זקוקים לעורך דין דיני עבודה בצפת ? מתי כדאי לתבוע מעסיק באמצעות עו"ד לענייני עבודה ? בין אם אתם מעסיקים ובין אם אתם עובדים, מומלץ להתייעץ עם עורך דין בעל ניסיון, מיומן ובקיא בתחום דיני עבודה.

מטרת דיני עבודה בצפת להגן על גם על העובדים וגם על המעסיקים. עורכי דין דיני עבודה בצפת מעניקים ייצוג משפטי וייעוץ בענייני עבודה במגוון הליכים משפטיים. כל מעסיק וכל עורך דין המתמחה בדיני עבודה בצפת, חייב להכיר בשינוי המהותי שעבר תחום דיני העבודה בשנים האחרונות, אנו מאמינים כי שיתוף הלקוח באסטרטגיית ניהול המשפט מהווה את הבסיס להצלחה ולכן אנו מעמידים לרשותכם "מדריך דיני עבודה" שבאמצעותו תוכלו לקבל הצצה לעולם דיני העבודה. לרשימת הפוסטים המלאה - 🔍 עורך דין דיני עבודה צפת ##מחיר (שכר טרחה) עורך דין דיני עבודה:## מרבית העובדים והמעסיקים שהחליטו לבחור באופציה של "עורך דין דיני עבודה זול" - כלומר לייצג את עצמם...ולא להיות מיוצגים על ידי עורך דין מומחה בדיני עבודה בצפת, מצאו את עצמם מתמודדים עם סיטואציות שהם לא בהכרח מבינים כראוי. האם עורך דין שעובד על אחוזים נחשב "עורך דין זול"? לא בהכרח. לעיתים שכר טרחת עורך דין דיני עבודה באחוזים נגזר מהפחתת תשלום. (1) תביעות בבית הדין לעבודה

