קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מכרז לבחירת מנהל בית ספר: התובע מורה במקצועו ניגש למכרז פנימי לניהול בית הספר ע"ש יני בכפר יאסיף. משלא זכה מבקש התובע לבטל את החלטת ועדת הבחינה שלא לבחור בו כמנהל בית הספר. התובע בעל תואר בוגר בשפה וספרות הערבית ובהיסטוריה של המזרח התיכון ובעל תואר מוסמך בהיסטוריה של המזרח התיכון וכן בוגר קורס הכשרת מנהלים של אוניברסיטת חיפה. התובע מורה בבית ספר תיכון מאז שנת 1990 והחל מחודש 1/2005 מלמד התובע בבית הספר התיכון ע"ש יני (להלן - בית הספר). בסמוך להגשת תביעתו הגיש התובע בקשה דחופה למתן צווים זמניים ובין היתר ביקש ליתן צו האוסר על הנתבעים לפרסם מכרז פומבי למשרת מנהל בית ספר תיכון יני. בדיון שהתקיים לפנינו ביום 17/8/2010 הגיעו הצדדים להסכמה לפיה המכרז הפומבי לבחירת מנהל בית הספר יתקיים, ברם המועצה תודיע לכל מועמד שיגש למרכז הפומבי, כי מתנהל בבית הדין הליך בתביעתו העיקרית של התובע, שהוגשה לבית הדין ביום 15/8/2010, וככל שיבחר מועמד על ידי ועדת הבחינה ויכנס לתפקיד כמנהל בית הספר, המשך כהונתו יהא תלוי בתוצאות ההליך דנן של התובע, וככל שבית הדין יעניק לתובע את הסעד המבוקש בתביעה דנן לא תעמוד למועמד שנבחר הטענה של חלוף הזמן במילוי תפקידו. הסכמה זו יוטעם קיבלה תוקף של החלטה (ר' עמ' 4 לפרוטוקול הדיון מיום 17/8/2010). להגשת התביעה דנן קדמו הליכים נוספים בבית הדין בין התובע לבין המועצה המקומית כפר יאסיף (להלן - המועצה). בחודש יולי 2009 הגיש התובע בקשה להורות לראש המועצה ולמועצה לפרסם מכרז פנימי למשרת מנהל בית ספר תיכון יני, מן הטעם שהמינוי הזמני של ממלא מקום המנהל אמור להסתיים בסוף שנת הלימודים תשס"ט. המועצה לא חלקה על חובתה לפרסם מכרז, ברם טענה כי הבטיחה הבטחה מינהלית למר עזאת פרח, ששימש כממלא מקום מנהל בית הספר באופן זמני עד תום שנת הלימודים תשס"ט, להמשיך להעסיקו כמנהל בית הספר שנה נוספת עד לפרישתו לפנסיה. בית הדין (מותב בראשות כב' השופטת ורבנר) לא קיבל את עמדת המועצה, מן הטעם שהמועצה אינה יכולה לעשות דין לעצמה ולעקוף את הוראות צו המועצות המקומיות (נוהל קבלת עובדים לעבודה), תשל"ז-1977 (להלן - צו נוהל קבלת עובדים) וחוזר מנכ"ל משרד החינוך, ולא למנות מנהל בדרך של מכרז, או לדחות את מינויו של מנהל בדרך של מכרז לפרק זמן כה ארוך של שנה נוספת. משכך הורה בית הדין למועצה לפרסם מכרז למשרת מנהל בית הספר עד ליום 2/8/2009 (ר' החלטת בית הדין מיום 20/7/2009 בתיק ס"ע 5907-07-09, נספח א' לתצהיר, התובע מוצג ת//1). המועצה פרסמה מכרז והתובע הגיש את מועמדותו, ברם המועצה פסלה את מועמדותו על הסף. התובע הגיש תביעה לבית הדין בתיק ס"ע 22348-08-09 ובית הדין (מותב בראשות כב' השופטת קוטן) דחה את טענות המועצה והורה למועצה לכנס לאלתר את ועדת הבחינה על מנת שתראיין את התובע, שהוא המועמד היחיד העונה על תנאי הסף של המכרז (ר' פסק הדין מיום 27/7/2010 בתיק ס"ע 22348-08-09 מיום 27/7/2010, נספח א' לתצהיר התובע). צו נוהל קבלת עובדים קובע את הרכב ועדת הבחינה לבחירת מנהל בית ספר על-יסודי. בשים לב להוראות הצו, בועדת הבחינה, אשר התכנסה ביום 6/8/2010 בעניין בחירת מנהל לבית ספר יני, במסגרת המכרז הפנימי, ישבו החברים הבאים: יו"ר הועדה מר אחמד בדראן, המפקח על המגזר הערבי במשרד החינוך מחוז הצפון - כנציג משרד החינוך; מר רג'א ח'טיב, ראש המועצה המקומית דיר חנא - כנציג מינהל שירות העובדים במשרד הפנים; מר עאוני תומא, ראש המועצה המקומית כפר יאסיף - כנציג הרשות המקומית; מר אליאס פרח - כנציג ציבור מקומי; גב' יעל ביטון - כנציגת ארגון המורים העל יסודיים; מר יקי גוב ארי - כנציג הסתדרות המורים. יצויין כי נציג ועדת מינהל השירות - לא התייצב לישיבת ועדת הבחינה. בנוסף לחברי הועדה השתתף כמשקיף מר חמד טרביה, המפקח על בית הספר מטעם משרד החינוך. הועדה ראיינה את התובע. בסיום הראיון דנה הועדה במועמדות התובע ובסיכומה נרשמו הדברים הבאים: "יעל - לא התרשמתי מהמועמד כאדם שיכול להוביל מערכת חינוך תיכונית. נגד. מר ח'טיב - התרשם לטובה. יש לו תכונות שנשאל עליהם. ממליץ לשלוח למכון הערכה.... מצד שני - מאחר שצריך לנצח (כמו על תזמורת) עם המ.מ. לא יודע אם יוכל לשתף פעולה עם המ.מ.. בעד בחירתו. יקי - לא היה לי נוח במהלך כל הראיון. תחושה שהמועמד מגלה תכונות שיש בהן הרבה מההתנצחות עם אנשי החינוך, עם הרשות ובכלל... התרשמתי שהוא דמות מתנצחת. קיים חשש גדול שתכונות אלה יבואו לידי ביטוי בחדר מורים אם יבחר ולכן לא תומך בו. פן פדגוגי לא היתה התייחסות אמיתית לשאלה בקשר לשיפור אקלים בי"ס. ראש מ.מ. - לא מתאים כלל לתפקיד. מצטרף לדברי - יקי. לא תומך. נציג ציבור - עם כל הכבוד למועמד, לא התרשמתי. כבוגר ביס היקר ....הייתי איש חינוך בבי"ס יסודי. הקשר והיחס שבתיכון, במיוחד של המנהל חשוב ביותר עם מ.מ. יש לי חשש מהעתיד. לכן לא בעד. מפקח בי"ס - כמפקח בי"ס לדעתי לא מתאים כלל. דיבר על עבודת צוות בעוד שתיקו מעיד על בעיות בתחום זה. לא קיבל מרות המנהל. תומך דרך העיתונות בבי"ס שהוצא לו צו סגירה ולכן לא מתאים לניהול בי"ס זה. יו"ר הועדה - רוצה לשפוט עפ"י ההופעה, הרחק מכל הניירת, בי"ס אחר. יש לו אישיות חזקה, איש חזק אבל בעל קשיחות יתר אגרסיביות שעלולה לזמן סכסוכים מידיים. מצטרף לרוב חברי הועדה. מייעצים לראש מ.מ. לצאת למכרז חיצוני, בו יוכל מועמד זה להתמודד אף הוא. החלטה בדעת כל חברי הועדה: לדחות המועמד. המועמד גילה קשיחות יתר עד כדי אגרסיביות. לא גילה ראיה מערכתית פדגוגית ואף אין לו תוכנית איך להציל את בי"ס ולו מתווה לשיפור אקלים בי"ס ולשיפור הישגים. ולכן החליטה הועדה שהמועמד אינו מתאים. מייעצת לראש מ.מ. לצאת מיידית במכרז חיצוני, שבו יוכל גם מועמד זה להתמודד. כך ניתן יהיה להשוותו לאחרים." (ר' נספח ב' לתצהירו של מר אחמד בדראן, מוצג נ/1) המועצה פרסמה מכרז פומבי למשרת מנהל בית ספר יני, אליו ניגשו התובע ומר סמואיל סעיד. ועדת הבוחנים במכרז הפומבי בחרה במר סמואיל סעיד והוא משמש כמנהל בית הספר. התובע לא הגיש תביעה ולא ערער על תוצאות המכרז הפומבי. כאמור, לפי הסכמת הצדדים, שניתנה במסגרת הבקשה לסעדים זמניים, תוצאות המכרז פומבי, בו נבחר מר סמואיל סעיד, כפופות להחלטת בית הדין בתיק דנן, מושא המכרז הפנימי. עיקר טענות התובע הרכב הועדה חסר, דבר שהתובע התנגד לו. הועדה לא אפשרה לתובע להעלות את טענותיו לגבי הרכב הועדה וחבריה והפסיקה אותו בעניין זה כאשר החל להעלות טענה נגד הרכב הועדה החסר. ראש המועצה ונציג הציבור במועצה באו בדעה מוגמרת מראש לדאוג שהתובע לא ימונה למשרה והיו שרויים בניגוד עניינים ועל כן היה עליהם לפסול את עצמם. המשרה הובטחה על ידי ראש המועצה למר סמואיל סעיד. פרוטוקול הועדה אינו משקף את אשר התרחש והוא מגמתי וכולל הסתרת עובדות שאינן נוחות לועדה. המשקיף, המפקח על בית הספר, בא בדעה קדומה ומגובשת במטרה לפגוע בתובע שלא כדין והאשים אותו בהאשמות שווא, מבלי לאפשר לו וליתר חברי הועדה לעמוד על אי נכונות הטענות ובלי ליתן לתובע זכות טיעון הוגנת. כך גם רוב חברי הועדה נהגו בתובע במשוא פנים ותוך ניגוד עניינים. האווירה בועדה היתה "מורעלת לחלוטין" נגד התובע ופגעה בזכותו, שההחלטה בעניינו תתקבל בהגינות ובתום לב. ההחלטה לא היתה אובייקטיבית והתקבלה תוך פגיעה בזכות התובע לכבוד על-פי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. עוד הוכח שההחלטה התקבלה עוד לפני שהועדה ראיינה את התובע ודי בכך כדי לפסול את החלטת הועדה. הדיון בפני הועדה התנהל תוך פגיעה בכללי הצדק הטבעי ותוך פגיעה בכבוד האדם, כאשר נשללה מהתובע האפשרות להגיב כיאות להאשמות השווא ולעיין במאמרים שכתב התובע ולציטוטים כדי להזים את ההאשמות הבלתי נכונות של המשקיף ושל ראש המועצה. כמו כן נשללה מהתובע הזכות לעיין במסמך הקרוי תלונה או חוות דעת מהמנהל הזמני של בית הספר, מר עזאת פרח, אשר מעולם לא הובאה לידיעת התובע וככל הנראה פוברקה לצורך הדיון בועדת הבחינה. החלטת הועדה לוקה בחוסר סבירות קיצוני ובלתי עניינית ומשכך החלטת הועדה, לצאת במכרז חיצוני, היא בטלה ומבוטלת. עיקר טענות הנתבעים - המועצה וראש המועצה התביעה נגד נתבע 2 היתה מלכתחילה חסרת בסיס ויש לדחותה ולחייב את התובע בהוצאות משפט. לא קיימת עילת התערבות משפטית בהחלטתה של ועדת הבחינה. ועדת הבחינה הפעילה שיקול דעת ענייני ולא נפל בעבודתה פגם היורד לשורש העניין שבכוחו לאיין את החלטת הועדה. לועדת הבחינה לא היתה דעה קדומה שלילית נגד התובע והיא לא באה נעולה מראש לפסול את התובע. החלטת הוועדה לא הושפעה משיקולים זרים פוליטיים או אישיים או משפחתיים ולא הייתה כל קונספירציה ולא היה משחק מכור. התובע לא ראוי ולא מתאים לנהל את בית הספר התיכון ע"ש יני בכפר יאסיף. גב' מאיה חן ביצעה, בשליחות התובע, הקלטות בלתי חוקיות בעליל ואין ראיות אלה בגדר ראיות קבילות ומשום כך אין לקבלן. גב' מאיה חן לא הייתה חוקרת פרטית ולא הייתה מוסמכת לבצע את ההקלטות. ההקלטות אינן אמינות ולא הוגש דו"ח חקירה. למרות שההקלטות הינן בלתי קבילות, הן כוללות אמירות של העד אליאס פרח כי הועדה לא בחרה בתובע משיקולים עניינים והיא בחרה במר סמואיל סעיד שהוא המועמד הנכון לבחור בו. גם אם ייקבע כי נפל פגם כלשהו בהתנהלות לאחר מעשה של העד אליאס פרח, הרי שאין בכוחו של פגם זה, בין מכח תורת הבטלות היחסית ובין בלעדיה, כדי להביא לבטלות ההחלטה של ועדת הבחינה ובוודאי לא בנקודת זמן זו. עיקר טענות המדינה הועדה שקלה שיקולים ענייניים, התרשמה באופן בלתי אמצעי מהתובע, ראיינה אותו בהרחבה ושמעה אותו בשלל נושאים רלוונטיים. פרוטוקול וועדת הבוחנים מפורט ביותר ותואם את עדויותיהם של חברי והעדה שהעידו בבית הדין. התובע נשאל 28 שאלות, מתוכן 5 שאלות בעניינים שלטענת התובע וחלק מהעדים מטעמו היו לא רלוונטיות ומכפישות. שאלות אלה מאוד רלוונטיות ומאוד ענייניות להתאמתו של התובע להוביל מערכת חינוך תיכונית ביישוב בשיתוף עם המועצה. כל חברי הועדה החליטו פה אחד, ביניהם נציגי הסתדרות המורים וארגון המורים. מר רג'א ח'טיב הודה כי התובע לא הותקף ולא הואשם, אלא כי האווירה לא הייתה נוחה. הטענה היחידה של מר ח'טיב לועדה שהשאלות שנשאל התובע בעניין עבודתה של אשתו בבית הספר הפרטי המתחרה או בעניין עמדתו ותמיכתו, הן שאלות לא רלוונטיות שאינן נוגעות למקצועיות של המרואיין. השאלות שנשאל התובע הן רלוונטיות וגם בעניין אשתו, לקביעה האם הוא יכול להוביל את בית הספר התיכון בכפר שמעצם טיבו מתחרה בבית הספר הפרטי. החומר שקיבל מר חמד טרביה היה פרסומים בעיתונות ומאמרים של התובע עצמו ושהיו מוכרים לתובע ולא מדובר על תלונה אנונימית. לתובע ניתנה זכות להתייחס לטענות שעלו מהפרסומים שלו בעיתונות. גם בבית הדין התובע לא הכחיש כי תמך בבית הספר הפרטי, או כי לא פרסם מאמרים. כל שטען הוא כי שאלות אלו אינן רלוונטיות והן מכפישות ותוקפניות. אין להתעלם מתמיכתו הציבורית של התובע בבית הספר הפרטי המתחרה, שהן המועצה והן משרד החינוך התנגדו לו. זכות הטיעון של התובע לא נפגעה; הוא עומת בהרחבה עם השאלות העולות מהפרסומים בעיתונות וניצל את ההזדמנות שניתנה לו כדי להגיב ולהשיב. גם ניסיונו העלוב של התובע להכפיש ולקעקע את העד מר אליאס פרח נדון לכישלון. דווקא מתשובותיו של העד, אשר ניסה לרצות את החוקרת שנשלחה אליו, עולה כי הועדה גם לשיטתו, החליטה נכון כאשר לא בחרה בתובע, כיון שגם הוא התרשם מהתובע שהיה אגרסיבי ותוקפני. דיון והכרעה בטרם נידרש לגופם של דברים, נבהיר כי לא נדון בהליכים הקודמים שהגיש התובע מעבר למה שצויין לעיל, כך גם לא נדון במכרז הפומבי ובלימודיו האקדמיים של מר סמואיל סעיד, משאלה אינם מושא הסכסוך לפנינו. עוד נציין כי עובדות רבות צויינו בסיכומי התובע שלא הוכחו לפנינו, כך למשל תפקוד בית הספר יני ותפקודו של המנהל מר סעיד סמואיל (ר' עמ' 6 לסיכומים סעיף 20), וברי כי לעובדות שלא הוכחו כדבעי - לא נוכל להתייחס. לאחר שעיינו בכל החומר שהונח לפנינו ובטענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה שיש לבטל את החלטת ועדת הבחינה שלא לבחור בתובע למשרת מנהל בית ספר יני, זאת משחברו מספר פגמים מהותיים ולא שוכנענו כי ניתן לתובע יומו בועדת הבחינה. עם זאת מבקשות אנו להטעים, כבר בשלב זה, כי לא מצאנו כתם ורבב בהתנהלותם של חברי ועדת הבחינה - יו"ר הועדה מר אחמד בדראן, מר רג'א ח'טיב, גב' יעל ביטון ומר יקי גוב ארי. טעמינו יובאו להלן. המכתב האנונימי מר חמד טרביה, המפקח על בית ספר יני מטעם משרד החינוך, אשר השתתף כמשקיף בועדת הבחינה, העיד כי בטרם כינוסה של ועדת הבחינה קיבל במשרדו במשרד החינוך מכתב אנונימי, שאינו יודע מי שלחו ואשר לדעתו מי ששלח סובר, כי בשל חשיבות החומר במכתב האנונימי, יש להביא את החומר בפני ועדת הבחינה. החומר כלל כתבות ופרסומים שפרסם התובע בעיתונות וכן מכתב שכתב ממלא מקום מנהל בית הספר הקודם, מר עזאת פרח, לתובע בו האשים את התובע באי שיתוף פעולה עמו וכן שהתובע לא עשה מיפוי הישגים. המפקח נשאל האם המציא את החומר שקיבל במכתב האנונימי לידי התובע טרם כינוס הועדה - על כך השיב שלא המציא וכי לא התבקש להמציא לתובע. המפקח טרביה העיד שהביא עמו את החומר שקיבל במכתב האנונימי לועדת הבחינה והציג את החומר בפני חברי הועדה, דא עקא שאין כל רישום על כך בפרוטוקול הועדה (ר' עדות מר טרביה בעמ' 92 לפרוטוקול; בעמ' 95 ש' 28-21 ובעמ' 98 ש' 8-7). חברת ועדת הבחינה גב' יעל ביטון, נציגת ארגון המורים, שרשמה את הפרוטוקול, העידה, שאינה זוכרת שמר טרביה הודיע לחברי הועדה שקיבל מכתב אנונימי, כך גם אינה זוכרת שמר טרביה הציג בפני חברי הועדה את הפרסומים בעיתונים וכן את מכתבו של ממלא מקום המנהל הקודם, מר עזאת פרח, ברם הטעימה כי אם אלה הוצגו בפני הועדה - הדבר היה נרשם בפרוטוקול (ר' עדותה בעמ' 104 לפרוטוקול, ש' 16-3). התובע העיד בתצהירו כי המפקח, מר טרביה, האשים אותו בשאלותיו בהסתמך על המאמרים שהתובע כתב ואשר פורסמו בשנת 2008, האשמות נטולות יסוד, אשר השפיעו לרעה על התובע במהלך הראיון ואף השפיעו על דעתם של חברי הועדה בשל התקפתו שלוחת הרסן עליו. המפקח האשים את התובע כי פעל בעבר ועודו פועל כנגד משרד החינוך, האשים אותו כי הוא מסית את עובדי בית הספר לשביתה וכן שכותב הוא מאמרים כנגד בית הספר, משרד החינוך והמועצה המקומית. טענות אלה, טוען התובע, אינן נכונות ומעולם לא הופנו אליו ע"י משרד החינוך או המועצה המקומית. המסמכים שהסתמך עליהם המפקח לא היו בתיקו האישי במשרד החינוך וכן לא היו בתיקו במועצה. המאמרים עצמם שכתב התובע בשנת 2008 הם עצמם מפריכים את טענות המפקח, אבל המפקח סירב להיענות לבקשת התובע להציג בפניו את המאמרים שפורסמו בעיתונות, או לצטט את תוכן הכתוב במאמרים. האשמותיו של המפקח השפיעו מאוד על התובע נפשית ורגשית ויצרו אצלו תחושת איום, שהתעצמה נוכח זאת שלא היה בידיו החומר הרלוונטי, בין היתר המאמרים והפרוטוקולים, שלגביהם האשים אותו מר טרביה ובכך שלא יכול היה להציג את העובדות האמיתיות בפני ועדת הבחינה (ר' סעיפים 21-17 לתצהיר התובע, מוצג ת/1). תמיכה לעדות התובע ניתן למצוא בעדותו של חבר ועדת הבחינה, מר רג'א ח'טיב, ראש המועצה המקומית דיר חנא, שישב בועדה כנציג מינהל שירות העובדים. מר ח'טיב העיד כי האווירה בעת ראיון התובע היתה לא נוחה, אווירה של האשמות כלפי התובע, שהשפיעה על ההחלטה האם לקבל את מועמדותו של התובע. חלק מהשאלות שנשאל חרגו ממעמד השאלות המקצועיות, שצריך לשאול מרואיין. לשיטתו מדובר בשאלות אישיות שאין להן כל קשר למקצועיות, כך למשל נשאל שאלות לגבי אשתו. וכך העיד מר ח'טיב: "..... האווירה היתה לא נוחה. אולי משום שהמועמד הוא מועמד יחיד במכרז הזה, אולי כבר היה גיבוש של רצון לפרסם את המכרז ברבים. האווירה של השאלות היתה קשה ואני לא חושב שכל השאלות היו ענייניות" (ר' עמ' 27 