קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חתימה על הסכם פרישה: .1התובע עבד אצל הנתבעת, החל מחודש מארס 1969והוא סיים את עבודתו בפברואר 1991, עת נחתם עימו הסכם פרישה. השאלה לה נזקק הינה, פרשנות הסכם הפרישה (ת/1) ולפיכך, מן הראוי להביא את הסעיפים הרלוונטים ככתבם וכלשונם: סיכום דברים 21/02/91 ".2ישלמו לעובד פיצוי פיטורים בגובה % 150כולל כספי קרן נתיב (%6 פיצויים). .6כיון שהנהלת המפעל נמצאת בעיצומו של משא ומתן עם ועדי העובדים בכל הנוגע לתוכנית המפנה. מוסכם בזה, כי אם ובמידה שיושגו תנאי פרישה טובים מאלה לעובדים שיפרשו במסגרת התוכנית יהנה אף הוא מתנאי פרישה זהים". (-) גדי יוסף ועד העובדים פנציה ירוחם בע"מ .2לטענת התובע, בחודש ינואר 1994, נחתם הסכם פרישה (ת/2), עם שישה עובדים נוספים בתנאים עדיפים על אלו להם זכה בהסכם הפרישה (ת/1). תביעתו הינה איפוא, לקבל את ההפרש שבין תנאי הפרישה כאמור בהסכם הפרישה שנחתם עימו, (ת/1), לבין התנאים בהסכם הפרישה שנחתם בינואר 1994, ביחס לששת העובדים, (ת/2). בפנינו העמיד התובע את תביעתו על סכום של 470, 22ש"ח. .3לטענת הנתבעת, התובע סיים את עבודתו במסגרת תוכנית המפנה שהוכנה בדצמבר 1990, (ת/3), מתייחסת לשנת 1991, ותמה בסוף שנת .1991 אין, לטענת הנתבעת, בין הסכם הפרישה שנחתם ביחס לששת העובדים (ת/2), לבין "תוכנית המפנה", דבר. .4השאלה שעל המדוכה, הינה איפוא, פרשנות סעיף 6, להסכם הפרישה, (ת/1), הלן הסעיף) וקביעת התקופות ביחס אליהן חלה "תוכנית המפנה" (ת/3). עלינו לקבוע איפוא ביחס לאיזה תקופה חלה תוכנית המפנה (ת/3). .5על פירוש חוזה כותבת פרופ' שלו בסיפרה "דיני חוזים" בעמ' 301: "עיקר העיקרים בפירוש חוזה הוא הנסיון לברר את כוונתם האמיתית של הצדדים, כוונה זו היא כמובן כוונתם המשותפת של הצדדים, כפי שבוטאה בחוזה. בכך פירוש חוזה דומה לפירוש חוק. בפירוש חוק אנו מתחקים אחר מטרת החוק, ולא אחר מטרת המחוקקים השונים. בפירוש חוזה את המתחקים אחר כוונתם המשותפת של הצדדים שהיא מטרת החוזה ותכליתו, ולא אחר מטרותיהם האינדבידואליות של הצדדים, אשר יכולות להיות מנוגדות. תהליך ההתחקות אחר כוונת הצדדים נפתח בחוזה גופו. ההנחה היא כי החוזה הכתוב משקף את כוונת הצדדים". .6המקור האמין והחשוב ביותר לאומד דעתם של הצדדים הוא החוזה עצמו. כשם שתהליך פירושו החוזה הוא השלב הראשון בפתרון בעיות משפטיות חוזיות, כך מיצוי הטקסט החוזי מהווה את השלב הראשון בפירוש חוזה. כאשר לשון החוזה מצביעה בבירור על דעתם של הצדדים, אין צורך ואין הצדקה ללכת מעבר לה. חזקה על לשון ברורה ומפורשת שהיא מביעה את כוונת הצדדים ומשקפת את רצונם. הפנייה אל מה שמשתמע מתוך הוראות החוזה תיעשה אפוא רק כאשר לשון החוזה אינה מפורשת וברורה דיה. במקרים רבים נעצר ומסתיים תהליך הפירוש בשלב זה של השתמעות דעתם של הצדדים מתוך החוזה, והוא כאשר החוזה ניתן לפירוש שלם ומשכנע, ללא היזקקות לראיות חיצוניות כדי לאמוד את דעת הצדדים. זאת כמצוות סעיף 25לחוק החוזים (חלק כללי) "לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהיא משתמעת מתוך החוזה". .7עפ"י סעיף 26לחוק החוזים (חלק כללי), ניתנת עדיפות בהשלמת פרטים בחוזה, ל"נוהג הקיים בין הצדדים", ונוהג זה בא לידי ביטוי בהתנהגות הצדדים. קיימת חזקה בסעיף 26, לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג - 1973כי פרטים שיש לגביהם נוהג, נחשבים לפרטים שהצדדים הסכימו עליהם בפועל. זאת, מתוך הנחה שהנוהג בין הצדדים משקף ביתר דיוק את כוונתם, ומקום שקיים נוהג כזה בעניין שלגביו שתקו הצדדים, ניתן להניח שנוהג זה יחול. כדי לפרש כוונתם של הצדדים להסכם, ניתן להסתמך גם על התנהגותם לאחר חתימת ההסכם, התנהגות כזו יכולה ללמד על אומד דעתם בעת חתימת ההסכם, (ראה לעניין זה בג"צ מס' 932/91קרן הגימלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ נ. ביה"ד הארצי לעבודה ואח’, פד"י מו (2) עמ' 430בעמ' 437, וכן, ע.א. 536/76מזרחי נ. ידיד ואח' פד"י לא (2) עמ' 257, ע.א. 78/65מעליות טל נ. מנהל אגף המכס והבלו פד"י לד (4) עמ' 397וע.א. 439/85חברת הרפינקל ובנו בע"מ ואח' נ. גודלשטיין פד"י מב (1) עמ' 286). .8מהמסמכים שצורפו לתצהירו של מר כהן עולה כי הנתבעת פיטרה בשנת 1991, עד חודש ספטמבר (בעיקר בחודשים, מארס, אפריל, מאי), 33עובדים. עם כל אחד מהעובדים שפוטר, נחתם הסכם פרישה שנחתם גם על ידי ועד העובדים. מהסכמי הפרישה, של עובדים אלה עולה כי סעיף זהה לסעיף 6להסכם הפרישה של התובע (ת/1), מופיע בהסכמי הפרישה של שונה עובדים בלבד - העובדים שפרשו עד תאריך .08/04/91סעיף 6מופיע בהסכמי הפרישה שנחתמו לפני (ת/1), כבר בינואר 1991, כך למשל הסכם הפרישה עם חדד ניסים מיום 23/1/91, הסכם הפרישה מיום 18/2/91, עם מר גולדמכר בוריס, ובהסכם הפרישה של מר מוזס אוגן. הסעיף הוסף, כפי שעולה מעדותו של מר טלגאוקר, שהיה חבר בועד העובדים לפי דרישתם: "בגלל שהיינו באותה תקופה במשא ומתן עם ההנהלה לענין פרישה של עובדים, הוספנו את סעיף 6". .9תוכנית המפנה, (ת/3), ערוכה בצורה סדורה והיא נוגעת לנושאים מפעלים שונים ונושאת תאריך .04/12/90בסעיף הראשון בתוכנית, נאמר כך: "מטרת תוכנית זו היא להביא את המפעל לאיזון תפעולי בשנת 1991ובכך למנוע את סגירתו המוחלטת. בלחץ הבנקים התחייבה מועצת המנהלים לסגור את המפעל במידה ולא יגיע לאיזון תפעולי עד אמצע שנת 1991". (ההדגשות שלי א.