##(א) דחיית תביעה של עובד נגד עיריית צפת בהעדר סמכות עניינית## לפנינו "בקשה לדחות ו / או למחוק את התביעה על הסף" שהוגשה ביום 24/10/06, על ידי המבקש. טרם התביעה שבפנינו הגישה המשיבה מספר תביעות נגד מעבידה לשעבר - עיריית צפת. ביום 6 באפריל 2006 הגישה המשיבה תביעה נגד המבקש, שכיהן כמנהל משאבי אנוש בעיריית צפת, בתקופות הרלוונטיות לטענות המשיבה הקודמות. בהליך האחרון שהתנהל בין המשיב לעיריית צפת - הערעור והערעור נגדו הוגש לבית הדין הארצי לעבודה, ניתן פסק דין, הקובע בין היתר כי "... זה ומסקנתו" מכאן שעל פי פסיקת בית הדין הארצי, בהתבסס על הסכמת הצדדים, המשיבה מנועה מלהעלות טענות כלשהן ביחס לתקופת עבודתה בעיריית צפת. קיום סמכות עניינית - בהתחשב בעילת התביעה פעל המבקש בניגוד לנהלים העירוניים ו / או לחוקת העבודה של הרשויות המקומיות ו / או לתוכנית ההבראה ובכך חרג מתפקידו וסמכותו כמנהל משאבי אנוש וכך הפך להיות המעסיק הפרטי של המשיבה, המעסיק והמעסיק. התנגדות המשיב, בנוסף למעורבות האישית של המבקש בכל אחד מההליכים האחרים שהתקיימו בין המשיבה לעיריית צפת, לרבות בפרשת אוצ"ל, לבית המשפט סמכות עניינית לדון בתביעה דנן. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## נוכח כל האמור לעיל ובהתאם להוראות תקנה 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, 1984, אין לנו ברירה אלא לקבוע כי יש לקבל את הבקשה ולדחות את התביעה מחוסר סמכות עניינית. ##(ב) השתתפות עירית צפת בתשלום שכר לעובדים## נטען בכתב התביעה כי שכרם של התובעים בגין החודשים שצוינו לעיל שולם באיחור, במועדים הנקובים בכתב התביעה שהוגש מטעם התובעים. הנתבעת טענה להגנתה כי אין יריבות בינה לבין התובעים וכי תובע התובעים הוא עיריית צפת, הצד השלישי. לחלופין, וכאמצעי זהירות, טען הנתבע כי עיריית צפת השתתפה במשך שנים בתקציב הנאשם, שהפך לנוהג מושרש וקבוע. הנתבעת חזרה על טענותיה, כפי שהוצגו בכתב ההגנה שהוגש מטעמה, והוסיפה כי התובעים הם אכן עובדי הנתבעת, אך זאת בהתבסס על הסכמים שנערכו במישרין או בעקיפין בין הנתבע לבין ראשי הערים (שניהם ראש העיר הנוכחי. ואלה שקדמו לו). עיריית צפת ששכר העובדים יתוקצב על ידה. הנתבעת הוסיפה וטענה כי בפועל אין יריבות בין התובעים לנתבעת ויש לדחות את התביעה נגדה, וכי תובעת התובעים היא עיריית צפת - הצד השלישי. כחלק מהקיצוצים בתקציב שמשרדי הממשלה, הנאשם, כמו גם הרשויות המקומיות ועיריית צפת בכלל, צמצמו בצורה דרסטית את התקציב שהתקבל ממשרד העבודה והרווחה, כך שהשתתפות הנתבעת בתקציב מצד המשרד. העבודה והרווחה היו כ- 70-80,000. שקל בלבד. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## בהקשר זה, המחלוקת בדבר זהות האדם החייב בתשלום שכר התובעים והתביעה בדבר קיומו של הסכם ו / או נוהג המחייב את העירייה לשלם את שכר הנתבע יכולה להיחשב כמחלוקת כנה ומסיבה נוספת המצדיק הפחתת הלנת שכר, ##(ג) טענת אפליה בעבודה בצפת## התובע עבד אצל הנתבעת בעיר צפת, כסוכן מכירות ושיווק במשך כשנה וחצי, עד לפיטוריו. התביעה נוגעת לעתירת התובע נגד הנתבע לפיצוי בסך 150,000 ₪ מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה מטעמי דת / גזע, מה שהוביל לטענתו לפגיעה בתנאי עבודתו ואז לסיום עבודתו ב נֶאְשָׁם. הנתבעת לא הוכיחה כי איכות עבודתה של התובעת בסניף צפת הייתה בעייתית ו / או הייתה בה כשלים. התובע נפגע בעבודה עקב הצהרות ואווירה גזענית ששררה בסניף צפת, שהובילה תחילה להפרת תנאי עבודתו, ולהעברתו לסניף טבריה, ולבסוף לסיום עבודתו. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## לסיכום, המסקנה המתבקשת היא שהתובע אכן נפגע בעבודתו עקב הצהרות ואווירה גזענית ששררה בסניף צפת, מה שהוביל תחילה להפרת תנאי עבודתו, והעברתו לסניף אחר ולבסוף ל סיום עבודתו. ##(ד) תביעה להחזר הוצאות נסיעה לעבודה בצפת## לפני תביעה בה התובע עותר לחייב את הנתבע לשלם לו שווי 9 ימי חופשה שלטענתו הופחת שלא כדין, תשלום שעות נוספות, החזר הוצאות נסיעה ותחזוקת רכב. התובע, תושב מושב אמירים, החל לעבוד אצל הנתבעת כווטרינר עירוני בעיר צפת בתאריך 3/05, במשרה חלקית, ומשנת 2009 במשרה מלאה ועד היום. בשלב מסוים, ככל הנראה בתחילת שנת 2014, התובע נדרש לחתום פיזית באמצעות כרטיס במשרדי הנתבעת בעיר צפת, ועשה זאת למעט באותם הימים אשר בלב המחלוקת בין הצדדים, אליהם אתייחס בהמשך. לטענת התובע, הוא עבד בכל הימים הנ"ל ואף בחלקם עבד שעות נוספות, ומכאן שיש לחייב את הנתבע במרכיבי התביעה. לטענת הנתבעת, בכל הימים הנ"ל התובע כלל לא עבד, ומכאן פעל לחיוב יתרת החופשה שלו תוך 9 ימים. יצוין כי בהתאם לדברים שאמר התובע בדיון המוקדם ביום 18/2/15, הוא החל להחתים כרטיס בכניסה לעבודה בימי רביעי לאחר שקיבל את מכתב הנתבעת מיום 11/5/14, מכאן תאריך בו הוא נוסע בימי רביעי מאמירים לצפת, וחותם על כרטיס. ורק אז ממשיך לעבוד. ככל שהתובע השתמש ברכבו הפרטי לצורכי עבודתו בעיר צפת בחודשים 4,5 / 14, אז הוא עשה זאת בכוחות עצמו בידיעה שלא יקבל מהנתבעת אחזקת רכב במהלך זה. פרק זמן. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## טענת התובע כי מדובר בהוראה לא הגיונית מאחר והרכב שימש את התופס אינה מגדילה או מקטינה שכן מדובר בהחזר הוצאות שהנתבע הודיע ​​על אי תשלום אך יחד עם זאת סיפק לתובע רכב למילוי. תפקידו, כאשר התובע היה צריך להתארגן על פי העבודה גם אם התופס השתמש באותו רכב. ##(ה) תביעה של מורה בצפת להשלמת שכר## התובע, מורה במקצועו, הוא עובד קבוע של הנתבעת בהוראת מבוגרים באולפנים לעולים חדשים. בשנת הלימודים שנפתחה ביום 9/2000 הוטלה על התובעת לעבוד כמורה בעיר צפת, ובחלק מהתקופה לימדה גם בעיר אחרת. בחודשים אלה עבדה באולפן בצפת במשך 8 שעות בודדות, מעבר לתחום עבודתה, שעמד על 24/28 שעות בשבוע. התובעת טוענת כי לא שולמה לה עבודתה בסטודיו בכרמיאל במקביל לעבודתה בצפת. התובע תובע החזר הוצאות נסיעה בסך 8366.77 ₪ בגין 166 ימי עבודה בפועל באולפן בצפת במהלך שנת הלימודים 2006-2007, בגין נסיעה בארבעה קווי אוטובוס מהיישוב הילה לצפת. בנוסף לקצבת הנסיעה בגין עבודה בכרמיאל, קיבלה התובעת גם קצבת נסיעות בגין נסיעותיה לצפת, בסך 52 ₪ ליום, כפי שהיא עצמה כתבה בטופס החזר נסיעות שהגישה לנתבעת ביום 6 בספטמבר. , 2000. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## אנו מתייחסים ברצינות רבה לעובדה שהתובעת נאלצה לפנות לבית המשפט בכדי להשיג את המגיע לה - לשלם משכורת. בתוך המערכת ובסביבתה הרלוונטית. (2) מהם חובות המעביד כלפי העובד ?

החוק מטיל על כל מעסיק בצפת חובה למסור לעובד הודעה לעובד על תנאי העסקה לא יאוחר משלושים ימים מהיום שהעובד התחיל לעבוד אצלו. (3) מהן זכויות עובדת בהריון ולאחר חופשת לידה ?

החוק אוסר על פיטורים בהריון בצפת ללא היתר, גם במקרים בהם המעביד לא ידע כלל על ההיריון בעת ההחלטה על הפיטורים, וגם אם הפיטורים אינם קשורים להיריון. (4) האם ניתן להגביל את חופש העיסוק ?

במקרים מסוימים ניתנה למעסיק אפשרות להגביל את חופש העיסוק של עובדיו. הגבלת חופש העיסוק בצפת נעשית בדרך כלל באמצעות תניית אי תחרות בחוזה עבודה כל עוד מטרתה להגן על אינטרס לגיטימי של המעביד והיא אינה חורגת מעבר לסביר. (5) מה ההבדל בין חוזה עבודה לבין חוזה רגיל ?

בחוזה רגיל היחסים בין הצדדים לחוזה בצפת בדרך כלל מסתיימים לאחר חתימת החוזה, יחודו של חוזה עבודה אישי הוא בכך שהוא יוצר יחסים מתמשכים, כלומר לאחר חתימת החוזה היחסים בית הצדדים רק מתחילים ותנאיהם משתנים מעת לעת. (6) רכיבי השכר

