חוזה עם הבנק

בפרשת הורש סיכם כב' ביהמ"ש העליון את כללי הפרשנות החוזית המצויים במערכת היחסים שבין בנק ללקוח כדלקמן:

"על החוזה בין הבנק ללקוח שולטות מספר מערכות דינים, מלבד חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973. כך לדוגמא יכולים לחול על החוזה הבנקאי הסדרים נורמטיביים שונים, כגון, חוק החוזים האחידים, תשמ"ג-1982, חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981, חוק הריבית, תשי"ז-1957 וחוק הערבות, תשכ"ז-1967 (ראו סיני דויטש "יחסי בנק-לקוח – אספקטים חוזיים וצרכניים" ספר זיכרון לגד טדסקי – מסות במשפט אזרחי 163 (יצחק אנגלרד, אהרן ברק, מרדכי ראבילו וגבריאלה שלו עורכים, 1995); בן-אוליאל, עמ' 66). הוראות אלו נועדו להחיל על חוזים בנקאיים משטר נורמטיבי מיוחד, היוצר חריג לדיני החוזים הרגילים ומרחיב את אחריותם של הבנקים. כללים מיוחדים אלו נובעים בעיקר מן המורכבות של החוזה הבנקאי ומחשיבותו הרבה (ראו פרשת ליפרט, עמ' 326; רע"א 4373/05 אבן חיים נ' בנק עצמאות למשכנתאות ופיתוח בע"מ, פס' 8 לפסק דינה של השופטת חיות ( 15.11.2007) (להלן: פרשת אבן חיים)). טעם נוסף וחשוב לדין החוזי המיוחד  המוטל על הבנקים נעוץ במעמדם המרכזי של הבנקים בחיי הכלכלה והמסחר, עליו עמד בית משפט זה בפסיקתו פעמים רבות, בהדגישו כי "הבנקים נתפשים כבעלי מעמד "מעין ציבורי" וזוכים בשל כך לאמון עד כי אלה הבאים עימם במגע נוטים לסמוך על פעולותיהם ועל מצגיהם ללא חקירה ודרישה" (ראו פרשת אבן חיים, פס' 6 לפסק דינה של השופטת חיות; פרשת צבאח, עמ' 585; אריאל פורת "דיני נזיקין" ספר השנה של המשפט בישראל תשנ"ב-תשנ"ג 301, 325-324 (תשנ"ד); ע"א 8068/01 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' מנהל עיזבון המנוחה חיה אופלגר ז"ל, עו"ד דניאל שירן, פ"ד נט(2) 349, 369 (2004); ע"א 168/86 בנק אגוד לישראל בע"מ נ' לה כודיאר בע"מ, פ"ד מב(3) 77, 82 (1988); אברהם וינרוט וברק מדינה דיני הלוואות 98 (תש"ס); אסף הראל גופים דו-מהותיים – גופים פרטיים במשפט המנהלי 91 (2008)).

ייחודו של החוזה הבנקאי משליך גם על פרשנותו. מורכבותם של חוזים בנקאיים, הקושי בהבנתם ופערי הכוחות בין הצדדים מצריכים את הפרשן החוזי להיעזר, לעיתים, בכלים פרשניים נוספים מלבד דיני הפרשנות הרגילים. כלים פרשניים אלו צריכים להביא לידי ביטוי את ייחודו של החוזה הבנקאי (ע"א 898/03 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' חזן, פ"ד נט(3) 266, 278-279 (2004) (להלן: פרשת חזן)). כך לדוגמא, אם החוזה הבנקאי הנתון לפירוש יוכר כחוזה אחיד, יכול הפרשן החוזי להיעזר בכלל לפיו תכליתו של החוזה האחיד היא בעיקרה תכלית אובייקטיבית (ראו רע"א 1185/97 יורשי ומנהלי עיזבון המנוחה מילגרום נ' מרכז משען, פ"ד נב(4) 145, 158 (1998) (להלן: פרשת מילגרום); ברק, פרשנות החוזה, בעמ' 556).

כלי פרשני נוסף, שיכול לשמש בפרשנותו של חוזה בנקאי, הינו כלל "הפרשנות כנגד המנסח" (ראו ברק, פרשנות החוזה, בעמ' 634; גבריאלה שלו, דיני חוזים – החלק כללי לקראת קודיפיקציה של המשפט האזרחי 436 (2005) (להלן: שלו). בענין זה קבע בית המשפט כי:

"מקום מרכזי בהכרעת המחלוקת הפרשנית יש ליתן לעובדה שהבנק הוא שניסח את המסמך, ואנשיו שלטו בתוכנו במידה רבה. "כלל פרשנות ידוע הוא, כי חוזה הניתן לפירושים שונים, יש לפרשו לרעת המנסח"  היות אנשי הבנק מנסחי ההתחייבויות מטיל עליהם את האחריות לבהירותן ... בהיות הבנק ואנשי הייעוץ המשפטי שלו הצד המקצועי בניסוח ההתחייבויות, חזקת הפרשנות לרעת בעל השליטה במסמכים מתחזקת" (פרשת חזן, עמ' 278).

ביסוד כלל זה עומדת שליטתו של אחד הצדדים על תוכן החוזה. בחוזה כזה, כך יש להניח, הצד בעל השליטה דאג להיטיב עם האינטרסים שלו עצמו, על כן, אין זה ראוי להעניק לו זכויות נוספות בדרך פרשנית (ראו רע"א 3577/93 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' מוריאנו, פ"ד מח(4) 70, 75 (1994); פרשת מילגרום, עמ' 160; ע"א 9609/01 מול הים (1978) בע"מ נ' עו"ד שגב, פ"ד נח(4) 106, 136 (2004) (להלן: פרשת מול הים)). אולם כלל זה הוא כלל פרשנות משני, אשר בא לסייע בפרשנות חוזה, כאשר כללי הפרשנות הרגילים אין בהם להביא לחקר הכוונה של הצדדים בחוזה. "עסקינן בכלל של סוף הדרך... כלל זה אינו אלא מפלט אחרון בשלב הפרשני שלאחר מיצוי השימוש בכללי פרשנות אחרים, שבמסגרתם נלקחים בחשבון שיקולים רבים" (ע"א 779/89 שלו נ' סלע חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מח(1) 221, 240 (1993); פרשת מילגרום, עמ' 159), וכפי שציינתי:

"כלל זה חל רק במקרה של ספק, כאשר לשון ההסכם שנוסח על-ידי צד אחד ניתנת לשני פירושים סבירים, וכפות המאזניים מעוינות, ועל-כן הוא כלל פרשני משני" (פרשת מול הים, עמ' 136)

במאמר מוסגר, ראוי לציין כי סעיף 123(ד) להצעת חוק דיני ממונות מציע לאמץ לתוך החקיקה הישראלית את כלל הפרשנות כנגד בעל השליטה על תוכן החוזה (ראו שלו, עמ' 441).

כלי פרשני נוסף שניתן להשתמש בו בפירוש החוזה הבנקאי הינו חזקה כי תכלית החוזה מגשימה ציפיות סבירות של הצד הנשלט (ראו ברק, פרשנות החוזה, בעמ' 644). חזקה זו קובעת כי:

"מקום שלשון החוזה בגיזרה השנויה במחלוקת הינה רב-משמעית, כשאחת מהמשמעויות הנסבלות מבחינה מילולית היא זו אשר לה טוען המבוטח, יוביל יישומו של עקרון כיבוד הציפיות הסבירות של המבוטח לפירוש החוזה בהתאם לנטען על-ידיו" (רע"א 3128/94 אגודה שיתופית בית הכנסת רמת חן נ' סהר חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נ(3) 281, 297 (1996) (להלן: פרשת בית הכנסת רמת חן))

חזקה זו חלה בעיקר בפרשנותם של חוזי ביטוח (ראו ע"א 78/04 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ, פס' 36 לפסק דינה של השופטת ארבל ( 5.10.2006); ברק, פרשנות החוזה, בעמ' 645), אולם במקרים המתאימים ניתן להחילה גם בפירוש החוזה הבנקאי, לאור הדמיון המסוים הקיים בין חוזים אלו. כמו כן, ראוי לציין כי חזקה זו במובנים מסוימים הינה צידה האחר של כלל הפרשנות כנגד בעל השליטה על תוכן החוזה. יש להדגיש כי חזקה זו אינה זהה לחזקה שנוצרה בדין האמריקאי בתחום פרשנות חוזי ביטוח."



