היצרות תעלת השדרה הצווארית

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא היצרות תעלת השדרה הצווארית: .1בפנינו תביעה להכיר במחלה בה לקה התובע, הצרות של תעלת השדרה הצוארית עם לחץ ופגיעה בתפקוד מח השדרה, כפגיעה בעבודה,על פי הוראות חוק הבטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ"ה - 1995, (להלן - "החוק"). תביעתו של התובע לתשלום דמי פגיעה עקב אותה תאונה נדחתה על ידי הנתבע ולפיכך, הוגשה לבית הדין, התביעה נשוא פסק הדין. .2ביחס למהות ואופי עבודתו של התובע, הסכימו הצדדים על העובדות כדלקמן: א. התובע עבד במשך 23שנה במפעל "דפרון", מפעל המייצר מוצרי נייר, מחברות, מעטפות ומוצרי נייר אחרים, וזאת עד לאוגוסט .1996 ב. במשך כל שנות עבודתו, עבד התובע במחלקת המחברות כמפעיל מכונות. ג. עבודתו של התובע כללה הכנסת גליל נייר לתוך המכונה. ד. משקל גליל ההדפסה נע בין 60- 70ק"ג. ה. כמו כן, התובע עלה על מכונות ההדפסה או נכנס מתחת למכונות לצורך תיקון או החלפת חלקים. .3ב- 9.4.98ניתנה החלטה על מנוי מומחה יועץ רפואי, ד"ר דוד אנגל, (להלן - "המומחה"), לשם מתן חוות דעת רפואית בשאלות כדלקמן: א. מהי מחלת התובע? ב. האם יש קשר סיבתי בין עבודת התובע למחלתו? ג. האם נוכל לראות בכל הרמה ודחיפה שבוצעה בעבודה, ע"י התובע, כחבלה זעירה בלתי הפיכה, אשר היא כשלעצמה לא גרמה לחבלה אך בהצטרפן יחדיו גרמו לה? לצורך מתן חוות דעתו קבל המומחה את כל החומר הרפואי המתייחס לתובע, לרבות שתי חוות דעת מטעמו של התובע - של ד"ר רינות ושל ד"ר דביר וכן צויינו בפניו כל העובדות המוסכמות, כאמור לעיל, בקשר לעבודת התובע. ביום 8.5.98ניתנה חוות דעתו של המומחה ובה נקבע כדלקמן: "א. מחלתו של התובע הינה הצרות של תעלת השדרה הצווארית עם לחץ ופגיעה בתפקוד מח השדרה.ההצרות נובעת משנויים ניווניים ובלט דיסק בגובה 4- . 3C ב. עבודתו של התובע לא תרמה להופעת המחלה.לא נגרמו כל נזקים זעירים בעלי משמעות כלשהי בעבודת הכנסת גלילי הנייר או תיקון המכונות מידי פעם. מחלתו הינה מצב תחלואי טבעי שאינו קשור בכל קשר סיבתי לעבודתו". .4לאחר שלב הסיכומים שנשמעו בתיק, לפנים משורת הדין, ניתנה לתובע ארכה להגשת בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה. עפ"י בקשתו, כאמור נתבקש המומחה להשיב על שאלת הבהרה כדלקמן: "האם יש לשלול באופן מוחלט את האפשרות כי מחלת התובע - היינו בלט דיסק צווארי, ניגרם או עשוי להגרם, לפחות במידה מסויימת על ידי מאמצים סטטיים המופעלים לעתים מזומנות על עמוד השדרה הצווארי, ובמשכי זמן ארוכים יחסית, כמפורט בעובדות המוסכמות? " בתשובתו מיום 20.2.99השיב המומחה על שאלת ההבהרה כדלקמן: "נסוחים כמו 'לשלול באופן מוחלט' אינם אפשריים בדרך כלל ברפואה, אולם, אם יש מקרה שניסוח דומה יכול להתאים לו הרי זהו המקרה. עבודה של הרמת גלילי נייר כבדים או תיקון מכונות, כפי שתוארה בהחלטת ביה"ד, לא גרמה לנזקים זעירים ולא השפיעה בכל צורה משמעותית על מחלתו. השנויים הניווניים הקשים, השנויים בדיסקים והצרות תעלת השדרה הינם מחלה טבעית. השפעת העבודה הינה זניחה עד לא קיימת". .5עיקרי טענות התובע: ב"כ התובע טען כי יש לקבל את התביעה למרות האמור בחוות דעתו של המומחה מטעמים אלה: א. המומחה, בחוות דעתו, הסתמך רק על המסמכים הרפואיים שהוצגו בפניו ולא בדק את התובע עצמו, כנדרש במקרה כגון זה. ב. שתי חוות דעת של רופאים בכירים, מטעם התובע, קובעות, כי קיים קשר סיבתי בין מחלת התובע לבין עבודתו והן סותרות את "נחרצותו" של המומחה בחוות דעתו. ג. בספרות המקצועית הוכר קיומו של קשר סיבתי בין עבודה כמו זו שביצע התובע לבין מחלה כשלו. .6עיקרי טענות הנתבע: א. התובע לא העלה כל סיבה ממשית, שבעטיה אין מקום להסתמך על חוות הדעת הרפואית של המומחה. ב. למומחה יש שקול דעת אם לבקש לבדוק את התובע. במקרה דנן לא נתבקשה בדיקתו. ג. מומחה רפואי נדרש לבחון אם במקרה ספציפי, עפ"י העובדות שהוצגו בפניו, קיים קשר סיבתי בין מחלת תובע לעבודתו. לא מספיק שקשר כזה מוכר באופן כללי בספרות המקצועית. .7לאחר שעיינו בכתבי הטענות על נספחיהם לרבות בשתי חוות הדעת הרפואיות מטעם התובע וכן בחוות הדעת הרפואית של המומחה, בתשובתו לשאלת ההבהרה ובסכומי הצדדים, להלן פסק הדין: התובע טוען לפגיעה בעבודה שעניינה מיקרוטראומה. כבר נפסק, כי התשובה על השאלה אם במקרה פלוני קיימת מחלה שנגרמה כתוצאה מפגיעות זעירות מצטברות או אם במקרה פלוני המצב הוא תוצאה של תהליך תחלואתי, היא לרופא, כי לו הידע המקצועי הדרוש לכך. (דב"ע לד/4-0 המוסד נ' מרדכי מחבובי, פד"ע ז' 368). במקרה דנן, התבקש המומחה ליתן חוות דעת, בשאלה זו. המומחה קבע חד משמעית ובאופן שאינו משתמע לשתי פנים, כי מחלת התובע הינה תוצאה של תהליך תחלואתי טבעי: "לא נגרמו כל נזקים זעירים בעלי משמעות כלשהי בעבודת הכנסת גלילי הנייר או תיקון המכונות.... מחלתו הינה מצב תחלואי טבעי..." בתשובתו לשאלת ההבהרה חזר המומחה על מסקנתו והדגיש: "ניסוחים כמו לשלול באופן מוחלט אינם אפשריים בדרך כלל ברפואה. אולם אם יש מקרה שניסוח דומה יכול להתאים לו הרי זהו המקרה ..." (הדגשה שלי - א.ל.) אשר לטענת התובע, כי המומחה צריך היה לבדוק אותו והעדר בדיקה במקרה זה מהווה פגם הפוסל את חוות דעתו - כבר נפסק, כי הצורך בבדיקת התובע הוא ענין שברפואה הנתון לשיקול דעתו של המומחה ואין מדובר בחובה שעל המומחה לבצע. (דב"ע נה/93-0 המוסד נ' עזרא קורן, לא פורסם) התובע הגיש לבית הדין בתמיכה לתביעתו שתי חוות דעת: של ד"ר רינות וד"ר דביר. כאמור לעיל, שתי חוות דעת אלו היו בפני המומחה בעת מתן חוות דעתו. בסיכומיו מבקש התובע מבית הדין להעדיף את מסקנות שני הרופאים מטעמו על מסקנתו של המומחה. נחה דעתנו במקרה זה, כי יש לקבל את מסקנות המומחה. המומחה הינו אובייקטיבי ולא מצאנו כל פגם בחוות דעתו. בהקשר זה כבר נפסק: "בתי הדין לעבודה מונחים על ידי חוות דעת של המומחים המתמנים על ידי בתי הדין. מומחים אלו הינם מומחים ניטרלים, שאינם מייצגים צד" (דב"ע נז/78-0 אברהם יהונתן נ' המוסד לבטוח לאומי, פסק דין מיום 11.11.98). וכן: "האוביקטיביות של המומחה מטעם בית הדין מובטחת במידה מרבית. היא עולה מעצם העובדה שאין הוא מעיד לפי בקשת צד ואין הוא מקבל שכרו מידי המזמין את שרותיו". (מאמרו של כב' נשיא ביה"ד הארצי לעבודה, ס. אדלר "מומחים יועצים רפואיים בבתי דין לעבודה", המשפט כרך ב' עמ' 199). יצויין, כי שני המומחים מטעמו של התובע לא קבעו בצורה החלטית כי קיים קשר סיבתי בין מחלת התובע לבין עבודתו. הם נקטו בחוות דעתם בלשון שאינה חד משמעית. בחוות הדעת של ד"ר רינות נאמר:ב" לענין הקשר של גרימה בין מצבו הרפואי לבין עבודתו במפעל במשך שנים רבות הרי שההתלבטות רבה". ובהמשך: "להערכתי מתקבל מאוד על הדעת..." גם ד"ר דביר נוקט לענין הקשר הסיבתי בלשון: "קרוב מאוד לוודאי". כלומר, חוות הדעת של המומחים מטעם התובע אינן שוללות בברור את מסקנת המומחה. זאת ועוד, לא ברור מהי התשתית העובדתית, לגבי עבודת התובע, שהוצגה בפני המומחים מטעמו והאם העובדות שהוצגו בפניהם תואמות את העובדות המוסכמות כפי שנוסחו ע"י שני הצדדים בתיק זה והוצגו בפני המומחה מטעם בית הדין. ד"ר רינות לא מציין כלל מהי מסכת העובדות שבפניו והעובדות שמציין ד"ר דביר אינן תואמות בדיוק את התשתית העובדתית המוסכמת בין הצדדים כפי שהוצגה בפני המומחה. .8סיכום: לאור כל האמור לעיל, מצאנו להסתמך על חוות דעתו של המומחה והננו קובעים, כי לא הוכח הקשר הסיבתי בין עבודת התובע למחלתו. אשר על כן התביעה נדחית.צווארעמוד השדרהתעלת השדרה