א). התוכנית עצמה, נוקבת את הדרך להשגת היעד המוגדר בסעיף המטרה הנ"ל. מעיון בסעיפים השונים, ברור כי התוכנית כול כולה ענינה שנת .1991בפרק שענינו מצבת העובדים,מוצע על מנת ליעל את המערכת ולערוך רה-ארגון ולהקטין את מספר העובדים עד ל - 214, לעומת 240שהיו אותה עת, כל זאת בשנת .1991 החל מסעיף המטרה, עובר ליעדים המפעלים השונים בתחומים השונים עוסקת התוכנית (ת/3), בשנת הפעילות .1991למרבה השמחה הצליח המפעל לעמוד בחלק מהיעדים והמשיך להתקיים. .10מהמסמכים שצורפו לתצהירו של מר כהן עולה כי בנת 1992, פרשו ששה עובדים נוספים ונחתמו עימם הסכמי פרישה, בשנת 1993פרשו שמונה עובדים, ובראשית שנת 1994, פרשו ששת העובדים כאמור בת/ .2לא השתכנענו כי פרישתם של אלה קשורה לתוכנית המפנה. מטבע הדברים, ממפעל בסדר גודל של הנתבעת, פורשים כל העת עובדים. פרישה זו, כעולה מתצהירו של מר כהן ומהמסמכים שצורפו אליו, היתה במסגרת צמצומי כח אדם או על רקע אחר אך לא במסגרת תוכנית המפנה. .11העובדה שמתחילת חודש אפריל 1991, לא מופיע סעיף דומה לסעיף 6להסכם, יכולה, אף היא, ללמד כטענת הנתבעת, כי ההנהלה והועד, הגיעו, באפריל 91, לסיכום של תנאי הפרישה במסגרת "תוכנית המפנה". בהתאם לסיכום זה, יושמו תנאי הפרישה, ביחס ליתר העובדים שפרשו עד ספטמבר .1991לפיכך לא היה טעם בסעיף זה, ביחס לעובדים שעימם נחתם ההסכם מאמצע חודש אפריל 1991ואילך. שהרי, ממועד זה כבר היה ברור מהם תנאי הפרישה "בהתאם לתוכנית המפנה", היו אלה אותם תנאי פרישה שסוכמו עם התובע ולא תנאים טובים יותר. כיוון שכך, ובהתאם לסעיף 6, אין התובע זכאי לתנאי פרישה שונים מאלה שקיבל. .12נציין כי כל העובדים שפוטרו בשנת 91, קיבלו בהתאם לסיכום עם ועד העובדים, פיצויי פיטורים באותו שיעור כמו התובע. כך אמורים הדברים הן ביחס לאלה שהוסף להם סעיף 6כאמור, ובין אלה שלא היה בחוזה עימם סעיף דוגמאת סעיף .6גם עובדים שפוטרו בשנת -1992 1993, לאחר "שתוכנית המפנה" הסתיימה קיבלו פיצויים בשיעור דומה. מהתנהגות הצדדים לאחר החתימה על ההסכם (ת/1), ניתן גם כן ללמוד על כוונתם ולפיה מי שפרש במסגרת "תוכנית המפנה", יקבל פיצוי בשיעור שקיבל התובעת, ולא בשיעור גבוהה יותר. .13סוף דבר, התובע לא הוכיח, כי תוכנית המפנה מתיחסת לפיטורי עובדים לאחר שנת .1991ובמילים אחרות, התובע לא הוכיח, כי ששת העובדים שפוטרו בראשית שנת 1994פוטרו במסגרת "תוכנית מפנה" או כי הושגה הסכמה, במסגרת המו"מ בנוגע לתוכנית המפנה בין הנתבעת לועד על תנאי פרישה טובים מאלה שקיבל בהתאם לסיכום עימו. כיוון שכך, דין תביעתו להידחות. סוף דבר, התביעה נדחית. התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך - 000, 2ש"ח. חוזהמסמכיםהסכם פרישהפרישה