לפרוטוקול, ש' 25-23). "אני לא זוכר את הפרטים אבל היתה אווירה של האשמות כלפי התובע" (ר' עמ' 29 לפרוטוקול, ש' 10). "ש. האשמות האלה וההתקפה הותירו רושם קשה על חברי הוועדה. האם תוכל לאשר זאת? ת. היה דבר כזה. האווירה שדיברנו עליה השפיעה על התייחסות האם לקבל את מועמדותו. זו הערכתי." (ר' עמ' 29 לפרוטוקול, ש' 32-30). "ת. ..... אמרתי שלפעמים חרגו ממעגל השאלות המקצועיות שצריך לשאול את המרואיין. ש. לעומת מכרזים אחרים בהם השתתפת אתה חשבת שכאן נשאלו שאלות מסוימות שלא צריך לשאול? ת. שהן שאלות אישיות ואין לזה כהוא זה למקצועיות של המרואיין." (ר' עמ' 33 לפרוטוקול ש' 5-1). "ש. האם אתה זוכר אפילו שאלה אחת שלדידך היא שאלה לא לגיטימית שהגדרת חיטוט שמישהו מלבדך, שאל את התובע? ת. שאלו אותו שאלות על אשתו. ש. איפה היא עובדת? ת. כן ולמה היא עברה למוסד הזה שהוא לא מוכר ע"י משרד החינוך סליחה, שלא שייך למשרד החינוך. זה בין היתר והיו עוד כמה שאלות." (ר' עמ' 33 לפרוטוקול, ש' 14-9). הנה כי כן, משקיבל מר טרביה את המכתב האנונימי ובו חומר שלדעתו של מר טרביה אינו מיטיב עם התובע ומצריך לשיטתו הפניית שאלות נוקבות לתובע, היה עליו לדאוג להמצאת המכתב האנונימי וכל החומר שנמצא בו לידי התובע, טרם כינוס הועדה, על מנת שהתובע יוכל להתכונן כראוי למתן תשובות בעניין חומר זה ויוכל להביא עמו חומר רלוונטי לועדה ככל שימצא לנכון. התנהלות זו של מר טרביה - של אי המצאת החומר לתובע, לא לפני כינוס הועדה ואף לא בעת הראיון בפני הודעה - היא פגיעה חמורה וקשה בזכות הטעון של התובע בפני הועדה. הפגיעה חמורה וקשה במיוחד נוכח העובדה שמר טרביה הטיח בתובע שאלות נוקבות והאשים אותו במעשים קשים, שעה שלטענת התובע הטענות אינן נכונות וככל שהיה מביא עמו את החומר הרלוונטי, יכול היה להגן על עצמו ולהדוף את ההאשמות. לא נעלם מעינינו שלפי עדותו של חבר הועדה מר רג'א ח'טיב ועדותו של התובע - השאלות הקשות וההאשמות הביאו להתרשמות שלילית של רוב חברי הועדה מהתובע, להשחרתו ולהבאשת ריחו בעיני חברי ועדת הבחינה, ואולי התרשמות זו הביאה להחלטה שלא לבחור בתובע למשרת הניהול ולצאת במכרז פומבי. בנסיבות אלה רואים אנו פגם מהותי וחמור באי המצאת החומר, מושא המכתב האנונימי, לתובע טרם כינוס הועדה, כך גם מצאנו פגם באופן חקירת התובע על ידי המפקח, המשקיף בועדה, מר טרביה, שהיה מתקיף ומאשים. לא למותר לציין בעניין מכתבו של מר עזאת פרח, שהיה חלק מהמכתב האנונימי, כי מר טרביה הבטיח להמציא את המכתב לב"כ התובע (ר' עמ' 98 לפרוטוקול ש' 22-17), ברם לדברי ב"כ התובע המכתב לא הומצא להם והוא גם אינו מצוי בתיקו האישי של התובע, שהעתק ממנו הגישה המועצה לבית הדין (ר' מוצג ת/13). עוד יוטעם כי התובע וממלא מקום המנהל הקודם, מר עזאת פרח, הינם יריבים מרים. המועצה בשעתו נמנעה מלפרסם מרכז פנימי והחליטה להאריך את מינויו הזמני של מר פרח לשנה נוספת. התובע הגיש בעניין זה תביעה לבית הדין בה תקף את החלטת המועצה וזכה בדינו. תביעה נוספת הגיש התובע כנגד מר עזאת פרח, זאת כאשר פורסם המכרז הפנימי לניהול בית הספר ומר עזאת פרח והתובע הגישו מועמדותם למכרז. בעניין מועמדותו של מר עזאת פרח הגיש התובע תביעה לבית הדין ובה טען שיש לדחות על הסף את מועמדותו של מר עזאת פרח, משאינו עונה על דרישות הסף של המכרז וגם בתביעה זו זכה התובע (ר' התביעות שנזכרו לעיל). בנסיבות אלה היה על המפקח, מר טרביה, שהביא את המכתב או תוכנו לפני הועדה, ליידע את חברי הועדה ביריבות שבין התובע לבין מר עזאת פרח, במיוחד נוכח העובדה שמכתב זה לא היה מצוי בתיקו האישי של התובע. ככל שהמפקח היה מיידע את חברי הועדה היה עליהם לבחון האם המכתב נכתב לפני ההליכים בבית הדין או לאחריהם והאם אין במכתב או בכתוב בו משום ניגוד עניינים, או רצון לנקום בתובע. גם באי יידוע הועדה בדבר היריבות בין התובע למר עזאת פרח ובאי בדיקת המכתב על ידי הועדה מוצאות אנו פגם חמור. דיוני הועדה נציג ועדת מינהל השירות, מר טפאש לא התייצב לכינוס הועדה. הערה על כך נרשמה בפרוטוקול הועדה בטרם נכנס התובע לראיון. עם כניסתו לראיון בפני הועדה שם התובע לב שהרכב הועדה חסר ושאל על כך את יו"ר הועדה, מר אחמד בדראן וזה השיב לו כי נציג משרד הפנים לא הגיע. התובע שאל מי רושם את הפרוטוקול ודרש לרשום הערה בעניין אי התייצבותו של נציג משרד הפנים. לטענת התובע עקב פנייתו זו זכה לתגובה זועמת של גב' יעל ביטון, נציגת ארגון המורים, אשר רשמה את הפרוטוקול. גב' ביטון העידה בעניין זה כך: "ש. התובע טוען שהוא נכנס לועדת הבחינה שאל אותך מדוע לא הופיע נציג משרד הפנים וביקש ממך לרשום זאת בפרוטוקול ואז היתה סערת רוחות בעקבות פניה זו אליך? ת. אני זוכרת. וזה מאוד מתאים לי להגיב כך. אני כתבתי את הפרוטוקול מתוך התנדבות. אני לא פקידה של אף אחד ולכן לא מקובל עלי שאדם שנכנס כמועמד יגיד לי מה לכתוב בפרוטוקול, אני לא פקידה שלו. אני מניחה שאמרתי לו שזה לא מקובל עלי בצורה אסרטיבית." (ר' עמ' 102 לפרוטוקל ש' 27-22) התרשמנו אפוא שכבר עם תחילת מושב הוועדה האווירה לא היתה נעימה. התובע מוצא פגם בכך שהועדה דנה בעניינו בהרכב חסר בשל בהעדרו של נציג ועדת מינהל השירות. אי הופעתו של אחד מחברי ועדת הבחינה אינה מאיינת את דיוני הועדה ומשכך לא מצאנו כל פגם