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוזה בנקאי

  2. חוזה עם הבנק

  3. משכון בנקאי

  4. ארנונה - בנקים

  5. ארנונה על בנק

  6. חוב לבנק לאומי

  7. עורך דין בנקאות

  8. תרגיל עוקץ בבנק

  9. עורך דין בנקים

  10. התחזות לפקיד בנק

  11. אחריות בנק מלווה

  12. חשבון משותף בבנק

  13. הפרת הסדר עם הבנק

  14. התיישנות חוב לבנק

  15. ציפיות הלקוח בבנק

  16. חובת האמון הבנקאית

  17. עורך דין חשבון בנק

  18. התיישנות תביעת בנק

  19. חובת האמון של הבנק

  20. מניעת פעולות בנקאיות

  21. הפרת החוק מצד הבנק

  22. חוזה בין הבנק ללקוח

  23. עורך דין דיני בנקאות

  24. בונוסים למנהלי בנקים

  25. גביית יתר עמלות בנק

  26. יציבות כלכלית של בנק

  27. תביעה נגד בנק החקלאות

  28. ביטול סגירת חשבון בנק

  29. עמלת שורה בנק הפועלים

  30. תביעה של בנק נגד ערב

  31. ערעור על תביעה של בנק

  32. מענק יובל לעובדי בנק

  33. טעות בהסדר חוב עם הבנק

  34. תביעה נגד בנק דיסקונט

  35. גביית תוספת סיכון בבנק

  36. בקשה לביטול הגבלה בבנק

  37. תעריף הארנונה של בנקים

  38. קניית רכב משועבד לבנק

  39. מימוש שעבוד לבנק מלווה

  40. תביעת בנק להחזרת כספים

  41. עמלות אופציות מעוף בבנק

  42. חתימה על טופס ריק בבנק

  43. "מכתב העברה" לעובד בנק

  44. שביתת עובדי בנק דיסקונט

  45. תביעה נגד לקוח בנק לאומי

  46. פיצוי על סגירת חשבון בנק

  47. אחריות הבנק כיועץ השקעות

  48. חובת הבנק לעדכן את הערב

  49. תביעה נגד הבנק הבינלאומי

  50. אי עמידה בהסדר חוב עם הבנק

  51. גביה בלתי חוקית בחשבון בנק

  52. עורך דין תביעות נגד בנקים

  53. תביעת בנק נגד לקוח על חוב

  54. עמלת פירעון מוקדם בנק לאומי

  55. תביעה נגד בנק על הפסד במכרז

  56. תביעה נגד בנק לאומי לישראל

  57. תיאום גובה עמלות בין הבנקים

  58. רישום הסדר מחיקת חובות בבנק

  59. פעולות בחשבון בנק ללא הרשאה

  60. חובת הקטנת הנזק של לקוח בנק

  61. עבירות כלכליות מנהל סניף בנק

  62. זכות עכבון רכב מול שעבוד לבנק

  63. תביעה של בנק המזרחי נגד לקוח

  64. תביעה של בנק דיסקונט נגד ערב

  65. תביעה נגד בנק בגין הגבלת חשבון

  66. ייצוג עובדי בנק ע''י ההסתדרות

  67. חיוב לפתוח תוכניות חיסכון בבנק

  68. התנהגות בנק ברגעי משבר חריגים

  69. תביעה בגין הפרת יחסי בנק לקוח

  70. צ'קים חוזרים של לקוח בבנק לאומי

  71. תביעה על זכויות בכסף בחשבון בנק

  72. בעלות על רכב מעוקל על ידי הבנק

  73. הגבלת חשבון בנק בגלל סירוב צ'קים

  74. תביעת בנק נגד מורשה חתימה בחשבון

  75. תביעה נגד הבנק הבינלאומי הראשון

  76. אחריות בנק מלווה כלפי רוכשי דירות

  77. תביעה של בנק המזרחי על חוב בחשבון

  78. מעבר בנקים לשבוע עבודה של 5 ימים

  79. תביעה של בנק הפועלים נגד לקוחותיו

  80. סגירת חשבון בנק עקב חשד להלבנת הון

  81. תביעה להחזר כסף שהופקד בבנק הדואר

  82. משיכת כסף מכספומט - תביעה נגד הבנק

  83. אי ביצוע הוראת תשלום של הלקוח בבנק

  84. אישור הסדר נושים למרות התנגדות הבנק

  85. תביעה נגד בנק המזרחי לחייב כיבוד צ'קים

  86. אחריות בנק מלווה על איחור במסירת דירות

  87. חובת הבנק למסור מידע לערבים על הסדר חוב

  88. אחריות הבנק כלפי לקוח שאינו דובר עברית

  89. הסרת הגבלה על חשבון בנק דיסקונט בירושלים

  90. פתיחת חשבון חיסכון בבנק כתנאי להגדלת מסגרת

  91. תביעה נגד בנק לאומי בגין ניהול חשבונות לקוי

  92. מששילם הבנק לעובדו הוא זכאי כמיטיב להטבת נזקיו

  93. ויתור על דיור חלופי - חובת הסבר ע''י פקיד הבנק

  94. הגבלת אחריות בגין שירותים בנקאיים של דואר ישראל

  95. החתמת עולים חדשים שלא יודעים עברית על הסכם בבנק

  96. תביעה נגד בנק מזרחי טפחות – טעות בהוראה טלפונית

  97. נטען כי הבנק ידע אשת הנתבע "אשת קש" בלבד ללא שליטה אמיתית בחברה

  98. האם הבנק חייב כספים וזאת מכוח יישומו של "היתר עסקה" שנכרת בין הצדדים ?

  99. תביעה בשל נזקים כספיים שנגרמו (כביכול) עקב התנהלות רשלנית של הבנק ופקידיו

  100. משנקלעה החברה לחדלות פירעון הגיש הבנק את התביעה בטענה לחתימה על כתב ערבות

  101. בעסקאות ניכיון נוהג הבנק לעיתים ליצור קשר עם הסניף הנמשך על מנת לקבל אינפורמציה בדבר יכולת כלכלית

  102. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון