החלקה בעבודה - שבירת ברך

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא החלקה בעבודה - שבירת ברך:

.1המערערת, חדרנית בית מלון, ילידת שנת 1950, נפגעה בתאונה ביום 13/1/94, עת החליקה בעבודתה וארע לה שבר דחוס של המשטח הטיביאלי החיצוני של ברכה השמאלית.
המשיב הכיר בתאונה האמורה כבתאונת עבודה ושילם למערערת דמי פגיעה בגין
התקופה שמלמחרת התאונה ועד יום .30/6/94
.2המערערת הגישה למשיב בקשה לקביעת נכות מעבודה, בקשה שבעקבותיה הועמדה
המערערת לבדיקת פוסק רפואי, אשר קבע, ביום 19/10/94כי נכותה היציבה של המערערת עקב התאונה היא בשיעור % 10וכי אין לעשות שימוש בתקנה 15לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז- 1956(שתיקראנה להלן:נ "התקנות").
.3ביום 28/10/94שלח ב"כ המערערת מכתב אל המשיב. במכתב נרשם כי מוגש ערר
על החלטת הפוסק הרפואי וכי נימוקי הערר יפורטו לאחר קבלת "דוח הועדה הרפואית הנ"ל המתבקשים בזה".
בענין הגשת "נימוקי הערר", קיימת מחלוקת עובדתית בין הצדדים:ב
לגירסת המערערת - נימוקי הערר פורטו במכתבו של ב"כ המערערת אשר צורף לתגובתו לטיעוני המשיב, שהוגשה לבית הדין ביום .29/10/95לטענת ב"כ המערערת מכתב זה הוגש לועדה הרפואית לעררים (שתיקרא להלן:ו "הועדה"), ביום הדיון בפני הועדה - יום .15/3/95
לגירסת המשיב - נימוקי הערר כלל לא הוגשו לועדה, למרות האמור במכתבו של
ב"כ המערערת מיום .28/10/94
לא שמעתי ראיות בתיק זה, ואיני יכול לקבוע קביעה חד-משמעית גירסתו של מי
היא הנכונה, אך דעתי היא כי יש לילך על פי גירסתו של המשיב, וזאת מהסיבות שתפורטנה בעמוד הבא.
א. תאריכו של המכתב שבו רשומים נימוקי הערר, המופיע בראש המכתב, הוא:נ "95/1/19". המכתב נושא כתובת של המקום המיועד אצל המשיב (מקום מושבה של הועדה), ואין כל הסבר מדוע בכל החודשיים שחלפו מאז תאריכו של המכתב ועד למועד הדיון בועדה - לא נשלח המכתב באמצעות הדואר, אלא דווקא נמסר בעת הדיון.
ב. בשולי המכתב מודפס התאריך:ב "13/9/95", ואף ב"כ המערערת התייחס למכתב זה, בתגובתו לטיעוני המשיב, כאל מכתב מיום 13/9/95דווקא. ברור כי אם המכתב אכן הודפס רק ביום 13/9/95- הוא לא הוגש לועדה שהתכנסה ביום .15/3/95
ג. אם אכן נמסר מכתב הנימוקים לועדה ביום הדיון - תמוה שב"כ המערערת לא מצא לנכון להתייחס לטענה זו כבר בעת שהגיש את נימוקי הערעור, ביום 24/9/95, בהם טען - בענין זה - רק כי הועדה טעתה בכך שהתייחסה אל המכתב מיום 28/10/94כאילו הוא נימוקי הערר - ולא הזכיר כלל כי הוגש לועדה מכתב אחר אשר בו פורטו נימוקי הערר.
לאור הנימוקים המפורטים לעיל, הרי שעל אף שאין ביכולתי לקבוע, במסגרת ערעור זה, מהי הגירסה העובדתית הנכונה, אני מאמץ, לצורך הדיון, את הגירסה העובדתית שהעלה המשיב, והיא, כאמור לעיל, שנימוקי הערר כלל לא הוגשו לועדה.
.4הועדה החליטה, ביום 25/3/95, לדחות את עררה של המערערת והשאירה על כנה את קביעתו של הפוסק הרפואי. כנגד כך הוגש הערעור שבפני.
.5תמצית טענות ב"כ המערערת
א. הועדה טעתה בכך שקבעה את נכותה של המערערת על פי פריט 35(1)(ב) למבחנים שבתוספת לתקנות (שייקראו להלן:ו "המבחנים"), ולא על פי פריט 35(1)(ג) למבחנים, התואם יותר את מצבה של המערערת לאור המסמכים הרפואיים ואף לפי פרוטוקול הועדה עצמה, אשר מצאה שהמערערת סובלת מצליעה קלה ומרגישות לניקוש ולחץ בברך השמאלית, ממצאים שהועדה התעלמה מהם בעת קביעת דרגת הנכות.
ב. טעתה הועדה שראתה את המכתב מיום 28/10/94כנימוקי הערר אף שלא נרשמו בו כל נימוקים.
ג. מהעובדות ברור כי היה על הועדה להפעיל את תקנה 15לתקנות.
.6תמצית טענות ב"כ המשיב
א. מממצאי הועדה עולה כי לפגיעה של המערערת יש רק השפעה קלה על כושר הפעולה הכללי ולא השפעה בינונית, לכן אין פגם משפטי ביישום פריט 35(1)(ב) למבחנים.
ב. הועדה רשמה את תלונות המערערת ונימוקי הערר לא הוגשו.
ג. ב"כ המערערת לא הצביע על פגם משפטי מסויים באי-הפעלת תקנה 15
לתקנות והמסקנה המתבקשת היא שבהתייחסות הועדה לאי-הפעלת התקנה הקביעה שהיא יכולה לשוב לעבודתה - אין פגם משפטי.
יישום הפריט המתאים מהמבחנים
.7ההבדל בין פריט 35(1)(ב) לבין פריט 35(1)(ג) למבחנים הוא אכן בבחינת
השפעת הפגיעה על כושר הפעולה הכללי של הנפגע. אם ההשפעה על כושר הפעולה הכללי או על התנועות, היא "קלה" - יש ליישם את פריט משנה (ב) ואם ההשפעה על כושר הפעולה הכללי היא "בינונית" - פריט המשנה המתאים הוא (ג).
הקביעה אם ההשפעה היא "קלה" או "בינונית", היא בעיקרה קביעה רפואית, אם כי אני סבור שלבית הדין יש סמכות לפסול קביעה כזו אם היא חורגת ממתחם הסבירות, וכי יש לקביעה אף היבטים משפטיים.
.8בעניינה של המערערת, הממצאים שמצאה הועדה - ואשר אינם שנויים כאן
במחלוקת - יכולים אולי להצביע על השפעה ניכרת שיש לפגיעה על כושר הליכתה של המערערת, אך כאשר בוחנים את השפעת הפגיעה על כושר הפעולה הכללי של המערערת (אין ממצא על הגבלת תנועות), אין מקום לקבוע שהשפעה זו היא בהכרח "בינונית".
.9לפיכך, לא מצאתי טעות משפטית בכך שהועדה החליטה ליישם את פריט משנה
(ב) לפריט 35(1) למבחנים, ואני דוחה טענה זו של המערערת.
תקנה 15
.10בענין תקנה 15לתקנות כתבה הועדה, בסעיף 28לפרוטוקול שערכה, כי היא מאשרת את החלטת הדרג הראשון - כולל ההתייחסות לתקנה .15הפוסק הרפואי קבע בסעיף 30לפרוטוקול שערך:נ "יכולה לחזור לעבודתה".
.11תקנה 15(א) לתקנות, מורה על 3קריטריונים שלפיהם יש לשקול האם לסטות
משיעורי הנכות שנקבעו במבחנים. קריטריונים אלה הם:ב גיל, מין ומקצוע.
התייחסותה של הועדה (אימוצה של מסקנת הפוסק הרפואי) לתקנה 15אינה נוגעת אף לא באחד מן הקריטריונים שהיה על הועדה לבחון; הועדה לא התייחסה כלל למין ולגיל של המערערת, והקביעה בדבר מסוגלות לחזור לעבודה, לא זו בלבד שאין היא מנומקת, אלא שהיא קשורה לכושר העבודה ולא למקצוע.
מסעיף 20לפרוטוקול הועדה, עולה כי הועדה היתה מודעת לכך שהמערערת טרם
חזרה לעבודה כלשהי, ומוטב היה שהועדה היתה מסבירה יותר את קביעתה המרומזת כי
המערערת יכולה לחזור לעבודה.
.12לפיכך, אני סבור כי יש לקבל את חלק הערעור הנוגע לתקנה 15, להשיב את
עניינה של המערערת לועדה לשם התייחסות ראויה לתקנה 15לתקנות.
העדר הנימוקים
.13כאמור לעיל, אני יוצא מההנחה כי נימוקי הערר לא הוגשו כלל לועדה.
משנאמר לועדה, במכתב ב"כ המערערת מיום 28/10/94, כי הנימוקים לערר יוגשו מאוחר יותר, אני סבור כי על הועדה היה לברר מה עלה בגורלם של הנימוקים המובטחים - בטרם תחליט לדון בערר בלא קבלת הנימוקים.
אמנם, הועדה (והמשיב) אינם צריכים להמתין עד אין סוף בציפיה לקבלת נימוקי ערר המתמהמהים לבוא, אך משברור כי יש כוונה להגיש נימוקים זכאית הועדה (ואולי זכאי אף המשיב) לקבוע מועד מסויים להגשת הנימוקים, ולהתרות בעורר כי אם הנימוקים לא יוגשו במועד יתקיים הדיון בהעדרם, אך אין היא זכאית להחליט, בלא התראה מוקדמת, כי הדיון בערר יהיה בלא נימוקים אף שהעורר גילה דעתו שבכוונתו להגיש נימוקים.
.14ראוי לזכור כי ההפרדה - המלאכותית והבלתי רצויה - בין הגשת הערר להגשת הנימוקים (המתרחשת אף בבית הדין, בעת שמוגש ערעור בלא נימוקים), נובעת מהמצב המשפטי הקיים, לפיו המשיב אינו חייב לשלוח מיוזמתו למבוטח את פרוטוקול הדיון בעניינו בפני ועדות מדרגים שונים (ולעתים קרובות אף מתמהמה במשלוח הפרוטוקול אף לאחר קבלת בקשה לכך) ואילו המבוטח מחוייב להגיש את הערר (או את הערעור) בתוך מועד של 30יום מעת קבלת ההודעה (בלא הפרוטוקול) על ההחלטה בעניינו, כאשר הוא נתון לחסדי המשיב הזכאי להאריך לו את המועד (להגשת ערר) ב- 30יום נוספים ואין הוא זכאי לכך שבית הדין יאריך את המועד (להגשת ערעור או ערר).
המשיב היה יכול להימנע ממצב זה אילו היה נוהג בסבירות ושולח למבוטחים את פרוטוקול הועדה, ביחד עם ההודעה על החלטת הועדה, אף שהתקנות אינן מחייבות אותו לעשות כן.
לפיכך, בולטת לעין עוד יותר טעותה של הועדה שהחליטה לדון בערר בלא שקיבלה את הנימוקים לו, אף שב"כ המערערת גילה דעתו במפורש שהוא מתכוון להגיש את הנימוקים.
.15במאמר מוסגר ניתן להוסיף כאן, לשם ההמחשה, כי גם ערעור זה הוגש לבית
הדין תחילה בלא נימוקים, ולמרות שעל פי הסיפא לסעיף 1להחלטה מיום 15/5/95,
היתה המערערת אמורה להיראות כמי שמסתפקת באמור בכתב הערעור, מאחר שלא הגישה
כל הודעה בעקבות אותה החלטה, ניתנה ביום 13/7/95החלטה אחרת, שבה חוייב ב"כ
המערערת להגיש את טיעוניו.
אם הועדה היתה נוהגת באופן דומה - לא הייתי קובע כי טעתה בהתעלמותה מענין נימוקי הערר.
לסיכום
.16לאור כל האמור לעיל אני מקבל את הערעור ומורה על השבת עניינה של
המערערת אל הועדה.
.17מאחר שנימוקי הערר פורטו, לטענת ב"כ המערערת, במכתבו מיום 19/1/95,
אני מורה למשיב לדאוג לכך שמכתב זה יובא בפני הועדה אשר תתייחס אליו כאל
נימוקי הערר.
.18הועדה תיתן דעתה להפעלת תקנה 15לתקנות, ולהשפעת גילה, מינה ומקצועה
של המערערת על השאלה אם יש לסטות מדרגת הנכות שנקבעה למערערת על פי המבחנים
(%10). לצורך כך תיתן הועדה למערערת זכות לטעון בפניה כל שתרצה בקשר לנכותה
לאור גילה, מינה ומקצועה.

.19על המשיב לשלם למערערת את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך -.000, 1ש"ח, בתוספת מע"מ, אשר אם לא ישולמו עד ליום 15/10/96, יישאו הפרשי הצמדה וריבית, מיום 16/10/96ועד התשלום בפועל.
.20כל אחד מן הצדדים זכאי לבקש, בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, רשות לערער על פסק דין זה, תוך 30יום מיום שפסק דין זה יומצא לו.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. סיבוב ברך בעבודה

  2. חוסר יציבות בברך

  3. כאבי ברכיים בצבא

  4. צליעה עקב פגיעה בברך

  5. סיבוב ברך ביציאה מהרכב

  6. החלקה בעבודה - שבירת ברך

  7. החזרת ילדים לאבא בארה''ב

  8. סיבוב ברך ביציאה מהמכונית

  9. חבלה בברך ימין כתוצאה מהתנגשות

  10. כאב בצוואר ובברך שמאל לאחר תאונה

  11. נזק לברכיים בעבודה - ביטוח לאומי

  12. רכינה על הברכיים בעבודה -ביטוח לאומי

  13. תאונת דרכים: שברים בעצם הסירה ובעצם הרדיוס

  14. בעיות ברכיים בגלל עמידה ממושכת ממאמץ בעבודה

  15. אוסטאוארטריטיס של הברך: תאונת עבודה ביטוח לאומי

  16. סיבוב ברך במהלך משיכת עגלות מזון כבדות על רצפה רטובה

  17. תאונת עבודה: פגיעה עם הברך בשולחן בישיבה על כיסא עם גלגלים

  18. תאונת דרכים: חתך באזור פריאטלי (דופני) משמאל וכן פצע שפשוף על פני ברך שמאל

  19. מיפוי עצמות ובדיקת MRI הדגימו קונטוזיה גרמית בפמור ובטיביה מדיאליים סביב הברך

  20. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון