הבטחת הכנסה בן זוג לא ישראלי

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הבטחת הכנסה בן זוג לא ישראלי:

.1לפנינו תביעה לגימלת הבטחת הכנסה בהתאם לחוק הבטחת הכנסה התשמ"א -
1980(להלן החוק), ובהתאם לתקנות הבטחת הכנסה התשמ"ב - 1982(להלן התקנות).
.2התובעת עלתה לישראל בשנת 1988כגרושה ואם לילד שהוא כיום כבן 17וחצי.
בחודש מארס 1997, נסעה לפולין שם נישאה לתושב פולין. לדבריה, בעלה החדש מעונין להגיע לישראל, דא עקא, יש צורך בהגשת בקשות ובהסדרת מסמכים מתאימים, ובינתיים הענין לא עלה בידו. לדבריה בעלה עובד בפולין בבנין ומשתכר כ 250- 200$ דולר. התובעת קיבלה גימלת הבטחת הכנסה שהופסקה לה בעקבות נישואיה מאחר ובעלה, בן זוגה, אינו תושב השוהה בישראל. לטענת הנתבע, בהתאם לחוק ולתקנות, התובעת אינה זכאית לגימלה הבטחת הכנסה, כאמור. ניתוח משפטי.
.3סעיף 4לחוק קבע את העיקרון לפיו הגימלה ניתנת לתא המשפחתי ובלבד שכל אחד מבני הזוג עונה על תנאי הזכאות הקבועים בחוק. למען שלמות התמונה נביא את סעיף 4(א) כלשונו:נ
"הזכאות לגמלה של כל אחד מבני הזוג מותנית בכך שמתקיימים גם בבן זוגו תנאי הזכאות לפי סעיף 2".
חריגה מהכלל הנ"ל, אפשרית בהתאם לסעיף 4ב' לחוק בו נקבע כי האמור בסק' א' לא יחול על מי שהשר קבע בתקנות בתנאים שקבע. בתקנה 7לתקנות נקבעה רשימה של מקרים בהם יש לבחון עצם זכאותו של כל אחד מבני הזוג בנפרד. וכך נאמר בסעיף:ב
"זכאותו לגימלה של כל אחד מבני זוג לא תהיה מותנית בכך שמתקיימים גם בבן זוגו תנאי הזכאות לפי סעיף 2לחוק, כאמור בסעיף 4(א) לחוק כל עוד מתקיימים אחד מאלה:ו (5) בן הזוג אינו תושב ישראל". השאלה איפוא אליה נדרש הינה, פרשנות סעיף 7(5) הנ"ל.
.4לטענת ב"כ הנתבע, סק' 7(5) הנ"ל, מדבר במקרה בו שני בני הזוג גרים
בישראל אלא שאחד מהם מסיבה כלשהי אינו תושב ישראל, בדומה לעובדות שהיו, בפני בית הדין הארצי לעבודה בדב"ע נג/20- 04המוסד - אבו האני פד"ע כו עמ' 122(להלן פס"ד אבו האני). באותו מקרה נדחתה התביעה לגימלה בשל כך שאחד מבני הזוג לא היה "תושב ישראל" חרף העובדה שישב בפועל בארץ שנים רבות. מאחר ולא היה תושב ישראל, לא התקיימו בו תנאי הזכאות הקבועים בסעיף 2, דהיינו, תושבות בישראל ולפיכך נדחתה התביעה. לטענת הנתבע, הוסף סק' 7(5) בעקבות פסק הדין הנ"ל וכדי לענות על מקרה מעין זה, ויש לפרש את הסעיף בנסיבות אלה בלבד.
.5למעשה טענת ב"כ הנתבע, הינה כי סק' 7(5) נועד לאפשר במקרה מתאים
להתגבר על העובדה שאחד מבני הזוג אינו תושב ישראל. אך אין בכך, כדי להביא לעריכת חישוב נפרד אלא יש לערוך לבני הזוג, חישוב משותף ובהתאם לו לבחון את זכאותם חרף העובדה שאחד מהם אינו תושב. ב"כ המלומדת של הנתבע, הפנתה לתקנות, 7א', 8(ג),18(א), שלטענתה מלמדות על הפרשנות הנכונה שיש לתת לסעיף 7(5) הנ"ל.
.6דרך פרשנות חוק, המקובלת והמודרנית, באה לידי ביטוי בספרו של אהרון
ברק "שיקול דעת שפוטי" עמ' 34:נ
"נראה לי כי בתקופה המודרנית הדעה המקובלת היא, כי מטרת הפרשנות היא ליתן לטקסט אותה משמעות אשר תגשים את תכליתו". ר' שם בהערה 35:ב עא 82/165קיבוץ חצור נ. פ"ש רחובות לט (2) פד"י 70, וכן:ו בג"ץ 83/47תור אויר (ישראל) בע"מ נ. יו"ר המועצה לפיקוח על הגבלים עסקיים ואח' לט (1) פד"י עמ' 169, 174:נ"הוראת חוק אינה חסרת כיוון או מטרה, הנורמה החקוקה היא נורמה תכליתית". ראה גם ע"א 73/481רוזנברג נ. שטסל פד"י כט (1) 505, 516:ב "חוק הוא מכשיר לשם ביצועה של מטרת תחיקתית ולכן הוא צריך פרשנות לפי המטרה הגלומה בו".
.7במאמרו של השופט ברק "על השופט כפרשן" משפטים יב' (תשמ"ב) 248מציין השופט ברק בעמ' 250:ו "פירוש הינו העתקת מחשבת הזולת לחוג חיינו הרוחני ואין הוא ניתן לביצוע אלא ע"י פעולת החשיבה שלנו... יתכן, שאינטואציה היא תנאי הכרחי למלאכת פרשנות טובה, אך אין היא תנאי מספיק". כפי שהוא מציין בהמשך גם במקום שמילות החוק אינן מותירות כל ספק באשר למובנן, יש צורך ויש מקום לפרשנות וזאת משתי סיבות:נ
א. הנורמה המשפטית נובעת ממילים ומטבען של מילים שיש להן יותר מאשר מובן אחד.
ב. לעיתים מצוי בחוק ביטוי העוצר בחובו מערכת שלמה של פרטים.
לפיכך, דוגל השופט ברק בפירוש המתבסס על מטרתו של החוק. לדעתו החוק הוא "יצירה נורמטיבית" הבאה להשיג תכלית חברתית". ועוד שם:ב "שהחוק אינו מבצר הנכבש בעזרת מילון אלא עטיפה לרעיון חקיקתי חי". ראה לענין זה גם מאמרו של השופט ברק, פרשנות ושפיטה:ו יסודות לתורת פרשנות ישראלית. עיוני משפט י (3) עמ' 467עמ' 483עד .487
.8גישה זו של כב' הנשיא ברק אומצה גם על ידי בית הדין הארצי, בדין מז/149- 3שק"מ בע"מ נ. גילה רוזין י"ט פד"ע עמ' .141יש לציין בהקשר זה גם את דיון מס' תשן/107- 0יפה טוויג נ. המוסד לביטוח לאומי פד"ע כב' 39, שם פירש ביה"ד הארצי את הוראת סעיף 96לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשכ"ח - 1978לפי מטרתן ותכליתן של הוראות החוק שעניינן דמי לידה. ביה"ד הארצי קבע כי הכלל בדבר פירוש חוק עפ"י מטרתו ותכליתו חל "ואולי ביתר שאת, מקום שבו מדובר בחוק מתחום הביטחון הסוציאלי" (ראה שם עמ' 41למטה ו- 42מול האותיות א-ג).
.9עלינו לפרש את החוק פירוש הנועד להגשים תוצאה הגיונית, כלומר תוצאה
שאין בה אבסורד, פירוש התקנות יעשה על מנת לשקף את מטרת המחוקק ומחוקק המשנה,
ואת הנורמה הגלומה בחקיקה. המחוקק ומחוקק המשנה בוודאי לא היו משלימים עם תוצאה בלתי סבירה, שאינה מתאימה למטרת החקיקה. נוסיף את הכלל, כי כאשר פירושה הלשוני של חקיקה מוביל לאבסורד "מותר לשופט לצאת מוך ד' אמות הטקסט, כדי לעמוד על תכלית החוק". (פרופ' אהרון ברק:נ "פרשנות במשפט" כרך 2עמ' 284). ראה לעניין זה דב"ע נד/15- 01עמוס גואטה נ. המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם).
