קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חבלה בחלק התחתון של הגב: .1המערער נפגע בתאונה ביום 9/4/93, עת נחבל בחלק התחתון של גבו. המשיב הכיר בתאונה האמורה כבתאונת עבודה ושילם למערער דמי פגיעה בגין התקופה שמלמחרת התאונה ועד יום .5/5/93 .2המערער הגיש למשיב בקשה לקביעת נכות מעבודה, בקשה שבעקבותיה הועמד המערער לבדיקת ועדה בהרכב של שני פוסקים רפואיים, אשר קבעו ביום 29/1/95כי נראה להם שלא נותרה נכות תפקודית עקב התאונה, אלא שכדי להיות בטוחים הם מבקשים חומר רפואי קודם לתאונה. משהומצא לפוסקים הרפואיים הכרטיס הרפואי של המערער, החליטו, ביום 7/5/95, כי לא נותרה נכות עקב התאונה וכי דרגת נכותו היציבה של המערער הינה בשיעור % 0החל מיום .6/5/93 .3המערער ערר על החלטת הפוסקים הרפואיים בפני ועדה רפואית לעררים (שתיקרא להלן: "הועדה"), אשר בדקה את המערער ביום 27/7/95והחליטה לדחות את עררו. .4ערעור זה מופנה כנגד החלטת הועדה. .5תמצית נימוקי המערער א. המערער מועמד לניתוח, מסר לועדה שהוא מועמד לניתוח ואין לו במה להתפרנס. ב. המערער מסר לועדה את כל החומר הרפואי שברשותו ואינו יודע מה עוד היה צריך למסור להם כדי שיקבעו לו דרגת נכות. ג. המערער לא למד, מצבו הולך ומתדרדר ואין באפשרותו לעבוד כעת כל עבודה, שכן אינו יכול לעבוד עבודה משרדית. ד. לפני התאונה היה המערער בריא ועבד כל הזמן. .6תמצית טיעוני ב"כ המשיב א. הועדה עיינה בצלומי הרנטגן מיום התאונה ומיום 11/7/94, ומצאה בלט דיסק אחורי בשני דיסקים. ב. הועדה מצאה כי מצבו של המערער מתאים לקביעת % 10נכות, אלא שהחליטה לנכות שיעור זה בגין מצב קודם, שכן מצאה שהמערער סבל מבעיות בגב עוד טרם התאונה, הועדה עיינה בצילום משנת 1992שלא היה בו הבדל משמעותי מן הצילומים שלאחר התאונה. ג. הועדה לא קיבלה את חוות דעתו של פרופ' מנדס מאחר שהוא לא התייחס למצב הקודם. ד. הרכבה של הועדה מתאים לתלונות המערער ולא נפל פגם משפטי בהחלטתה. התייחסות לחוו"ד פרופ' מנדס .7בפני הועדה הונחה חוות דעתו של פרופ' מנדס מיום 18/7/94, אשר המליץ לקבוע למערער נכות בגין שני פריטים מתוך המבחנים שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז- 1956(להלן: "המבחנים" ו:ו"התקנות"). פריט 37(7) (פרופ' מנדס לא פירט אילו מפריטי המשנה של פריט 37(7) למבחנים יש לקבוע לדעתו), וכן פריט 35(1)ג. הועדה התייחסה לחוות דעתו של פרופ' מנדס באופן הבא: "בעיון חו"ד של פרופ' מנדס מ- 18.7.94לא ניתנה הדעת כלל על העובדה שהוא סבל מכאבי גב וביצע .c.tזה רק שנה לפני התאונה הנדונה. אין כל שינוי משמעותי בין ה-. C.tמ- 29.9.92ל-. C.tמ-.11.7.94 בבדיקת הועדה היום לא נמצאו הממצאים המתוארים כהגבלה בינונית בתנועות הגב התחתון ואין לועדה ספק שמאז נבדק ע"י פרופ' מנדס ב- 18.7.94חל שיפור משמעותי במצבו של הנפגע". .8נראה לי כי התייחסותה של הועדה לחוות דעתו של פרופ' מנדס, באופן המצוטט לעיל, שגוי, ונפלה בו טעות, כמוסבר להלן: א. הועדה אמנם הסבירה מדוע אין לקבוע, לדעתה, נכות למערער לפי פריט 37(7)ב המדבר על הגבלה בינונית בתנועות עמוד השדרה, באומרה כי היא לא מצאה הגבלה בינונית כזו, אך הועדה עצמה קבעה למערער דרגת נכות לפי פריט 37(7)א למבחנים, העוסק בהגבלה קלה בתנועות עמוד השדרה המותני, ומכאן שלממצאים אלה הועדה דווקא הסכימה (אם כי, כאמור לעיל, ניכתה שיעור זה בגין "מצב קודם" אליו אתייחס להלן). לפיכך, אין לראות בהסברה של הועדה משום הסבר כלשהו מדוע לא לקבוע דרגת נכות לפי פריט 37(7)א למבחנים. ב. הועדה לא הסבירה מדוע אין היא מקבלת את חוות דעתו של פרופ' מנדס באשר לקביעת דרגת נכות לפי פריט 35(1)ג למבחנים, פריט העוסק במחלה ניוונית המשפיע באופן בינוני על כושר הפעולה. אף אם ניתן לראות בהחלטת הועדה משום קביעה שאין הגבלה "בינונית" אלא "קלה" בלבד, הרי שהיה על הועדה להסביר את אי-קביעת פריט 35(1)ב למבחנים. לא ניתן לאמר שהועדה לא קבעה פריט זה בגין "מצב קודם" שכן בענין המצב הקודם קבעה הועדה כי היא מנכה אחוזי נכות לפי פריט 37(7)א למבחנים. ג. הסברה של הועדה בענין השיפור במצבו של המערער מאז יום 18/7/94, עת נבדק ע"י פרופ' מנדס לבין מצבו ביום הבדיקה, מתמיה, לאור העובדה שהועדה לא מצאה לנכון כלל לקבוע למערער נכות זמנית כלשהי, אלא קבעה כי נכותו היציבה של המערער היא בשיעור % 0כבר מיום .6/5/93אם אכן בעת הבדיקה אצל ד"ר מנדס היה מצבו של המערער כזה המצדיק קביעת דרגת נכות בגין הגבלה בינונית, ולאור העובדה שהניכוי בגין "מצב קודם" הינו רק על הגבלה קלה, היתה הועדה אמורה לקבוע למערער את ההפרש כדרגת נכות זמנית, בתקופה שתחפוף לפחות את מועד הבדיקה אצל ד"ר מנדס. .9לפיכך, יש לקבל את הערעור כבר מהטעם של ההתייחסות אל חוות דעתו של פרופ' מנדס. מצב קודם .10ה"מצב הקודם" הוסבר על ידי הועדה באי-ההבדל המשמעותי בין ממצאי ה-. C.tמיום 94/7/11לבין הממצאים מיום 29/9/92(למעשה מדובר על ממצאים מיום 29/3/92). עיון של הדיוט בממצאים והשוואה בין הממצאים משני המועדים, מעלה כי יש הבדלים ביניהם. על הועדה היה להסביר את משמעותם של ההבדלים ולא להסתפק בהגדרה הכוללת שההבדלים אינם משמעותיים, ובנוסף לכך, לקבוע ממה נובעים ההבדלים. משלא עשתה כן, מנעה הועדה מהמערער להבין את פשר החלטתה ומנעה מביה"ד אפשרות לביקורת שיפוטית הולמת על החלטתה. .11הועדה לא קבעה כי למערער היתה הגבלה בתנועות בתקופה שטרם התאונה, בפני הועדה לא היה ממצא המגדבר על הגבלה בתנועות טרם התאונה. אף הועדה עצמה, כפי שצוטט לעיל, קבעה כי התעלמותו של פרופ' מנדס היתה מהכאבים מהם סבל המערער טרם התאונה ומהעובדה שהמערער ביצע צילום .c.tכבר בשנת .1992החלה כבר בשנת .199העובדה שהמערער סבל כאבים וביצע צילום .c.tטרם התאונה, אינה יכולה להיות בסיס לניכוי נכות בגין "מצב קודם" לתאונה. ניכוי מעין זה יכול להיעשות רק אם הועדה משוכנעת ואם היא מבססת את דעתה על מסמכים שבפניה, שאף אם היה המערער נבדק טרם התאונה היתה נקבעת לו דרגת הנכות המנוכית. כאמור לעיל, הניכוי שעשתה הועדה היה על פי פריט 37(7)א למבחנים, כלומר, בהנחה שהמערער סבל טרם התאונה מהגבלה קלה בתנועות עמוד השדרה המותני, הגבלה שחייבה קביעת דרגת נכות מעין זו. מאחר שהועדה לא פירטה על מה היא מבססת את הנחתה שהיתה למערער הגבלה כזו הרי שהועדה טעתה בכך שניכתה את "המצב הקודם" רק על סמך קביעת כאבים קודמים וביצוע .c.tקודם. .12לפיכך, יש לקבל את הערעור אף בשל אופן הנכוי של אחוזי הנכות בגין "מצב קודם". הניתוח שהיה צפוי .13בעת הבדיקה אצל הועדה היה המערער צפוי לעבור ניתוח, אותו אכן עבר טרם הדיון בערעור. .14משכך, טעתה הועדה אף בכך שקבעה למערער נכות יציבה, שכן, כאשר צפוי נפגע לעבור ניתוח העלול להשפיע על דרגת נכותו, יש להמתין עם קביעת הנכות היציבה עד להתייצבות המצב לאחר הניתוח. לסיכום .19אני מקבל את הערעור ומורה על השבת עניינו של המערער אל הועדה, על מנת שתדון מחדש בערר שהוגש לה, בהתאם להנחיות שלהלן. א. הועדה תעיין בכל המסמכים שבידי המערער ובתיקו הרפואי, לרבות המסמכים הקשורים לניתוח אותו עבר המערער לאחר הדיון הקודם בפני הועדה, ותבהיר האם לדעתה יש קשר בין הניתוח לבין התאונה ואם לא מדוע לדעתה עבר המערער ניתוח דווקא לאחר התאונה והאם היה צפוי לעבור ניתוח מעין זה גם בלא התאונה. ב. הועדה תתייחס לחוות דעתו של פרופ' מנדס באופן שיסביר מדוע אין לקבוע למערער נכות בגין פריט 35(1)ב או פריט 35(1)ג למבחנים. הועדה תסביר מדוע לדעתה היה מצבו של המערער בעת הבדיקה אצל פרופ' מנדס חמור יותר ממצבו בעת הבדיקה אצלה, האם אין לייחס זאת לקירבה הרבה יותר למועד התאונה ואם כן - מדוע לא היה נכון לקבוע למערער דרגת נכות זמנית שתחפוף את מועד הבדיקה אצל פרופ' מנדס. ג. הועדה תסביר, בהסבר שיהיה מובן גם להדיוט מבחינה רפואית, מהם ההבדלים בין ממצאי ה-. C.tמיום 29/3/92לבין אלה מיום 11/7/94, ומדוע אין הם משמעותיים. ד. הועדה תשקול האם אכן גם בהנחה שהמערער היה נבדק טרם התאונה היה מוצדק לקבוע לו דרגת נכות בשיעור %.10 אם תגיע הועדה למסקנה שאכן כך - תפרט על מה היא מבססת את קביעתה בדבר הגבלה קלה בתנועות עמוד השדרה המותני בתקופה שקדמה לתאונה ותסביר מדוע בהחלטתה הקודמת התייחסה רק לכאבים ולעובדה שהמערער ביצע .c.tטרם התאונה. .20על המשיב לשלם למערער את הוצאות המשפט בסך -. 350ש"ח, אשר אם לא ישולמו עד ליום 15/4/96, יישאו הפרשי הצמדה וריבית, מיום 16/4/96ועד התשלום בפועל. .21מאחר שהערעור בתיק נה/307- 01זהה לערעור בתיק נה/296- 01הרי שהערעור בתיק נה/307- 01נמחק. .22כל אחד מן הצדדים זכאי לבקש, בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, רשות לערער על פסק דין זה, תוך 30יום מיום שפסק דין זה יומצא לו.עמוד השדרהכאבי גב / בעיות גב