סעיף 2 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב - 1962 קובע את הכלל הגדול לפיו "כל אדם כשר לפעולות משפטיות, זולת אם נשללה או הוגבלה כשרות זו בחוק או בפסק דין של בית-משפט". מינוי מיופה כוח הוא בגדר "פעולה משפטית", ועל כן החזקה היא שאדם שלא הוגבלה כשרותו בחוק או בפסק דין הוא אדם המוסמך למנות לעצמו מיופה כוח (ראו אהרון ברק, חוק השליחות (תשנ"ו) 662 - 663). ואולם, העובדה שדיני הכשרות המשפטית אינם שוללים את סמכותו של אדם שלא הוכרז כפסול דין לבצע פעולות משפטיות אינה מלמדת כי אדם שכזה יכול לגבש את גמירות הדעת הדרושה על מנת לבצען. עמדו על כך פרופ' דניאל פרידמן ופרופ' נילי כהן בספרם: "קיימים מצבים אחרים שעשויים לפגום, לעתים באופן זמני לעתים באופן קבוע, בכושרו הנפשי או השכלי של אדם. חוק הכשרות המשפטית אינו עוסק בהם. מדובר בפגמים הנגרמים עקב זקנה, מחלה גופנית או נפשית, תאונה, נטילת סמים או שתיית משקאות משכרים. מתקשרים שלוקים בחלק מן הפגמים שבנדון עשויים להיות מוכרזים פסולי דין. אך ודאי אין הצדקה להכריז על אדם פסול דין, אם מדובר בפגם חולף. במקרה כזה כמו במקרה של עיסקה שנעשתה עם אדם שטרם יוכרז פסול דין, יחול חוק החוזים... במקרים קיצוניים של אובדן כושר הבנה ושיפוט, עשוי החוזה להיות בטל לחלוטין, ומנקודת ראותו של אותו אדם, לא נעשה דבר (Non est Factum)" דניאל פרידמן ונילי כהן, חוזים (כרך ב, 1992) 1014 - 1015. ואכן, הפסיקה הכירה בכך שגם אדם שטרם הוכרז פסול דין, עלול להימצא במצב בו יכולתו השכלית מונעת ממנו לגבש גמירות דעת. כך, למשל, בע"א 3601/96 בראשי נ' עיזבון המנוח זלמן בראשי ז"ל, פ"ד נ"ב (2) 582 (1998) קבעה השופטת דורית בייניש (כתוארה אז) כי אין תוקף למתנה אשר ניתנה על ידי אדם שמצבו הנפשי היה מדורדר, וזאת למרות שאותו אדם חתם על חוזה המתנה לאחר שקיבל הסברים עליה. ואלו דבריה: "חתימתו של מתקשר מהווה בדרך - כלל אינדיקאציה מכרעת לגמירות - דעת מצדו. אולם, עמדנו כבר על כך שגמירות - הדעת מאובחנת על - פי מכלול הנסיבות החיצוניות והתנהגות הצדדים. בנסיבות שלפנינו, כאשר מדובר בהענקת נכסים רבי - היקף על - ידי אדם שהיה במצב מנטלי ירוד, התנהג בהתאם וחתם על מסמכי העברת הרכוש במעמד חריג ובלתי מקובל לעיסקה מעין זו, קשה לקבוע כי מתקשר סביר במעמדם של המערערים יכול היה להתרשם כי המנוח גמר בדעתו להתקשר עמו בחוזה מתנה". אדם שאינו יכול לגבש גמירות דעת על מנת לבצע פעולה משפטית כגון כריתת חוזה, גם אינו יכול לגבש את גמירות הדעת הדרושה על מנת למנות שלוח לבצעה. ודוק, מנוי שלוח הוא פעולה משפטית, ולפיכך מחייבת יכולת לגבש גמירות דעת, ממש כמו כריתת חוזה. פסול דיןייפוי כוח