קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא משכורת פעיל בחירות: .1התובע מס' 1, הגיש תביעה נגד הנתבעים בתיק נג/17-2 של בית דין זה בטענה כי היה עובד של הנתבעים או מי מהם בתקופת הבחירות לכנסת ה- 13וכי הוא זכאי לקבל מהם את שכרו, אשר למעשה כולל גם את שכר הפעילים שפעלו יחד עימו. .2מטעם התובע מס' 1, העיד באותה תביעה גם התובע מס' .2 .3מתברר כי התביעה מתבססת על הסכם בו נקבע שהנתבעת מס' 3תשלם לתובע מס' 1סכום שנקבע על פי מספר הקולות שהיא תקבל בבאר-שבע בבחירות לכנסת ה-13, כאשר התשלום מותנה בשני תנאים מצטברים, אשר עתה ידוע ששניהם גם יחד לא התקיימו והם כי הנתבעת מס' 3תעבור את אחוז החסימה ותהיה מיוצגת בכנסת ה- 13וכי בנוסף לכך, בבאר-שבע לבדה, תעבור את מחסום שני האחוזים. .4בהמשך נאמר באותו הסכם כי אם לא יתקיימו שני תנאים אלה, ההסכם בטל ומבוטל וכמו כן נאמר, כי אם על פי החוק ההסכם הוא אסור , גם אז הוא בטל ומבוטל. .5בתיק נג/17-2, נפסק כי התביעה נדחית מחוסר סמכות ענינית מכיוון שאין יחסי עובד - מעביד בין התובע מס' 1לבין הנתבעים או מי מהם. נפסק כי מערכת היחסים בין הצדדים היא של מזמין וקבלן עצמאי. בהתחשב באופיו המפוקפק של ההסכם, לא נפסקו הוצאות וגם לא הועברה התביעה לבתי המשפט הרגילים. .6כמו כן נקבע באותו פסק דין שלגבי עבודת פעילים אחרים שהועסקו על ידי התובע מס' 1, אין סמכות לבית הדין לדון בענינם מכיוון שבקשר לכך לא התקיימו יחסי עובד - מעביד בין התובע לבין הנתבעים, לשון אחר, אין התובע מס' 1יכול לדאוג לעובדים אחרים, אלא אלה צריכים לתבוע בעצמם. .7בתיק נד/536-15 של בית דין זה, הוגשה תביעה אשר על פי כותרתה צורתה והחתימות שבסיומה, נחזית להיות תביעתם של שני התובעים גם יחד, אולם על פי תוכנה הינה תביעתו של התובע מס' 2בלבד. תביעה זו נמחקה ביום 7.4.94, עקב אי הופעת התובעים לדיון. .8ביום 27.4.94, הוגשה אותה תביעה בשנית, במסגרת שני תיקים אלה. .9לגבי התובע מס' 1, הדברים ברורים. הוא איננו תובע בתיק זה, לגביו קיים מעשה בית דין ולא היה מקום וטעם לכלול אותו כתובע בכתב התביעה, אפילו לא מהבחינה הצורנית. בעדותו, טען תובע זה כי הוא מצוי במסגרת תובענה זו, כצד שלישי או כאחראי לתשלום. כך או כך, אין הוא תובע ועל כן נקבע בזה באופן פורמלי שתביעתו בתיק זה, אם בכלל היא קיימת, נדחית בזה הן מחמת מעשה בית דין והן מכיוון שלא הוכיח תביעתו וכלל לא התכוון שיהיה לו מעמד של תובע. .10לגבי התובע מס' 2, לא הוכח כל קשר שלו עם הנתבעים. .11הנתבעת מס' 3, איננה גוף משפטי ואיננה כשרה לתבוע ולהיתבע. זו היתה סיעה בכנסת ה- 12ורשימת מועמדים בבחירות לכנסת ה- 13כאשר בפועל מדובר בחבר בני אדם בלתי מאוגד ולכן חסר נפקות משפטית, פרט לתחום המוגדר והמצומצם של דיני הכנסת והבחירות אליה, אשר מגדירים את קיומן ומעמדן של סיעות ורשימות ומעניקים להן זכויות וחובות באופן מצומצם ומוגדר באותם דינים. יודגש כי מדובר בתקופה שלפני חקיקת חוק המפלגות, בה היה אפשרי גם אפשרי שפעילות מפלגתית תבוצע על ידי מי שאיננו גוף משפטי כשר לזכויות וחובות במערכת המשפט הכללית. .12אין לקבל את עדותו של התובע מס' 1, כי הוא חייב את הנתבעים או מי מהם לשלם לתובע מס' 2, בהבטחה שלו לשלם לתובע מס' 2סכומים כלשהם. כבר נקבע כי התובע מס' 1, היה לכל היותר קבלן משנה, קבלן עצמאי ולכן, אין הוא מוסמך לחייב את הנתבעים או מי מהם, אלא הוא יכול לחייב רק את עצמו. אין לקבל את דבריו של התובע מס' 1כי הנתבע מס' 2הבטיח לתובע מס' 2סכום כלשהו. זו התחכמות מאוחרת של התובע מס' 1, לאחר שנכשלה תביעתו במסגרת תיק נג/17-2 הנ"ל, לנסות ולהסיג סכומים כלשהם, אם לא במישרין לכיסו, כי אז באמצעות התובע מס' .2 יודגש כי בעוד התובע מס' 1טען בעדותו שהוא עצמו ביחד עם הנתבע מס' 2הבטיחו לתובע מס' 2סכום של 2000ש"ח, הרי דוקא התובע מס' 2, לא אמר כך, אלא העיד כי הגיע לעבודה הזו דרך התובע מס' 1ואילו הנתבע מס' 2אמר לו שמה שהוא סוגר עם התובע מס' 1, מקובל עליו. .13מעדותו של התובע מס' 2ברור שהקשר שלו היה עם התובע מס' 1בלבד. התובע מס' 2לא העיד שהנתבעים או מי מהם, הם מעבידיו, הוא לא ציין בעדותו מהו הסכום שהוא תובע וברור כי הקשר היחיד שלו הוא עם התובע מס' .1גם כאשר הוא מזכיר את הנתבע מס' 2, מתברר שנתבע זה, החזיר אותו מייד אל התובע מס' 1וכך שוב נסגר המעגל והתובע מס' 1, הוא זה שצריך להיות אחראי לתשלום שכרו של התובע מס' .2 .14לכן, אפילו נאמין לתובע מס' 2כי אכן עבד ערב הבחירות בשרות התעמולה של הנתבעת מס'3, הרי בעל דברו היחיד הוא התובע מס' 1, בין אם התובע מס' 2היה עובד של התובע מס' 1ובין אם היה קבלן משנה שלו ואין צורך לקבוע מסמרות בנושא זה של מהות הקשר בין שני התובעים. מסקנה זו, תואמת את מבנה ההפעלה המצוי באותו הסכם, בו נקבע שהתובע מס' 1 מפעיל אנשים אחרים בתנאיו שלו. .15במאמר מוסגר יאמר כי קיים ספק אם אכן התובע מס' 2עבד בשרות התעמולה של הנתבעת מס' 3וזאת מכיוון שלפי עדותו של הנתבע מס' 1, אשר לא נסתרה, התובע מס' 1כלל לא הזכיר את שמו של התובע מס' 2כאחד הפעילים בשכר בעת שהדבר נידון בין הצדדים, למרות שידע לעשות זאת לגבי אנשים אחרים. .16למעשה, חל גם על התובע מס' 2אותו מעשה בית דין הנובע מפסק הדין שבתיק נג/17-2. אם התובע מס' 1איננו עובד של הנתבעים או מי מהם, הרי גם האנשים שגייס לפעילות, כגון התובע מס' 2, אינם עובדים של הנתבעים או מי מהם, אלא הם קשורים אליו, בקשר שכאמור, בשלב זה אין צורך לקבוע את מהותו. מכיוון שהתובע מס' 2העיד במסגרת הדיון בתיק נג/17-2, ניתן להחיל גם עליו את מעשה בית הדין הנ"ל. .17נראה כי אין ממש בתביעה זו. התובע מס' 2הינו כלי שרת בידי התובע מס' 1במאבקו של האחרון כנגד הנתבעים. במסגרת זו הוגשה תביעה לבית הדין הרבני האזורי בבאר-שבע אשר נמחקה מחמת חוסר סמכות וכאמור, כבר נפתחו שני תיקים בבית דין זה, עוד לפני פתיחת התיק הנדון כאן. כל זאת כאשר התובע מס' 1, חתם בעצמו על הסכם שהוא בלתי חוקי, בלתי מוסרי ונוגד את תקנת הציבור ואשר כבר בתוכו קיים יותר מאשר פקפוק בדבר חוקיותו ובנוסף לכל זאת, הוא כולל שני תנאים מצטברים , אשר היתה סבירות גבוהה שלא יתקיימו ואכן לא התקיימו. אם אכן התובע מס' 1התנהג כאילו הכסף כבר מצוי בכיסו והבטיח לתובע מס' 2ולאנשים אחרים סכומי כסף גבוהים על סמך אותו הסכם, אין לו אלא להלין על עצמו הן לגבי התשלומים שהוא חושב שמגיעים לו והן לגבי התשלומים שהוא חושב שמגיעים לתובע מס' .2אולם, אין מקום לכך, שהתובע מס' 1יחזור ויטריד את הנתבעים בתביעות חוזרות ונשנות, בין אם הוא מגיש אותן בשם עצמו ובין אם הוא מגיש אותן בשם התובע מס' 2או אחרים. .18אם אכן ישנו מישהו שחייב סכום כלשהו לתובע מס' 2בגין פעילות התובע מס' 2במערכת הבחירות לכנסת של הנתבעת מס' 3, הרי הוא התובע מס' 1והוא בלבד. מערכת יחסים זו, לא נידונה בתיק זה ולכן גם לא תהיה פסיקה לגביה. .19סוף דבר, דין תביעת התובע מס' 2כנגד הנתבעים להידחות, הן מכיוון שהנתבעת מס' 3איננה גוף משפטי והן מכיוון שלא הוכח שהתובע מס' 2היה עובד של הנתבעים או מי מהם וכמו כן לא הוכח כי מגיע לו סכום כלשהו בגין פעילותו במערכת הבחירות של הנתבעת מס' 3, אם בכלל היתה פעילות כזו. .20בהמשך לקביעה שבפסק הדין בתיק נג/17-2, גם כאן אין חיוב בהוצאות. .21על פסק דין זה, ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 15ימים ממועד קבלתו.משכורתבחירות