נזקי הסתמכות

את נזקי ההסתמכות הטיפוסיים על שהנפגע מהפרת חוזה נוח לחלק לשניים: הפסד השקעה בפועל – פיצוי על הוצאות סבירות שהנפגע הוציא בפועל מכיסו בהסתמך על החוזה – בין לצורך קיום חיוביו החוזיים ובין למטרות אחרות (לדוגמה: הכנות לקראת קבלת הנכס או השירות או השקעות שתכליתן להגדיל את הרווח מן העסקה)

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נזקי הסתמכות:

1. מבוא
עניינה של התביעה שלפניי הינו טענת התובעת (להלן: "פניציה"), לפיה הופר החוזה שבינה לבין הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת"), כמו גם על ידי הנתבע 2 (להלן: "הנתבע"), הגם שאינו צד לחוזה, ומשכך על הנתבעים 1-2 וכן על הנתבעת 3 שהינה המבטחת של הנתבעת 1-2, לשפותה בגין הנזקים שנגרמו עקב ההפרה.

2. הצדדים והעובדות הדרושות לעניין
פניציה הינה חברה העוסקת בייצור מוצרי זכוכית במפעלה בירוחם (להלן: "המפעל"). ייצור הזכוכית נעשה, בין היתר, באמצעות תנור להתכת זכוכית המצוי במפעל (להלן: "התנור") .

הנתבעת הינה חברה ש-99% ממניותיה מוחזקות בידי הנתבע, המשמש גם כמנהלה ומורשה החתימה שלה (הנתבעת והנתבע, שני אלה להלן: "הנתבעים").

הנתבעת 3 (להלן: "המבטחת"), הינה חברת ביטוח שהוציאה פוליסה לכיסוי חבות מקצועית של הנתבעים.

במהלך ביצוע העבודות במפעל, נפלטים חומרים מזהמים מהתנור מסוגים שונים. בין אלה: חלקיקים, סולפיטים, ניטריטים, כלורידים ופלאורים. לכל אחד מסוגי המזהמים קיימים תקנים שאין לחרוג מהם. על מנת לעמוד בתקנים, השתמשה פניציה בדלק מסוג "מזוט 1500", המכיל 1.7% גופרית הנחשב דל גופרית (להלן: "מזוט 1500"). השימוש במזוט זה מאפשר עמידה בתקנים למזהמים מסוג סולפיטים וניטריטים. הואיל ומזוט 1500 יקר מאשר שימוש במזוט אחר מסוג 4000 (להלן: "מזוט 4000"), הגיעה פניציה לידי מסקנה כי נכון יהיה מבחינה כלכלית להתקין מערכת אשר תעמוד בערכי הפליטה בעת שימוש במזוט 4000. בדרך זו תוכל פניציה להשתמש במזוט 4000 שהינו כאמור זול ממזוט 1500 ותוך שתוכל לעמוד בערכי הפליטה. משכך, הזמינה פניציה מהנתבעת התקנת מערכת להפחתת פליטת המזהמים, על מנת להקטין את עלויות רכישת המזוט (להלן: "המערכת"). בין פניציה לבין הנתבעת נחתם ביום 8.8.06 הסכם להזמנת המערכת (להלן: "ההסכם").

עיקר ההוראות ההסכם הרלבנטיות לענייננו הינן כדלקמן:

הנתבעת התחייבה לתכנן ולהתקין במפעל מערכת להפחתת פליטת מזהמי אוויר לשם הקטנת עלויות דלק של התנור וכקבוע בהסכם, כאשר הפעלת התנור תהיה בערכי פליטה הקבועים בחוק, דבר שיאפשר שימוש במזוט 4000. עוד התחייבה הנתבעת לטפל במערכת השפכים ומניעת זיהום.
התקנת המערכת הוגדרה בהסכם כפרויקט של מסירת מוצר מוגמר Turn Key Project. הנתבעת הצהירה כי יש ביכולתה לעמוד בכל ההתחייבויות והדרישות לצורך התקנת המערכת, והפעלתה.
הנתבעת התחייבה לבצע את התקנת המערכת בהתאם ללוח זמנים שצורף כנספח ד' להסכם, ולפיו משך הפרויקט יעמוד על 245 יום תוך הבאה בחשבון של עיכוב בן 45 יום.
תמורת התחייבויות הנתבעת, התחייבה פניציה לשלם לה סך של 432,250 דולר, בהתאם להתקדמות התקנת המערכת. הנתבעת התחייבה להמציא לפניציה ערבות ביצוע בשיעור 10% מהתמורה, וערבות כאמור אכן הומצאה. המערכת הותקנה אך תוך חריגה ניכרת מלוח הזמנים, כאשר לטענת פניציה היא אינה מעשית שכן אינה עונה אחר התקנים של הפליטה וכל הניסיונות לשפרה, לא הועילו.

לעמדת פניציה, לא ניתן לעשות כל שימוש במערכת והיא עומדת "כאבן שאין לה הופכין", ואילו לעמדת הנתבעים, ניתן לשפר את המערכת ולהכשירה למטרתה.

כל אחד מהצדדים תולה במשנהו את האחריות לכשלים שנפלו במערכת.

3. עיקר עמדת התובעת
התובעת טוענת כי סיום התקנת המערכת והרצתה, הייתה אמורה להתבצע ביום 30.3.07, אך מטעמים הקשורים בנתבעת, הסתיימו העבודות רק ביום 3.7.07. למחרת בוצע ניסיון הרצה של המערכת, אך הסתבר כי נפלו בה כשלים וכי היא אינה ראויה לשימוש.

התובעת מפרטת פגמים רבים שהתגלו במערכת שמקורם, בין היתר, מהתכנון ומהביצוע. כך נטען כי מחמת תכנון לקוי של המערכת, לא היה מספיק וואקום להעברת גזי הפליטה מהתנור, ולכן גזי הפליטה עלו על הערכים המותרים. משכך, ובהתאם לייעוץ של מהנדס מומחה, כי נדרש מפוח צירי ביציאה מהמשטף, אפשרה התובעת לנתבעת שימוש במפוח צירי שהיה במפעל, אך התברר כי המפוח שהותקן אינו מספיק, והלחץ בתנור גבוה, כך שעדיין קיימת פליטה של גזים מעבר למותר. לפיכך, הותקן מפוח נוסף גדול מהקודם, שאף הוא נלקח ממפעל פניציה, אך לאחר מספר ימי הרצה, הופסק השימוש במפוח זה מחמת שחלקים ממנו התפרקו. בנסיבות אלה, הוחלט לבנות מפוח צירי שיהיה עשוי מחומרים עמידים לצורך פליטת הגזים מהתנור. דא עקא, לאחר מספר ימי הרצה החלו להגיע תלונות של עובדי המפעל על קשיי נשימה וריחות חזקים, ובעקבות בדיקה התברר שהארובה הייתה נמוכה וגרמה לפיזור גזים בתוך המפעל. בנסיבות אלה הוחלט להעלות את גובה הארובה ב-15 מטר נוספים וזאת בעלות של כ- 100,000 ₪.

לאחר התקנת הארובה, בוצע ניסיון הפעלה נוסף, אך שוב התגלה כשל במפוח שגרם להפסקת המערכת ולאחר שהתברר שהמאיץ נשחק לחלוטין והמסבים התפרקו. לאחר הבדיקה לא היה מנוס אלא לייצר מאיץ חדש. לאחר שמאיץ כאמור הותקן בחודש מרץ 2008, בוצעה הרצה נוספת של המערכת, אך נוצרה בעיית לחצים בתנור בשל תקלה ברגנרטור של תנור ההתכה במפעל ומשכך, היה צורך להפסיק את עבודות ההרצה עד לביצוע התיקונים הנדרשים ברגנרטור.

משבוצע כל האמור לעיל, חודשו במהלך חודשים יולי-אוגוסט, עבודות ההרצה 2008 אך בדיקות פליטה מהארובה על ידי מעבדה חיצונית העלו כי התוצאות אינן טובות, כי המערכת אינה תורמת באופן מעשי להקטנת פליטת החלקיקים ולזיהום האוויר, וכי יש חריגה מהערכים המותרים. חרף המשך העבודות ההרצה וביצוע סדרת תיקונים נוספת במערכת, התברר כי זו אינה עומדת בדרישות ואינה מפחיתה את המזהמים כמתחייב.

הצדדים קיימו פגישות, כאשר בסיכום מיום 15.3.09, הוחלט כי תוגש תוכנית עבודה מפורטת על ידי הנתבעת להמשך הפרויקט וכן לוח זמנים לסיומו. בחודשים שלאחר מכן נעשו ניסיונות נוספים לתיקונים ושיפורים, אך לטענת פניציה, גם אלה לא הועילו.

סופו של דבר, נטען כי ערכי הפליטה שנמדדו בחלוף שנתיים וחצי, בחודש יולי 2009 העלו כי המערכת לא תרמה לשינוי משמעותי כלשהו בערכי הפליטה של החלקיקים.
בין לבין, הקדימה פניציה לנתבעת תשלומים, מעבר ללוח התשלומים המתחייב לפי ההסכם.

לאור האמור, טוענת פניציה כי הנתבעת הפרה את ההסכם באופן יסודי ומשכך היא זכאית לבטלו, לקבל חזרה את ששילמה לפי ההסכם, בנוסף את הסכומים שהשקיעה במערכת ושהיו באחריותה של הנתבעת, וכן את הפיצוי המוסכם בסך 200,606 ₪.

פניציה טוענת שיש להשית על הנתבע את החיובים החלים על הנתבעת, וכאמור בסעיפים 43-49 לכתב התביעה המתוקן. לטעמה הנתבע פעל באופן אישי מול התובעת ונציגיה, ולמעשה לדידה עסקינן בחברה "של איש אחד", והתמורה שפניציה שילמה, שולמה בסופו של דבר לכיסו של הנתבע. לחלופין נטען כי התקיימו התנאים הנדרשים "להרמת מסך", כקבוע בסעיף 6 לחוק החברות, התשנ"ט-1999.

לאור הודעת הנתבעים כי הם מבוטחים כנגד התביעה בפוליסת ביטוח שהוצאה על ידי המבטחת, נתבעה האחרונה לתשלום הנזקים.

פניציה העמידה את תביעתה על סך 3,656,380 ₪ שמורכב מהשבת התשלומים ששולמו, עלות ציוד במערכת שסופק על ידי פניציה, הפרשים בין עלות מזוט 4000 לבין מזוט 1500, תשלום הפיצוי המוסכם הן בגין הפרת ההסכם, והן בגין האיחור במועד המסירה.

4. עיקר עמדת הנתבעים
הנתבעים מכחישים את המיוחס להם, וכן טוענים כי דין התביעה נגדם להדחות על הסף.

לעמדתם, שירותי הנתבעת נשכרו לשם התקנת מערכת שתטפל בפליטת מזהמי אוויר של שריפת דלקים מסוגים שונים, וזאת לאור הצהרתה של פניציה כי מקור בעיות הזיהום הוא משריפת הדלקים בתנור. בפועל התברר כי מקור הזיהום הוא מחומרי הגלם שבתנור ולא משריפת הדלקים, שהינו דבר השונה לחלוטין מהמערכת לה נדרשה הנתבעת, שכן עסקינן במערכות נפרדות המחייבות היערכות שונה לגמרי ובעלויות ניכרות במידה רבה.

מוסיפים הנתבעים וטוענים כי הם סיפקו מערכת שאיפשרה טיפול טוב יותר מהקיים, דבר שאיפשר לפניציה לעבור לשימוש במזוט 4000, לא כל שכן נעשה בפועל שימוש במזוט 4000 המסופק באחוז דל גופרית ומשכך אין כל מניעה שהתובעת תעשה שימוש במזוט זה.

הנתבעים טוענים כי יש לזקוף לחובת פניציה את העיכובים בהתקנת המערכת ולמצער את מרביתם, שכן מקורם בגורמים שבשליטת פניציה, כגון תקלות במפעל, בעיות בתיאומים וכדומה.
לעמדת הנתבעים, מקור הכשלים הוא, בין היתר, בהעלאת הלחץ בתנור, שאינם קשורים למערכת. עוד נטען כי הנתבעת הזהירה מראש את פניציה שהפתרונות שפניציה הציעה ויישמה, היו בלתי יעילים ואף ייגרמו לנזק, וכמות שארע בפועל. בין הפתרונות הבלתי יעילים שגרמו לנזק, הוא התקנת האינג'קטור במקום לא מתאים, שימוש במפוח צירי, אי שימוש בברגי נירוסטה אלא בברגים אחרים "שנאכלו" ועוד.

הנתבע טוען שאין להשית עליו כל חבות אישית כלפי פניציה. בהקשר זה נטען כי לא התקיימו התנאים "להרמת מסך", כי לא ניתנה על ידו כל ערבות להתחייבויות הנתבעת כלפי פניציה, הן בהסכם והן בכל דרך אחרת.

הנתבעים כופרים בנזקים הנטענים, כמו גם שהם מופרזים ומוגזמים, חסרי אחיזה במציאות והעדר קשר סיבתי. עוד נטען כי יש להפחית את הפיצוי המוסכם, שכן הוא נקבע ללא יחס סביר לנזק שניתן היה לצפות בעת כריתת ההסכם. לעמדת הנתבעים, ממילא עושה פניציה שימוש במזוט 4000 דל גופרית, כך שלא נגרם לה נזק בפועל.

5. עיקר עמדת המבטחת
המבטחת אינה מכחישה כי הוציאה פוליסת אחריות מקצועית לנתבעים, אך לעמדתה עסקינן בפוליסה מסוג CLAIM ACTION שאינה ברת תחולה בנסיבות המקרה, ואף לגופו אין היא מכסה את הנזקים נשוא התביעה. נטען כי ההפרות המיוחסות לנתבעים הן במישור החוזי כגון אי עמידה ביעדים ובלוחות הזמנים, בהבדל מרשלנות, ואלה אינם מהווים "מקרה ביטוח". נטען כי בהתאם לסייגים שבפוליסה, אין כיסוי ביטוחי לחבות שתחול על הנתבעים הנובעת מפעילותם של אלה, אלא כתוצאה מהפרת חובתם המקצועית, דבר שלא ארע במקרה נשוא התביעה.

לעמדת המבטחת, לא עמדו הנתבעים בתנאי הפוליסה, לפי שלא הודיעו למבטחת מיד על נסיבות העלולות לגרום לתביעה נגדם, או כי קיים חשש שצד כלשהו ייחס להם חבות בשל "מקרה ביטוח".

6. ראיות
פניציה הגישה תצהיר עדות ראשית של מישל בן סימון לו צורפו נספחים רבים (להלן: "בן סימון"). בן סימון משמש מאז שנת 2006 סמנכ"ל תפעול בפניציה, ולא עבד בפיניציה קודם ובעת כריתת ההסכם, אלא היה מעורב בהתרחשות האירועים לאחר מכן. פרט לתצהיר בן סימון לא הגישה פניציה ראיות.

הנתבעים הגישו תצהיר עדות ראשית של הנתבע בלבד שאף הוא נתמך בשורת נספחים.
המבטחת הגישה את תצהירו של יעקב רובס, המשמש כסגן מנהל מחוז הצפון של המבטחת, והאחראי על מחלקת החתמות.

המצהירים נחקרו על תצהיריהם ולאחר מכן הוגשו לבקשת הצדדים סיכומים בכתב.

דיון והכרעה
7. לאחר ששמעתי את העדויות, נתתי דעתי לכתבי הטענות, הגעתי לידי מסקנה כי ההסכם הופר על-ידי הנתבעת. עם זאת, פניציה זכאית רק לחלק מהסעדים הנתבעים וזאת רק מהנתבעת שכן דין התביעה כנגד הנתבע והמבטחת, להידחות.

ואפרט טעמיי:

8. נטל הראיה
בפתח הדברים מצאתי לנכון ליתן את הדעת באשר לנטלים החלים על כל אחד מהצדדים. בהקשר זה יש לטעמי להבחין בין המיוחס לנתבעת לבין המיוחס לנתבע.
עסקינן ביחסי מזמין-ספק, כאשר הנתבעת הצהירה כי ברשותה כל המידע הדרוש להתקנת המערכת, כי הנתבעת מנוסה ובעלת יכולת להתקינה והיא התחייבה להתקין מערכת שלמה כפרויקט של מסירת מוצר מוגמר Turn Key Project. משכך, הנטל עליה להוכיח כי סיפקה את המערכת אותה התחייבה להתקין, כי המערכת כשירה, תקינה ועומדת בדרישות ובהתחייבויות. ככל שלא כך הוא, עליה להוכיח כי הכשלים במערכת אינם רובצים לפתחה.

