קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התקף לב החמרת מצב: .1זהו ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 11.7.96אשר קבעה שאין החמרה במצבו של המערער (להלן: "הועדה"). .2עיקרי טענות ב"כ המערער הן כי: א. בשנת 1975קיבל המערער אוטם בשריר הלב שבעקבותיו נקבעו לו % 25נכות לצמיתות. ב. בשנים 1989ו- 1991אושפז המע' בגין אותה מחלה. ג. מאז התקף הלב בשנת 1975ועד היום מטופל המערער, דרך קבע, במכון הלב של בי"ח בילינסון. ד. מצבו של המערער הוחמר כעולה מאישורו הרפואי של ד"ר רוטגולף מיום 26.3.96, אליו הופנה המע' ע"י המל"ל. ה. בחודש 9.95, במסגרת תביעת המע' לקביעת גובה אחוזי נכות המגיעים לו לענין תשלום מסה"כ, קבעה ועדה רפואית של המשיב את נכותו הצמיתה של המע' ל-% 55מיום .1.8.94 ו. הדעת אינה נותנת שועדה רפואית אחת של המשיב תקבע אחוזי נכות בשונה מועדה רפואית אחרת. ז. ביום 26.3.96קבל המערער, מהמל"ל, מסמך שנושא כותרת "קביעת החמרת מצב לנפגעי עבודה" - מסמך הקובע במפורש שיש החמרת מצב. .3מנגד טענה ב"כ המשיב כי: א. המערער לקה, בשנת 1975, באוטם בשריר הלב שהוכר כפגיעה בעבודה ונקבעו לו % 25נכות לצמיתות. ב. בשנת 1996פנה המערער אל המשיב והמסמך "קביעת החמרת מצב לנפגעי עבודה (עפ"י תקנה 36)" זהו "תעודת כניסה" של המערער להליך ההחמרה וללא מסמך כזה אין המערער יכול לפתות ולבקש להיבדק שוב בהליך של החמרה. ג. הועדה בדקה את המערער כעולה מדו"ח הועדה. ד. החלטת הועדה הינה מנומקת תוך מתן הסבר מדוע לדעתה אין קשר בין הפרפור ממנו התחיל המערער לסבול, בשלב מאוחר יותר, לבין האוטם שהוכר כפגיעה בעבודה. ה. באשר לועדה שקבעה למע' % 55נכות - זוהי ועדה לפי פקודת מסה"כ והיא לקחה בחשבון את כל הליקויים של המערער ולא רק את אלה הקשורים לפגיעה בעבודה מיום 30.9.75שכן למע' ליקויים נוספים שאין ועדת העררים צריכה להתיחס אליהם. .4ביום 11.7.96התכנסה הועדה שהיתה מורכבת מרופא קרדיולוג, פנימאי וכירורג, שמעה תלונות המערער, בדקה אותו ביסודיות ועיינה בחומר הרפואי שהיה בפניה. .5מעיון בדו"ח הועדה עולה שלאחר שהועדה שמעה תלונות המערער, בדקה אותו ביסודיות ועיינה בכל המסמכים הרפואיים שהיו בפניה קבעה היא: "הנ"ל סובל מאוטם שריר הלב שעבר ב- .1975ב- 1985הופיעו הפרעות קצב מסוג פרפור פרוזדורים התקפי והתקף נוסף ב- .1991לדעת הועדה התופעות הנ"ל הם קשורות לתהליך הסתיידות עורקים שקשורים לגיל וליתר לחץ דם שהם תהליך קונסטיטוציונלי שאינו קשור לארוע התאונתי. בסיכום אין החמרה לאירוע מ- 1975". .6קביעת הועדה נעשתה לאחר שמיעת תלונות המערער, בדיקתו ביסודיות והתיחסות למסמכים הרפואיים הנמצאים בתיקו הרפואי. .7לטענת ב"כ המערער שאין ועדה אחת של המל"ל יכולה לקבוע אחוזי נכות בשונה מועדה רפואית אחרת שלו - א. ראשית, לטענת ב"כ המשיב הועדה שקבעה למערער % 55אינה ועדה של המשיב כי אם של מסה"כ. ב. זאת ועוד, הלכה פסוקה היא שייתכן בהחלט מצב שבו שתי ועדות רפואית שהרכבן שונה יגיעו למסקנות שונות, שכן "ועדה רפואית הפועלת במישור נכות מעבודה כבולה בקביעת דרגת הנכות בחובה לקיום קשר סיבתי לתאונה בעבודה בעוד שועדה רפואית הפועלת במישור נכות כללית רשאית לקבוע דרגת נכות יהא גורם הנכות אשר יהא" (דב"ע מה/204- 01כפיר - המוסד (לא פורסם); ר' גם דב"ע נא/122- 99פד"ע כג' 169, 170). ג. ודברים אלה יפים גם לענינינו כאשר מדובר בועדה מכח פקודת מסה"כ, שבשונה מועדת עררים הפועלת במישור נכות מעבודה, ועדה זו קובעת את הנכות בהתיחס לכל הליקויים של המערער ולא רק אלה הנובעים מהפגיעה בעבודה. ד. לאור האמור לעיל, דין טענה זו של ב"כ המערער להדחות. .8לטענת ב"כ המערער שהמשיב שלח לתובע מסמך שכותרתו קביעת החמרת מצב לנפגע עבודה - א. תקנה 36לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז - 1956ענינה דיון מחדש לפי בקשת הנפגע וזו לשונה: "(א) עברו ששה חודשים מאז נקבעה לאחרונה דרגת נכותו של נפגע ורופא שאושר במיוחד לכך על ידי שירות רפואי כאמור בסעיף 45(א) (1) או (3) לחוק אישר בכתב בתוקף תקפידו זה כי הפגימה שבקשר אליה נקבעה דרגת הנכות הוחמרה או כי נתגלתה פגימה חדשה, רשאי הנפגע לבקש קביעת דרגת נכותו מחדש והוראות תקנות אלה יחולו בשינויים המחוייבים. (ב) ... (ג) הדיון בקביעת דרגת נכותו מחדש של הנפגע ייעשה רק אם ההחמרה או הפגימה החדשה הן תוצאה מהפגיעה בעבודה שבקשר אליה נקבעה דרגת הנכות". ב. הלכה פסוקה היא ש"העמדתו של נכה ל"דיון מחדש" בפני ועדה רפואית, מותנית בכך שיהא בידו אישור רפואי בכתב המאשר שאכן הוחמרה פגימתו או שנתגלתה פגימה חדשה (תקנה 36(א), תכליתו של האישור הרפואי הוא לשמש כאשרת כניסה לנכה, למען יועמד בפני הוועדה הרפואית, אך אין האישור קובע ולא כלום לענין פעולתה של הוועדה. לוועדה הרפואית הסמכות הבלעדית לקבוע, על פי ממצאיה היא, אם אמנם הוחמרה פגימתו של הנכה לעומת המצב כעולה מממצאי הועדה הקודמת. לא זאת בלבד שהוועדה, ורק היא, מוסמכת לקבוע שהיתה החמרה בפגימה, אלא שעליה לקבוע גם, אם ההחמרה היא "תוצאה מהפגיעה בעבודה שבקשר אליה נקבעה דרגת הנכות" (תקנה 36(ג)" (דב"ע לג/- 1300פד"ע ה' 73, 77). ג. עולה, שהמסמך שניתן למערער מאת המל"ל ניתן על מנת לשמש כאשרת כניסה למען יועמד בפני הועדה הרפואית ואין הוא קובע ולא כלום לענין פעולתה של הועדה. ד. לאור האמור לעיל, גם דין טענה זו להדחות. .9ב"כ המערער לא הצביע על פגם שנפל בהחלטת הועדה ולא הצביע על טעות משפטית כלשהיא שנעשתה על ידי הועדה. .10לא מצאתי כל פגם משפטי בהחלטת הועדה שניתנה לאחר ששוחחה עם המערער ושמעה תלונותיו, בדקה אותו ביסודיות, עיינה בחומר הרפואי שהיה בפניה ונימקה החלטתה בדרך המובנת גם לבית דין זה. .11על פי הוראות חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה - 1995החלטה של ועדה רפואית לעררים ניתנת לערעור בשאלה משפטית בלבד לפני בית דין אזורי לעבודה. .12משלא מצאתי טעות משפטית באשר לקביעת הועדה, דין הערעור להדחות. .11אין צו להוצאות. .12הצדדים זכאים לפנות בבקשת רשות ערעור לנשיא בית הדין הארצי לעבודה או לסגנו או לשופט שנתמנה לכך ע"י הנשיא בתוך 30יום מהיום בו יומצא פסק הדין לצדדים. החמרת מצבהתקף לב / אוטם שריר הלב