הפחתת קצבת ילד נכה ל-50%

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הפחתת קצבת ילד נכה ל-50%: .1א. זוהי תביעה לגימלת ילד נכה (להלן - "הגימלה") עד 1.2.93קיבלה הילדה (להלן - "X") גימלה בשיעור של 100%, וממועד זה הופחתה הגימלה ל50%עד 1.12.94, בנימוק שבתקופה זו הילדה איננה תלויה תלות מוחלטת בעזרת הזולת. ב. מ1.12.94- הכיר הנתבע בהחמרת מצבה של X, ומאותו מועד היא שוב מקבלת גימלה בשיעור של 100% עקב היותה תלויה תלות מוחלטת בעזרת הזולת. .2גדר המחלוקת הוא נושא השליטה על ההפרשות של X בין התאריכים 1.2.93 ל-1.12.94, שהיא קיבלה גימלה בשיעור של %50, אשר טענתה היא שהינה זכאית לגימלה בשיעור של % 100כפי שקיבלה בעבר. התקופה שבין 1.2.93לבין 1.12.94תיקרא להלן - "התקופה הרלבנטית". .3א. בפני העידו אחות בריאות הציבור הגב' ארבל שכתבה את הדו"ח נ/1, שאליו צמוד גם פרוטוקול של דיון המתייחס להערכת תיפקוד מ- 19.7.92שערך פרופסור הוד. על פי דו"ח זה, שנערך ב19.7.92- X ניידת בתוך הבית באופן חופשי: מתיישבת וקמה מהכסא, קמה מהמיטה, ומתהלכת בחדרי הבית, את כל הפעולות האלה X עושה בכוחות עצמה. X זקוקה לעזרה מלאה בהלבשה. X זקוקה לעזרה פעילה בחלק מפעולות הרחצה באמבטיה. X שותה מיץ ואוכלת פירות בכוחות עצמה. X אוכלת בעצמה, אך איננה מגיעה לברז, כדי לקחת בעצמה מים. במועד ביקורה של אחות בריאות הציבור ועריכת הדו"ח נרשם שX הולכת לבדה לשירותים ומסתדרת שם בכוחות עצמה. על אף הדירבון X סירבה להתנגב בעצמה. ב. לX יש בעיית הרטבה, ויש חילוקי דיעות אם בתקופה הרלבנטית היתה לX בעייה של הרטבה. בדו"ח נ/1נ נרשם שבלילה מרטיבה אחד עד שתי פעמים בשבוע, וכי לדברי האם הדבר חזר בחודש האחרון, ובמיטה יש שעוונית. בעדותה בפני, העידה האחות גב' ארבל, שהעובדה שX הלכה בכוחות עצמה לשירותים ומיוזמתה, היא מסיקה שX שולטת על הסוגרים. בריחת שתן אחת במשך חודשיים, איננה מצביעה על אי שליטה על הסוגרים. מביה"ס לא מסרו לה שX הולכת עם טיטולים. מדו"ח קופ"ח שנמסר לה מפברואר 92' נרשם שרק לפעמים היא מרטיבה במשך היום. המילה "לפעמים" יכולה להיות גם פעם בשבוע, בשבועיים, או בחודשיים. אילו לילדה היתה בעיית הרטבה בתקופה הרלבנטית גם המחנכת בביה"ס היתה מציינת את זה. גב' ארבל העידה שהיא עצמה לא בדקה את שאלת מספר הפעמים שX מרטיבה והיא הסיקה שהיא שולטת על הסוגרים מהמסמכים שהיו בפניה ושניראו לה ברורים, ושמהן היא יכולה להסיק את המסקנות שהסיקה (עמ' 5, ש' 25- 31). האחות הוסיפה ואמרה שלאור המסמכים שעמדו בפניה, לא היה לה צורך להתייעץ עם אורולוג. .4גב' בקר שהינה, אחות בריאות ציבור בלשכת הבריאות בירושלים, ביקרה בביה"ס אצל הילדה בחודש נובמבר 92', כדי לבדוק את נושא ההפרשות של הילדה בביה"ס במשך היום, דהיינו האחות ביקשה לבדוק איך הילדה מתפקדת בנושא ההפרשות לאור חילוקי הדיעות שנתגלעו בקשר לשאלת השליטה על הסוגרים. גב' בקר ביררה וראתה שX נכנסה לשירותים לבד, רצה לבדה לשירותים, התיישבה בשירותים, הורידה תחתונים ואף התנקתה בעצמה. גב' בקר זכרה את X משום שבאותה שנה עשתה בביתה שני ביקורים, כאשר הביקור השלישי היה בביה"ס. גב' בקר דיברה עם המורה של X והעוזרת שלה והן דיברו על בריחת שתן חד פעמית במועדונית אחה"צ. האם לא היתה יכולה להמציא לגב' בקר אישור מאורולוג לפני נובמבר 92'. לשאלה מדוע מצאה לנכון גב' בקר לעשות אצל התובעת שלושה ביקורים, ענתה האחות, שהיתה תקופה שהילדה היתה בגבס ואז היתה לה בעיה בנושא ההפרשות, ולאחר מכן ביקשה לברר אם חלה הטבה או החמרה. לדעתה של גב' בקר, חל שיפור אצל הילדה בנושא השליטה על הסוגרים בתקופה הרלבנטית. .5המורה של התובעת, גב' פסטינגר העידה, שבתקופה הרלבנטית מידי פעם היתה מזכירה לילדה ללכת לשירותים, ברם אף אם לא הזכירה לה, לא תמיד היתה מרטיבה. המורה לא זכרה שהיתה מזכירה לX ללכת לשירותים במשך היום, והיא איננה זוכרת שבאותה תקופה היתה לX בעייה מיוחדת עם שליטה על הסוגרים. המורה הכחישה בתוקף שבאותה תקופה X הגיעה בבוקר רטובה. המורה הכחישה שבמשך השנה היו לX 20פעם בריחות של שתן, ולטענתה מדובר על מקסימום חמש פעמים במשך השנה. המורה הכחישה את דברי אמה של X, שהזעיקו אותה מביה"ס להביא לילדה בגדים להחלפה משום שהיא היתה רטובה. על מה שנעשה בבית היא לא יכלה לומר מאומה. .6הרופאה שטיפלה בX, ד"ר אלטומצובה טענה שאת האישור ת/ 1מ-4.11.92, שX סובלת מהפרעות מוטוריקה עדינה וגם מהרטבה בלילות וביום, כתבה לדברי האם. הרופאה ידעה שלX יש פיגור בהתפתחות ובעיית ההרטבה בלילה איננה בעיה אורולוגית אלא בעיה מוחית. הרופאה העידה ששלחו בדיקות רבות של שתן של X, ובבדיקה ראו שאין מדובר בבעיה אורולוגית, אלא בבעיה מוחית. הרופאה עצמה לא ראתה את X עם חיתולים והסכימה בחקירה הנגדית, שניתן לעזור לX אך לא תמיד ניתן לטפל בכך עד הסוף. ניתן לעזור לילדים עם הבעיה שממנה סובלת X ויכול מאוד להיות שאפשר להתגבר ולפתור חלקית את הבעיה על ידי כך שיזכירו לX ללכת לשירותים לעתים קרובות. מכל מקום, האישור ת/1ניתן לבקשת האם ועל פי אינפורמציה שנמסרה לרופאה על ידי האם. .7אמה של X העידה שהיא יודעת טוב יותר מכולם שלX יש בעיה של הרטבה. האם מקבלת את הבגדים הרטובים של X הנמצאים בתיק שאיתם היא חוזרת מביה"ס, ומזה היא מבינה שלא מזכירים לה ללכת לשירותים. האם העידה שגם בביה"ס העירו להם שעולה ריח לא טוב מהילדה, וזה משום שלא מזכירים לה ללכת לשירותים. X איננה שולטת על הסוגרים. האם העידה שבשנת 92' היא לא פנתה לאורולוג בקשר לילדה, משום שלאחר שפנתה לרופא המשפחה הוא אמר לה שאין מה לעשות. רק לאחר שהילדה היתה בגיל שבע, בשנת 92', היא התעקשה על כך שיפנו את X לאורולוג. האם טענה כי היא מזכירה לילדה ללכת לשירותים, אבל כאשר הילדה עסוקה בענייניה היא שוכחת ומרטיבה. כאשר הילדה נשארת עם מישהו אחר חוץ מהאם, היא מרטיבה. לטענת האם, גם בשנת 92' הילדה לא שלטה על הסוגרים, היא זוכרת שהיא היתה מרטיבה כל הזמן. האם עמדה בתוקף על כך שגם בתקופה הרלבנטית היתה לילדה בעייה בלתי פוסקת בקשר להרטבה משום שהיא לא שלטה על הסוגרים. .8לאחר ששמעתי את כל העדויות, אין ספק שלX יש בעיה עם השליטה על ההפרשות. אינני מסכימה עם ב"כ התובעת שעדויות האחיות והמורה הן מגמתיות, לא כך התרשמתי בעת הדיון. אין ספק שכאשר הילדה לא שלטה על הסוגרים והרטיבה כל העת, היא קיבלה גימלה של %.100 מחומר הראיות שנמצא בפני, ובמיוחד מעדותה של הרופאה ד"ר אלטומצובה, אין ספק שלילדה ישנה בעיה של חוסר שליטה על הסוגרים שנובעת מבעיה מוחית, ברם גם הרופאה הסכימה שזו בעיה שניתן לעזור ולהקל עליה, ואכן מסתבר שבתקופה הרלבנטית התגברו חלקית על הבעיה של ההרטבה הבלתי פוסקת, בכך שהזכירו לילדה לעתים קרובות ללכת לשירותים. אני בהחלט מאמינה לגב' ארבל שהיא שמעה מפי המורה, שהילדה אף הולכת לשירותים מיוזמתה ומסתדרת שם לבדה. גב' ארבל גם ראתה זאת במו עיניה. .9הקריטריונים לקבל גימלת ילד נכה, הם קריטריונים נוקשים. אין ויכוח שX חולה, ויש לה בעיות בחלק מפעולות היום יום עקב פגיעה מוחית. הבעיה של X היא בעיה מצערת, ברם אמת המבחן שאימץ מתקין התקנות למתן גימלת שירותים מיוחדים ולקביעת גובהה, אינה בהכרח חומרת המחלה או סיבלו של הנכה, אלא מידת התלות בזולת (דיון נ"ג- 58/0תמם .נ. המל"ל, פד"ע כו', עמ' 361, בעמ' 363). לפיכך רק התלות בזולת היא הקובעת את שיעור הגימלה, וזו לא תמיד חופפת את אחוז הנכות הרפואית. לאחר ששקלתי את כל חומר הראיות שהיה בפני, הגעתי למסקנה שבתקופה הרלבנטית היה לX שיפור בנושא ההרטבה, והיא שלטה טוב יותר על הסוגרים בין בעזרת אמה ובין בעזרת המורות, באופן שלא היתה תלויה לחלוטין בזולת בנושא זה, ועל-כן כדין נקבע שיעור הגימלה בתקופה הרלבנטית ל-%.50 .10לאור כל האמור לעיל, דין התביעה להידחות לגבי התקופה הרלבנטית. אין צו להוצאות.קטיניםנכותילד נכה / פעוט נכהקצבת ילדים