בדיוני הועדה בהרכב חסר. סעיף 32(א) לצו נוהל קבלת עובדים לעבודה קובע כי "החלטות ועדת הבחינה יתקבלו בקולות יושב-ראש ושניים מחבריה לפחות." וכך היה בענייננו ובנוסף סעיף 20 לחוק הפרשנות, תשמ"א-1981 קובע כי "פעולה שהוטלה על מספר בני אדם כשרה אם נעשתה בידי רובם." וגם לפי סעיף זה אין למצוא פגם בהרכב החסר של ועדת הבחינה. עוד יוטעם כי משבחר התובע להמשיך בראיון בפני הועדה, הגם שהיה ער לאי הופעתו של נציג ועדת מנהל השירות - מנוע ומושתק הוא מלהעלות טענות בעניין ההרכב חסר של הועדה. מוצאות אנו כי יש גם להצביע על עובדה מתמיהה הקשורה לרישום בפרוטוקול. בדיונים לפנינו נפלה מחלוקת בין חבר הועדה, מר רג'א ח'טיב, לבין חברי הועדה מר אחמד בדראן וגב' יעל ביטון, באשר לשאלה מה היתה החלטתו הסופית של מר ח'טיב בעניין בחירתו של התובע. מר רג'א ח'טיב העיד כי הוא היה בעד בחירה בתובע ודעתו זו לא השתנתה גם בסיום דיוני הועדה ולטענתו הרישום כי ה"החלטה בדעת כל חברי הועדה" (ההדגשה שלנו, מ.א.ח.) אינה נכונה, כך גם ציין כי לא כל הדברים שנרשמו בשמו הם דברים שהוא אכן אמר אותם. מר אחמד בדראן וגב' יעל ביטון העידו כי אומנם בתחילה מר רג'א ח'טיב היה בעד בחירתו של התובע, ברם במהלך הדיונים שוכנע כי אין לבחור בתובע, ולפיכך נרשם כי ההחלטה היא על דעת כל חברי הועדה. כך העיד מר רג'א ח'טיב בעניין: "ש. אני רוצה להקריא לך את החלטת הוועדה. בשלב הדיונים היית בעדו, בשלב ההתייעצויות של חברי הוועדה, אתה היית בעד התובע ואילו בשלב קבלת ההחלטה היית יחד עימם. אני רוצה להקריא את ההחלטה כדי לרענן את זיכרונך? נכון שבשלב ההחלטה אתה היית יחד עם כל חברי הועדה? ת. אבסולוטי לא. הדברים האלה מוזרים ולא מתיישבים עם האמירה שלי שאולי לא הוזכרה ע"י העו"ד שביקשתי מפורום הוועדה כולו, בואו ניתן את התיק הזה למכון הערכה. אילו אמרתי את הדברים שהעו"ד ציטט, לא הייתי מציע להגיע למכון ההערכה. הדברים שנרשמו בסיכום הועדה, הם הדברים שנאמרו ע"י יתר חברי הוועדה אבל זולתי. לא יכול להיות שהייתי שותף לסיכום הזה." (ר' עמ' 33 לפרוטוקול ש' 32-24). בהמשך ציין מר ח'טיב: "קראתי את הפרוטוקול יש לי הערות לגבי עמוד 7, שם כתוב 'החלטה בדיעת כל חברי הועדה. זה לא נכון בעליל. לי היתה דיעת מיעוט. לא הייתי שותף לדחיית המועמד כפי שכתוב בהחלטת הועדה. בעמ' 6, איפה שכתוב 'חטיב' בשוליים, בשורה שלישית מצד שני, נאמרים הדברים מפי כביכול: 'מצד שני מאחר שצריך לנצח כמו על תזמורת...' אלה דברים שאני נפגש בהם לראשונה. אני לא אמרתי דברים אלה. אלה שתי הערות שלי." (ר' עמ' 36 לפרוטוקול, ש' 5-1). עיון בפרוטוקול הועדה בעמ' 6 מלמד כי מר רג'א ח'טיב היה בעד התובע. בעמ' 7 נרשם מפי מר אחמד בדראן "מצטרף לרוב חברי הועדה ...." (ההדגשה שלנו, מ.א.ח.). יוטעם כי לאחר רישום זה אין כל ציון בפרוטוקול שמר רג'א ח'טיב נמלך ושינה דעתו והחליט לחבור ליתר חברי שלא לבחור בתובע. בהמשך הפרוטוקול, ללא כל הסבר, נרשמת ההחלטה ומצוין "החלטה בדעת כל חברי הועדה" (ר' פרוטוקול דיוני הועדה, נספח ב' לתצהירו של מר אחמד בדראן, מוצג נ/1). גב' ביטון העידה בעניין זה: "ש. מר חטיב בעמ 33 לפרוטוקול אמר שהוא לא יכול להיות שותף להחלטה הסופית של כל חברי הועדה? ת. אני לא מסכימה עם מה שהוא אמר. אני חושבת שהזיכרון של מר ח'טיב רג'א בגד בו, כי לו היה אומר, גם אם בדעת יחיד, זה היה נרשם בפרוטוקול. ש. בפרוטוקול הועדה שאת כתבת כתוב במפורש כי מר חטיב התרשם לטובה (עמוד 6) - איך יכול להיות שזכרונו בגד בו? ת. אתה שואל אותי למה בבית משפט הוא נתן מר רג'א חטיב עדות עם הפרוטוקול ועם העדות שלי כעת?! לעיתים בעיקר נבחרי ציבור מבקשים 'פתרונות קלים' ולשלוח למכון הערכה זה פתרון קל ולכן זה נרשם בפרוטוקול. אם ישים לב בית הדין הוא היה אחרי בהודעה שלו למכרז, אני הייתי הראשונה, מר חטיב שני ואח"כ דיברו שאר חברי הועדה ואז בזמן קבלת ההחלטה המסכמת מר חטיב היה שותף מלא של ההחלטה הוא שינה את דעתו. מר רג'א חטיב לא היה מושלם בדעתו שאחרת לא היה אומר מצד שני. לא רק זה הוא גם אמר המועצה, הוא לא דיבר על ראש המועצה שלא יכול לדבר עם התובע אלא דיבר על המועצה בכללותה." (ר' עמ' 106 לפרוטוקול, ש' 18-4) ר' גם עדותו של מר אחמד בדראן בעמ' 115 לפרוטוקול ש' 9 עד עמ' 116 ש' 3. אין באפשרותנו כיום להכריע מי מחברי הועדה צודק, ברם מחלוקת מהותית זו בין חברי ועדת הבחינה לבין עצמם, תמוהה ביותר ואינה משאירה רושם טוב. דיעה קדומה בין חברי הועדה התובע טוען כי החלטת ועדת הבוחנים שלא לבחור בו התקבלה עוד בטרם ראיינה הועדה את התובע, זאת הואיל וכל חברי הועדה ידעו מראש כי יבחרו במר סמואיל סעיד במסגרת המכרז הפומבי ולכן החליטו שלא לבחור בתובע במכרז הפנימי. עוד טוען התובע כי דעה קדומה היתה לראש המועצה, למר אליאס פרח, למר אחמד בדראן, לגב' יעל ביטון ולמר חמד טרביה ומשכך היה עליהם לפסול עצמם מלשבת בועדת הבחינה. אנו דוחות את טענתו החמורה של התובע שועדת הבחינה החליטה מראש ולפני ראיון התובע, שלא לבחור בו הואיל וכבר החליטה לבחור במר סמואיל סעיד במסגרת המכרז הפומבי. כך גם אנו דוחות את טענת התובע שלמר אחמד בדרן, לגב' יעל ביטון ולמר חמד טרביה היתה דעה קדומה בטרם כינוס הועדה וכי היה עליהם לפסול עצמם מלשבת בועדה. דעתנו אינה