האם עמדה הנתבעת בנטל הדרוש והוכיחה את שהיה עליה להוכיח קרי, כי סיפקה מערכת תקינה או הוכיחה כי לא בה האשם בכך שהמערכת אינה עומדת ביעדים?

9. התחייבויות הנתבעת
התחייבויות הנתבעת הן חד משמעיות, סדורות וברורות כקבוע בהסכם. הנתבעת נטלה על עצמה התחייבות להתקין מערכת שתענה על הפחתת פליטת מזהמי אוויר, הקטנת עלויות הדלק וטיפול בשפכים (סעיף 3.2 להסכם). עוד התחייבה הנתבעת לעמוד בסטנדרטים הקבועים בתקנות הרלבנטיות לעניין העדר זיהום.

הנתבעת הצהירה כי היא בעלת הכישורים והיכולת לספק מערכת כאמור, לעמוד בהתחייבויותיה, וכי קיבלה את כל המידע הדרוש לה. כך גם אישר הנתבע בעדותו (עמ' 16 שורה 10; עמוד 16 שורה 15). הנתבע גם אישר כי היו ידועים לו ערכי הפליטה הנפלטים מהתנור, עובר התקשרות (עדות הנתבע עמוד 16 שורה 28).
בסעיף 6 להסכם אף נקבע כי כל הציוד והחומרים הדרושים להתקנת המערכת הינם באחריות הנתבעת ואלה יסופקו על ידה ועל חשבונה.

כפי שנראה להלן, הוכח כי התחייבות הנתבעת הופרו, ותוך שלפניציה נגרמו נזקים כתוצאה מההפרות.

10. הפרות ההסכם
הצדדים בחרו שלא להביא ראיות באשר לכשלים אשר נפלו במערכת והסתפקו בעדויות של בעלי הדין וכן במסמכים שונים. הוכח מעל כל ספק כי המערכת אותה התחייבה הנתבעת לספק, אינה תקינה. לעניין זה אפנה לתוצאות בדיקות מעבדות בלתי תלויות, שצורפו לתצהירו של בן סימון, לפיהן ערכי הפליטה אינם עומדים בתקנים הנדרשים. בהקשר זה, נספח 12 לתצהירו של בן סימון, שהינו תוצאות בדיקות שבוצעו על ידי "חברת אקו-טק שירותי סביבה בע"מ" (להלן: "המעבדה"), מיום 17.7.08 ומיום 6.8.08. עוד אפנה לתוצאות בדיקה מאוחרות של המעבדה, מחודש ספטמבר 2008 ועד ליולי 2009 שצורפו כנספח 13 לתצהירו של בן סימון. תוצאות הבדיקות מצביעות חד משמעי כי המערכת אינה עומדת בדרישות ואין הפחתה של המזהמים. לא זו אף זו גם תוצאות בדיקות מאוחרות שנעשו על-ידי מעבדה אחרת, "מעבדות אקולוגיה א.פ. בע"מ" מיום 10.8.09 שצורפו כנספח 21 לתצהירו של בן סימון מראות כי הגם שחלה ירידה מסוימת בערכי הפליטה של החלקיקים, אין הם עומדים בתקן הנדרש. בדיקה נוספת מיום 4.10.09 על ידי המעבדה מצביעה אף היא על רמת פליטה של חלקיקים החורגת מהמותר, וכמפורט בנספח 23 לתצהירו של בן סימון (כל אלה להלן: "הבדיקות").

הנתבעים לא חלקו על תוצאות הבדיקות, לא הביאו תוצאות של בדיקות אחרות שהיה בהן כדי לסתור את תוצאות הבדיקות שהמציאה פניציה. לפיכך יש לראות את התוצאות שהובאו כראיות מחייבות לגופן. מבחינת מבחן התוצאה, הוכח אפוא כי המערכת אינה עומדת ביעדיה, ומשכך המסקנה המתבקשת הינה שהנתבעת לא עמדה בהתחייבויותיה שלפי ההסכם, ובייחוד סעיפים 4 ו-5 לו: המערכת לא הפחיתה את מזהמי האוויר, אינה עומדת בערכי הפליטה הנדרשים, היא לא עומדת ביעד של עלויות דלק נמוכות, אינה מטפלת כנדרש במי השפכים, והמועד לביצוע ההתחייבות חלף זה מכבר.

עסקינן בשורת הפרות של ההסכם, שברובן מהוות הפרה יסודית.

11. שעה שהוכח כי הופרה התחייבות לספק מערכת תקינה, היה על הנתבעת להביא ראיות שלא היא האחראית לכשלים שנפלו במערכת, כגון חוות דעת של מומחה שיפרט כי הכשלים אינם מחמת התנהלותה של הנתבעת.

הנתבעת לא עשתה כן אלא הסתפקה למעשה בטענה מרכזית אחת והיא שפניציה הציגה לפניה מצגי שווא שונים שהתברר שאינם נכונים, ואלה הם הסיבה לטעמה לכשלי המערכת. אפנה לסעיף 17 לתצהיר הנתבע:
"המקור לכל התקלות והעיכובים הינו במצגים הבלתי נכונים שהציגה פניציה לנתבעת באשר לאופי ותכונות המערכת שבמפעלה כמו גם באשר לבעיות שיש לפתור ובתקלות המתמשכות והארוכות ברגנרטור ומרכיבי תנור אחרים".

