האם עבודה באבטחה נחשבת עבודה מועדפת

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא האם עבודה באבטחה נחשבת עבודה מועדפת:

.1בפנינו תביעתו של התובע לקבלת מענק עבודה מועדפת, (להלן - "מענק"),
על פי סעיף 174(ב) לחוק הביטוח הלאומי, (נוסח משולב), התשנ"ה - 1995, (להלן - "החוק").
.2אין מחלוקת לגבי העובדות הבאות:נ
א. התובע סיים שרות חובה בצה"ל בחודש .3/96
ב. הוא חתם על התחייבות לשרת בשרות קבע, כקצין בצה"ל וזאת עד חודש 7/97, (שנה וארבעה חודשים).
ג. בסמוך לאחר שחרורו של התובע משרות הקבע, החל מחודש 8/97ועד ליום 30.4.98, הועסק כעובד יומי בעבודת אבטחה בחברת שמירה, בעבודה שמוסכם על הצדדים, כי היא בגדר "עבודה מועדפת".
.3סעיף 174(ב) לחוק, קובע את זכאותו של חייל משוחרר לקבלת המענק בתנאים
כדלקמן:ב
"(ב') מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי למענק כאמור בסעיף קטן (ג'):ו
(1). אילו התקיים בו האמור בסעיף 163(א), הוא היה זכאי לדמי אבטלה. (2). הוא עבד ששה חודשים לפחות מתוך שנתיים מיום שחרורו משרות סדיר על פי חוק שרות ביטחון, בעבודה מועדפת והוכיח להנחת דעתו של פקיד התביעות, כי עבד כאמור בעבודה מועדפת."
.4התובע התמקד בסיכומיו בפרשנות שיש לתת לסעיף 174(ב)(2) לחוק, (להלן "הסעיף"). לטענתו, "שרות סדיר " כהגדרתו בסעיף, כולל גם שרות בקבע, ולפיכך, ניתן למנות את תקופת ה- 24חודשים כנקוב בסעיף, לצורך הזכאות למענק, מתום שרותו של התובע בצה"ל, לרבות שרות הקבע, דהיינו, מחודש . 7/97בהקשר זה, טען הנתבע, כי "שרות סדיר" כהגדרתו בסעיף כוונתו ל"שרות חובה" בלבד ויש למנות את 24החודשים כנקוב בסעיף, מתום שרות החובה בלבד של התובע, דהיינו, מחודש .3/96
.5עיקרי טענות התובע כפי שהובאו בסיכומיו המפורטים:נ
א. שרות קבע היינו חלק אינטגרלי ובלתי נפרד משרות סדיר, על פי חוק שרות בטחון (נוסח משולב), התשמ"ו - 1986, (להלן - "חוק שרות בטחון").
ב. סעיף 1לחוק שרות בטחון מגדיר את המונח "שרות בטחון" כ"שרות סדיר או שרות מילואים". התחייבות לשרות קבע אינה בגדר "שרות מילואים" ולפיכך, יש לומר, כי שרות קבע כלול בגדר "שרות סדיר".
ג. המחוקק ראה בשרות הצבאי לפי התחייבות לשרות קבע "שרות סדיר" עפ"י חוק שרות בטחון. כשרצה למעט את שרות הקבע משרות סדיר, ציין זאת המחוקק במפורש, כאמור בסעיף 158(2) לחוק.
ד. מסקירת החקיקה עולה, כי באופן שיטתי רואה המחוקק ומחוקק המשנה את שרות הקבע כחלק מהכוחות הסדירים של צה"ל. כך בחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד - 1994, בתקנות הבטוח הלאומי (דמי בטוח בעד חייל בשרות קבע), תשכ"ה - 1965, בחוק השפוט הצבאי, התשט"ו - 1955ועוד.
ה. כל אבחנה בין תקופת שרות הקבע לתקופת שרות החובה לצורך מענק עבודה מועדפת בעיתית, הואיל והיא לא עולה בקנה אחד עם לשון החוק ויוצרת פילוג ואבחנה פסולה בין תקופת שרות קבע קצרה ובין תקופת שרות קבע ארוכה, באופן שבראשונה יכול המשוחרר מקבע לזכות במענק אף לשיטת הנתבע, באם ישלים בפרק הזמן שנותר לו במסגרת התקופה הקובעת, 6חודשי עבודה מועדפת, ובאחרונה לא.
.6הנתבע טען בסיכומיו, כי יש לדחות את תביעתו של התובע למענק מאחר ולא
התקיים בתובע התנאי הנקוב בסעיף 174(ב) (1) לחוק.
התובע, לא עבד 6חודשים בעבודה מועדפת בשנה הראשונה לשחרורו משרות החובה. ובאשר לעבודתו בעבודה המועדפת בשנה השניה לשחרורו, גם אם תנאי זה התמלא, עדיין נדרש בנוסף, כי יתמלא התנאי הנקוב בסעיף 174(ב) (1) לחוק והוא - תקופת אכשרה לצורך זכאות לדמי אבטלה. דרישה זו, לא קויימה לגבי התובע, ולכן, לטענת הנתבע יש לדחות את התביעה.
.7לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, מצאנו לקבל את טענות הנתבע.
על פי סעיף 174(ב) לחוק, נדרשות שתי דרישות מצטברות כתנאי לכך שחייל משוחרר יקבל את המענק. האחת, שיהא זכאי לדמי אבטלה והשניה, שהוא עבד 6חודשים לפחות מתוך שנתיים מיום שחרורו, בעבודה מועדפת.
כבר נפסק, כי מילוי אחר שני התנאים המצטברים שבסעיף זה, הוא תנאי בל יעבור לזכאות. לכן מי שחלק מהתקופה בה עבד בעבודה מועדפת לא היה זכאי לדמי אבטלה, מהטעם שלא צבר תקופת אכשרה, לא יהיה זכאי למענק מכח סעיף זה.
(דב"ע נ"ו/261-02 עינן בן דוד נ' המוסד לביטוח לאומי, טרם פורסם, פסק
הדין מיום 8.10.97). וכן דב"ע נ"ז/174-02 המוסד לביטוח לאומי נ' חגי צוקר,
טרם פורסם, פסק הדין מיום 28.7.98:ב
" צודק ב"כ המערער, כי החוק דורש, כי יתמלאו שני התנאים במצטבר שבסעיף 174(ב) לחוק ואין די בתנאי אחד בלבד. גם הפסיקה קבעה באופן עקבי, כי החוק דורש שתי דרישות כתנאי לכך שחייל משוחרר יקבל את המענק..., שני התנאים חייבים להתקיים במשיב ואין די באחד מהם ומאחר ובמשיב לא נתקיים התנאי שבסעיף 174(ב) (1) לחוק, דין הערעור להתקבל כך שיש לקבוע, כי המשיב אינו זכאי למענק".
אמנם הצדדים במקרה דנן, חלקו, כאמור לעיל ביחס לפרשנות שיש ליתן לסעיף 174(ב)(2) לחוק, אולם, מי שלא התמלא בו התנאי לזכאות לדמי אבטלה כנקוב בסעיף 174(ב) (1) לחוק, ממילא, לא יהיה זכאי למענק.
בשנה הראשונה לאחר שחרורו של התובע משרות חובה, הוא היה בגדר "זכאי לדמי
אבטלה" כנדרש בסעיף 174(ב) (1) לחוק וזאת מכח סעיף 158(2) לחוק. סעיף זה
קובע במפורש, כי "מבוטח" הוא:ו "חייל ששירת שרות סדיר על פי חוק שרות בטחון,
למעט שרות צבאי לפי התחייבות לשרות קבע, מיום שחרורו מן השרות למשך שנה מאותו
יום, (להלן - חייל)."
וכן נאמר בסעיף 161(ד') לחוק, שהגדרתו:נ "תקופת אכשרה":ב
"לא תדרש תקופת אכשרה לגבי זכאי שהוא חייל."
משמע, קמה לחייל בשנה הראשונה לאחר שחרורו משרות חובה, תקופת אכשרה אוטומטית מכח הסעיפים שצוטטו לעיל והוא פטור בשנה ראשונה זו, מתקופת אכשרה בפועל, לצורך הזכאות לדמי אבטלה. הזכות כאמור מוענקת רק ל"חייל" זה, כהגדרתו בסעיף 158(2) לחוק. כל חייל אחר, שחלפה לגביו שנה מתום שחרורו משרות חובה, חייב להוכיח, כי מילא אחר הדרישה של מיצוי תקופת אכשרה כנדרש בסעיף 174(ב) ( 1) לחוק.
התובע במקרה דנן, אינו נופל בגדר "חייל" כאמור בסעיף 158(2) לחוק, מאחר והוא לא התחיל בעבודה מועדפת בשנה הראשונה לאחר שחרורו משרות חובה. הוא התחיל לעבוד בעבודה המועדפת בשנה השניה לאחר שחרורו משרות סדיר . לפיכך, לצורך זכאותו למענק, לענין סעיף 174(ב) (1) לחוק, היה עליו להוכיח, כי צבר תקופת אכשרה. עצם העובדה שבשנה הראשונה לאחר השחרור משרות סדיר - היה בשרות קבע, אין בה כדי לשנות את העובדה שלא צבר תקופת אכשרה בשנה זו.
מקובלת עלינו טענת הנתבע, כי תקופת השרות בקבע אינה מהווה תקופת אכשרה לצורך ביטוח אבטלה. חייל שמשרת בקבע, אינו מבוטח בביטוח אבטלה. בהקשר זה, נפסק בתב"ע ל"ו/ 749-0, ל"ו/ 507- 0אליהו חפצדי ואח' נ' המוסד
לביטוח לאומי, לא פורסם, פסק הדין מיום 11.9.77,:ו
"אנו בדעה כי חייל המשרת בקבע אינו מבוטח בענף זה. נראה לנו, כי
המנעותו של מחוקק המשנה מלקבוע שיעור דמי ביטוח אבטלה בעד חייל המשרת בשרות קבע, מצביעה על כוונה שלא להחיל ביטוח זה על החייל. אם אכן היתה כוונה כזו, לא לבטח חייל המשרת בקבע בענף ביטוח אבטלה, אין לנו אלא להצטער על האפליה לרעה של מתנדב לצבא קבע כלפי חייל סדיר ואזרח שכיר תוצאה שאינה צודקת בעניינינו... אין להחיל ביטוח אבטלה על קבוצת אנשים, (חיילים בצבא קבע), ללא הוראה מפורשת בחוק או בחקיקת משנה".
לפיכך, מששרות קבע אינו בגדר תקופת אכשרה לצורך ביטוח אבטלה, ומאחר והתובע לא הוכיח, כי צבר תקופת אכשרה כלשהי, קודם לתחילת עבודתו בעבודה מועדפת, הרי שלא התקיים בו התנאי הנקוב בסעיף 174(ב) (1) לחוק ועל כן נדחית זכאותו למענק.
לאור כל האמור לעיל, נדחית תביעת התובע.

אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עבודה מועדפת במשק

  2. הפניה לעבודה מועדפת

  3. עבודה מועדפת אצל אבא

  4. מה נחשב לעבודה מועדפת

  5. תביעת מענק עבודה נדרשת

  6. תביעה למענק עבודה מועדפת

  7. עבודה מועדפת בחוות סוסים

  8. עבודה מועדפת בתעשיה הצבאית

  9. הפניה לעבודה מועדפת דרך הלשכה

  10. תביעה לקבלת מענק עבודה מועדפת

  11. תקופת אכשרה למענק עבודה מועדפת

  12. מענק למובטל שעובד בעבודה מועדפת

  13. מענק עבודה נדרשת - עבודה אצל האבא

  14. האם עבודה באבטחה נחשבת עבודה מועדפת

  15. 4 דברים שחשוב לדעת על "עבודה מועדפת" אחרי הצבא

  16. זכאות לעבודה מועדפת - עבודה במספר מקומות שונים

  17. מענק עבודה מועדפת: האם ימי מילואים במהלך העבודה נספרים ?

  18. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון