קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מכרז פינוי פסולת: התובענה 1. לפני תובענה שהוגשה בדרך של המרצת פתיחה במסגרתה עותרת המבקשת, בני וצביקה בע"מ (להלן: "המבקשת" או "בני וצביקה"), להצהיר כי החלטת ועדת המכרזים של המשיבה מס' 1, ח.ל.ת - החברה לפיתוח ולתיירות נתניה בע"מ (להלן: "ח.ל.ת"), כי הצעתה של המשיבה מס' 2, אולניק חברה להובלה, עבודות עפר וכבישים בע"מ (להלן: "אולניק"), היא ההצעה הזוכה במכרז מס' 2/12 לביצוע עבודות פינוי פסולת מאתר הפסולת נתניה (להלן: "המכרז"), בטלה. כפועל יוצא מכך, עותרת המבקשת להצהיר כי החוזה שנחתם בין ח.ל.ת ואולניק בטל וכי הצעתה של המבקשת היא ההצעה הזוכה במכרז כך שעל ח.ל.ת להתקשר עימה בחוזה על פי המכרז. הצדדים, רקע עובדתי והשתלשלות ההליכים 2. המבקשת הינה חברה פרטית העוסקת בעבודות מחזור פסולת ופרויקטים סביבתיים. ח.ל.ת. הינה תאגיד עירוני כהגדרתו בסעיף 249(א) לפקודת העיריות [נוסח חדש], מיסודה ובשליטתה המלאה של עיריית נתניה, ועיסוקה בביצוע וניהול פרויקטים ציבוריים ותשתיות עירוניות, בתחומי העיר נתניה. אולניק הינה חברה פרטית העוסקת בעבודות תשתית ופיתוח וכן בעבודות מחזור פסולת. 3. באפריל 2012, פרסמה ח.ל.ת מכרז לביצוע עבודות פינוי פסולת, בהיקף של 360,000 מ"ק, מאתר פסולת בשטח של כ- 145,000 מ"ר, המצוי בסמוך לחוף הים בנתניה (להלן: "אתר הפסולת"). למכרז ניגשו ארבע מציעות; בני וצביקה, אולניק וכן המשיבות הפורמליות, משיבות 3 ו-4, א.י.ל סלע בע"מ ומגנזי תעשיות בע"מ. 4. ביום 29.5.12 קיימה ועדת המכרזים של ח.ל.ת (להלן: "ועדת המכרזים"), ישיבת "פתיחת מעטפות", במסגרתה נפתחו הצעות המשתתפים במכרז. 5. ההצעות נבחנו על ידי ועדת המכרזים ועל ידי היועץ המקצועי של ועדת המכרזים, מהנדס אילן חדד (להלן: "היועץ המקצועי"), אשר מצאו כי הצעותיהן של המשיבות 3 ו-4, אינן עומדות בתנאי הסף וכי הצעותיהן של בני וצביקה ושל אולניק, עומדות בתנאי הסף. 6. ביום 4.7.12, קיימה ועדת המכרזים ישיבה לבחירת ההצעה הזוכה במכרז. בהתאם לחוות דעת היועץ המקצועי בדבר עמידת הצעותיהן של המבקשת ושל אולניק, בתנאי הסף ונוכח העובדה שהצעתה של אולניק נמצאה זולה מהצעתה של המבקשת בכ- 5,000,000 ₪, החליטה ועדת המכרזים כי הצעתה של אולניק היא ההצעה הזוכה במכרז. 7. ביום 8.7.12 נשלחה לאולניק הודעה על זכייתה במכרז. ביום 9.7.12 נשלחה למבקשת וכן למשיבות 3 ו-4, הודעה בדבר אי זכייתן במכרז. 8. ביום 11.7.12, פנה ב"כ המבקשת לח.ל.ת, בבקשה לעיין במסמכי המכרז ובהצעה הזוכה. למען שלמות התמונה, יצוין כי כבר ביום 31.5.12, בסמוך לאחר ישיבת פתיחת ההצעות, פנתה המבקשת לח.ל.ת, בבקשה לצלם את מסמכי המכרז וציינה כי להבנתה, ההצעות המשתתפות במכרז אינן עומדת בתנאי הסף. 9. ביום 15.7.12 נמסרו למבקשת מסמכי המכרז למעט אישור נוסף של רואה חשבון של אולניק שהתבקש על ידי ועדת המכרזים בשלב בחינת ההצעות והועבר למבקשת ביום 22.7.12. 10. ביום 16.7.12, פנה ב"כ המבקשת לח.ל.ת בדרישה לפסול את הצעתה של אולניק ולהורות על זכיית המבקשת במכרז. 11. התובענה הוגשה ביום 30.7.12 ויחד עימה, בקשה לצו מניעה זמני שיאסור על ח.ל.ת להתקשר בהסכם או למסור עבודות על פי המכרז לאולניק. ביום 30.7.12, ניתן על ידי כב' השופט שינמן, צו ארעי כמבוקש ונקבע דיון במעמד הצדדים ליום 19.8.12. 12. במסגרת הדיון בבקשה לצו מניעה זמני טענה המבקשת כי יש לפסול את זכייתה של אולניק במכרז בשל אי עמידה בתנאי הסף שנקבעו בסעיף 3.1.3 למכרז כדלקמן: "על המציע להיות בעל ניסיון בביצוע בפועל של עבודות ניפוי, מיון גריסת ומיחזור פסולת בניין ואשפה ביתית, בהיקף מצטבר של 400,000 מ"ק כאשר לפחות אחת מהעבודות הינה בפרויקט של טיפול ומחזור אשפה ביתית, והכל במצטבר במהלך 3 השנים האחרונות". המבקשת טענה כי יש לפרש את תנאי הסף האמור, כמציב דרישה של טיפול בפרויקט שתכליתו פינוי אשפה ביתית בעוד שאולניק לא ביצעה פרויקט שרובו ככולו, טיפול ומחזור של אשפה ביתית. עוד טענה המבקשת כי אולניק אינה עומדת בתנאי הסף הכמותי של ביצוע עבודות בהיקף של 400,000 מ"ק פסולת, בשלוש השנים שעובר למכרז (להלן:"תנאי הסף הכמותי"). כן נטען כי בהצעתה של אולניק יש משום ניסיון להערים על עורכת המכרז בכך שנכללו בה עבודות ופרויקטים שהסתיימו לפני למעלה משלוש שנים מחד ומאידך לא צורפו אישורים ומסמכים המעידים על טיפול באשפה בהיקף מצטבר של 400,000 מ"ק, בשלוש השנים האחרונות. במסגרת הדיון בבקשה לצו מניעה זמני, המבקשת תמכה טענתה בדבר אי עמידת אולניק בתנאי הסף הכמותי בהשוואה שערכה בין המחיר שהוצע על ידי אולניק במכרז נושא התובענה למחירים שהוצעו על ידה במכרזי טייבה וקלאנסוואה, אותם הביאה אולניק להוכחת נסיונה הקודם. לטענת המבקשת, מההשוואה האמורה עולה שכמויות הפסולת שאולניק הצהירה כי טופלו במכרזי טייבה וקלאנסווה, אינן הגיוניות ואינן נכונות. כן טענה המבקשת כי אולניק אינה עומדת בתנאי שנקבע בסעיף 3.2.4 למכרז, בדבר העדר הרשעה בעבירה על חוק שמירת הנקיון, התשמ"ד - 1984 (להלן: "חוק שמירת הניקיון"), בעשר השנים האחרונות וזאת נוכח הרשעתה בעבירה על חוק שמירת הניקיון כמפורט בהכרעת הדין מיום 29.9.02, שהוגשה וסומנה מב/1. 