.10ומהכלל אל הפרט. סק' 7(5) הנ"ל, קובע כי הזכאות תבחן בנפרד כל אימת
שבן הזוג אינו תושב ישראל. קביעה גורפת זו, מחייבת בחינה. מה טעם ראה מחוקק המשנה, מתקין התקנות, להעדיף מי שאינו תושב ישראל ולא גר בישראל על פני מי שהינו תושב ישראל ולא גר בישראל במועד הלוונטי?. המחוקק הראשי, בחוק, העניק את הזכות לגימלה לבני זוג "לתושב ישראל". פרשנות רחבה של סק' 7(5), תיתן העדפה, שלא כדין, ובניגוד לכוונת המחוקק הראשי למי שבן זוגו אינו תושב ישראל ואינו גר בישראל. יש לזכור שמדובר בחריג לכלל, והוא יפורש בצמצום. פרשנות רחבה תהיה נוגדת את כוונת המחוקק כפי שזו התבטאה בסעיף 2לחוק ולפיו תנאי לקבלת הגימלה הינו תושבות. תנאי זה, הינו תנאי מקובל ונוהג בענפים שונים של הביטוח הלאומי. קבלת הפרשנות של התובעת והתעלמות מתנאי זה, תסכל את כוונתו של המחוקק.
.11סק' 7(5) הוסף לאחר פסק הדין אבו האני הנ"ל, והתכוון לענות על מקרה
מעין זה. תקנה 18(א) מלמדת שבשונה משאר הסעיפים הקטנים שבתקנה 7(4-1),
במקרה מסוג זה, של מי שבן זוגו אינו תושב ישראל, יש לצרף לצורך בחינת הזכאות,
את הכנסת שני בן הזוג. לעומת זאת, במקרים המפורטים בתקנה 7(4-1), לא תצורף הכנסת בן הזוג לצורך בחינת הזכאות. גם מתקנה 8(ג), עולה כי שיעור הגימלה בהתאם לסק' 7(5), שונה מהשיעור ביחס לשאר הסעיפים הקטנים.
.12יחד עם זאת, אין אנו מקבלים טענת הנתבע, כי סק' 7(5) הנ"ל יחול רק
בהתקיים העובדות שהיו בפני בית הדין הארצי בפסק דין אבו האני. לו כך היתה כוונת מתקין התקנה, היה הוא מוסיף בסיפא של התקנה הנ"ל, "ובלבד שהוא גר בישראל", אך מתקין התקנה לא הוסיף תוספת זו. כיוון שכך לא ניתן לקרוא תוספת זו לתוך התקנה. יש לזכור שעסקינן במטריה של הבטחון הסוציאלי והדין יפורש כדי להגשים את כוונת המחוקק.
.13מהמקובץ אנו למדים, כי מחוקק המשנה בהוסיפו את תקנה 7(5) הנ"ל, ביקש ליתן את הגימלה גם למי שבן זוגו אינו תושב ישראל, על אף האמור בסעיף 2לחוק, ובלבד שבני הזוג עומדים בשאר התנאים הנדרשים כדי לזכות בגימלה. ובמילים אחרות, הוספת תקנה 7(5) נועדה לאפשר, גם למי שאינו תושב ישראל, לחלוף על פני התנאי הקבוע בסעיף 2לחוק לפיו תנאי לקבלת הגימלה הינו תושבות בישראל. יחד עם זאת, אין בכך כדי לפטור מעמידה בשאר התנאים הנדרשים.
.14פועל יוצא ממסקנתנו הנ"ל הינו שיש לבחון את זכאות התובעת לגמלה יחד עם זכאות בעלה חרף העובדה שהוא אינו תושב ישראל. הנתבע לא התבקש לערוך חישוב לשני בני הזוג יחדיו, אלא לתובעת בנפרד, והיא אינה זכאית לכך. כיון שכך, יבדוק הנתבע את זכאותה של התובעת לגימלה בהתאם לחישוב ההכנסות המשותפות של בני הזוג ובהתמלא הדרישות והתנאים המזכים בגימלה (למעט תושבות הבעל כאמור).
.15סוף דבר, התביעה מתקבלת באופן חלקי, הנתבע יבחן את זכאות התובעת ובן זוגה, בהתחשב בכל התנאים המזכים בגימלה למעט תנאי התושבות ביחס לבן הזוג.