נוחה מהקלות הרבה בה מאשים התובע בהאשמות קשות וחמורות את מר בדראן, גב' ביטון ומר טרביה וזאת ללא בסיס ראייתי איתן. כך גם רואות אנו בחומרה את ההאשמה החמורה שמטיל התובע במר אחמד בדראן, לפיה מר בדראן ניסה להניא את מר סמואיל סעיד מהסכמתו לכך שזכייתו במכרז הפומבי, מותנית בתוצאות ההליך דנן. להאשמה זו אין כל בסיס שהוא והיא נדחית מכל וכל. כאמור, בדיון שהתקיים לפנינו ביום 17/8/2010 הגיעו הצדדים להסכמה, כי המועצה תודיע לכל מועמד שיגש למרכז הפומבי, שמתנהל בבית הדין הליך בתביעתו העיקרית של התובע שהוגשה לבית הדין ביום 15/8/2010, וככל שיבחר מועמד על ידי ועדת הבחינה ויכנס לתפקיד כמנהל בית הספר, המשך כהונתו יהא תלוי בתוצאות ההליך דנן של התובע. מר אחמד בדראן, כיו"ר הועדה במכרז הפומבי, פעל בדיוק בהתאם להסכמה זו והודיע דבר זה למר סמואיל סעיד וכך הוא העיד בעניין זה: "בסיום הראיון של סמואל סעיד. אנחנו סיימנו לראיין את סמואל סעיד ומאחר ויש תביעה מהתובע שכחתי להגיד למועמד שאם יבחר לתפקיד שידע שהוא יבחר לתפקיד עד לתוצאות הדיון של בית הדין של התובע. אמרתי לו את זה בתוך החדר. מר סמואל סעיד יצא מהחדר ואמרתי לו שיקראו לו חזרה. כשהוא חזר אני לא זוכר אם הדלת היתה סגורה או פתוחה. אני ציינתי בפניך שיש תביעה ובמידה ויבחר לתפקיד שידע שבחירתו עד לתוצאות הדיון בבית הדין. במידה ויש מספר של מועמדים הייתי צריך להגיד את המשפט בפני כל אחד מהמועמדים. במקרה שלנו היה מועמד אחד חוץ מהתובע והייתי חייב להגיד לו את המשפט הזה ושיצהיר בפני הועדה שאכן הוא שמע ומסכים שבעתיד לא יתבע את הבעלות כאילו הוא קיבל מינוי של מנהל עד יום הדין." (ר' עמ' 112 לפרוטוקול, ש' 29-20) . משמר בדראן פעל בדיוק בהתאם להסכמת הצדדים והחלטת בית הדין ומסר למר סמואיל סעיד את המידע אשר היה עליו למסור לו, אין כל מקום לטענת התובע ומוטב היה לו לתובע, שלא היה מעלה טענה זו כלל. נדון בהמשך בטענות התובע כלפי ראש המועצה, מר עאוני תומא וחבר הועדה נציג הציבור המקומי, מר אליאס פרח. בעדותו נשאל מר אליאס פרח האם הוא נפגש עם גב' מאיה חן, חוקרת פרטית שנשלחה מטעם התובע. מר פרח השיב בחיוב. משביקש ב"כ התובע לחקור את מר אליאס פרח לפי תמליל השיחות בין מר פרח לבין גב' מאיה חן, שהיה בידיו, התנגד ב"כ הנתבעים לחקירה זו, תוך שטען שקלטת השיחה בין מר אליאס פרח לבין החוקרת גב' מאיה חן, לא הומצאה לבית הדין ולא לצדדים וכי הם צריכים לבדוק אותה האם היא אותנטית, האם בוצעו בה מחיקות או זיופים. ב"כ המדינה הצטרף לדברי ב"כ הנתבעים. בהחלטתנו מיום 28/11/2011 ציינו כי לאחר שעיינו בתמליל השיחות, סוברות אנו כי יש מקום לכך שהעד מר אליאס פרח יישאל מספר שאלות בשים לב לאמור בתמליל, ובנסיבות אלה הורינו לב"כ התובע להמציא למומחה מטעם הנתבעים את הקלטת המקורית והעתקים מהקלטת להמציא לבית הדין ולצדדים, כך גם הורינו להמציא תמליל בערבית ותרגום של התמליל לעברית; עוד הורינו כי חקירתו של מר אליאס פרח תמשך לאחר שמיעת עדותה של החוקרת, גב' מאיה חן, שביצעה את ההקלטות. בטרם נתייחס לקלטות, נטעים כי אנו רואות בחומרה את העובדה שהתובע, שהיה מועמד במכרז ולא זכה, שלח חוקרת פרטית לחקור את אחד מחברי ועדת הבחינה, שראיין אותו והחליט בעניינו. עם זאת משמר אליאס פרח שיתף פעולה עם החוקרת ומסר אינפורמציה, אין אנו יכולות להעלים עין מחלק מהדברים שאמר. מעדותה של גב' מאיה חן עולה כי היא הקליטה שלוש שיחות שהיו לה עם התובע, אחת כאשר נפגשו במסעדה ושתי שיחות טלפוניות. ההקלטה מיום 21/5/2011 בוצעה על יד שני מכשירים קטנים כגודל "זרת", אחד של משרד החקירות והשני של גב' חן. לאחר ההקלטה הביאה גב' חן את המכשירים למשרד החקירות ושם הועבר החומר למחשב ומהמחשב הועבר החומר לדיסקים. ההקלטה מיום 31/5/2011 בוצעה במכשיר אחד בגודל "זרת" השייך לגב' חן וגם הוא הובא למשרד החקירות והועבר למחשב. השיחה השלישית מיום 8/8/2011 הוקלטה בפלאפון של מר פאהים עאסי, קרוב משפחה של התובע וגם שיחה זו הועברה למחשב של מר אליאס ארשיד, במשרד החקירות (ר' עדותה בעמ' 69 ש' 12-1, עמ' 73 ש' 29 עד עמ' 74 ש' 1). ב"כ הנתבעים טוען כי ההקלטות אינן אמינות ואין לקבלן כראיה. בית הדין נענה לבקשת הנתבעים ואפשר להם לפנות בעניין ההקלטות למומחה מקצועי לשם הגשת חוות דעת בעניין ההקלטות ואף ב"כ התובע הסכים לכך שהמחשב ומכשיר הזרת יבדקו על ידי המומחה מטעם הנתבעים, דא עקא שב"כ הנתבעים ויתר על הגשת חוות הדעת ועל חקירתו של המומחה מטעמו (ר' עמ' 82 לפרוטוקול ש' 9-5 ועמ' 117 ש' 26-23). בנסיבות אלה לא השכילו הנתבעים להוכיח כי ההקלטות אינן אמינות ומשכך נדחית טענת הנתבעים בעניין אי קבלת ההקלטות ואנו מקבלות אותן כראיה. שוכנענו כי הדברים שנרשמו בתמלילים הם אכן דברים שנאמרו על ידי מר אליאס פרח לגב' מאיה חן. מר פרח אינו מכחיש את הפגישה עם גב' מאיה חן ואת השיחות שנעשו עמה, אם כי לגבי דברים שאינם נוחים לו העיד שאינו זוכר או שלא אמר אותם, ברם אנו שוכנעו כי הדברים אכן נאמרו על ידו. עם זאת רק חלק קטן מהדברים הרשומים בתמלילים הם רלוונטיים וניתן לסמוך עליהם. מרבית הדברים אינם רלוונטיים ולגבי חלק מהדברים ברור שאלה הוכנסו לפיו של מר אליאס פרח ע"י גב' חן ועליהם לא ניתן לסמוך; דברים רבים אחרים נאמרו על יד מר אליאס