13. בהחלטתי מיום 23.8.12 (להלן: "ההחלטה בצו המניעה הזמני"), דחיתי את הבקשה לצו מניעה זמני מהנימוקים המפורטים שם. אשר לטענה בדבר אי עמידת אולניק בתנאי הסף הכמותי והעדר חשבונות מאושרים המעידים על ביצוע העבודות הנטענות, ציינתי: "בשלב זה, כמויות האשפה שצוינו בתצהיר שצורף להצעת אולניק ואשר נלקחו בחשבון על ידי וועדת המכרזים, לצורך בחינת עמידתה בתנאי הסף הכמותי, לא נסתרו. לא ראיתי להסיק כי הכמויות המצוינות בתצהיר שצורף על ידי אולניק להצעתה ובו פורטו הפרויקטים בהם טיפלה וכמויות האשפה שטופלו בכל פרויקט, אינן נכונות מהשוואת מחירי המכרזים המצוינים בתצהיר, למחיר שהוצע על ידי אולניק במכרז הנוכחי שכן כפי שהעידו היועץ המקצועי לוועדת המכרזים והמצהיר מטעם אולניק, יש לבחון את תנאי המכרזים לצורך בחינת סבירות המחירים והיכולת לערוך השוואה ביניהם. המצהיר מטעם אולניק אף הוסיף בעניין זה כי אולניק עושה שימוש בתוצרי הפסולת כחומר מילוי בפרויקטים אחרים אותם מבצעת והדבר נלקח בחשבון בתמחור ההצעה (עמ' 14 לפרוטוקול). הטענה בדבר העדר חשבונות מאושרים ומסמכים המאשרים את ביצוע העבודות הנטענות כנדרש בסעיף 3.2.6 למכרז, אינה מתייחסת לתנאי הסף אלא לתנאי מהתנאים הנוספים שבמכרז. מעבר לכך שגם הצעתה של המבקשת, לוקה בחסר בסוגיות אלה. עדותו של היועץ המקצועי כי די בהמלצות שהוצגו על ידי אולניק, מהמשרד לאיכות הסביבה ומזמיני העבודה כדי להוות אישור וראיה לביצוע העבודות שפורטו על ידי אולניק, לא נסתרה בשלב זה ולא ניתן לומר כי הינה בלתי סבירה על פניה" (סעיפים 34-35 להחלטה בצו המניעה הזמני). 14. בישיבת קדם המשפט מיום 9/10/12, נקבע כי ככל שח.ל.ת ואולניק, מבקשות להגיש כתבי תשובה לתובענה, מעבר לתשובות שהוגשו לבקשה לצו מניעה זמני, תעשנה כן עד ליום 21.10.12 שאם לא כן יראו התגובות לבקשה לסעד זמני ככתבי תשובה בתובענה. הן ח.ל.ת והן אולניק הודיעו כי יש לראות בתגובותיהן לבקשה לסעד זמני, ככתבי תשובה לתובענה. 15. ביום 16.10.12, הוגשה על ידי המבקשת בקשה דחופה נוספת לצו מניעה זמני שיאסור על ח.ל.ת ואולניק, לבצע כל פעולה משפטית לביצוע המכרז (להלן: "הבקשה הנוספת לצו מניעה זמני"). בבקשה זו, ציינה המבקשת כי פנתה לגורמים המקצועיים במשרד להגנת הסביבה, בשאלות הבהרה בנוגע למכרזי טייבה וקלנסוואה שפורטו בהצעת אולניק להוכחת עמידה בתנאי הסף הכמותי ומתשובותיהם עולה כי הנתונים הכמותיים שאולניק פרטה בתצהיר שצורף להצעתה במכרז וכן לבית המשפט, בנוגע לכמויות הפסולת שטופלו במכרזי טייבה וקלאנסווה, אינם אמת. לפיכך שבה המבקשת וטענה כי אולניק אינה עומדת בתנאי הסף הכמותי ויש לפסול את זכייתה במכרז. 16. בישיבת 25/10/12, הצעתי כי הבקשה הנוספת לצו מניעה זמני תמחק באופן שכל טענות הצדדים לרבות הטענה כי אולניק לא עמדה בתנאי הסף הכמותי, תשמרנה לדיון בתובענה. ב"כ הצדדים הסכימו להצעה והתובענה נקבעה לשמיעה. 17. מעבר לחקירות המצהירים במסגרת הדיון בבקשה לצו מניעה זמני, זימנה המבקשת לעדות את מר שמואל ירושלמי (להלן: "ירושלמי"), מרכז בכיר תעשיות ורישוי עסקים במשרד להגנת הסביבה ואת מר אורי טל (להלן: "טל"), מרכז טיפול בפסולת בניה באגף לפסולת במשרד להגנת הסביבה. כן נשמעה השלמת חקירה נגדית של המצהיר מטעם המבקשת, מר צביקה דוד ושל המצהיר מטעם אולניק, מר דורון אולניק (להלן: "דורון"). טענות המבקשת 18. המבקשת טוענת כי הוכח שאולניק אינה עומדת בתנאי הסף הכמותי שנקבע בסעיף 3.1.3 למכרז המחייב טיפול ב- 400,000 מ"ק פסולת, בשלוש השנים שקדמו למועד מתן ההצעה. לטענתה, מעדויותיהם של אנשי המשרד להגנת הסביבה, ירושלמי וטל, עולה באופן ברור ומפורש כי הצהרת אולניק בנוגע לכמויות הפסולת שטופלו במכרזי טייבה וקלאנסווה (175,000 מ"ק אשפה בטייבה ו - 75,000 מ"ק בקלאנסווה - כהצהרת אולניק), חסרות שחר, קלוטות מהאוויר ומהוות מצגים כוזבים. המבקשת חוזרת וטוענת כי אולניק אינה עומדת בתנאי הסף של ביצוע פרויקט שעיקרו "טיפול ומחזור אשפה ביתית", כדרישת סעיף 3.1.3 לתנאים הכללים וכי הרשעת אולניק בעבירה על חוק שמירת הניקיון והצגת תצהירים כוזבים שנועדו להוליך שולל את ועדת המכרזים כמו גם את בית המשפט, מחייבים פסילת הצעתה של אולניק והכרזה על המבקשת כזוכה במכרז. טענות ח.ל. 19. ח.ל.ת טוענת כי מדובר בהליך מנהלי במהותו, כאשר הסוגיה העומדת לבחינה הינה האם ועדת המכרזים פעלה במתחם הסבירות והיתה רשאית לבחור בהצעתה של אולניק, כהצעה הזוכה במכרז, על בסיס הנתונים שעמדו בפניה, בזמן אמת וכי בנסיבות העניין, לא נפל כל פגם בשיקול דעתה של ועדת המכרזים ובהחלטתה. ח.ל.ת טוענת כי לאחר שהבקשה לצו מניעה זמני נדחתה, טענותיה של המבקשת מבוססות על "אסמכתאות" ו-"ראיות חדשות" שלא היו קיימות במועד הגשת המרצת הפתיחה ונוצרו רק לאחר דחיית הבקשה לצו מניעה זמני, כך שלא יכולה להיות להן רלבנטיות לבחינת החלטת ועדת המכרזים שהתבססה על הנתונים שהיו בפניה בעת קבלת ההחלטה. ח.ל.ת מוסיפה וטוענת כי פרשנות המבקשת ביחס לתנאי הסף הנדרש בסעיף 3.1.3 לתנאים הכללים של המכרז כאילו מדובר בדרישה לטיפול בפרויקט פינוי אשפה ביתית בלבד, משוללת יסוד וכי הטענה כי יש לפרש תנאי זה כמחייב טיפול בפרוייקט שעיקרו פינוי "אשפה ביתית", מהווה גרסה חדשה של טענה זו שאין לקבלה. אשר לטענה בדבר אי עמידת אולניק בתנאי הסף הכמותי, טוענת ח.ל.ת שאין מקום לבסס טענה כנגד החלטת ועדת המכרזים, על ראיות שהוצגו לראשונה כשלושה וחצי חודשים לאחר תום הליכי המכרז ולא עמדו בפני ועדת המכרזים וכי בנסיבות העניין, לא הוכחה הערמה על בעל המכרז או הטעיה מצד אולניק. ח.ל.ת טוענת כי הטענה בדבר הרשעת אולניק בעבירה על חוק שמירת הניקיון, מהווה הרחבת חזית שעה שלא נטענה בהמרצת הפתיחה ולא עמדה בפני ועדת המכרזים וכי אין בה לכשעצמה כדי להצדיק ביטול זכייתה של אולניק במכרז. ח.ל.ת מוסיפה וטוענת כי גם אם היה מקום לפסול את הצעתה של אולניק, הרי השאלה אם המבקשת זכאית לזכות במכרז, נתונה לשיקול דעתה של ועדת המכרזים בהיות הצעתה יקרה בכ- 4-5 מיליון ₪, ממחירי השוק. עוד טוענת ח.ל.ת כי המבקשת אינה זכאית לזכות במכרז נוכח מחדלה לדאוג לכך שתהיה בידי ח.ל.ת, בכל עת, ערבות בנקאית. טענות אולניק 20. אולניק מדגישה כי הביקורת השיפוטית על הליכי המכרז נועדה לבחון את סבירות החלטת ועדת המכרזים; האם התקבלה כדין ומשיקולים ענייניים וזאת על סמך בחינת המידע שהיה מצוי בפני ועדת המכרזים בעת החלטתה. לטענת אולניק, דין הטענה בדבר אי עמידתה בתנאי הסף הכמותי להידחות בהיותה מבוססת על עדויותיהם של ירושלמי וטל, עדויות שלטענתה מעלות "מחשבות נוגות" באשר לתום ליבם ומניעיהם של אותם עדים, עובדי המשרד להגנת הסביבה, שמיהרו להתגייס לצד המבקשת ועדויותיהם נשענות על השערות והנחות סתמיות ובלתי מבוססות. אולניק מוסיפה וטוענת כי אין לקבל את התנהלותה של המבקשת אשר יזמה חקירה פרטית אודות נסיונה של אולניק והציגה את תוצאות בדיקותיה האמורות (שלטענת אולניק, אינן מוכיחות דבר), לראשונה בבית המשפט. אולניק טוענת שלא נפל כל פגם בהצעתה, ודאי לא פגם מהותי שיש בו כדי להביא לפסילתה או ביטולה של החלטת ועדת המכרזים. לחילופין, טוענת אולניק כי היה ובית המשפט יסבור שנפלה שגגה מהותית מלפני ועדת המכרזים, אין מקום לביטול החלטתה. לשיטתה, ביטול החלטת ועדת המכרזים תגרום לפגיעה בקופת הציבור שכן הצעתה של המבקשת יקרה באופן משמעותי ותפגע באינטרס ההסתמכות של אולניק אשר פעלה על פי החלטת ועדת המכרזים, רכשה ציוד, התקשרה עם קבלנים והחלה בביצוע העבודות, לפני כחצי שנה. אולניק מוסיפה וטוענת כי נזקיה של המבקשת הם כלכליים בלבד וניתן לפצותה בגינם, בכסף. עוד טוענת אולניק כי בהצעתה של המבקשת, נפלו פגמים רבים, חלקם מהותיים, שעל ועדת המכרזים לתת עליהם את הדעת ולפסלה בגינם. דיון והכרעה 21. לאחר ששבתי ובחנתי טענות הצדדים לאור המסכת הראייתית שהובאה בפני, סבורה אני כי נפל פגם בהליכי המכרז, בשל מצגים כוזבים שהוצגו על ידי אולניק בפני ועדת המכרזים, בכל הנוגע לעמידתה בתנאי הסף הכמותי, באופן שהחלטת ועדת המכרזים, אינה יכולה לעמוד. עוד ראיתי לקבוע כי בנסיבות העניין, אין מקום להחזיר את הדיון לועדת המכרזים אשר לא ראתה לשוב ולבחון את החלטתה על אף הטענות שהועלו על ידי המבקשת מלכתחילה ובהמשך אף נתמכו באישורים ומכתבים של הגורמים הרלבנטיים במשרד להגנת הסביבה, והדברים יפורטו וינומקו תוך התייחסות לטענות הצדדים על פי סדרן. המסגרת הנורמטיבית 22. הלכה מושרשת היא כי בבואו של בית המשפט לבקר הליכי מכרז, בוחן הוא את סבירות הפעלת שיקול דעתה של ועדת המכרזים ואת תקינות הליכי המכרז ואין הוא מחליף את שיקול דעתה של ועדת המכרזים בשיקול דעתו משל היה "ועדת מכרזים עליונה". החלטתה של ועדת המכרזים תבוטל רק מקום בו הוכחו פגמים מהותיים היורדים לשורשו של עניין דוגמת חוסר סבירות, פגיעה בשיווין בין המשתתפים במכרז, הפלייה, פגם בטוהר המידות של הועדה או מי מחבריה וכיוצ"ב, ראה לעניין זה, בג"צ 3050/84 אלקו בע"מ נ' איגוד ערים איזור דן (ביוב) פ"ד לח (4) 660 (1984), עע"מ 3190/02 קל בנין בע"מ נ' החברה לטיפול בשפכים רמת לבנים בע"מ, פ"ד נח (1) 590 (2003), עע"מ 3499/08 רון עבודות עפר ייזום ופיתוח נ.א. בע"מ נ' ועדת המכרזים - עירית עפולה (2009) שאלת סבירות שיקול דעתה של ועדת המכרזים ותקינות פעולותיה, נבחנות על בסיס נתוני המידע והמצב העובדתי אשר היו בפני ועדת המכרזים, בעת קבלת ההחלטה, ראה לעניין זה, עע"מ 4753/07 חן המקום בע"מ נ' המועצה האזורית חבל מודיעין (2008). 23. יחד עם זאת, מקום בו נטען כי הזוכה במכרז הציג בפני ועדת המכרזים, מצגים כוזבים ומטעים, לא ניתן להתעלם מטענה זו ולהיאחז בנתונים שהוצגו בפני ועדת המכרזים כבקרנות המזבח. גם ועדת המכרזים אינה יכולה לעצום את עיניה ולהמשיך לדבוק בנתונים שהוצגו בפניה ועמדו בבסיס החלטתה, כזה ראה וקדש. משהוכח כי הוצגו בפני ועדת המכרזים נתונים כוזבים ומטעים, בנוגע לעמידת הזוכה במכרז בתנאי הסף, יש להתייחס לדברים בחומרה וליתן להם את מלוא המשמעות והמשקל בעת בחינת תוצאות המכרז שהרי הצגת מצגים כוזבים בפני ועדת המכרזים, פוגעת בעקרונות היסוד העומדים בבסיס תורת המכרזים. 24. בענייננו - סבורה אני כי עלה בידי המבקשת להוכיח את הטענה שנטענה על ידה מתחילת ההליכים ועמדה בליבת המחלוקת כי אולניק הציגה בפני ועדת המכרזים נתונים כוזבים ומטעים באשר לעמידתה בתנאי הסף הכמותי, באופן המחייב פסילת זכייתה במכרז - ואפרט. אי עמידת אולניק בתנאי הסף הכמותי 25. כאמור, על פי תנאי הסף הכמותי שנקבע בסעיף 3.1.3 לתנאי המכרז: "על המציע להיות בעל ניסיון בביצוע בפועל של עבודות ניפוי, מיון גריסת ומיחזור פסולת בניין ואשפה ביתית, בהיקף מצטבר של 400,000 מ"ק ... והכל במצטבר במהלך 3 השנים האחרונות". 26. להצעתה של אולניק, צורף תצהיר של מנכ"ל החברה, דורון, במסגרתו פורטו שבעה פרויקטים בהם טיפלה אולניק והיקף העבודה שבוצעה בכל אחד מהפרויקטים האמורים (נספח כה' לתגובת ח.ל.ת לצו המניעה הזמני, להלן:"תגובת ח.ל.ת"). 27. ח.ל.ת ציינה בתגובתה כי העבודות שנלקחו בחשבון, לצורך בחינת עמידתה של אולניק בתנאי הסף הכמותי, היו רק אלה שבוצעו במועדים הרלבנטיים, דהיינו בשלוש שנים שקדמו למועד הגשת ההצעה, כדלקמן: פרויקט קלאנסווה - 75,000 מ"ק, פרויקט טייבה - 175,000 מ"ק, פרויקט קיסריה - 110,000 מ"ק ופרויקט נת/542 - 88,296 מ"ק, ובסה"כ 448,296 מ"ק פסולת. ח.ל.ת הוסיפה וציינה כי היקף הפסולת שטופלה על ידי אולניק, כמפורט לעיל, עונה על דרישת תנאי הסף הכמותי ואף עולה עליה וכי מדובר בפרויקטים ברובם בוצע הן טיפול בפסולת בנין והן באשפה ביתית כך שהצעת אולניק עומדת איתן בתנאי הסף שנקבעו בסעיף 3.1.3 לתנאי המכרז (סעיפים 124-125 לתגובת ח.ל.ת). 28. בהתאם לסעיף 3.2.6 לתנאים הכללים של המכרז, היה על מציע להציג "מכתבי המלצה ואישורים, חשבונות סופיים וכיו"ב", וזאת על מנת להציג בפני ועדת המכרזים אינדקציה חיצונית לנכונות המידע שפורט על ידי המציע בהצעתו. ח.ל.ת ציינה בתגובתה כי בנוסף לתצהירו של דורון, צורפו להצעתה של אולניק מכתבי המלצה ואישורים של אנשי המשרד להגנת הסביבה ומזמיני העבודות (סעיף 126 לתגובת ח.ל.ת). 29. האישורים מטעם המשרד להגנת הסביבה, שצורפו על ידי אולניק להצעתה הינם מכתבי המלצה מימים 11.4.10 ו- 13.5.12, חתומים על ידי טל ובהם נאמר כי אולניק ביצעה עבודות, בפיקוח המשרד להגנת הסביבה ועל פי הזמנת הרשויות המקומיות, בהיקף של 175,000 מ"ק פסולת בניין בעיר טייבה ו- 75,000 מ"ק פסולת בניין בעיר קלאנסווה (נספחים טז' ו- יז' לתגובת ח.