בשים לב למחלוקת האמיתית בתיק זה ולכך שהתובעת לא היתה מיוצגת אין צו
להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הפחתת הבטחת הכנסה

  2. ביטול השלמת הכנסה

  3. הגדלת השלמת הכנסה

  4. קיצוץ הבטחת הכנסה

  5. התיישנות הבטחת הכנסה

  6. עורך דין הבטחת הכנסה

  7. הבטחת הכנסה לימודים

  8. השלמת הכנסה לבעלי רכב

  9. הבטחת הכנסה לעובד מנזר

  10. מכתב דחיה השלמת הכנסה

  11. הבטחת הכנסה קבלת ירושה

  12. הבטחת הכנסה לסטודנטים

  13. השלמת הכנסה לחודש אחד

  14. זכאות לגמלת הבטחת הכנסה

  15. הבטחת הכנסה לאחר גיל 60

  16. הבטחת הכנסה לתושבת חוץ

  17. זכאות גרושה להשלמת הכנסה

  18. הבטחת הכנסה אם חד הורית

  19. הכנסה מירושה הבטחת הכנסה

  20. סעיף 19 לחוק הבטחת הכנסה

  21. רכב גרוטאה - הבטחת הכנסה

  22. הבטחת הכנסה - הכנסה מנכס

  23. הכנסה מנכס - הבטחת הכנסה

  24. בעלות על רכב הבטחת הכנסה

  25. הבטחת הכנסה משק בית משותף

  26. הכנסה מנכס - השלמת הכנסה

  27. הבטחת הכנסה למי שטס לחו"ל

  28. אב חד הורי - הבטחת הכנסה

  29. הכנסה לא חוקית הבטחת הכנסה

  30. קצבת הבטחת הכנסה לבעלי רכב

  31. הפסקת תשלום גמלת הבטחת הכנסה

  32. הבטחת הכנסה - עזרה מהמשפחה

  33. הכנסה ממזונות - הבטחת הכנסה

  34. בעלות על מכונית הבטחת הכנסה

  35. הבטחת הכנסה עולה מארגנטינה

  36. בעלות על מכונית השלמת הכנסה

  37. הבטחת הכנסה בן זוג לא ישראלי

  38. מגורים עם הגרושה הבטחת הכנסה

  39. רכב להסעת ההורים הבטחת הכנסה

  40. שאלת קיומו של משק בית משותף

  41. הבטחת הכנסה לגרושה עם 5 ילדים

  42. הבטחת הכנסה לעובד במשרה חלקית

  43. הבטחת הכנסה הכנסות ממשק חקלאי

  44. חישוב הבטחת הכנסה זכויות בניה

  45. הבטחת הכנסה לחסר בית - הומלס

  46. הכנסה משכר דירה - הבטחת הכנסה

  47. איסור לנהוג ברכב - הבטחת הכנסה

  48. גירושים פיקטיביים הבטחת הכנסה

  49. הבטחת הכנסה רכב בבעלות משותפת

  50. שלילת הבטחת הכנסה לאם חד הורית

  51. לימודים של האישה - הבטחת הכנסה

  52. השלמת הכנסה מביטוח לאומי לגרושה

  53. הבטחת הכנסה לגרוש שמשלם מזונות

  54. שימוש במכונית שלילת השלמת הכנסה

  55. הבטחת הכנסה בני זוג שגרים ביחד

  56. שלילת הבטחת הכנסה לשוהים בחו''ל

  57. ניהול חיים משותפים - הבטחת הכנסה

  58. אי הצהרה על נכסים - השלמת הכנסה

  59. מסמכים חסרים בתביעת הבטחת הכנסה

  60. רכב על שם אדם שמקבל הבטחת הכנסה

  61. הכנסות מדמי שכירות - השלמת הכנסה

  62. סיוע בשכר דירה למקבלי הבטחת הכנסה

  63. משכורת מעבודה למקבלי הבטחת הכנסה

  64. השלמת הכנסה אם חד הורית בשכר נמוך

  65. הכנסות משיעורי נגינה – הבטחת הכנסה

  66. שלילת גמלת הבטחת הכנסה רטרואקטיבית

  67. תביעה נגד ביטוח לאומי השלמת הכנסה

  68. טיפול בבן משפחה חולה - הבטחת הכנסה

  69. הבטחת הכנסה - מגורים בנפרד מבן זוג

  70. הגדלת מזונות עקב שלילת הבטחת הכנסה

  71. קצבת נכות מעבודה למקבלי הבטחת הכנסה

  72. הבטחת הכנסה לאישה שגרה עם בעלה לשעבר

  73. הגדרת ''בני זוג'' לצורך הבטחת הכנסה

  74. רציפות תושבות תנאי זכאות להבטחת הכנסה

  75. הבטחת הכנסה - תמיכה כלכלית של בן זוג

  76. הכנסה ממשכורת של הילדים - הבטחת הכנסה

  77. הבטחת הכנסה לגרושה שעובדת 4 שעות ביום

  78. אי הודעה על הפסקת עבודה - השלמת הכנסה

  79. הכשרה מקצועית לשכת התעסוקה הבטחת הכנסה

  80. הבטחת הכנסה - הכנסה ממקרקעין - בן נכה

  81. שלילת הבטחת הכנסה עקב אי התייצבות בלשכה

  82. דחיית הבטחת הכנסה בגלל חקירת ביטוח לאומי

  83. אי התייצבות בלשכת התעסוקה - השלמת הכנסה

  84. שלילת הבטחת הכנסה בגלל הפקדות לחשבון בנק

  85. העברת בעלות רכב על שם האמא - הבטחת הכנסה

  86. אישור הגשת תביעת מזונות לצרכי הבטחת הכנסה

  87. קביעת בעלות בקרקע לעניין הזכאות לפי חוק הבטחת הכנסה

  88. הגשת תביעה להבטחת הכנסה ע''י בני זוג בנפרד

  89. דחיית תביעה להבטחת הכנסה בגלל אי שיתוף פעולה

  90. הפסקת תשלום הבטחת הכנסה בגלל מגורים עם בן זוג

  91. התייצבות בלשכת התעסוקה כתנאי לקבלת הבטחת הכנסה

  92. שלילת הבטחת הכנסה עקב העברת בעלות בנכס ללא תמורה

  93. אי יכולת לשלם שכירות בגלל הפסקת תשלום הבטחת הכנסה

  94. מסירת כתובת שגויה לביטוח לאומי - שלילת הבטחת הכנסה

  95. 1.9.12 הוא התאריך הקובע לביטול סעיף 9א' לחוק הבטחת הכנסה

  96. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון