ועדה רפואית לנפגעי טרור

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ועדה רפואית לנפגעי טרור: .1המערער נפגע בפעולת איבה, ביום 23/3/94, עת נדקר ונפצע פצע חודר בחזהו, פציעה שהזקיקה אותו לעבור ניתוח. .2המערער הועמד לבדיקת ועדה רפואית, אשר קבעה ביום 10/11/94, כי למערער היו נכויות זמניות שונות וכן קבעה כי החל מיום 1/1/95, נכותו היציבה של המערער עקב פעולת האיבה הינה בשיעור %.0 .3המערער ערר על החלטת הועדה הרפואית בפני ועדה רפואית לעררים (שתיקרא להלן: "הועדה"), אשר החליטה, ביום 27/3/95, לקבל את הערר, בכך שקבעה למערער נכות בשיעור %10, בגין צלקות. .4ערעור זה מופנה כנגד החלטתה האמורה של הועדה. .5תמצית נימוקי ב"כ המערער א. בטרם קביעת דרגת נכותו היציבה היה על המערער לעבור בדיקה פסיכיאטרית. כך המליץ פרופ' רובין, המומחה מטעם הועדה, והועדה טעתה משלא קיבלה את ההמלצה. ב. המשיב הסכים לביצוע בדיקות נוספות, במכתבו מיום 19/7/95(מדובר במכתב לב"כ המערער, שבמצורף אליו נשלחו לה התחייבויות לביצוע בדיקות על חשבון המשיב - ח.א.), ובמכתב זה יש לראות משום הודאת בעל דין המאשרת שאכן לא נעשו למערער מלוא הבדיקות הדרושות. ג. הועדה אינה מפרטת מהי ההתנהגות המיוחסת למערער כהתנהגות מגמתית ואינה שוללת כי מדובר בהתנהגות על רקע הפרעה נפשית. ד. הועדה לא התייחסה לתלונת המערער על פחדים וקשיי הירדמות. ה. יש להתעלם מפרוטוקול הועדה מיום 30/1/95, שכן פרוטוקול זה אינו מהווה חלק מההחלטות כנגדן הוגש הערעור. בפרוטוקול הועדה מיום 27/3/95לא מוזכר דו"ח מיום 30/1/95אלא רק "המשך דיון" מאותו יום. ו. המשיב לא העביר לב"כ המערער העתק של הפרוטוקול מיום 30/1/95ויש בכך הודאת בעל דין שדו"ח זה אינו מהווה חלק של החלטת הועדה. .6תמצית טענות ב"כ המשיב א. הועדה מצאה בישיבתה הראשונה כי היא זקוקה לחוות דעת של מומחה בתחום הריאות, היא קיבלה חוות דעת שאומרת שלמערער לא נותרה נכות נשימתית. ב. הועדה אינה חייבת לקבל את המלצת מומחה הריאות לענין הבדיקה הפסיכיאטרית שכן המומחה התבקש לחוות דעתו בתחום תפקודי הריאות בלבד, הוא אינו מומחה בתחום הנפשי ובועדה עצמה ישב מומחה בתחום הנפשי. ג. העובדה שהמשיב הסכים לממן בדיקות נוספות אין פרושה שהועדה לא ביצעה את כל הבדיקות הנחוצות. ההחלטה אילו בדיקות לבצע הינה שאלה רפואית. ד. הרכב הועדה מתאים לתלונות המערער. .7סעיף 5(ד) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970, מחיל על ערעור זה את התנאים האמורים בסעיף 123לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995(בעבר - סעיף 64א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968). לפיכך, ניתן לערער על החלטת הועדה, בשאלות משפטיות בלבד. .8היקף החלטתה של הועדה א. לא ניתן לקבל את טענת ב"כ המערער כאילו יש להתעלם מפרוטוקול ישיבתה הראשונה של הועדה, לאור העובדה שפרוטוקול זה לא נשלח לב"כ המערער. ב. מחדלו של המשיב מלשלוח לב"כ המערער את מלוא החומר הרלוונטי (אם התבקש לעשות כן), אכן ראוי לגינוי, אך אין בו כדי להביא להתעלמות מהעובדה הפשוטה שהועדה אכן קיימה ישיבה ביום 30/1/95וכי ביום זה טרם הושלמה עבודתה של הועדה. ג. אין מדובר ב"הפתעה" שהמערער כביכול הופתע בעת הדיון מכך שקיים פרוטוקול ישיבה נוסף לזה מיום 27/3/95, המערער היה כמובן מודע לכך שהופיע בפני הועדה וכי הופעתו לא היתה ביום 27/3/95אלא במועד מוקדם יותר, ופרוטוקול הישיבה מיום 27/3/95אומר במפורש כי הוא "המשך" לדיון מיום .30/1/95 ד. גם ב"כ המערער עצמה נסמכת, בין טענותיה, על המלצתו של פרופ' רובין. המלצה זו הוגשה לוועדה רק מחמת ישיבתה מיום .30/1/95אם תתקבל טענתה של ב"כ המערער ואתעלם מישיבת הועדה ביום 30/1/95- יישמט הבסיס להזמנת חוות דעתו של פרופ' רובין, ויחד עמו - גם הבסיס לטענתה הנוספת של ב"כ המערער. ה. לפיכך, ברור כי בערעור זה עלי להתייחס להחלטת הועדה בכללותה, כפי שהיא משתקפת בשני הפרוטוקולים שערכה, ואין כל סיבה מוצדקת להתעלם מהפרוטוקול מיום .30/1/95 .9המלצתו של פרופ' רובין א. בישיבתה מיום 30/1/95, ביקשה הועדה כי תומצא לה חוות דעתו של מומחה ריאות, עם בדיקת תפקודי הריאות. בבקשה זו היה הגיון שכן הועדה עצמה, לא כללה מומחה למחלות ריאה (אלא אורתופד, נוירוכירורג ופסיכיאטר). ב. ראוי לציין כי בניגוד לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956, כפי שהיו טרם תיקונן ולפיהן לא היו (אז) ועדות רפואיות לעררים זכאיות לבקש חוות דעת רפואית, הרי שהועדה שדנה בעניינו של המערער, היתה מוסמכת לעשות כן, מאחר שהכללים לפיהם דנה אותה ועדה, מכח סעיף 5לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל- 1970, הן הכללים שנקבעו לפי סעיף 10(ב) לחוק הנכים תגמולים ושיקום [נוסח משולב], התשי"ט- .1959במסגרת הוראות אלה מצויה גם תקנה 5(י) לתקנות הנכים (ועדה רפואית עליונה), התשכ"ד- 1964המתירה במפורש הזמנת מומחים לישיבות הועדה, כדי לשמוע מהם חוות דעת מקצועית, ואיני רואה כל הבדל מהותי בין הזמנתם לישיבה לבין הזמנת חוות דעת כתובה שלהם. ג. פרופ' רובין אכן חיווה דעתו בענין תפקוד ריאותיו של המערער וקבע שלא נותרה נכות נשימתית בגין פגיעת האיבה. מאידך, ציין פרופ' רובין, שאין לו ספק שקיימת בעיה נפשית, ולכן יש צורך בחוות דעת פסיכיאטרית. ד. האם חייבת היתה הועדה להישמע לעצתו של פרופ' רובין, כטענת ב"כ המערער ? אני סבור שהתשובה לכך היא שלילית. כאמור לעיל, הועדה עצמה כללה פסיכיאטר. הועדה התייחסה לתלונותיו הנפשיות של המערער. הגוף המוסמך לקבוע את נכותו הנפשית של המערער הוא הועדה, ומשהועדה עצמה כללה פסיכיאטר, מה טעם יש בחיובה להזמין חוות דעת פסיכיאטרית רק בגין העובדה שמומחה הריאות המליץ לעשות כן ? יתרה מכך, אף בענין תפקוד הריאות, יש לראות בחוות דעתו של פרופ' רובין משום המלצה בלבד, שהועדה אינה מחוייבת לקבל אותה (אם כי ברור כי הועדה תייחס משקל נכבד לחוות דעת מקצועית שהוזמנה על ידיה, בתחום שבו אין היא כוללת רופא מומחה). קל וחומר שכאשר מחווה פרופ' רובין את דעתו בענין שאיננו בתחום מומחיותו, אין הועדה חייבת לנהוג על פי המלצתו, במיוחד כאשר הועדה כוללת רופא מומחה בתחום שההמלצה מתייחסת אליו. ה. המסקנה איפוא היא שיש לדחות את טענת ב"כ המערער בדבר חובה, כביכול, של הועדה לקבל חוות דעת פסיכיאטרית, חיצונית, בגין המלצתו של פרופ' רובין. .10בחינת הנכות הנפשית א. בישיבתה מיום 30/1/95רשמה הועדה את תלונות המערער במישור הנפשי ואת ממצאיה בקשר לכך. ב. בניגוד לטענת ב"כ המערער, הועדה כן שללה במפורש נכות נפשית, הועדה כתבה "אין לראות הפרעות נפשיות אופייניות לתסמונת לאחר סטראס טראומטי (.p.t.s.d)". ג. ברור כי מהבחינה הרפואית ייתכן שצודקת ב"כ המערער בטענתה כי התנהגותו של המערער הינה פועל יוצא מנכותו הנפשית, אך מפרוטוקול הועדה ברור כי הועדה לא סברה כך, והויכוח בין ב"כ המערער לבין הועדה בענין זה - הינו במישור הרפואי, אשר איני מוסמך להתערב בו. ד. מעבר לאמור לעיל, יש ליתן את הדעת שהמחוקק התחשב בכך שכל פגיעה כגון זו טומנת בחובה גם נזק נפשי מסויים. לפיכך נקבע בתקנה 4לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות-נכות), התש"ל- 1969(החלה בענייננו, מכח סעיף 5לחוק תגמולים לנפגעי פעולות איבה), כי: "דרגת הנכות הקבועה לצד כל פגימה גופנית כוללת גם את התגובה הנפשית הנובעת ממנה; אולם הועדה הרפואית רשאית לקבוע דרגת נכות נוספת עבור התגובה הנפשית, כמפורט בסעיף 34לתוספת, אם מצאה כי התגובה הנפשית חורגת בעוצמתה מזו ההולמת את אותה פגימה." מכאן משתמע שתגובה נפשית מסויימת נכללת ממילא בקביעת הנכות על פי הפגימה הגופנית. הועדה היתה מוסמכת לקבוע דרגת נכות נוספת, בגין התגובה הנפשית, רק אם היתה מוצאת סיבה מיוחדת לכך, הנעוצה בחריגות עוצמת התגובה הנפשית מזו ההולמת את אותה פגימה. בחינת השאלה אם תגובתו הנפשית של המערער לפגיעת האיבה בה נפגע היא הולמת את הפגיעה או חורגת ממנה בעוצמתה - הינה שאלה רפואית, שאני מנוע מלהתערב בה. .11הסכמת המשיב לביצוע בדיקות נוספות גם בענין זה אין דעתי כדעת ב"כ המערער. העובדה שהמשיב התייעץ עם רופאו והחליט לאשר את מימונן של בדיקות נוספות למערער, אין בה כדי לשמש "הודאת בעל דין" שהבדיקות אמנם נחוצות לשם קביעת הנכות. מכל מקום, הסמכות להכריע בשאלה אילו בדיקות נחוצות לשם קביעת דרגת הנכות, הינה ענין רפואי של הועדה, ומשהועדה הסתפקה בחומר שהיה בפניה, לרבות בדיקת תפקודי ריאה וחוות דעת של מומחה למחלות ריאה שהוזמנו ביוזמת הועדה - אין לקבוע שהיא טעתה בכך טעות משפטית. לסיכום .12משלא מצאתי טעות משפטית בהחלטתה של הועדה, אני דוחה את הערעור. .13אין צו להוצאות. .14פסק דין זה ניתן על ידי זמן רב לאחר המועד לתיתו, ועל כך שלוחה התנצלותי לצדדים (ובעיקר למערער). .15כל אחד מן הצדדים זכאי לבקש, בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, רשות לערער על פסק דין זה, תוך 30יום מיום שפסק דין זה יומצא לו.רפואהטרורועדה רפואית