הזכות לחיי משפחה

הפסיקה בישראל הכירה במעמד התא המשפחתי כנדבך יסודי של החברה האנושית בכלל ושל החברה בישראל בפרט (ע"א 230/53 כהן נ' היועמ"ש, פ"ד ח (ג) 53; ע"א 337/62 רוזנפלד נ' יעקובסון, פ"ד י"ז 1009; ע"א 488/77 פלוני נ' היועמ"ש, פ"ד לב (3) 421 וכו'). למוסד הנישואין נשמרה חשיבות משל עצמו: "שמירתו של מוסד המשפחה הינו חלק מתקנת הציבור בישראל. במסגרת התא המשפחתי שמירה על מוסד הנישואין הינו ערך חברתי מרכזי... קיים אינטרס ציבורי עליון בשמירתו של סטטוס זה ובהסדרת ... הזכויות והחובות המגבשות אותו (בג"צ 693/91 אפרת נ' הממונה על מרשם האוכלוסין במשרד הפנים, פ"ד מז (1) 749). בבג"צ 7052/03 הרחיב כב' הנשיא ברק את התחולה של הזכות לחיי משפחה, מעבר לזכות להינשא ולהוליד ילדים. הוא היה מוכן להכיר בזכות לחיי משפחה משותפים, כאשר באותו עניין דובר בחיי משפחה משותפים בישראל בין בין-זוג ישראלי לבן-זוג זר. נקבע כי הזכות לחיי משפחה משותפים נפגעת, אם לא מאפשרים לבן הזוג הישראלי לחיות עם בן זוג הזר בישראל, וכך כופים עליו: "בחירה בין הגירה מחוץ לישראל לבין ניתוק מבן זוגו". הנשיא ברק נסמך על דברי השופט מ. חשין בבג"צ 3648/97 סטמקה נ' שר הפנים, פ"ד נג (2) 728: "כך סיפחה עצמה ישראל לנאורות שבמדינות, אותן מדינות המכירות - בכפוף לסייגים של בטחון המדינה, שלום הציבור ורווחת הציבור, בזכותם של בני משפחה לחיות בצוותא-חדא בטריטוריה שיבחרו בה". יחד עם האמור, אנו מוצאים כי גם לגישת ברק הזכות איננה זכות מוחלטת: "אמת, הזכות לחיי משפחה בכלל, וזכותו של בן הזוג הישראלי למימושה בישראל בפרט, אינה זכות מוחלטת. ניתן להגבילה. עם זאת, אין בכוחן של הגבלות אלה לשלול את עצם קיומה של הזכות" (בג"צ 7052/03 בפסקה 27). הפרשנות של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, כללה את הזכות לחיי משפחה כחלק מההגנה על כבוד האדם. לא לפני התחבטות באופן הפירוש. הנשיא ברק חידד את הגדרת השאלה: "השאלה הינה, אם פירושה של הזכות לכבוד האדם מובילה למסקנה, כי במסגרתה של זכות מפורשת זו, כלול גם ההיבט של האוטונומיה של הרצון הפרטי המכוונת להקמת חיי משפחה ולהגשמתה בישראל". ובהמשך הוא ממשיך ומתאר את הקושי במענה על השאלה: "התשובה על שאלה זו מורכבת היא. לא כל ההיבטים של חיי משפחה נגזרים מכבוד האדם. עלינו למקד עצמנו באותם היבטים של חיי משפחה החוסים בבית הקיבול של כבוד האדם. נקודת המוצא הינה כי המשפחה הינה "יחידה חוקתית". היא זוכה להגנה חוקתית. הגנה זו מצויה בליבה של הזכות לכבוד אדם ... אכן, הזכות לחיות יחדיו כתא משפחתי, היא חלק מהזכות לכבוד האדם ... אחד המרכיבים היסודיים ביותר של כבוד האדם הוא כוחו של האדם לעצב את חיי המשפחה שלו על פי האוטונומיה של רצונו החופשי ..." (שם, בסע' 32 לפסק דינו). מכאן, כי הזכות לחיי משפחה משותפים הוכרה כחלק בלתי נפרד מהזכות לכבוד האדם, זכות המוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. משרד הפניםהליך מדורג (משרד הפנים)