הנתבע, כי לא נתקיימו יחסי עובד-מעביד בין הצדדים. מעביד סביר לא "יתנדב" לשלם לעובדו משכורת קבועה וזהה מידי חודש אם העובד לא עבד בכל הימים באופן קבוע בכל חודש.
ד. גם אופן תשלום התמורה לתובעת תומך בעמדת הנתבע, כי לא נתקיימו
יחסי עובד-מעביד בין הצדדים. יחסי עובד ומעביד מושתתים על ההנחה שעובד מקבל שכר תמורת עבודתו. מעדותה של התובעת עולה, כי היא קיבלה אומנם תלושי שכר אך לגבי התמורה - השכר בפועל, היא טוענת, כי גם בפנינת חפר וגם באבני המסילה היתה מקבלת כסף מאביה לפי הצורך. "כל חודש קיבלתי מה שהייתי צריכה מאבי לפי הצורך". (עמ' 5לפרוטוקול שורות 17-16).
ולשאלת ב"כ הנתבע - מה המשמעות של הסכום שנרשם בתלוש אם בכל מקרה קיבלה התובעת סכומים אחרים מאביה, השיבה התובעת בעמ' 6לפרוטוקול שורות 5-2:נ "היה חשוב לקבל תלוש כי אני עובדת. אם אני מקבלת את הכסף או הוא" (אביה - א.ל.), "מקבל את הכסף - זה לא משנה... לא משנה מי מקבל את התמורה אני או הוא, זה עסק משפחתי".
מכאן, שלפי עדות התובעת עצמה קבלת התמורה לעבודתה היתה סימלית בלבד שהרי ממילא היא נמסרה לאביה והוא היה נותן לה כספים לפי צרכיה.
כבר נפסק, כי כאשר מדובר בתשלום משכורת "סימלית" - הדבר מצביע על כך שהשרות ניתן במסגרת היחסים המשפחתיים ולא כתוצאה מקשירת קשר חוזי בין עובד למעבידו. (דב"ע נא/6-0 שוורץ נ' המוסד, פד"ע נג' 202).
ה. גם ענין המגרש שנרכש על ידי אבני המסילה תוך קיזוז שכרה של
התובעת כתשלום עבורו מחזק את גירסת הנתבע. התובעת העידה בעמ' 6לפורטוקול שורות 11-7, כי קיבלה מאבני המסילה 500, 8ש"ח כל חודש כדי לרכוש את המגרש. היא השתכרה כ- 000, 4ש"ח לחודש.
התובעת הודתה, כי אחרי שהפסיקה לעבוד לא החזירה את הכסף כמו בתקופת העבודה, (עמ' 6לפרוטוקול שורה 11). מכאן, ניתן להסיק, כי בעצם מדובר בסיוע של אב לבתו, באמצעות חברה משפחתית, שנמשך גם בלי כל קשר לעבודה בתמורה, שהרי אם היה מדובר בעובד אחר שהיה מקבל הלוואה שכזו מהמפעל ומפסיק לעבוד, היתה מבוצעת עימו התחשבנות בנדון.
.6עובדה נוספת המחזקת את גירסת הנתבע מתייחסת לענין המחליפה שנמצאה לתובעת לאחר שזו ילדה. התובעת העידה, כי המחליפה שלה - עובדת אחרת בשם מלה, הגיעה כמה חודשים אחרי שהיא עזבה ועד אז אמה החליפה אותה. בהקשר זה מצאנו סתירה בין עדות התובעת בנדון לבין עדותו של אביה - עת/.2
עת/ 2העיד כי "המחליפה של אילנית לא עבדה בערב ולא היתה לי עובדת שעבדה
בערב אחריה". (עמ' 6לפרוטוקול שורות 24-23).
מאחר והתובעת בעדותה הראשית העידה, כי עבדה באבני המסילה בערבים (עמ' 3
לפרטוקול שורות 19- 18ועמ' 4לפרוטוקול שורה 17), הרי שלאור עדותו של אביה,
כמפורט לעיל, לאחר שהתובעת הפסיקה לעבוד - לא היתה לו יותר עובדת אחרת שעבדה
בערב, אחריה, ומכאן חזוק לגירסת הנתבע, כי בעצם עבודת התובעת היתה עזרה משפחית בלבד ולא עבודת "עובד" שעם הפסקת עבודתו יש לאייש את משרתו על ידי אחר.
.7סתירה הנוספת בין עדות התובעת לעדותו של עת/ 2נתגלתה לענין אופן התשלום כאשר התובעת עבדה בפנינת חפר. עת/ 2מדגיש שבתקופה זו שולם לה לפי המשכורת שקיבלה (עמ' 7לפרוטוקול שורות 17-16), בעוד שהתובעת העידה שגם בתקופה זו קיבלה כספים לפי צרכיה ולפי יכולתו של אביה ולא על פי הנקוב בתלוש, (עמ' 5לפרוטוקול שורות 24-16).
.8זאת ועוד, עת/ 2לא הכחיש, כי המשיך לשלם את הוראת הקבע לבנק בגין רכישת המגרש, גם אחרי שהתובעת ילדה והפסיקה לעבוד. על כך הוא השיב, (עמ' 7לפרוטוקול שורה 27):ב "יכול להיות, איני זוכר". ברור שתשלום שכזה לאחר הפסקת העבודה של התובעת, מחזק את הגירסה שגם קודם להפסקת עבודתה, לא נתקיימו יחסי עובד-מעביד ודרך התשלום כאמור, הינה הטבה שניתנה על ידי אב באמצעות חברה שבבעלותו, לבתו.
אשר על כן, לאור כל האמור לעיל, מצאנו כי התובעת איננה יכולה להחשב כ"עובדת" באבני המסילה. לפיכך, היא לא צברה תקופת אכשרה כעובדת בתקופה זו וכדין נדחתה תביעתה לדמי לידה.

סוף דבר, התביעה נדחית. אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. דמי לידה בחל''ת

  2. דמי לידה לעצמאית

  3. דמי לידה מטעמי צדק

  4. דמי לידה לאם מאמצת

  5. דמי לידה לעובד עצמאי

  6. דמי לידה בשנת שבתון

  7. תביעה להפרשי דמי לידה

  8. דמי לידה לבעלת שליטה

  9. דחיית תביעה לדמי לידה

  10. דמי לידה לעובדת עצמאית

  11. דמי אבטלה לאחר דמי לידה

  12. דמי לידה לעובדת אצל האב

  13. חישוב דמי לידה לעצמאית

  14. אישה שלא עבדה לפני הלידה

  15. בסיס השכר לחישוב דמי לידה

  16. דמי לידה - יחסי עוסק מעסיק

  17. עבודה בעסק משפחתי דמי לידה

  18. משכורת לצורך חישוב דמי לידה

  19. יחסי עובד מעביד - דמי לידה

  20. תביעה לתשלום הפרשי דמי לידה

  21. אחרי כמה זמן מקבלים דמי לידה

  22. דמי לידה לעובדת אצל בן משפחה

  23. תלושי משכורת לתביעת דמי לידה

  24. דמי לידה לאישה שעבדה אצל אביה

  25. "משכורת אחרונה" לחישוב דמי לידה

  26. אישה שעובדת אצל בעלה - דמי לידה

  27. זכאות לדמי לידה לעובדת בהתנדבות

  28. זכאות לדמי לידה - יחסי עוסק מעסיק

  29. פיטורים לפני לידה זכאות לדמי לידה

  30. דמי לידה לאישה שעובדת בעסק של בעלה

  31. פיגור בתשלום ביטוח לאומי - דמי לידה

  32. עבודה כשכיר אצל בן הזוג - דמי לידה

  33. דמי לידה לאישה שעבדה אצל קרובי משפחה

  34. התחלת עבודה בהריון - זכאות לדמי לידה

  35. דמי לידה - עבודה בחברה בבעלות קרוב משפחה

  36. שלילת דמי לידה עקב פיגור בתשלום ביטוח לאומי

  37. דחיית תביעה לדמי לידה בהעדר יחסי עובד מעביד

  38. ביטוח לאומי אישר בהתחלה דמי לידה ואחר כך "התחרט"

  39. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון