קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא החלטה לא סבירה של ועדה רפואית: .1וועדה רפואית לעררים קבעה בתאריך 10.11.96, כי נכותו הרפואית היציבה של המערער (להבדיל מנכותו הזמנית), בגין פגיעה בעבודה מתאריך 24.07.94, הינה %0, וזאת החל מיום .10.12.94 .2סעיף 123לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] קובע כי: "החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין אזורי לעבודה. ..". יש לבדוק אם כן, האם נפלה טעות משפטית או יש למצוא פגם משפטי בפעולות הוועדה או מסקנותיה. .3להלן, בתמצית, עיקר טענות ב"כ המערער: א) החלטת הוועדה אינה סבירה. שכן - לא יתכן שהוועדה קבעה שמועד תחילת % 0נכות הינו 10.12.94, בעוד שלאור מסמכים רפואיים ממועדים המאוחרים למועד זה, עולה באופן ברור שמבחינה תפקודית המערער כלל לא היה כשיר לחזור לעבודה. ב) דוחות הוועדות הרפואיות מיום 21.01.96ו, 06.10.96סותרות באופן לא מובן ראיות אוביקטיביות. ג) החלטת הוועדה איננה נתמכת במסמכים הרפואיים, ממצאי c.tותצלומי רנטגן. ד) החלטת הוועדה סותרת את המלצת המומחה ד"ר שוופי מיום 02.05.96, אשר עולה בקנה אחד ונתמכת בכל המסמכים הרפואיים. ה) אין די בהנמקת הוועדה לגבי אי קבלת מסקנות ד"ר שוופי, באמירה "הממצאים השתפרו", שכן, חווה"ד היא רק ממחצית שנת 96, בעוד שהוועדה קבעה שתחילת % 0נכות זמנית מיום .10.12.94כמו כן, הממצאים שציינה הוועדה עצמה אינם מעידים על שיפור במצב. הוועדה לא נימקה על סמך אילו בדיקות הגיעה למסקנה אחרת מזו של ד"ר שוופי. ו) קביעת % 0נכות צמיתה אינה עולה בקנה אחד עם ממצאי הוועדה בס' 27לדו"ח מיום .06.10.96 כמו כן, אינה עולה בקנה אחד עם ממצאי בדיקות הרנטגן שנעשו עפ"י הפנייתה. ז) הוועדה בדקה את המערער באופן שטחי, לעומת ד"ר שוופי שבדק אותו באופן מקיף. .4להלן, בתמצית, עיקר טענות ב"כ המשיב: א) בסיכומי המערער ישנן רק טענות רפואיות. ב) הוועדה לא צריכה היתה להתייחס לכל מסמך רפואי, אלא לחוו"ד או לתעודה רפואית מוכחת, כאשר מדובר בשאלת קשר סיבתי. לפיכך, אין פגם משפטי באי התייחסות הוועדה למסמכים אליהם מפנה ב"כ המערער. ג) הוועדה ציינה כי ממצאיה שונים מאלה של ד"ר שוופי בחוו"ד ובכך יצאה לידי חובתה בהנמקת המסקנות השונות. ד) ועדה רפואית קובעת נכות עפ"י ממצאיה היא ביום הבדיקה ואם ממצאיה במועד זה, שונים מאלה שבחווה"ד, די בכך כדי לנמק דחית מסקנת חווה"ד. ה) אשר למועד שהחל ממנו נקבעה הנכות הצמיתה - הבקשה לנכות עצמה הוגשה ביום 27.11.95, מבלי שניתן הסבר לאיחור. כמו כן, פוסק רפואי לא מצא נכות ביום .21.01.96 ו) הוועדה לא מצאה הגבלה בתנועות. אין בבדיקות עזר שאין להם קורלציה קלינית, כדי לזכות בנכות. .5א) הוועדה לעררים נשוא הערעור, התכנסה לראשונה ביום .06.10.96 הוועדה הורכבה מאורטופד, נוירוכרורג ופנימאי, הרכב שמתאים לתלונות ולקויי המערער. הוועדה רשמה תלונות המערער בדבר כאבי גב והגבלה בתנועות גב. הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית בתחום האורטופדי והנוירולוגי, ומצאה בין היתר: "בבדיקה כאב לנקוש בעמ"ש תחתון, התנועות בעמ"ש מותני למעשה חופשיות... סימן לסג שלילי... ". הוועדה ניתחה ממצאי c.tמ- 29.10.94, ופירטה את הממצאים העולים מהבדיקה האמורה. הוועדה החליטה שתסכם ותסיים את הדיון לאחר שיבוצע עפ"י הזמנתה צילום חדש של עמ"ש מותני לשני הכיוונים. ב) הוועדה התכנסה שנית ביום 10.11.96, ועיינה בצילומי הרנטגן שבוצעו לפי בקשתה. הוועדה ציינה את הממצאים העולים מצילומי הרנטגן. עוד נרשם כי "הוועדה עיינה בחוו"ד של ד"ר שוופי מ- 02.05.96, אך מאז הממצאים השתפרו: לא נמצאו הגבלות בתנועות עמ"ש מותני, לסג נמצא שלילי. לפיכך, אין הוועדה מקבלת את מסקנותיו של ד"ר שוופי ודוחה אתהערר. לציין כי הממצאים שב- c.tאינם באים לכלל ביטוי בבדיקה הקלינית". ג) אשר לטענות בדבר "אי סבירות" מסקנת הוועדה לעררים - כל דבריו של ב"כ המערער בהקשר זה הינן בגדר טענות רפואיות שאין בית הדין מוסמך להתערב בהן וגם אין לו את הכלים לכך. ב"כ המערער מפנה לשורה של ממצאים רפואיים "אוביקטיביים", שגם הוועדה עצמה ציינה אותם, כגון, בלט של הדסקית, הרניאציה אחורית שמאלית ניכרת של הדסקית, לחץ על שורש העצב ועוד. ברם - מדובר בנתונים רפואיים ששאלת "תרגומם" ושאלת נפקותם מבחינת סעיפי לקוי, הינה שאלה רפואית מובהקת. זאת ועוד - אין להתעלם מכך, שסעיף הלקוי שמבקש, למעשה, ב"כ המערער ליישם, הינו ס' 37(7)(א) שכותרתו "הגבלה בתנועות בעמה"ש המותני". זהו פריט הלקוי שנקבע ע"י ד"ר שוופי. ללמדנו, שבהעדר ממצאים פוזיטיביים בדבר הגבלה בתנועות בעמ"ש מותני, אין מקום ליישום פריט לקוי זה, וגם אם תמצא שורה ארוכה של ממצאים בבדיקות עזר החל מבלט המשך בלחץ וכלה בכל אותם מינוחים רפואיים שהוזכרו, הרי משלא תמצא הגבלה בתנועות לא יהא מקום ליישום סעיף הלקוי האמור. ואכן, ד"ר שוופי מצא הגבלה קלה בתנועות ולכן, ישם את סעיף הלקוי האמור. הוועדה לעררים לא מצאה הגבלה בתנועות ולכן, לא יישמה את פריט הלקוי האמור. אינני מקבלת את המשקל שמנסה ב"כ המערער לייחס לביטוי אותו בחרה הוועדה "מאז הממצאים השתפרו" - ב"כ המערער מנסה בעצם לייחס לכך מעין משקל של "הודאת בעל דין", ואין לכך מקום במטריה בה עסקינן. זאת ועוד, האמירה לפיה הממצאים השתפרו איננה מיוחסת דווקא להגבלה בתנועות, אלא גם לסימן לסג שנמצא שלילי. אין גם להתעלם מהעובדה אליה הפנה ב"כ המשיב בסיכומיו, לפיה גם בבדיקת הפוסק הרפואי שנערכה לפני בדיקת ד"ר שוופי, לא נמצאה כל הגבלה בתנועות וגם סימן לסג נמצא שלילי. ניכר כי הוועדה העדיפה את ממצאיה שלה אשר נמצאו גם ע"י הדרג הראשון ובכך די כדי לנמק את השוני בין מסקנותיה לאלו של ד"ר שוופי. ד) אשר לטענה בדבר סתירת המסמכים הרפואיים והמכתבים שבתיק - לא מצאתי אותה סתירה מוחלטת שאליה מבקש להפנות ב"כ המערער. בשום מסמך מאלו שצויינו בסיכומו המערער וצורפו לסיכומים, לא מצאתי (חוץ מאשר חוו"ד ד"ר שוופי), קביעה פוזיטיבית של ממצאי בדיקה קלינית לפיה קיימת הגבלה בתנועות. הרופאים השונים אשר הוציאו תחת ידיהם את המסמכים האמורים ציינו צייונים שונים, דיווחים בדבר כאבים, המליצו על טיפולים וקבעו שאינו כשיר לעבודה לתקופה זו או אחרת, (אין לשכוח שהמערער קיבל דמי פגיעה משך תקופה ממושכת). בחלק מהמסמכים צויין כי המערער "מוגבל לגבי מאמץ גופני", ברם, אין בקביעה לפיה המערער מוגבל במאמץ גופני כדי להעיד על הגבלה בתנועות עמ"ש מותני. רק במכתבו של ד"ר נווה מ- 17.04.96נרשם כי למערער הגבלה בתנועות עמ"ש, ברם, הגבלה זו לא נמצאה על ידי הפוסק הרפואי וגם לא ע"י הוועדה ודי בכך כדי להוות הנמקה לשוני במסקנות. ה) הטענה לפיה הוועדה בדקה את המערער בשטחיות, דינה להדחות. ראשית, כבר נפסק כי זוהי טענה רפואית. שנית, השוואת תיאור הבדיקה הקלינית שערכה הוועדה לזו של ד"ר שוופי (לגביו נטען שערך בדיקה מקיפה), רחוקה מלהביא למסקנה שאכן בדיקת האחרון הייתה מעמיקה מזו של הוועדה. ו) לאור כל האמור לעיל, לא מצאתי גם אי סבירות במועד שקבעה הוועדה לעניין תחילת תחולת הנכות היציבה. .6סיכומו של דבר, לא מצאתי כל פגם משפטי בפעולות או מסקנות הוועדה. דינו של הערעור, אם כן, להדחות. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. .7במידה ומי מהצדדים יבקש לערער על פסק דיני זה עליו להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים וזאת בתוך 30יום מיום קבלת עותק פסק הדין.רפואהועדה רפואית