החוק קובע שכר מינימום לעובדים וחל גם על תשלום על התלמדות בעבודה בצפת, כאשר שכר יסוד הנו השכר "הרגיל" לעניין גמול שעות נוספות משמעו, השכר המשתלם בעד השעות שקדמו לשעות הנוספות. תשלומים ישירים או בלתי ישירים המשתלמים לעובד שלא בעד פרקי הזמן שבהם לא עבד ולא העמיד עצמו לרשות העבודה הם בתחום התנאים הסוציאליים כגון: ##(א)## דמי הבראה - צו ההרחבה הכללי בדבר תשלום דמי הבראה קובע כי הזכאות לדמי הבראה, קמה רק לאחר שהשלים העובד את שנת עבודתו הראשונה. ##(ב)## דמי חגים - מענק חג הוא הטבה כספית טהורה, שממנה נהנה העובד בלבד, לכן בהיותה טובת הנאה לעובד מדובר בזכות נלווית אשר ניתנת לפדיון גם לאחר תום יחסי עובד-מעביד. ##(ג)## דמי חופשה שנתית - חוק חופשה שנתית מקנה לעובד זכות לקבל חופשה שנתית, ובמקביל מוטלת על המעביד בצפת חובה לתת אותה. פדיון חופשה, המשולם מכוח חוק חופשה שנתית, תכליתו לפצות את העובד שמסיבה זו או אחרת לא ניצל בתקופת עבודתו אצל המעסיק את ימי החופשה השנתית המגיעים לו. ##(ד)## דמי מחלה - חוק דמי מחלה מעניק לעובד זכות לקבל דמי מחלה בעד תקופת מחלתו. גם כאן ראוי לשים לב שהוראות הפטור למעביד מתשלום דמי מחלה מתייחסת לדמי מחלה לפי חוק דמי מחלה ולא לפי חוקים אחרים. ##(ה)## דמי נסיעות - על המעביד החובה להשתתף בהוצאות הנסיעה של עובדיו לפי תעריף תחבורה ציבורית, גם כאשר העובד עושה שימוש ברכבו הפרטי, כאשר תקרת החזר הוצאות הנסיעה ליום עבודה נקבע בצו ומתעדכן מעת לעת. ##(ו)## תשלומי אש"ל - זכות זו אינה בגדר שכר עבודה במובן הצר של המילה, היינו תמורה בעד עבודה שנעשתה. חובת המעביד להשתתף בתשלום אש"ל במהלך תקופת העבודה אינה ניתנת לפדיון אלא אם כן הוסדרה הזכות לפדיון בחוק או בהסכם. ##(ז)## תשלומים לקרן פנסיה - כל עוד לא מתאפשר להפריש עבור העובד את ההפרשות הנדרשות לקרן הפנסיה, זכאי העובד לפיצוי בגין אי-ביצוע ההפרשה לפנסיה, כאשר גיל הפרישה בישראל הינו אחיד וקבוע ולא המתחשב בנתוניו הפרטניים של כל עובד בצפת. רכיבי שכר נוספים ניתן למצוא, בעיקר בענף ההי-טק, במקרים של הסדר של הענקת אופציות לעובדים לרכישת מניות של חברה שנועד להעניק הטבה כלכלית לעובד. (6) הלנת שכר

על מנת להרתיע מעבידים בצפת מלא לשלם לעובדים את שכרם בזמן ולמנוע מקרים של הפרשי שכר בין השכר שהעובד קיבל לבין השחר שמגיע לו, חוק הגנת השכר קבע כי במקרה של הלנת שכר לעובד ישולמו לו פיצויים. (7) שעות עבודה ומנוחה

##(א) שעות נוספות ## - לנוכח הגידול בהיקף התופעה של התעלמות מעבידים בצפת מחובות רישום שעות עבודה המגמה כיום בעניין הוכחת שעות נוספות של עובד היא לקבוע כי בהעדר רישומים בקשר לעבודתו של העובד ע"י המעביד כמתחייב מהוראות החוק, יועבר נטל ההוכחה על שעות נוספות למעסיק. ##(ב) עבודה בשבת ## - תכלית איסור העסקה בשבת היא סוציאלית, תכלית זו באה לחייב את העובד לנוח שלושים ושש שעות בשבוע עבודה. התכלית השנייה היא תכלית המבקשת לשמר את צביונה היהודי של מדינת ישראל. ##(ג) הפסקה בעבודה## - החוק מחייב את המעביד להעניק לעובד הפסקות בעבודה. המונח "הפסקה" הקבוע בחוק שעות עבודה ומנוחה תלוי במכלול העובדות של כל מקרה. ##(ד) עבודה בחגים## - זכות עובד יומי לדמי חגים בגין עבודה בחג אינה מעוגנת בחוק כלשהו. זכות זו יכול ותבוא מהסכם קיבוצי, צו הרחבה ##(ה) עבודת לילה ## - חוק שעות עבודה ומנוחה מגדיר "עבודת לילה כעבודה ששתי שעות ממנה, לפחות, הן בתחום השעות שבין 22 ובין 06.00. (8) שימוע לעובד לפני פיטורים

מהי זכות השימוע ? זכות שימוע לעובד היא זכותו לדעת מהן הטענות המועלות כלפיו, ולהשמיע את טענותיו בפני הגורם שאמור להחליט על פיטוריו ולנסות לשכנעו להחליט אחרת. כנגד חובתו של המעביד בצפת לערוך לעובד שימוע טרם פיטוריו, ניצבת חובתו של העובד להופיע להליך השימוע, אי התייצבות לשימוע - משמעות אי התייצבות לשימוע היא ויתור של העובד על זכות הטיעון (9) פיטורים

השכר הקובע לפיצויי פיטורים מחושב בדרך כלל לפי ממוצע 12 החודשים האחרונים לעבודתו ועל מנת לזכות בתביעתו, על העובד להוכיח כי תקופת ה"הפסקה" לא הביאה לקטיעת רצף העבודה לצורך פיצויים. חוק פיצויי פיטורים מכיר ברציפות בעבודה לא רק אצל אותו מעביד אלא גם במקום עבודה אחד. במקרה של פיטורים שלא כדין הסעד אותו ראוי להעניק לעובר - פיצויי פיטורים בלבד או אכיפתם של יחסי העבודה, וכן היקפה הראוי של האכיפה - נתון לשיקול דעתו של בית הדין לעבודה. (10) יחסי עובד מעביד

במשפט הישראלי למונח יחסי עובד מעביד אין הצפת מוחלטת ומובנו של מונח זה משתנה עם ההקשר בו הוא מופיע. קיימים 3 סוגים של עובדים: "עובד", "משתתף חופשי" ו"עצמאי", כאשר רק "עובד" זכאי לזכויות ולהגנות שמקנה משפט העבודה ואילו "משתתף חופשי" ועצמאי אינם זכאים להן. (11) אפליה הטרדה מינית ופגיעה בפרטיות עובדים

לבית הדין לעבודה סמכות לדון בתביעות הטרדה מינית בעבודה, תביעה מכח החוק למניעת הטרדה מינית בעבודה באזור צפת יכולה להיות מוגשת כנגד המטריד, על עצם מעשה ההטרדה, וכנגד המעביד, כמי שנושא באחריות בהתאם לחוק. (12) ארגוני עובדים

זכות ההתארגנות במישור יחסי העבודה הקיבוציים בישראל מוגשמת באמצעות ארגון עובדים יציג אחד העומד בתנאים הנדרשים בחוק, והמוגדר כ"ארגון העובדים היציג" והוא זה אשר יכול להיות צד להסכם קיבוצי מול המעסיק ותפקידו בין היתר לדאוג להשוואת תנאים בין עובדים שונים בצפת. (13) סוגיות נוספות בדיני עבודה

##(א) ##עובדי מדינה בצפת - על המדינה כגוף שלטוני חלה חובה מוגברת לנהוג , ללא שיקולים זרים, על פי כללי הצדק הטבעי וללא ניגוד אינטרסים, אך לא תמיד זהו המצב. קיימים מקרים בהם בית הדין לעבודה יבחן את סבירות ההחלטה של המדינה כגון העברה יזומה של עובדי הוראה, שכר עידוד, אישור שקילות לתואר לצורכי שכר, קיצור תקופת צינון ועוד. ##(ב)## עובדי שטחים - חוקי מדינת ישראל לא חלים באזור יהודה ושומרון אלא מוחלת בו תשתית המורכבת מן הרובד של הדין הירדני, ומצווים שהוציא המפקד הצבאי מתוקף הסמכות שהוקנתה לו על פי כללי המשפט הבינלאומיים. ##(ג) ## דיני עבודה בקיבוצים - "חבר קיבוץ" לא מוגדר כ"עובד" של הקיבוץ כשהוא מועסק במסגרת סידור העבודה הפנימי של הקיבוץ. במסגרת זו, חבר הקיבוץ לא מקבל "שכר" תמורת עבודתו. הקיבוץ לא משלם לו משכורת, לא מנפיק לו תלושי שכר ולא משלם לו זכויות סוציאליות. ##(ד) ## זכויות עובדים בפירוק חברה בצפת - קיימים מקרים בהם חברה נסגרת מבלי ששילמה לעובדיה את שכרם, במקרים מסוימים בית המשפט יכול לחייב את בעלי החברה באופן אישי לחובות העובדים בהליך המכונה "הרמת מסך", אולם הרמת מסך בדיני עבודה תיעשה רק במקרים חריגים.

 

משכורת לצורך חישוב דמי לידה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא משכורת לצורך חישוב דמי לידה: 1. תביעת התובעת לקבלת דמי לידה אושרה ע"י הנתבע בסכום מופחת מהרשום בתלושי המשכורת, לפיכך, הוגשה התביעה בה נטען שהנתבע פעל שלא כדין בחשבו את דמי הלידה על פי השכר שקיבלה התובעת בפועל. 2. מנגד, נטען שהעליה בשכרה של התובעת החל מחודש 3/96היה פיקטיבי, לפיכך הנתבע חישב את דמי הלידה לפי השכר שקיבלה בפועל. 3. להלן העובדות הדרושות לענין העולות מחומר הראיות: א. התובעת עבדה בניהול חנויות רב-קט השייכות לחברת אפיקי הגליל בע"מ, החנויות נמצאות בצפת וכרמיאל, כן מסרה בתצהירה שהיא ניהלה גם סופרמרקט בצפת, עסק שלא אוזכר בהודעה לחוקר (עמוד 1ל-נ/4). ב. בעלה של התובעת היה מנהל חברת אפיקי הגליל בע"מ, ובמסגרת חברה זאת התנהלו 3העסקים הנ"ל שפורטו בסעיף א'. ג. תפקידה של התובעת היה הזמנת סחורות, תפקיד שחייב נסיעות ליצרנים השונים במרכז הארץ. ד. לגירסת התובעת, לפני 3/96, בעלה היה המנהל והיא היתה השכירה, אך בחודש 2/96בעלה פתח חברה חדשה בשם אושבר שעסקה בשיווק מזון בצפת, ומאז הוא התמקד בנהול החברה והיא נ ותרה בעבודת הנהול אם כי בהיקף רחב יותר זאת מאז חודש 2/96ואילך (ראה עמוד 4שורות 13- 11וכן סעיפים 8- 6לתצהיר). ה. שכרה של התובעת פורט ב-נ/ 2כדלהלן: חודש סה"כ משכורת 1 -.1500 2 -.4608 3 -.080,12 4 -.080,14 5 -.080,15 6 -.080,15 7 -.080,15 8 -.294,15 9 -.294,15 10 -.294,15 11 -.294,15 12 -.316,15 ו. בפועל קיבלה התובעת משכורת על פי הרשום בהמחאות נ/3, סכומים הפחותים מהטור "נטו לתשלום" ב-נ/.2 ז. התובעת ילדה ב-.1.1.97 ח. בהודעה לחוקר נשאלה התובעת על שכרה במהלך תקופת עבודתה ותשובתה היתה כדלהלן "אני לא יודעת ולא התעסקתי בכך, יואב בעלי ומנה"ח שלנו רפאל רמוס התעסקו בכך" (עמוד 2ב-נ/4). 4. בסיכומיו טען ב"כ התובעת שהעליה במשכורתה לא היה היתה עקב היותה בהריון, וכי במועד העלאת השכר ב- 3/96כלל לא ידעה שהיא בהריון, וההעלאה נבעה מהעליה בשכר עצמו וכן תוספת בגין שווי שימוש ברכב. כן התייחס ב"כ התובעת להיקף משרתה שגדל עקב הצורך לנהל סופרמרקט בנוסף ל- 2חנויות רב-קט, זאת החל מחודש 2/96המועד בו בעלה פתח חברה חדשה. 5. מנגד, נטען שהמשכורת בפועל שקיבלה התובעת לא תאם הרשום בטופס 101, למרות זאת הנתבע החליט לאשר דמי לידה לפי השכר בפועל, כן מציינת ב"כ הנתבע שבהודעה לחוקר לא מסרה התובעת על ניהול סופרמרקט אלא רק עסוק ב- 2חנויות רב קט, כמו כן לא יכלה למסור פרטים על שכרה. מבקשת לתת משקל להודעות התובעת לחוקר המוסד. כן מבקשת לדחות גירסת התובעת, כאילו, העבודה בסופרמרקט הצדיקה העלאה בשכר, לגירסת ב"כ הנתבע יש לפקפק בכך. .5א. העידה בפנינו התובעת אשר נחקרה על תצהירה, כמו כן הוצגו מסמכים שונים בצרוף לתצהירים ובלעדיהם, לרבות הודעת התובעת לחוקר המוסד (נ/4) וכן טופס 101(נ/2). ב. יש טעם בטענות ב"כ הנתבע בסיכומיה לענין תשובות התובעת לחוקר המוסד, שם נתנה גירסה בהזדמנות הראשונה ובהתאם להלכה הפסוקה יש להעדיפה. כפי שצויין לעיל בהודעה לחוקר, התובעת לא הזכירה את העבודה בסופרמרקט, כן לא ידעה להסביר מדוע שכרה עלה, גירסה ששונתה בתצהיר ובעדות בפנינו, דברים הפוגמים במשקל הראייתי של גירסתה. ג. בנסיבות הענין אין די בשינוי הגירסה בתצהיר אלא היה צורך לתמוך הגירסה בראיות מהימנות בדבר העסוקים הנוספים שעשתה התובעת כגון; מסמכים המתייחסים להזמנת סחורות לסופרמרקט, שמות ספקים שהיתה אצלם לצורך הסופרמרקט, שמות עובדים שבאה אתם במגע וכד', דברים החסרים בגירסה שהוצגה בפנינו. גם הבעל שהיה יכול לתמוך בגירסתה לא הופיע לעדות בפנינו, יתכן ובדבריו ניתן היה למצוא חיזוק לגירסת התובעת. ד. על כל פנים אין ספק שהעליה בשכר כמוסבר לעיל החל מחודש 2/96, 3/96ואילך, טעונה הוכחה והבהרה בנסיבות הענין לא די בטענה כללית לנהול 2חנויות ואולי עסוק בנהול סופרמרקט שלגביו לא הורם הנטל. ה. בהודעה לחוקר ציינה התובעת כי בשנתיים האחרונות לא עבדה פיזית אלא היתה בנסיעות ועסקה בשיווק (ראה עמוד 1ל-נ/4). ההודעה נגבתה מהתובעת ב- 19.2.97ואם נלך שנתיים אחורה נגיע ל-19.2.95, ולפי גירסה זאת לא חל שינוי מיוחד בהיקף עבודתה, זאת לפי גירסתה, גירסה שיש לתת לה משקל. ו. בהתייחס להלכה הפסוקה, יש לתת משקל עדיף לגירסה שנמסרה בהזדמנות ראשונה ובנסיבות תיק זה איננו סבורים שיש מקום לסטות מהלכה זאת (ראה מט/ 0/42ורנסקי נ. המל"ל פד"ע כ"ט 471בעמוד 473). ז. עולה מהעובדות, כי בעלה של התובעת הנו מנהל חברת אפיקי הגליל, התובעת עבדה בחברה בעסקיה השונים, כך שקיימת קרבה משפחתית בין המעסיק לתובעת. בהתאם להלכה הפסוקה קרבה משפחתית זאת דורשת בחינה זהירה. ההלכה הפסוקה מתייחסת לבחינת יחסי עובד ומעביד במסגרת משפחתית, אך אין ספק שניתן ליישם אותה הלכה גם למשכורת חריגה הניתנת לעובדת, אשר בינה לבין המעסיק קיימת קרבה משפחתית. ח. בהתייחס לאמור לעיל איננו סבורים שהנתבע טעה בשיקול דעתו בחשבו את דמי הלידה לפי השכר ששולם בפועל , לעניות דעתינו אף נהג כבית הלל, הואיל והראיות כפי שהוצגו בפנינו לא הצדיקו העלאה חריגה כל כך בשכרה של התובעת, זאת אף בהתייחס לשכר שקיבלה בפועל. 6. בהתייחס לנ"ל דין התביעה להדחות. אין צו להוצאות.דיני עבודה