פרח כלאחר יד וכדברי רהב ושחץ וזאת על מנת להרשים את גב' חן וגם עליהם לא ניתן לסמוך, כך למשל התרברב מר פרח "שכולם בכיסו של ראש המועצה" או שראש המועצה "בישל" מראש עם כולם את בחירתו של סמואיל סעיד - דברים אלה ודאי וודאי שאין אנו מקבלות אותם. מהדברים שכן ניתן ללמוד מהתמלילים עולה כי מר סמואיל סעיד תמך בראש המועצה בבחירות, והוא היה מועמדם של ראש המועצה ושל נציג הציבור מטעם המועצה, מר פרח. ראש המועצה ומר פרח מצאו אותו מתאים ביותר למשרת ניהול בית הספר, בעוד שדעתם על התובע לא היתה טובה כלל וכלל והם סברו שהוא אינו מתאים לניהול בית הספר (ר' תרגום התמליל של השיחה מיום 21/5/2011, מוצג ת/7 מעמ' 16 ש' 24 עד עמ' 17 ש' 19) בשיחה מיום 31/5/2011 נאמרו הדברים הבאים על יד מר אליאס פרח: "מאיה: סמואיל סעיד אליאס: והם, שמה, ראו את כל הניירת שיש לו, ואת ההיסטוריה שלו ואת פועלו ותוצאות ועלו במקומות אחרים מאיה: אגיד לך, בינינו, הוא עזר לו בבחירות, זה ח'אלס בשבילו אליאס: מאיה, יש פתגם בערבית אומר לנו 'תגרדי לי אגרד לך' מאיה: נכון אליאס: את מכירה אותו? מאיה: כן, מכירה בטח אליאס: גרד לי אגרד לך. כל מדינה ואנשיה, היום סעיד תמך בראש המועצה בבחירות, והכין את עצמו למשרה הזאת, כי ידע לפני שנתיים, או שלוש, שרוצים מנהל לתיכון, הוא הכין את עצמו, והביא כל המסמכים, והפך לכשיר במאה אחוז, אין שום התנגדות עליו, ועכשיו, לאחר שבעה חודשים שהוא בניהול הוכיח את עצמו ושהוא ראוי למשרה הזאת." (ר' תרגום תמליל השיחה מיום 31/5/2011, מוצג ת/9, בעמ' 8 ש' 19-7). מדברים אלה עולה, כי מר סמואיל סעיד תמך בראש המועצה בבחירות וראש המועצה רצה לגמול לו על כך ובנוסף מצא אותו מתאים לתפקיד. בנסיבות אלה ברי כי מר סמואיל סעיד היה מועמדו של ראש המועצה ושל נציג הציבור מטעם המועצה, מר אליאס פרח, מזה זמן רב ועוד בטרם כינוס ועדת הבחינה במכרז הפנימי. ראש המועצה ומר פרח התייצבו למכרז הפנימי כאשר המועמד שלהם הוא מר סמואיל סעיד ודעתם היתה נעולה, שאין לבחור בתובע במכרז הפנימי, אלא יש לגשת למכרז הפומבי על מנת שמר סמואיל סעיד יוכל לגשת למכרז הפומבי ולזכות בו. ברי כי בנסיבות אלה, היתה לראש המועצה ולמר אליאס פרח דעה קדומה בעניינו של התובע והיה עליהם לפסול עצמם מלשבת בועדת הבחינה במכרז הפנימי, משלא עשו כן, העמידו את עצמם, בהשתתפותם כחברי ועדת הבחינה, במצב של ניגוד עניינים אסור ופעלו במשוא פנים. עוד יוטעם, כי הדברים לעיל של מר אליאס פרח, תומכים בטענת התובע, שמאז הבחירות מועמדו של ראש המועצה לניהול בית ספר יני היה מר סמואיל סעיד, ומשסמואיל סעיד לא ענה בשעתו על תנאי המכרז, דאג ראש המועצה לעכב את קיום המכרז הפנימי, פעם על ידי הארכת המינוי של ממלא מקום המנהל, למר עזאת פרח ופעם על ידי פסילת מועמדותו של התובע במכרז על הסף. מעשיו והחלטותיו של ראש המועצה גרמו לתובע להגיש מספר הליכים לבית הדין, אשר בסופו של יום זכה בהם התובע, ברם מעשיו של ראש המועצה ומשכם של ההליכים בבית הדין, אפשרו למר סמואיל סעיד להשלים את לימודיו האקדמיים, כך שיענה על תנאי המכרז. נוכח הדברים העולים מההקלטות - סוברות אנו כי היה על ראש המועצה ליתן את גרסתו לפנינו, להתייחס לדברים, לענות על שאלות ותמיהות ולנסות להניח את דעת בית הדין, דא עקא שראש המועצה לא העיד (ר' דברי ב"כ הנתבעים בעמ' 117 לפרוטוקול, ש' 30-27). הימנעותו של ראש המועצה ממתן עדות לא תהא לטובתו ולא תוכל לסייע לו, משעדות זו צריכה היתה להישמע בבית הדין. משלראש המועצה ולמר אליאס פרח הייתה דעה קדומה באשר לתובע ומשבהשתתפותם כחברי ועדת הבחינה במכרז הפנימי, העמידו עצמם במצב של ניגוד עניינים אסור ופעלו במשוא פנים - נפל פגם חמור ומהותי במכרז. אסור לו לחבר ועדת בחינה שתהא לו דעה קדומה, עמד על כך כב' השופט חשין בבג"ץ יוסי אילן: "12. לענייננו-שלנו אין צורך כי נרחיק לכת. בחינת הדברים מקרוב תלמדנו כי עיקר לענייננו הוא בצורך ובהכרח כי חבר ועדת מכרזים ישקול ויבחן את ההצעות ואת המועמדויות שהוא מתבקש לשקול ולבחון בלב פתוח ובנפש חפצה. כי יעשה עצמו כשדה שטרם נחרשה, ויניח לכל אחד מן המועמדים לחרוש בו ולשכנעו כי הוא, דווקא הוא, האיש המתאים לאיוש המשרה שהוכרז עליה במכרז. כי יגבש עמדה ויחליט בדעתו רק לאחר שישמע כל אשר יש לשמוע ויעיין בכל חומר בכתב שלעניין. כי ייתן דעתו על כך שכל אחד מן המועמדים זכה להזדמנות שווה להציג את עניינו. כי יראה עצמו, ככל הניתן (ובכפיפות לאמור להלן), כשופט זוטא המנוער מכל זיקה לעניין הנידון לפניו, וגם אם נמנה הוא עם חברים רבים בוועדת מכרזים, ינהג כמי שההכרעה במכרז תלויה אך ורק בו. ועל דרך השלילה: אסור הוא חבר ועדת מכרזים שישב למכרז, ודעתו מגובשת ונחרצת מראש מה אומר הוא להחליט. אסור לו לחבר ועדת מכרזים שיחליט במכרז, והוא לא פתח את לבו להשתכנע, או בטרם שמע כל אשר ניתן לשמוע וקרא כל אשר יש לקרוא. אם אחרת ינהג ימעל חבר הוועדה בתפקידו, שלא זו דרכו של שופט ולו שופט-זוטא הוא. אסור הוא חבר ועדת מכרזים שתהא לו דעה קדומה; שאם ישב לדין - ואכן לדין הוא יושב - וייתן לדעה קדומה להוליך אותו כי אז לא ימלא באמונה תפקיד שהוטל עליו למלאו, קרא ליתן הזדמנות שווה לכל ההצעות שתעלינה לפניו להכרעה ביניהן. זה המעט שניתן לדרוש מחבר ועדת מכרזים. אסור לו לחבר ועדה ליתן ידו ל"מכרז תפור" או ל"מכרז מכור", קרא למכרז שתוצאותיו נקבעו מראש. מכרז שתוצאותיו ידועות מראש אינו מכרז כלל. מעשה רמייה הוא. חברי ועדה או חבר ועדה היודעים מראש מה יחליטו - מועלים בתפקידם. בהחליטם מראש לפסול מועמדים אלה ואחרים לאייש את המשרה שהוכרז עליה או לבחור במועמד פלוני דווקא, פוצעים חברי הוועדה בכבודם של המועמדים; שהמועמדים סוברים כי ניתנת להם הזדמנות לשכנע את חברי הוועדה בכישוריהם העודפים על כישורי חבריהם, בעוד אשר משמשים הם אך כתפאורה ובתפקידי ססטיסטים בהצגה שסופה ידוע מראש. רק אם יימנעו מכל אלה ינהגו חברי הוועדה בהגינות ויעשו צדק כמצופה מהם. אמר על כך הנשיא ברק בפרשת בן דוד בג"ץ 1356/96 בן דוד נ' שמעון פרס, פ"ד נ(1) 661, בעמ' 666: הכלל בדבר איסור על משוא פנים, ככל שהוא נוגע לענייננו, מטיל על כל חבר בוועדה איסור על הימצאות במצב שבו קיימת אפשרות ממשית של משוא פנים או דעה משוחדת... הכלל פוסל את חברותו של אדם בוועדה אם אותו אדם גיבש לעצמו עמדה (סופית) בעניין נושא דיוניה של הוועדה, באופן שמבחינתו שלו אין עוד טעם בהמשך הרגיל של דיוני הוועדה ("המשחק מכור"). הכלל יחול מקום בו אין לצפות מחבר הוועדה שהוא יהיה חסר פניות (impartial). ודוק: הכלל אינו אוסר על חברות בוועדה של אדם, שעם מינויו יש לו דעות משלו בעניין נושא הוועדה. לעתים קרובות מתמנים לוועדה מומחים, אשר להם דעות מקצועיות בעניינים שהם נושא לדיוני הוועדה... האיסור על חברות בוועדה חל מקום שיש לו לחבר הוועדה דעה קדומה, שאין סיכוי סביר כי תשתנה במהלך דיוני הוועדה. פסילתו של חבר ועדה מלכהן בה בא מקום שדעתו של החבר "נעולה", ואין הוא "פתוח" לשכנוע ולשינוי... ביסוד גישה זו מונח האינטרס (הפרטי) של מי שעלול להיפגע מהמלצות הוועדה, הזכאי לכך כי ההמלצה בעניינו תיעשה על יסוד מכלול החומר המצוי לפני הוועדה, ולא על יסוד דעותיו הקדומות של חבר הוועדה. ביסוד גישה זו מונח גם האינטרס (הציבורי) של אמון הציבור בפעילות הוועדה, בתקינותה ובאובייקטיביות שלה... אכן, ההלכה האוסרת על משוא פנים מבוססת הן על הצורך לעשות צדק והן על הצורך כי ייראה שנעשה צדק. אכן, חבר ועדה כי יגמור בדעתו מראש מה יחליט ומה יעשה בהליך המכרז, יפגום בעצם החלטתו ומעשיו בעיקרון של שוויון הזדמנויות אמיתי - שוויון הזדמנויות אמיתי ולא אך למראית עין - קרא, כי תּותַן לכל מועמד הזדמנות להציג עצמו כיאות ולשכנע את חברי הוועדה כי הוא הטוב מכל המועמדים. החשש מפני משוא פנים ודעה קדומה הוא כה רב, עד שההלכה היא כי אסור הוא חבר ועדה להימצא במצב של ניגוד עניינים שבו קיימת אפשרות מעשית למשוא פנים. ראו עוד והשוו: בג"ץ 279/60 אולמי גיל בע"מ נ' יערי פ"ד ט"ו(1) 673, בעמ' 676, מפי השופט ח' כהן." (ר' בג"ץ 3751/03 יוסי אילן נגד עיריית תל-אביב -יפו ואח', פ"ד נט(3) 817, בעמ' 830-829) סוף דבר בשים לב לאמור לעיל - משחברו מספר פגמים מהותיים בעבודת ועדת הבחינה - יש לבטל את תוצאות החלטת ועדת הבחינה במכרז הפנימי, בדבר אי בחירתו של התובע וליתן לו את יומו בשנית, ובכך מתקבלת התביעה. אשר לסעד הראוי - התובע עותר בתביעתו שבית הדין יורה על כינוס ועדה מייעצת עליונה, שתראיין אותו ותבחן את כשירותו להתמנות לתפקיד המנהל. בנסיבות המיוחדות של המקרה דנן ועל מנת שהצדק גם ייעשה וגם ייראה, סוברות אנו כי נכון יהא שהתובע יופיע לפני ועדת יועצים עליונה, כמשמעותה בסעיף 2.6 לחוזר מנכ"ל משרד החינוך - נוהל מינוי מנהלים וסגני מנהלים במוסדות חינוך רשמיים (ר' נספח א' לתצהירו של מר בדראן, מוצג נ/1), אותה ימנה מנכ"ל משרד החינוך. בועדת היועצים העליונה לא ישב כחבר, מי שהיה חבר בועדת הבחינה מיום 6/8/2010, כך לא ישב נציג מטעם הרשות המקומית כפר יאסיף וכך גם לא ישב נציג ציבור מכפר יאסיף וכן לא ישב כחבר ולא יופיע כמשקיף המפקח, מר חמד טרביה. ועדת היועצים העליונה תזמין את התובע לראיון לפניה ובראיון תבחן מחדש את התאמתו למשרת מנהל בית ספר יני. כל חומר שיובא לפני ועדת היועצים העליונה, יש להקדים ולהמציאו לתובע טרם כינוס הועדה, על מנת שתהא בידי התובע האפשרות להכין עצמו כדבעי לראיון בפני ועדת היועצים העליונה. ב"כ המדינה ימציא לב"כ התובע את המכתב האנונימי על כל נספחיו, כולל המאמרים שפורסמו בעיתון וכולל המכתב של ממלא מקום מנהל בית הספר, מר עזאת פרח, שקיבל המפקח מר חמד טרביה, ועליו העיד בעמ' 92 ו- 98 לפרוטוקול. למען הסר ספק מובהר, כי מנהל בית ספר יני, מר סמואיל סעיד, ימשיך בתפקידו, בכפוף לתוצאות החלטת ועדת היועצים העליונה ובכפוף לתוצאות הליכי המכרז בעניין התובע. אשר לבקשת הנתבעים לדחות את התביעה כנגד נתבע מס' 2 - בשל מעורבותו של נתבע 2 בעניין דנן ובשל נסיבות המקרה המיוחדות והגם שנתבע מס' 2 אינו מעסיקו של התובע - סוברות אנו כי אין לדחות את התביעה כנגד נתבע מס' 2. כל אחת מהנתבעות - המועצה והמדינה - תשלם לתובע הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 2,500 ₪. התשלומים (בסך 5,000 ₪) ישלמו לתובע בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין, שאם לא כן ישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל. לצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק דין זה. דיני חינוךמכרזבית ספרמנהל בית ספר