ל.ת). 30. במסגרת ההחלטה בצו המניעה הזמני ציינתי: "עדותו של היועץ המקצועי כי די בהמלצות שהוצגו על ידי אולניק, מהמשרד לאיכות הסביבה ומזמיני העבודה כדי להוות אישור וראיה לביצוע העבודות שפורטו על ידי אולניק, לא נסתרה בשלב זה ולא ניתן לומר כי הינה בלתי סבירה על פניה" - הדברים נכונים לזמנם. אלא שבמהלך שמיעת הראיות התברר, למרבה הצער, שהנתונים הכמותיים המפורטים בתצהיר שצורף להצעתה של אולניק בכל הנוגע למכרזי טייבה וקלאנסווה - אינם אמת וכי הנתונים הכמותיים האמורים, שאושרו על ידי טל במכתבי ההמלצה שצורפו להצעה, נמסרו לטל על ידי אולניק ואין להם אחיזה במציאות (עמ' 18-19 לפרוטוקול). 31. בעקבות פנייתה של המבקשת בשאלות הבהרה למשרד להגנת הסביבה, בוטלו מכתבי ההמלצה האמורים, כמפורט במכתבו של ירושלמי, מיום 11.11.12, ת/1, אשר מוען למבקשת ולאולניק ובו נאמר כדלקמן: "בהמשך למכתבו של עו"ד עידו עינת מהתאריך 6/11/12 ברצוני להדגיש למען הסר ספק, כלל המלצות שניתנו על ידי משרדנו בגין הפרויקטים בטייבה וקלאנסווה, בטלים לרבות מכתבי המלצה מהתאריכים 11/4/10 ו- 13/5/12" (ההדגשה במקור - ב.ט) 32. זאת ועוד, בתשובה לפניית המבקשת למשרד להגנת הסביבה, הבהיר ירושלמי, במכתב מיום 9.10.12, כי האומדן שנערך בטרם המכרז לפינוי פסולת בטייבה, עמד על היקף של 25,000 מ"ק וכי בהתאם לאומדן זה, נקבע תקציב של מיליון ₪ לביצוע העבודות האמורות. ירושלמי הוסיף וציין כי מדובר היה בחוזה פאושלי במסגרתו טופלו בסופו של דבר כ- 35,000 מ"ק פסולת. עוד צויין כי על פי תנאי המכרז, החומר כולו שייך לעירית טייבה ועל פי הידוע לאנשי המשרד להגנת הסביבה, לא ניתן היתר להוציא חומר מהאתר מלבד פסולת שהועברה להטמנה. אשר לפרויקט קלאנסווה, נאמר כי על פי האומדן שנערך טרם המכרז, מדובר בכמויות פסולת בהיקף של 15,000 - 20,000 מ"ק, ועל פי ההסכם, תוצרי המחזור שייכים לעירית קלאנסווה והקבלן לא ביקש ולא קיבל אישור להוציא את החומרים הממוחזרים מהאתר. 33. ירושלמי נשאל בחקירתו הנגדית, באיזו סמכות כתב במכתבו מיום 11.11.12, ת/1, כי הוא מבטל את מכתבי ההמלצה שניתנו על ידי טל, והשיב: "אני איש השטח, עשיתי את כל שיעורי הבית מטעם המחוז, האחריות היתה עלי מבחינת סיורים בשטח, בדיקת כמויות הפסולת, קביעת סדרי עדיפויות. אני יכול לתת את הנתונים שיש לי, והנתונים שהוצגו בפני, זה לא הנתונים שאני יודע עליהם, כי אני עשיתי את העבודה בשטח. אני ביטלתי כי אני יודע שהנתון שהוצג לא היה נכון" (עמ' 5 לפרוטוקול) ובהמשך ציין: "אחרי שהיתה פניה מבני וצביקה, דיברתי איתו (עם טל - ב.ט.) והייתי יותר ממופתע, כי זה פשוט מופרך. אמרתי לו מה זה הבדיחה הזו? כמות של 175 מ"ק פסולת (צ"ל: 175,000 מ"ק - ב.ט.), שאין כזו כמות בכל טייבה ואת השאר אני מציע שתשאל אותו" (עמ' 6 לפרוטוקול). ירושלמי הוסיף והעיד ביחס לאומדן כמויות האשפה בעיר טייבה כולה, והשיב: "העיריה הגישה בקשה לתמיכה במסגרת קול קורא שזה דרך המשרד לתמוך ברשויות. נספח של מהנדס העיר, שזה אומדן הכמויות בכל העיר 120 אלף מ"ק. אני יכול להמציא לך את האומדן הזה. זה אומדן שנעשה ב- 2007" (עמ' 13 לפרוטוקול). 34. טל אשר חתם על מכתבי ההמלצה מימים 11.4.10 ו- 13.5.12, אישר את מכתביו של ירושלמי לרבות ת/1, המבטל את מכתבי ההמלצה שניתנו על ידו (עמ' 18 לפרוטוקול). טל הבהיר כי מכתבי ההמלצה שנתן לאולניק, התבססו על נתונים שנמסרו לו על ידי אולניק וכי בעקבות פניית המבקשת, בוצעה בדיקה מחודשת על ידי ירושלמי שהיה נציג המשרד להגנת הסביבה שליווה באופן צמוד את הפרויקטים וכדבריו: "מבדיקתו עולה שהנתונים היו שונים, כפי שעולה מהמכתבים שלו" (עמ' 18-19 לפרוטוקול). טל הוסיף ואישר בעדותו כי בסיור הקבלנים שנערך במסגרת מכרז טייבה, נאמר שמדובר בכמות פסולת מוערכת של 25,000 מ"ק (עמ' 20 לפרוטוקול), וכי ידוע לו שהיקף הפסולת בכל העיר טייבה, הוערך ב - 120,000 מ"ק (עמ' 25 לפרוטוקול). כשהתבקש להסביר הכיצד נוכח הנתונים האמורים, חתם על מכתב ההמלצה לאולניק, בו אישר כי בוצע פינוי ומחזור של 175,000 מ"ק פסולת, היכה על חטא והשיב: "הלקח הראשון שלי, שמישהו בא לבקש ממני מכתב המלצה, אני מפנה לאדם שמלווה באופן צמוד את הפרויקט" (עמ' 26 לפרוטוקול). 35. מצאתי את עדויותיהם של ירושלמי וטל, כנות ואמינות. מדובר בעובדי ציבור, חסרי אינטרס בהתדיינות נושא התביעה. טל חזר בו מהאמור במכתבי ההמלצה שנתן לאולניק והודה בכך שטעה במתן מכתבי המלצה שהתבססו על נתונים שנמסרו לו על ידי אולניק, וכדבריו:" בדיעבד, על פי הבדיקה של שמואל ירושלמי, כן. הסתבר שטעיתי" (עמ' 25 לפרוטוקול). בהמשך הוסיף טל ואישר כי :" כפקיד יש לי אחריות ציבורית לכל דבר שאני עושה, ואכן אני גם טועה" (עמ' 26 לפרוטוקול). חזרתו של עובד ציבור ממכתב שנחתם על ידו והודאתו בטעות, אינה דבר של מה בכך ויש בדברים האמורים כדי להצביע על כנות עדותו. ירושלמי, היה איש השטח שליווה את ביצוע הפרויקטים ועדותו מבוססת על היכרות קרובה של העבודות שבוצעו במסגרת מכרזי טייבה וקלנסאווה, כדבריו: "אני איש השטח, עשיתי את כל שיעורי הבית מטעם המחוז, האחריות הייתה עלי מבחינת סיורים בשטח, קביעת כמויות של הפסולת, קביעת סדרי עדיפויות..." (עמ' 5 לפרוטוקול) ובהמשך: "...אני יודע מה היה התקציב ומה הייתה הערכה של עלות פינוי מ"ק פסולת בניין. אני לא מדדתי מידה פיזית של כמויות הפסולת, אבל מדידה ויזואלית...אתה בא וסופר את ערימות הפסולת ויודע שכל ערימה כזו ששפכה זה משאית, אני ספרתי את ערימות הפסולת, נסענו לאורך הציר וספרנו. המכרז היה רק על השטח שהראיתי לקבלנים בסיור" ובהמשך:"...אני חוזר על תשובתי לגבי התהליכים ואני לא רואה איך טופלו שם יותר מ-35 מ"ק (צ"ל: 35,000 מ"ק - ב.ט), זו האמת המקצועית שלי" (עמ' 8 לפרוטוקול). גם אם הערכתו של ירושלמי נסמכת בין היתר, על אומדן שנערך על ידי מהנדס העיר טייבה, על פיו כמות הפסולת בכל העיר הוערכה בכ- 120,000 מ"ק (עמ' 13 לפרוטוקול), אין בכך כדי לגרוע מאמינות ומקצועיות עדותו שכן מדובר באומדן שנערך על ידי מהנדס עיר והועבר למשרד להגנת הסביבה, על מנת לקבל תמיכת המשרד לצורך פינוי פסולת כך שחזקה כי הוא מתבסס על נתונים בדוקים, מה גם שירושלמי העיד שכמויות הפסולת נבדקו גם על ידו, באופן אישי, אם כי מדובר במדידה ויזואלית. בנסיבות אלה, סבורה אני כי אין ולא היה מקום לניסיונה של אולניק להטיל דופי במניעיהם ובעדויותיהם של ירושלמי וטל ואני דוחה טענות אלה, מכל וכל. 36. כן לא מצאתי ממש בטענת אולניק כי כעניין של מדיניות, אין לקבל את התנהלותה של המבקשת שיזמה "חקירה פרטית", אודות ניסיונה של אולניק והציגה את תוצאותיה לראשונה בפני בית המשפט. בטענתה זו, מסתמכת אולניק על פסק הדין בעת"מ (מחוזי ירושלים) 1344/04 אשד משאבים לוגיסטיקה והנדסה בע"מ נ' משרד החינוך התרבות והספורט (18.01.2005), אלא שאין הנדון דומה לראיה. בעוד ששם דובר בעשיית שימוש בחוקרים פרטיים לשם איסוף מידע, בענייננו מדובר בפניה לגיטימית וגלויה למשרד ממשלתי - המשרד להגנת הסביבה, לבדיקת נתונים המופיעים במכתבי המלצה שצורפו על ידי אולניק להצעתה ונחשפו בפני המבקשת רק לאחר היוודע תוצאות המכרז. 37. משמכתבי ההמלצה שניתנו על ידי טל בימים 11.4.10 ו- 13.5.12 - בוטלו, נמצא כי האינדיקציה החיצונית היחידה שצורפה על ידי אולניק להוכחת נכונות הצהרותיה בנוגע לעמידה בתנאי הסף הכמותי, אינה עומדת עוד. אולניק לא צירפה חשבונות מאושרים, נתונים כספיים או מסמכים אחרים המצביעים על כמויות האשפה שטופלו במכרזי טייבה וקלאנסווה ומעדותם של אנשי המשרד להגנת הסביבה, ירושלמי וטל, עולה כי לנתונים שנמסרו על ידי אולניק ביחס לכמויות האשפה שטופלו במכרזים האמורים, אין אחיזה במציאות. 38. לא זו אף זו, חרף העובדה שהמבקשת כפרה מלכתחילה בכמויות הפסולת שנמסרו על ידי אולניק בכל הנוגע למכרזי טייבה וקלאנסווה ובהמשך אף צרפה את מכתבו של ירושלמי מיום 9.10.12, אולניק לא ראתה להגיש תצהיר משלים או לתמוך גרסתה במסמכים ואישורים אחרים מהם ניתן ללמוד על כמויות הפסולת שטופלו במסגרת מכרזי טייבה וקלאנסווה, לרבות מסמכים שנזכרו בחקירתו הנגדית של דורון במסגרת הדיון בבקשה לצו מניעה זמני :"לגבי מה שאספנו היה רישום של משאיות כמה עשו נגלות כל יום, היו מצבורים של ערימות שנמדדו..". אולניק אף לא הוכיחה כי ניתן לה אישור להשתמש בחומרי הפסולת שטופלו במכרזי טייבה וקלנסוואה, לצרכיה, מה שעל פי עדותו של דורון, במסגרת הדיון בבקשה לצו מניעה זמני, היווה שיקול בתמחור הצעותיה של אולניק במכרזים האמורים (עמ' 14 לפרוטוקול ישיבת 19.8.12). 39. יתרה מכך, המבקשת הגישה ביום 27.9.12, בקשה להורות לאולניק להעמיד לעיונה מסמכים הנדרשים לצורך הוכחת כמויות הפסולת שטופלו במכרזי טייבה וקלאנסווה אלא שאולניק לא ראתה להשיב על הדרישה האמורה ובחרה להתעלם ממנה. 40. בא כוח ח.ל.ת, עו"ד רוטשילד, ביקש לשוב ולחקור את דורון, המצהיר מטעם אולניק וחקירתו התמקדה בשאלה אם יש ברשות אולניק יומני עבודה של הפרויקטים בטייבה וקלאנסווה. דורון השיב כי יש בידיו יומני עבודה שנערכו על ידי מנהל העבודה בפרויקט טייבה ולגבי פרויקט קלאנסווה, אין יומני עבודה (עמ' 47 לפרוטוקול). בא כוח ח.ל.ת, ביקש להגיש את יומני העבודה של פרויקט טייבה ובעניין זה קיבלתי את התנגדותו של בא כוח המבקשת, עו"ד שרעבי, מהטעמים המפורטים בהחלטתי ועיקרם: "לו רצתה המשיבה 2 להגיש מסמכים נוספים על אלה שהוגשו על ידה במסגרת התגובה לבקשה לצו מניעה זמני ניתנה לה אפשרות לעשות כן במסגרת תגובה להמרצת הפתיחה אשר המועד שנקצב להגשתה חל אף לאחר הגשת הבקשה הנוספת לצו מניעה זמני אליה צורפו אישורי המשרד לאיכות הסביבה אשר יומני העבודה שמבקשים להגיש עכשיו נועדו לסתור את האמור בהם. המשיבה 2 לא ראתה להגיש תצהיר משלים של המצהיר מטעמה על מנת לסתור או להגיב על האמור בבקשה הנוספת לצו מניעה זמני או בנספחים שצורפו לה. זאת ועוד, ב"כ המשיבה 2 מודה כי המשיבה 2 לא נענתה לבקשה להמצאת מסמכים אשר התבקשה על ידי המבקשת ביום 27.9.12. בנסיבות אלה, כאשר המסמכים שמבוקש להגישם כעת, לא גולו ולא הועברו לב"כ המבקשת ולא הוגשו מבעוד מועד במסגרת תצהיר משלים של מנהל המשיבה 2, לא ראיתי להתיר הגשתם כעת במסגרת חקירה נגדית לב"כ המשיבה 1. מעבר לכך, שיש לנהל את הדיון ב"קלפים פתוחים", הרי שהמסמכים האמורים אף לא גולו כאשר התבקשה בקשה ספציפית לגילויים ולא ניתן לצפות כעת כי ב"כ המבקשת יהיה ערוך לבדוק אותם או לחקור חקירה נגדית לגבי מסמכים המוגשים כעת מבלי שגולו קודם לכן" (עמ' 49 לפרוטוקול). בנסיבות העניין, סבורה אני כי הימנעותה של אולניק מלהגיש תצהיר משלים בתגובה להמרצת הפתיחה ולמצער לבקשה הנוספת לצו מניעה זמני ולצרף מסמכים ואישורים דוגמת תעודות משלוח או תכניות מדידה, התומכים בטענתה לגבי כמויות הפסולת שטופלו במכרזי קלאנסווה וטייבה, כמו גם הימנעותה מלהשיב על דרישת המבקשת לגילוי מסמכים בעניין זה, פועלת כנגדה ומעלה את הסברה כי לא היה במסמכים האמורים כדי לתמוך בטענתה, ראה לעניין זה: ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' מתיתיהו ואח', פ"ד מה (4) 651 (1991), ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ, פ"ד מד (4) 595, 603-602 (1990) וע"א 2275/90 לימה נ' רוזנברג, פ"ד מז (2) 605, 615-614 (1993). 41. מהמקובץ עולה כי המבקשת עמדה בנטל הראיה המוטל עליה להוכיח טענתה כי כמויות הפסולת אשר פורטו על ידי אולניק, לצורך עמידה בתנאי הסף הכמותי, בכל הנוגע למכרזי טייבה קלאנסווה, אינם אמת. מהראיות עולה כי לכל היותר ניתן לקבוע שכמויות הפסולת שטופלו במכרזים האמורים נאמדות בכ- 35,000 מ"ק פסולת בטייבה ו- 20,000 מ"ק פסולת בקלאנסווה ולא 175,000 מ"ק ו- 75,000 מ"ק, כפי שאולניק הצהירה הן בהצעתה במכרז והן בפני בית המשפט. מכאן שאולניק לא עמדה בתנאי הסף הכמותי שנקבע במכרז, בדבר טיפול ב - 400,000 מ"ק פסולת, בשלוש השנים שקדמו למועד ההצעה. די בכך כדי לפסול את הצעתה של אולניק ואת זכייתה במכרז. ביצוע פרויקט של טיפול ומיחזור אשפה ביתית 42. המבקשת חזרה וטענה כי יש לפרש את תנאי הסף שנקבע בסעיף 3.1.3 לתנאי המכרז כי: "על המציע להיות בעל ניסיון בביצוע בפועל של עבודות מיפוי, מיון, גריסת ומיחזור פסולת בניין ואשפה ביתית... כאשר לפחות אחת מהעבודות הינה בפרויקט של טיפול ומיחזור אשפה ביתית...", כמחייב ניסיון בביצוע פרויקט שעיקרו טיפול באשפה ביתית. לטענת המבקשת, המכרז נושא התובענה עוסק בעיקרו בטיפול באשפה ביתית שלה מאפיינים ייחודיים המבדילים אותה מפסולת בניין ודורשים ניסיון וידע בפרויקטים מסוג זה. המבקשת מפנה בהקשר זה לעדותו של טל כי אם מדובר באתר בו כ- 60% מהפסולת הינה אשפה ביתית כהגדרתה בחוק שמירת הניקיון, ניתן להגדירו כפרויקט של פינוי אשפה ביתית. המבקשת טוענת כי פרוייקט שקד שבוצע על ידה הינו פרוייקט שעיקרו טיפול באשפה ביתית וכי אין בידי אולניק להצביע על ניסיון בטיפול בפרוייקט שעיקרו אשפה ביתית. 43. ח.ל.ת חזרה וציינה כי תנאי הסף האמור נועד להבטיח שלמציעים יהיה ניסיון גם בטיפול ומחזור אשפה ביתית אך לא נדרש נסיון בפרוייקט של טיפול באשפה ביתית בלבד או אתר הכולל שיעור ספציפי של אשפה ביתית. לטענתה, שיקול הדעת בעניין זה הושאר בידי ועדת המכרזים אשר מצאה כי לאולניק ניסיון בטיפול באתרים הכוללים אשפה מסוגים שונים לרבות אשפה ביתית כעדותו של היועץ המקצועי. 44. בהקשר זה ראיתי לחזור על דברי בהחלטה בצו המניעה הזמני: "טענתה של המבקשת כי יש לפרש את סעיף 3.1.3 לתנאי הסף, כמציב דרישת ניסיון של טיפול בפרויקט של אשפה ביתית בלבד, אינה נקיה מספקות, שכן לא נאמר בתנאי המכרז כי הדרישה היא לביצוע פרויקט אחד של טיפול ומחזור אשפה ביתית "בלבד". נוכח טענת ח.ל.ת כי אין בנמצא פרויקט בו נדרש טיפול באשפה ביתית בלבד וכי גם בפרויקט שלטענת המבקשת בוצע בו טיפול באשפה שהיא בעיקרה אשפה ביתית (פריט 9 לרשימת הפרויקטים שצורפה להצעת המבקשת "הכשרה סביבתית של מטמנה עירונית ישנה במתחם שקד בנתניה"), מדובר היה באתר שהיתה בו גם אשפה אחרת שניתן להגדירה כאשפה תעשייתית או פסולת בנין כגון זכוכית, ברזלים ובטון, כפי שהודה גם המצהיר מטעם המבקשת בחקירתו (עמ' 2-3 לפרוטוקול), נראה כי יש יסוד לטענה שיש לפרש דרישת סעיף 3.1.3 למכרז כמציבה דרישת ניסיון של טיפול באתר בו מצויה גם אשפה ביתית אך אין מדובר בדרישה לטיפול בפרויקט של אשפה ביתית בלבד" (סעיף 33 להחלטה בצו המניעה הזמני). הדברים יפים גם כשמדובר בטענה לפרויקט שעיקרו, 60% ויותר, כטענת המבקשת בסיכומיה, בטיפול באשפה ביתית. 45. בנסיבות העניין סבורה אני כי לא הונח יסוד לטענה שיש להוכיח ביצוע פרוייקט שעיקרו או לפחות 60% ממנו, היה טיפול באשפה ביתית על מנת לעמוד בתנאי הסף וכי אין להתערב בשיקול דעתה של ועדת המכרזים בכל הנוגע לפרשנות תנאי הסף האמור ובנוגע לעמידתה של אולניק בתנאי של הוכחת ניסיון בטיפול באתרים הכוללים אשפה מסוגים שונים לרבות אשפה ביתית. בהקשר זה, אין לי אלא לשוב ולהפנות להלכה שנפסקה בע"א 4605/99 אלישרא מערכות אלקטרוניות בע"מ נ' רשות שדות התעופה בישראל, פ"ד נה (1) 1 (1999), על פיה הכלל הפרשני הנוהג בדיני מכרזים הוא שכאשר קיימים מספר פירושים סבירים ללשון המכרז, יש להעדיף פרשנות המקיימת את הצעות המשתתפים במכרז על פני פרשנות הפוסלת אותן שהרי בגישה זו יש כדי להרחיב את חוג המשתתפים במכרז ולהגביר את התחרות. הרשעת אולניק בעבירה על חוק שמירת הניקיון 46. המבקשת חוזרת וטוענת כי מחקירתו של דורון עולה שהאמור בתצהיר שצורף להצעת אולניק בדבר אי הרשעתה בעבירה על חוק שמירת הניקיון, במהלך 10 השנים שקדמו למכרז, אינו אמת ובהצטרף פגם זה ליתר הפגמים והמצגים שאינם אמת בהצעתה של אולניק, יש כדי להצדיק קבלת העתירה לפסילת הצעתה וזכייתה במכרז של אולניק. 47. כפי שציינתי בהחלטה בצו המניעה הזמני, מדובר בטענה שנטענה לראשונה במסגרת הדיון בבקשה לצו מניעה זמני וזאת בהסתמך על הכרעת הדין שהוגשה על ידי המבקשת, מב/1. טענה זו לא נטענה בהמרצת הפתיחה למרות שלא הייתה מניעה לערוך חיפוש במאגרים המשפטיים, בטרם הגשת התובענה. לפיכך מדובר בהרחבת חזית אסורה. 48. מעבר לצורך יצוין כי הדרישה להעדר הרשעה על פי חוק שמירת הניקיון בעשר השנים שקדמו למכרז, נכללה בסעיף 3.2.4 לתנאי המכרז אך אינה בגדר תנאי סף. בנסיבות אלה, לו טענה זו הייתה עומדת לבדה, ספק אם בהרשעה בעבירה אחת, לפני קרוב ל-10 שנים, היה כדי להוביל לפסילת הצעתה של אולניק במכרז אך בוודאי שהיה מקום לייחס משקל לטענה זו, בהצטרפה למצג הכוזב שהוצג ביחס לעמידה בתנאי הסף הכמותי. יחד עם זאת, לא ראיתי לבסס ההכרעה בתובענה על טענה זו, בהיותה הרחבת חזית אסורה. התוצאות הנובעות מאי עמידת אולניק בתנאי הסף הכמותי 49. הלכה היא כי אי עמידה בתנאי מתנאי הסף שנקבעו במכרז, מהווה פגם מהותי שיש בו כדי לפסול את ההצעה, ראה לעניין זה, עע"מ 5085/02 רמט בע"מ נ' ועדת המכרזים של עיריית ת"א-יפו פ"ד נו(5) 941 (2002), שם נקבע: "עמידה בתנאי סף במכרז כמוה כיציאה מקו הזינוק המשותף למתחרים בתחרות. תנאי הסף הם תנאים שעל כל המשתתפים המגישים הצעה במכרז לעמוד בהם באופן שוויוני. תנאי חיוני להשתתפות במכרז הוא בדרך כלל מעצם טיבו תנאי מהותי, שכן בהעדרו אין המשתתף המציע יכול לעבור את סף המכרז. במיוחד כך כאשר מדובר בתנאי שאי-קיומו פוגע בעקרון השוויון" וכדברי כב' הנשיא ברק, בע"א 4683/97 ידע מחשבים ותוכנה בע"מ נ' מדינת ישראל פ"ד נא (5) 643 (1997):"המשיבה מס' 2 לא עמדה בתנאי המכרז. על פי דיני המכרזים, היה על ועדת המכרזים לפסול ההצעה. משלא נעשה הדבר, ומשנקבע כי הצעה פסולה זו היא הזוכה, נפגמו הליכי המכרז. פגם זה יורד לשורש ההליך, שכן הוא פוגע בעיקרון השיוויון. ייתכן ומתחרים פוטנציאליים נמנעו מלהשתתף במכרז ביודעם כי אינם מקיימים את תנאי המכרז. אילו ידעו כי בעל המכרז אינו מתחשב בתנאי הסף היו משתתפים גם הם במכרז. במצב דברים זה נפגע השיוויון בין המתחרים הפוטנציאליים'". כן ראו, עע"מ 1873/12 אסום נ' אוניברסיטת בן גוריון בנגב (6.8.2012) ועת"מ (מחוזי תל - אביב יפו ) 43079-07-11 סארפ אוניקס ישראל בע"מ נ' חברת נמל אשדוד בע"מ (21.3.2012). 50. בענייננו, אי עמידת אולניק בתנאי הסף הכמותי שנקבע במכרז, על פיו נדרשו המציעים להצביע על טיפול ב - 400,000 מ"ק פסולת, בשלוש השנים שקדמו למתן ההצעה, כמו גם המצגים הכוזבים שהוצגו על ידה, לועדת המכרזים ולבית המשפט, בנוגע לכמויות הפסולת שטופלו במכרזי טייבה וקלאנסווה, מחייבים פסילת הצעתה וכפועל יוצא, פסילת החלטת ועדת המכרזים אשר הכריזה על הצעתה של אולניק כהצעה הזוכה במכרז. 51. טענת ההסתמכות וההוצאות הנכבדות שהוצעו על ידי אולניק לאחר החלטת ועדת המכרזים, כדי להתחיל בביצוע העבודות על פי תנאי המכרז, כמו גם התקשרותה עם קבלני משנה שונים שעל פי הנטען, יפגעו על לא עוול בכפם, אינה יכולה להישמע מפי מי שהציג מצגים כוזבים בפני ועדת המכרזים ואף בפני בית המשפט ויצויין כי ניסיון הערמה על בעל המכרז, ובענייננו - ניסיון שצלח - מהווה לכשעצמו טעם לפסילת ההצעה, ראה לעניין זה, רע"א 3343/00 מפעלי תחנות בע"מ נ' רשות שדות התעופה (8.8.2000), בר"מ 6926/10 גילי ויואל עזריה בע"מ נ' חברת נמלי ישראל פיתוח ונכסים בע"מ (22.11.2010). העתירה להכריז על המבקשת כזוכה במכרז 52. המבקשת טוענת כי כפועל יוצא מפסילת זכייתה של אולניק במכרז, יש להכריז על הצעתה כהצעה הזוכה במכרז ולחייב את ח.ל.ת להתקשר עימה בהסכם על פי תנאי המכרז. 53. ח.ל.ת טוענת כי אם ימצא שיש לפסול זכייתה של אולניק הרי השאלה אם המבקשת זכאית לזכות במכרז, נתונה לשיקול דעתה של ועדת המכרזים ויש להחזיר את העניין לדיון בפניה. ח.ל.ת מפנה לתקנה 22 (ו) לתקנות העיריות (מכרזים) התשמ"ח - 1987 (להלן:"תקנות העיריות (מכרזים)"), הקובעת : "לא תמליץ הועדה, דרך כלל, על הצעה אם היתה זו ההצעה היחידה שהוגשה, או שנותרה יחידה לדיון בפני הועדה; המליצה הועדה כאמור, תרשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטה". לטענת ח.ל.ת, בענייננו לא רק שאין טעם מיוחד לכך אלא שיש טעם מיוחד שלא לקבל את הצעת המבקשת נוכח פערי המחיר בין הצעתה למחירי השוק הנלמדים מהצעותיהן של אולניק ויתר המשתתפות במכרז שהינם נמוכים בכ- 4-5 מיליון ₪ מהצעת המבקשת. ח.ל.ת מודעת לכך שהצעתה של המבקשת נמוכה מהאומדן שנערך טרם המכרז אך טוענת כי ההצעות האחרות מהוות אינדיקציה טובה יותר למחירי השוק ומשאלה נמוכים באופן משמעותי מהצעת המבקשת, אין הצדקה להטיל נטל מיותר על קופת הציבור. ח.ל.ת מוסיפה וטוענת כי המבקשת אינה זכאית לזכות במכרז נוכח מחדלה מלדאוג לכך שתהא בידי ח.ל.ת, בכל עת, ערבות בנקאית תקפה. 54. אכן, התוצאה הטבעית של ביטול החלטת ועדת המכרזים הינה החזרת העניין לטיפול ועדת המכרזים. כפי שנפסק בעע"מ 8409/09 חופרי השרון בע"מ נ' א.י.ל סלע (1991) בע"מ (24.5.2010) (להלן:"פרשת חופרי השרון") :"ההצדקה להעניק סעד של הכרזה על הזוכה תתקיים רק בנסיבות שבהן החזרת העניין לטיפול מחודש של ועדת המכרזים תהיה בלתי יעילה, בלתי נחוצה או בלתי אפשרית". כן ראה לעניין זה, עומר דקל, מכרזים, כרך שני, עמ' 307-308 (2004). 55. נקודת המוצא לדיוננו היא כי ועדת המכרזים מצאה את הצעתה של המבקשת תקינה וכשרה, כפי שפורט בתגובת ח.ל.ת לצו המניעה הזמני ובעדותו של היועץ המקצועי לועדת המכרזים. 56. בנסיבות העניין, לא ראיתי להחזיר הדיון לועדת המכרזים נוכח עמדת ח.ל.ת אשר חרף טענות המבקשת ואישורי המשרד להגנת הסביבה שצורפו לבקשה הנוספת לצו מניעה זמני ואשר לכל הפחות היה בהם כדי לעורר ספק בדבר נכונות הנתונים שנמסרו על ידי אולניק בנוגע לתנאי הסף הכמותי, לא ראתה לבקש להחזיר העניין לדיון ושקילה מחדש בועדת המכרזים. ח.ל.ת עמדה לכל אורך הדרך, לרבות בסיכומים מטעמה על טענתה כי לא נפל פגם בהחלטתה של ועדת המכרזים, כי אולניק לא הטעתה את ועדת המכרזים וכי המבקשת אינה זכאית לזכות במכרז. לפיכך ובהיות הצעתה של המבקשת, ההצעה היחידה שנמצאה על ידי ועדת המכרזים כמקיימת את תנאי הסף, לא מצאתי טעם והצדקה להחזיר בדיון לועדת המכרזים. 57. בנסיבות העניין סבורה אני כי עצם העובדה שנוכח פסילת הצעתה של אולניק, נותרה הצעתה של המבקשת, כהצעה יחידה שנמצאה על ידי ועדת המכרזים כשרה ועומדת בתנאי הסף, אינה מהווה טעם שלא לקבל את הצעתה של המבקשת, כהצעה הזוכה במכרז גם בהיותה יקרה מהצעתה של אולניק בכחמישה מיליון ₪. אין חולק כי האומדן שנערך על ידי ועדת המכרזים, עמד על סך של 27 מיליון ₪ (ראה עדות היועץ המקצועי, בעמ' 16 לפרוטוקול ישיבת 19.8.12), ומכאן שהצעתה של המבקשת נמוכה מן האומדן. העובדה שאולניק והמשתתפות הנוספות במכרז; המשיבות הפורמליות שהצעותיהן נפסלו על ידי ועדת המכרזים בשל אי עמידה בתנאי הסף, נקבו במחירים נמוכים יותר מהצעתה של המבקשת, אינה מהווה טעם שלא לקבל את הצעתה של המבקשת. יתרה מכך, אין בהצעות שנפסלו כדי להצביע על מחירי השוק, שכן מדובר בהצעות של מי שאינן עומדות בתנאי הסף ואין מקום להביאן בחשבון, מה גם שייתכן שהצעותיהן נמוכות יותר, בשל אי עמידתן בתנאי הסף. מכל מקום, משהצעתה של המבקשת נמוכה מהאומדן שנערך על ידי ועדת המכרזים, אין לקבל טענת ח.ל.ת בדבר הכבדה על הקופה הציבורית, כטעם שלא לקבל את הצעתה של המבקשת אשר נותרה כהצעה יחידה במכרז. לעניין זה ראה, עע"מ 1966/02 המועצה המקומית מג'אר נ' ג'מאל איברהים, פ"ד נ"ז (3) 505 (2003), שם נפסק כי מקום בו נותרה הצעה יחידה, הרי בהעדר ראיות על קנוניה או חריגה ממחיר השוק וכאשר ההצעה פחותה מהאומדן, אין הצדקה לביטול המכרז ויש לקבל את ההצעה היחידה, מה גם שתקנה 22 (ו) לתקנות העיריות (מכרזים), אינה אוסרת על קבלת הצעה יחידה. כן ראה, פסק דינה של כב' השופטת רובינשטיין בעת"מ (מחוזי תל- אביב יפו) 2259/07 נאות דורית נ' כפר שמריהו (04.09.2008). 58. בנסיבות העניין לא ראיתי לקבל טענתה הנוספת של ח.ל.ת בדבר מחדלה של המבקשת מלדאוג כי תימצא בידי ח.ל.ת, בכל עת, ערבות בנקאית של המבקשת. המבקשת העמידה ערבות בנקאית תקפה, לכל אורך התקופה. הערבות הבנקאית שצורפה להצעת המבקשת, הוחזרה לה על ידי ח.ל.ת, לאחר ההודעה על תוצאות המכרז, מבלי שהדבר התבקש על ידי המבקשת. במסגרת ההחלטה בצו המניעה הזמני ציינתי כי היה על המבקשת לגלות כי הערבות הבנקאית הוחזרה לה וזאת כדי לעמוד בדרישת הגילוי המלא המוטלת על העותר לסעד זמני במעמד צד אחד. יחד עם זאת ולגופם של דברים, יובהר כי הערבות הבנקאית, עמדה בתוקפה במשך כל התקופה ולא בוטלה על ידי המבקשת. ח.ל.ת טענה כי תוקף הערבות היה עד ליום 27.9.12 וכי הערבות המוארכת, הועברה לידי בא כוחה רק ביום 15.10.12. כפי שעולה מנספח א' לתגובת ח.ל.ת לבקשה הנוספת לצו מניעה זמני, הודעת חידוש ערבות הוצאה על ידי בנק לאומי לישראל, ביום 28.8.12, כלומר שהערבות הבנקאית הוארכה על ידי המבקשת עוד בטרם פקעה ולא היה מועד בו לא עמדה בתוקפה. בפסק הדין בפרשת חופרי השרון,התייחס כב' השופט רובינשטיין לסוגיית החזרת הערבות למציע שהצעתו נדחתה וציין: "כמותי כבית המשפט המחוזי סבורני, כי יש מקום להבחנה בין מקרה שבו ביקש המציע מיוזמתו את השבת הערבות, לבין מקרה בו הושבה לו זו באורח חד צדדי. כאשר מושבת למציע הערבות שלא מיוזמתו, לא ניתן לומר כי גילה דעתו בדרך זו או אחרת שאין בכוונתו לתקוף את החלטת הועדה. המלומד דקל מגיע למסקנה זו בהתבסס על הנמקתה של דעת הרוב בפרשת טמג"ש, לפיה מציע הדורש להחזיר לו את כתב הערבות מגלה את דעתו כי השלים עם תוצאת המכרז, עובדה היוצרת הסתמכות על ועדת המכרזים; נהיר שלא כך כאשר הערבות מושבת למציע באורח חד צדדי. כן מציין דקל שכל פרשנות אחרת תוביל לתוצאה אבסורדית, לפיה תוכל הרשות להשתיק את המציעים המפסידים מטענה לזכייתם במכרז, על ידי כך שתשלח להם את כתב הערבות חזרה (דקל ב', 382)); לשיטתו, מציע התוקף את תוצאות המכרז אינו חייב להותיר את ערבותו בידי עורך המכרז, ואף אינו חייב להמציא לידי עורך המכרז כתב ערבות חדש, כל עוד מתנהלת תביעה וטרם התקבלה הכרעה. לגישתו, משדחה בית המשפט את העתירה ואישר את החלטתה של ועדת המכרזים, ממילא הסתיים העניין והמצאת הערבות אינה רלבנטית; ועל כן, אם קיבל בית המשפט את העתירה, רשאית ועדת המכרזים לבקש מהמציע כי ימציא לה ערבות כתנאי להמשך ההליכים".באותו ענין, איחרה המשיבה בהגשת ערבות חליפית והחלטת בית המשפט לעניינים מנהליים להכשיר את ההצעה חרף הפגם האמור, אושרה על ידי בית המשפט העליון. בענייננו, הערבות הושבה למבקשת על ידי ח.ל.ת וביוזמתה. המבקשת החזירה את הערבות לח.ל.ת ואף דאגה להאריכה ביום 28.8.12, כחודש לפני מועד פקיעתה. בנסיבות אלה, לא ראיתי בעובדה שהערבות המוארכת הועברה לח.ל.ת., ביום 15.10.12 (במקום ביום 27.9.12, לכל המאוחר), כדי לפסול את הצעת המבקשת ולמותר לציין כי ועדת המכרזים רשאית לעמוד על קיום ערבות בנקאית על פי תנאי המכרז, כתנאי להתקשרות בהסכם עם המבקשת. 59. כן לא ראיתי לקבל טענותיה של אולניק בדבר פגמים שנפלו בהצעתה של המבקשת. יצויין כי טענות אלה, לא נטענו על ידי ח.ל.ת וועדת המכרזים מצאה את הצעתה של המבקשת תקינה ועומדת בתנאי הסף. מכל מקום, לא הוכח כי הפגמים הנטענים על ידי אולניק, הינם פגמים מהותיים המחייבים פסילת הצעתה של המבקשת. לא ראיתי לקבל הטענה כי המבקשת לא צרפה מסמכים להוכחת עמידתה בתנאי הסף שכן לא זו בלבד שהצעתה נמצאה תקינה על ידי ועדת המכרזים וח.ל.ת לא טענה בסיכומיה כי אינה עומדת בתנאי הסף אלא שבחינת הצעתה של המבקשת מצביעה על כך שהמבקשת צרפה אסמכתאות לטיפול בפסולת בהיקף העולה על דרישת תנאי הסף הכמותי. לגבי הטענה בדבר אי החזקת רישיון עסק להפעלת תחנת המעבר בצומת גלילות, הוכח כי רשיון עסק ניתן למבקשת, ביום 30.5.12 (נספח י' לכתב התשובה). בנסיבות העניין לא הוכח כי קיום רשיון עסק לתחנת המעבר, מהווה תנאי על פי תנאי המכרז ומכל מקום משניתן רשיון עסק, גם אם למחרת המועד האחרון להגשת ההצעות במכרז, אין מדובר בפגם מהותי שיש בו כדי לפסול הצעת המבקשת. אשר לטענה בדבר הצהרת המבקשת על העסקתו של מר דוד כץ, אמנם מר כץ אינו עובד מן המניין של המבקשת, יחד עם זאת, מר כץ אישר בעדותו כי ביצע עבודות עבור המבקשת במסגרת כמה פרויקטים, כקבלן עצמאי. על פי סעיף 3.2.1 לתנאי המכרז, היה על המציעים "לצרף קורות חיים של הצוות המקצועי המוצע לפרויקט והיקפי המשרה המתוכננים של הצוות למשך ביצוע הפרוייקט". בנסיבות אלה, ראיתי לקבל טענת המבקשת כי הדרישה להצגת צוות מקצועי מוצע, אינה כוללת תנאי בדבר מעמדו הפורמלי של בעל המקצוע המוצע, אם עובד הוא אצל המבקשת או מועסק כקבלן עצמאי וכי בטבלה שצורפה למסמכי המכרז הוצגו היקפי המשרה המוצעים לפרויקט ולא אופן העסקה, כאמור בעדותו של המצהיר מטעם המבקשת (עמ' 42 לפרוטוקול). סיכום 60. מהנימוקים המפורטים, ראיתי לקבוע כי המבקשת עמדה בנטל להוכיח טענתה בדבר אי עמידת אולניק בתנאי הסף הכמותי שנקבע במכרז וכי בשל כך, כמו גם בשל הצגת מצגים כוזבים על ידי אולניק בכל הנוגע לעמידתה בתנאי הסף הכמותי, דין הצעתה של אולניק להיפסל ודין זכייתה במכרז להתבטל. כן ראיתי להוסיף ולקבוע כי המבקשת היא הזוכה במכרז וכי על ח.ל.ת להתקשר עימה בהסכם על פי תנאי המכרז. על מנת לאפשר הפסקה מסודרת של עבודת אולניק באתר והסדרת חתימה על הסכם בהתאם לתנאי המכרז, עם המבקשת, ראיתי להורות כי עבודת אולניק באתר תופסק עד לא יאוחר מיום 28.2.13. המשיבות, ח.ל.ת ואולניק, תישאנה בהוצאות המבקשת בסך כולל של 35,000 ₪, כל אחת. הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית חוקית מהיום ועד מועד התשלום בפועל. מכרזפינוי פסולתפסולתפינוי