כאב חד בגב התחתון - תאונת עבודה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא כאב חד בגב התחתון - תאונת עבודה - ביטוח לאומי: 1. התובע הגיש לנתבע הודעה על פגיעה בעבודה ותביעה לתשלום דמי פגיעה (נ/1), בגין תאונת עבודה שארעה לו, לטענתו, ביום 9/9/93, בכך שתוך כדי מילוי מיכל דשן "כנראה מתנועה לא טובה והתקלות במיכל הדשן" חש כאב חד בגבו התחתון. בהמשך תיאור הפגיעה רשם התובע כי תחילה תפקד עם הכאבים אך אלה הלכו והתגברו עד שבתחילת נובמבר 1993 לא היה התובע מסוגל לעמוד על הרגליים. הנתבע דחה את התביעה במכתבו לתובע, מיום 2/3/94 וכנגד זאת הגיש התובע את התובענה שבפני. בכתב ההגנה, הכחיש הנתבע קיומו של ארוע תאונתי ביום 9/9/93 וכן הכחיש את הקשר הסיבתי בין עבודתו של התובע לבין מצב גבו. 2. את ההוכחות בתיק שמעתי כ"דן יחיד", על פי ההחלטה מיום 13/6/95, לבקשת ב"כ הנתבע ובהסכמת ב"כ התובע. אלה עובדות המקרה 3. התובע, יליד שנת 1955, הינו חקלאי מאז שנת 1983 והוא עובד עצמאי שברשותו מטע בשטח 50 דונם. 4. במסגרת משלח ידו של התובע עליו לבצע עבודות דישון במטעים ובפרדסים. אחת לשנה, לאחר קטיף האשכוליות, נדרש התובע לדשן ב"גופרת אמון". גופרת אמון הוא דשן מוצק, בניגוד לרוב הדשנים המשמשים את התובע, המגיעים אליו במצב נוזלי. כאשר הדשן הוא נוזלי - מגיעה מיכלית המכילה אותו, אשר ממלאת את מיכל הדשן של התובע. לעומת זאת, בגופרת אמון, מאחר שהדשן הוא, כאמור, מוצק, מגיע הדשן בשקים (באותה תקופה היה כל שק במשקל 50 ק"ג) ואז על התובע לדאוג לשפיכתו של הדשן מהשקים אל מיכל הדישון של התובע. מילוי זה נעשה במשך יום עבודה אחד (מילוי של כ- 20 שקים במשקל 50 ק"ג כל אחד). שקי הדשן מובאים אל סמוך לביתו של התובע על ידי הספק של הדשן. התובע מעמיס את השקים על כלי רכבו (טנדר סובארו) שגובה ריצפתו היא 70-50 ס"מ, ונוסע עמם עד למיכל הדשן שאותו יש למלא. 5. ביום 9/9/93 ביצע התובע עבודה כזו של מילוי מיכל הדשן בגופרת אמון, משקים במשקל 50 ק"ג כל אחד. מיכל הדשן ששימש את התובע באותו יום היה בגובה 2 מטר. 6. לגירסת התובע - ארעה לו תאונה, תוך כדי ביצוע עבודתו זו. הנתבע מכחיש גירסה זו. להלן אבחן את גירסתו של התובע, לשם בחינתה. 7. שעת התאונה: (א) בטופס התביעה (נ/1) נרשם כי התאונה ארעה בשעה 30:10, וכך נרשם אף בתעודה הרפואית הראשונה לנפגע בעבודה (נ/2). (ב) תצהירו של התובע אינו מזכיר את שעת התאונה. (ג) בעדותו של התובע, בחקירתו הנגדית, מסר התובע כי התאונה ארעה בשעות הבוקר, בערך בשעה 00:09-00:ו.08 (ד) ברור לי כי לא צריך לייחס משקל מכריע לענין שעת התאונה, וברור אף כי לא ניתן לדרוש מן התובע כי יזכור, כמעט שנתיים לאחר התאונה, את השעה המדוייקת בה ארעה. אולם, נוכח העובדה כי התובע ציין בנ/ 1שיום עבודתו החל בשעה 30 :05, הרי ניתן לייחס משקל מסויים להבדל שבין גירסאותיו. 8. אופן קרות התאונה: (א) בטופס התביעה (נ/1), נרשם, כמצוטט בסעיף 1לעיל, כי תוך כדי מילוי שקי דשן במשקל 50 ק"ג כל אחד במיכל הדשן במטע שברשות התובע היתה "כנראה" תנועה לא טובה והתקלות במיכל הדשן, שהביאה לכאב חד בגב התחתון. (ב) בתעודה הרפואית הראשונה לנפגע בעבודה (נ/2) מצוי תיאור דומה לתאונה, אך יש לו תוספת - נרשם בו על היתקלות "הגוף" במיכל הדשן. (ג) בחוות דעתו של ד"ר חנני (ת/1) שהוגשה מטעם התובע נאמר לגבי יום 9/9/93 כי באותו יום הרים התובע שקים כבדים של דשן וכן צויין משקלו של כל שק. לא נרשם מאומה בענין תנועה לא טובה או היתקלות במיכל הדשן. (ד) בסעיף 3א' לתצהירו - אותו אישר בחקירתו הראשית - מסר התובע תיאור אחר של התאונה: "... תוך כדי הרמת שק כבד של דשן ... החליק השק מידי תפסתי אותו ותוך כדי הרמתו חזרה הרגשתי קליק וכאב חד בגבי". (ה) בחקירתו הנגדית, אמר התובע, בין השאר: "הבעיה היא לא הורדת השקים אלא שאני עליתי על המיכל בגובה של 2מטר ואז אני מניח את השק על המיכל ושופך אותו פנימה ובקטע כזה לא יציב אז השק נפל לי ותפסתי אותו בתנוחה לא טובה, זו היתה הבעיה שגרמה למצוקה הנ"ל". (ו) לא נמסר כל הסבר מפי התובע מה גרם לשינוי בגירסה בין תנועה לא טובה והיתקלות (הגוף) במיכל הדשן לבין החלקת השק והרגשת ה"קליק" בעת הרמתו או נפילת השק ותפיסתו בתנוחה לא טובה. (ז) אני מודע לכך שניתן ליישב באופן הגיוני את הסתירות בתיאור האופן המדוייק של ארוע התאונה ואין אני קובע כי התובע אינו מהימן, אך כאשר עלי לשקול את השאלה האם לאור גירסאות התובע הצליח התובע להרים את הנטל המוטל עליו להוכיח את ארוע התאונה, הרי שדעתי נוטה להשיב על כך בשלילה. 9. הרישומים בכרטיס הרפואי בקופ"ח: (א) התובע לא פנה לטיפול רפואי לא ביום 9/9/93ולא בכל מועד שלאחר מכן, עד ליום 13/9/93, עת הגיעה למרפאה לא בגלל התאונה הנטענת אלא, לדבריו, בשל בדיקה כללית שנערכה לו, בשל שיעול ממנו סבל. (ב) הרישום בכרטיס מיום 13/9/93מוקדש ברובו לענין השיעול והליחה מהם סבל התובע. בסיום הרישום באותו יום נרשם (אם עלה בידי להבין נכון את כתב היד): "כאבי גב lbpללא חבלה". בהמשך נרשם כי יש הגבלה קלה בתנועות הגב התחתון והומלת לתובע להיזהר מהרבה משאות בעבודה וכן על טיפול בחימום. (ג) על פי עדותו של התובע בחקירתו הנגדית הוא מסר לרופא פרטים על ארוע התאונה, כבר ביום 13/9/93, לתובע לא היה הסבר מדוע לא נרשמו פרטים אלה בכרטיס הרפואי ואף לי אין הסבר כזה. (ד) בסיכומיו - טען ב"כ התובע כי היה רישום נוסף, מיום 17/9/93. עיון במסמך שצורף לסיכומי התובע (ואשר לא היה חלק מן הראיות), מצביע על כך שהרישום אליו מתכוון ב"כ התובע אינו משנת 1993, אלא משנת 1992והכוונה לרישום מיום 17/9/92, על כאבים בפרק הירך. (ה) לאחר יום 13/9/93 אין כל רישום בכרטיס הרפואי הקשור לתאונה הנטענת, עד ליום 25/10/93, שבו נרשם כך: "עדיין סובל מכאבי גב תחתון - ללא קרינה, בעיקר בבוקר בשינוי תנוחות או שמרים משקל מעל לגובה הכתפיים. ייתכן שהתחיל בזמן משחק כדורגל תוך כדי סיבוב ובעיטה בכדור". בהמשך נרשמה האבחנה ".l.b.p" וההפניה לצילום עמוד השדרה המותני. הסברו של התובע לרישום על משחק כדורגל היה שהתובע מסר לרופא כי הכאבים מופיעים "בסיבוב שלי אפילו במשחק עם כדור שאני משחק סתם על הדשא". קשה לקבל הסבר זה כמיישב את העובדה שהרופא רשם שייתכן שהכאב "התחיל" בזמן משחק כדורגל, במיוחד נוכח העובדה שהרופא, כאמור לעיל, לא רשם מאומה בדבר הארוע הנטען בעבודה אף שלגירסת התובע הוא סיפר לו על כך, ושהרופא לא רשם את גירסת התובע על כאבים בכניסה וביציאה לרכב. 10. לאור כל האמור לעיל, לא עלה בידי להשתכנע כי אכן יש לקבל את גירסת התובע על ארוע התאונה ביום 9/9/93 וכי ניתן לקשור את מצב גבו של התובע לארוע מסויים כלשהו שאירע בעבודתו של התובע. 11. אשר על כן, אני דוחה את התביעה. 12. אין צו להוצאות. 13. כל צד זכאי לערער על פסק דין זה, בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום שפסק דין זה יומצא לו.עמוד השדרהכאבי גב / בעיות גבתאונת עבודה