משכך, על הנתבעת הנטל להוכיח גרסתה, בדבר מצגי השווא של פניציה. דא עקא, הנתבעת לא עמדה בנטל ולא הביאה ראיות שיהיה בהן כדי לשכנע את בית המשפט, שעסקינן במצגי שווא בעטיין המערכת אינה עונה על הנדרש. כך, לא הובאה כל אסמכתא לטענת הנתבע לפיה פניציה הציגה לפניו כי המערכת נועדה לטפל במניעת גזים הנפלטים מהדלקים שבתנור, אך בפועל התברר כטענת הנתבעת שהמערכת הייתה מיועדת לטפל בפליטה של חומרי הגלם שבתנור. גם לא הובאה כל חוות דעת מקצועית התומכת בטענה. מהראיות עולה היפוכו של דבר. בהתאם להסכם המערכת הייתה מיועדת לפליטת מזהמים, על מנת לאפשר שימוש במזוט 4000 ולא לשימוש במניעת פליטה של חומרי הגלם בתנור, ולא הוכח כי הזיהום הקיים אכן נובע מחומרי הגלם בתנור כגרסת הנתבעת. טענת הנתבעת אף מנוגדת להוראות ההסכם, לפיהן לא נעשתה כל הפרדה בין הטיפול בחלקיקים הנוצרים משריפת הדלקים לטיפול בחלקיקים הנגרמים מחומרי הגלם. אין בכל ההסכם אבחנה כאמור, וזאת למרות שנספחי ההסכם מתייחסים בצורה מפורטת לסוגי המזהמים השונים ולרמות הפליטה הנדרשות ביחס לכל אחד מהם וכאמור בין היתר בנספח ב' להסכם ממנו עולה כי המערכת הייתה אמורה להקטין את הפחתת החלקיקים. שומה היה על הנתבעת לדרוש במסגרת ההסכם כי תהיה הפרדה בין החלקיקים הנוצרים משריפת הדלקים לבין טיפול בחלקיקים הנוצרים כתוצאה מחומרי הגלם. שעה שהנתבעת לא ראתה צורך לעשות כן, אין לה אלא לבוא אל עצמה בטרוניה, במיוחד שהתיימרה להציג עצמה כמנוסה ובקיאה בהתקנת המערכת ועמידה ביעדיה.

עסקינן בהסכם מסוגPROJECT Turn Key, מכוון תוצאה, הכוללת הפחתת ערכי הפליטה של החלקיקים, כמפורט לעיל. הנתבעת נדרשה לעמוד בערכי הפליטה דלעיל, הן בשלב התכנון והן בשלב הביצוע, וכל זאת ללא קשר למקור הפליטה של החלקיקים. לכן טענתה בהקשר זה נעדרת עיגון.

לא התעלמתי מטענת הנתבעים בסעיף 11 לסיכומים, באשר לנתונים שהוצגו לגבי ריכוז ממצאים למדידות בארובה. נטען כי בהתאם לנספח ב' של ההסכם הייתה המערכת אמורה לטפל בשיעור ספיקת גזים של 50,000 מטר קוב לשעה ובטמפרטורה מירבית של 250 מעלות, בתנאי כניסה למערכת מהתנור דרך הארובה שבמפעל. זאת לעמדת הנתבעים, על פי הנתונים שנמסרו על ידי התובעת, ואשר לעמדת הנתבעים המערכת עמדה בהם. שעה שהספיקה חרגה מהמוסכם בין הצדדים, כמו גם ביחס לטמפרטורה המירבית, טוענים הנתבעים כי יש לתלות את הקולר בתובעת. מתברר כי הנתבעים לא דייקו לפי שמסתבר כעולה מסיכומי התשובה כי הנתבעים לא הציגו את הנתונים במלואם, והתעלמו מתוצאות פליטת החלקיקים, אשר לעמדת התובעת, אשר לא נסתרה ולפיה המערכת לא הצליחה להפחית את רמות הפליטות וזאת בין אם נתוני הספיקה היו גבוהים או נמוכים.

גם לא התעלמתי משינויי החקיקה באשר לתקינה, אך אלה נעשו לאחר חתימת ההסכם, ומשכך, אין הנתבעת יכולה להיתלות על אלה ולטעון כי לא הפרה את התחייבויותיה. הבחינה הדרושה הינה תקני הפליטה ליום ההתקשרות ולא בתקופה שלאחריה. לא כל שכן, גם שינויי התקינה אינם יכולים לרפא את מחדלי הנתבעת לגופם, וכמות שיפורט בהמשך פסק הדין, בדיון בקשר הסיבתי לנזקים.

אדגיש כי הגם שהנתבעים שבו וטענו לקיומם של מצגי שווא מצד פניציה, אזי פרט לעדותו של הנתבע, לא השכילה הנתבעת להמציא כל ראיות נוספות לתמוך בגרסתה, הגם שלא הייתה בידיה כל מניעה להמציא אסמכתאות. איני רואה מקום בנסיבות העניין להסתפק בעדות הנתבע בלבד בהקשר זה, במיוחד שעסקינן בטענה המציבה רף גבוה של הוכחה, קרי הצגת מצגי שווא על ידי צד לחוזה, בשים לב שמדובר בעדות של בעל דין שיש לו עניין בתוצאות ההליך, וכאמור בסעיף 17ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א - 1971, אלא אם יוספו לה תימוכין, וכאלה כאמור אין. בשולי הסעיף, אמנם גם בן סימון היה העד היחיד מטעם פניציה, אך הואיל ונטל הוכחה הוחל על הנתבעת, אזי ניתן להסתפק בעדותו של זה, לא כל שכן, קיימים מסמכים התומכים בגרסת פניציה ובעיקרם תוצאות הבדיקות, ובכך יש כדי לענות על הדרישה של קבלת תביעה על יסוד עדות אחת של מי מטעם בעל הדין.

לא התעלמתי מהעובדה שבן סימון לא היה צד למשא ומתן עובר להסכם, שכן החל עבודתו בפניציה רק לאחר ההתקשרות, אך אין בכך נפקא מינא לשאלת עמידה ביעדים שבהסכם. כאמור, על הנתבעת היה להוכיח בראיות חיצוניות, מעבר למכתבים מטעמה, כי הכשל נובע משריפה של חומרי הגלם בתנור ולא הדלקים, אך אין כל חוות דעת התומכת בטענה או כל ראיה אחרת או שמץ של ראיה אחרת בהקשר זה. כאמור, איני מוכן להסתפק בעדותו של הנתבע בלבד, כמו גם במכתבים של הנתבעים או מי מהם, שעה שנגד אלה קיימות תוצאות בדיקות חד משמעיות, לאורך תקופה שמהן עולה חד משמעית כי המערכת אינה עונה על הנדרש.

נתתי דעתי לכך שפניציה תרמה מציוד הנמצא במפעל כמו גם ממקורות אחרים לשם פתרון הבעיות, אך אין בכך כדי לזקוף זאת לחובתה של פניציה. העובדה שמזמין מנסה לאתר פתרונות לבעיות שנוצרו והרובצות לפתחו של הספק, אינה מלמדת בהכרח כי הכשל נובע מסיבות התלויות במזמין. שוכנעתי כי פניציה הייתה מעוניינת בסיום מהיר של הפרויקט, שכן היה בו כדי להוזיל עלויות של דלקים, ומשום כך נרתמה לסייע לנתבעת בפתרונות כאלה ואחרים לרבות שימוש במתקנים המצויים במפעל כגון במפוח הצירי, ומבלי שיהיה בכך כדי להפחית מהתחייבויות הנתבעת.

טעם נוסף לדחיית גרסת הנתבעת הינו, כי לא המציאה את המפרט הטכני שהיה עליה לספק בהתאם לתנאי ההסכם. מפרט כאמור לא הוגש לבית המשפט, הגם שלדברי הנתבע, הוכן מפרט כאמור. לא ניתן לשלול כי אם מפרט היה מוגש, היה מאושר על ידי פניציה, אזי היה בכך כדי להעביר את הנטל ולמצער להטיל אשם חוזי גם לפתחה של פניציה. בהעדרו של מפרט טכני, כמו גם אישורה של פניציה או מי מטעמה למפרט האמור, יש כדי להעצים את ההפרה של הנתבעת.

ראיה נוספת התומכת במסקנתי הינה סיכום פגישה שבין הצדדים מיום 24.8.08 (נספח 9 לתצהיר בן סימון). בסיכום הסעיף 1 של הפגישה נרשם כי האחריות להשלמת המערכת ועמידה בתנאי ההפעלה, רובצת על הנתבעת. אין כל הסתייגות של הנתבעת לאמור. היה מצופה מהנתבעת כי יהיה ביטוי להסתייגויותיה נשוא התביעה, סמוך לאחר קבלת הסיכום אך כאלה לא הומצאו.
משכך נקבע בזאת כי הנתבעת הפרה את ההסכם.

12. חיוב אישי של הנתבע
ההסכם הוא בין פניציה לבין הנתבעת, כך שהנתבע אינו צד לו ואף לא ערב להתחייבות הנתבעת כלפי פיניציה. פיניציה אף דרשה מהנתבעת ערבות בנקאית, וערבות כאמור אף הומצאה. משכך, הדעת נותנת כי פניציה הסתפקה בהתחייבות הנתבעת להסכם ובנוסף בערבות הבנקאית ולא סברה שיש מקום לדרוש מהנתבע חבות אישית ביחס להסכם. אדגיש כי ההסכם נוסח בידי ב"כ פניציה, מבלי מעורבות של פרקליט מטעם הנתבעים וגם בכך יש להכביד על התובעת באשר לחיוב האישי של הנתבע. לכך יש להוסיף את העובדה שלא הובא כל עד מטעם פניציה להוכיח כי ניתנה ערבות אישית.

פניציה טוענת בסיכומיה כי יש לחייב את הנתבע באופן אישי בהתחייבות הנתבעת וזאת על יסוד כל אחד משלושת אלה:
האחד יש לראות את הנתבעת והנתבע כאיש אחד; השני יש להרים מסך ההתאגדות מעל הנתבעת; השלישי מכוח דיני הנזיקין.

לא ראיתי יסוד לחייב את הנתבע לפי כל אחד מהעילות האמורות.

אפתח דווקא ביסוד השלישי, חיוב הנתבע מכוח דיני הנזיקין. אין טענה בדבר חיוב הנתבע מכוח דיני הנזיקין בכתב התביעה, ומשכך הצדק עם ב"כ הנתבעים כי העלאת הטענה לראשונה בסיכומים מהווה הרחבת חזית אסורה ודי בכך כדי לדחות את הטענה. בהקשר זה אדגיש כי פניציה טענה להפרת חוזה על ידי הנתבעת שלא סיפקה את המערכת בהתאם להסכם, בשעה שבן סימון העיד שאינו יודע מה הסיבה לכך שהמערכת לא פועלת כנדרש (עמ' 14 שורות 10-13) אך אין טענה כי הנתבעת התרשלה או כי ביצעה כל עוולה אחרת כלפי התובעת. אדגיש כי בסעיף 38 לכתב התביעה טענה פניציה כי מעשי הנתבעים מהווים עוולה נזיקית מכוח רשלנות או כל עוולה אחרת, אך לא ניתן כל פירוט מעבר לכך באשר למעשה או המחדל של הנתבעים או מי מהם. יתרה מכך, מסעיף 38 עולה כי לכל היותר ייחסה פניציה חבות לנתבעת מכוח דיני הנזיקין אך לא לנתבע עצמו, וגם באשר לייחוס החבות בנזיקין לנתבעת, אין פירוט כדבעי בכתב התביעה והדבר אף לא הוכח.

מעבר לאמור, פניציה לא עמדה בנטל הדרוש להוכחת חבות אישית של הנתבע בנזיקין. אמנם, ניתן לחייב אורגן בהתחייבויות תאגיד על יסוד דיני נזיקין אך לשם כך על התובע לשכנע את בית המשפט כי קמו התנאים בהלכה הפסוקה להשית חיוב אישי (ראה ע"א 4612/95 מתתיהו נ' שטיל ניתן ביום 27.10.97; ע"א 407/89 צוק אור בע"מ נ' קאר סקריוריטי בע"מ ניתן ביום 25.10.94). במקרה שלפניי לא הונחה כל תשתית עובדתית באשר לעוולה שיש לייחס לנתבע והמקימה חבות אישית שלו להתחייבויות הנתבעת כלפי התובעת, כגון עוולת ההטעיה, הרשלנות או הפרת חובה חקוקה (ראה למשל ע"א 10582/02 ישראל בן אבו נ' דלתות חמדיה בע"מ (ניתן ביום 16.10.05). משכך, גם לא הונח כל אדן משפטי לפיו יש לייחס לנתבע חבות מכוח דיני הנזיקין כלפי התובעת.

גם לא ראיתי ממש בטענה כי יש לראות את הנתבעת והנתבע כחד הם ומשום כך יש לחייב את הנתבע באופן אישי. אין ספק כי חברה אינה בשר ודם ופועלת באמצעות אורגנים, אך "תורת האורגנים", אינה מאפשרת חיוב אישי של נושאי המשרה בה, אלא אם מוכחת עילה בדין לפיה יש לחייב את נושא המשרה בחבות לפעולות החברה, בייחוד לאחר שבמסגרת תיקון 3 לחוק החברות התשנ"ט-1999, (להלן: "חוק החברות"), בוטלה הוראת סעיף 54(ב) לחוק החברות, שאיפשר לייחס חובות של החברה לנושאי המשרה.

לבסוף, לא הוכחו התנאים לפיהם יש מקום להרמת מסך ולחייב את הנתבע בחבות כלפי התובעת מכוח היותו בעל מניות בחברה. על פניציה היה מוטל הנטל כי התקיימה אחת מהחלופות בסעיף 6 לחוק החברות לפיהן ניתן לייחס חוב של החברה לבעל מניותיה, אך אין כל בדל ראיה המקימה חבות לפי אחת מהחלופות לפי סעיף 6 לחוק החברות. ודוק, אין כי טענה כי עסקינן במקרה של "מימון דק", המאפשר ביחד עם יסוד הפעילות בניגוד לתכלית החברה להרים את "מסך ההתאגדות". גם אין כל ראיה לפיה התנהלותו של הנתבע בהתקשרות עם התובעת נועדה להונות את נושי הנתבעת ופניציה בכללן או כי היה בהתנהלות נשוא התובענה משום פגיעה בתכלית הנתבעת או הטלת סיכון בלתי סביר על יכולתה לפרוע חובותיה, וכנדרש על פי סעיף 6 לחוק החברות, לא כל שכן, ההלכה הפסוקה מטילה נטל גדול על הטוען זאת (ראה ע"א 9183/99 בני פניגשטיין נ' חברת חברי המהפך מס' 1 (מחצבות) בע"מ ניתן ביום 28.4.04).

סופו של דבר, פניציה לא הוכיחה כי התקיימו התנאים להרמת המסך, כקבוע בחוק החברות כמו גם לא הוכיחה שיש לחייב את הנתבע באופן אישי מכוח אדנים אחרים. משכך, אין מנוס אלא לקבוע כי דין התביעה נגדו להדחות.

13. חבות המבטחת
מקובלים עליי טעמיה של המבטחת כי היא פטורה מחבות.
לא ראיתי מקום להידרש לטענות הצדדים באשר להעדר דיווח על האירוע במהלך תקופת הביטוח, לרבות הסתירה בעדותו של עד המבטחת בהקשר זה, שכן לטעמי לגופם של דברים צודקת המבטחת שהפוליסה אינה מכסה את האירועים נשוא התובענה.

הכיסוי לפי הפוליסה ניתן למקרה של הפרת חובה מקצועית של המבוטח, כלפי צד שלישי שמקורו רשלנותו של המבוטח, במסגרת עיסוקו וכקבוע בסעיף 12 לפרק ההגדרות, עמ' 3 לתנאי הפוליסה. משכך, היה מקום להוכיח כי הנתבעת התרשלה כלפי התובעת, באופן שמקים חבות למבטחת לפי תנאי הפוליסה. דא עקא, התביעה מושתתת על דיני חוזים, קרי הפרת התחייבות של הנתבעים לספק את המערכת ולא על רשלנות באי הספקת המערכת, קל וחומר שאין עסקינן ברשלנות מקצועית, היא המכוסה תחת הפוליסה. יודגש כי הפרת חוזה, כמות שנטען במקרה שלפניי, הוחרגה במפורש מהכיסוי לפי הפוליסה, וכאמור בסעיף 3 ל"סייגים לחבות המבטחת" (עמ' 4 לתנאי הפוליסה). אמנם בסיכומי פניציה נטען כי הזכאות לפיצויים מושתתת גם על דיני נזיקין, אך הטענה נטענה בעלמא ללא אחיזה ועיגון או הפניות ספיציפיות למקרה, ומשום כך לא ניתן לראות בה כבסיס ולו בדוחק לחבות המבטחת.

פניציה לא טענה ואף לא הוכיחה קיומה של התרשלות מצד הנתבעת, אלא הסתפקה בתביעה חוזית.הנתבעים הכחישו את ההפרה, ואף לא טענו לחלופין כי הייתה רשלנות מקצועית בהתנהלות של מי מהם.

לא התעלמתי מטענת פניציה לפיה הכיסוי נועד גם למקרה של טעות או השמטה, אך אלה אינם בגדר רשלנות אותה נועדה הפוליסה לכסות. בהקשר זה נקבע בפוליסה כי "מקרה הביטוח" הוא הפרת חובה מקצועית שמקורה ברשלנות, ו/או טענות והשמטה של המבוטח במסגרת מקצועו המהווה עילה לתביעה בגין רשלנות מקצועית על פי החוק. הואיל וגם אליבא דהנתבעים לא נפלה אצלם השמטה או טעות, קל וחומר המהווה עילה לתביעה בגין רשלנות מקצועית, ממילא סר המסד לחיוב המבטחת לפי הפוליסה.

אציין כי הנתבעים בסיכומי התשובה לסיכומי המבטחת לא חלקו על נכונות טענת המבטחת לפיה אין כיסוי ביטוחי מחמת שעסקינן בעילות חוזיות בהבדל מניזקיות.
לאור מסקנתי זו, לא נדרשתי למחלוקת בשאלת עצם תחולת הפוליסה מחמת שהנתבעים לא הודיעו למבטחת על הדרישה של פניציה, נשוא התביעה. מעבר לצורך אציין כי לכאורה הדין עם פניציה והנתבעות בכל הנוגע לטענה זו. בניגוד לטענת המבטחת, הודיעו הנתבעים למבטחת על הגשת התביעה, עת נודע להם הדבר, וכי מסרו למבוטחת את כל המידע שהיה להם בקשר עם האפשרות להגשת התביעה, עם קבלת המידע בעניין, והדבר אף היה בידיעת המבטחת כמות שהעיד מר רופס מטעמה של המבטחת (עמ' 23 שורה 29). הטענה של ב"כ המבטחת בסיכומים, כי העד התבלבל בדבריו אלה, אינה ממין העניין. זאת ועוד, התברר כי המבטחת הנפיקה פוליסות ביטוח לביטוח אחריות מקצועית של הנתבעים ברצף, ולא רק בשל האירוע נשוא התביעה וכעולה מתדפיס הרשימות שהוגש, ועל כך אין חולק. עוד יש ליתן את הדעת כי המבטחת לא דחתה את חבותה מטעמים אלה, במסגרת מכתב הדחייה במענה לדרישה לכיסוי.
משכך, אין בידי לקבל את טענת המבטחת לפיה אין לקשור בין הפוליסות של השנים שקדמו להגשת התביעה.



הנזקים

פניציה עותרת לחייב את הנתבעים בתשלומים הבאים:

השבת תשלומי התמורה בסך 1,605,693 ₪; בצד אלה, נזקים ישירים ובהם רכישת ציוד עבור המערכת 405,758 ₪ ; התקנת ציוד על חשבון התובעת בסך 416,321 ₪.

בנוסף עותרת פניציה לחייב את הנתבעים בתשלום פיצוי מוסכם בגין האיחור במסירת המערכת לפי סעיף 9.4 להסכם בסך 0.25% משכר החוזה, בגין כל שבוע של איחור במסירה. הואיל והמערכת לא נמסרה בסופו של דבר, הרי שהתובעת זכאית לטענתה לפיצוי בגין רכיב זה, מהיום בו אמורה הייתה הנתבעת להתקין את המערכת ועד ליום ביטול ההסכם, 4.10.09 שבו התקבלו ממצאי המעבדה הסופיים בדבר כישלון המערכת. לחלופין בגין האיחור הראשוני כאשר בהקשר זה נטען שלפי לוח הזמנים הייתה הנתבעת אמורה למסור את המערכת עד ליום 30.3.07 ובפועל נמסרה ביום 3.7.07, קרי אחור של 13.5 שבועות המזכה בפיצוי בסך 67,088 ₪.

עוד נתבע פיצוי בגין אי יכולת לעשות שימוש במזוט 4,000 במקום מזוט 1,500. התובעת עותרת לחיוב בהפרש בין עלויות שני סוגי המזוט עד ליום 1.10.07 שבו שונתה התקינה של השימוש במזוט דל גופרית וממועד זה ואילך ההפרש בין עלות מזוט 4,000 דל גופרית לבין מזוט 4,000 רגיל, אותו הייתה המערכת אמורה לסנן. התובעת העמידה את תביעתה בגין ראש נזק זה לסך של 365,586 ₪.

לחלופין עתרה התובעת לתשלום הפיצוי המוסכם בגין נזקיה, בסכום של ערבות הביצוע בסך של 200,606 ₪.
14.1 קשר סיבתי
הנתבעים בסיכומיהם טענו כי אין מקום להשית עליהם פיצוי הואיל ולאחר ההתקשרות בהסכם, נערכו שינויים בתקינה, באופן שהוחמרו התקנים באשר לאחוז הגופרית במזוט. משכך, התקשרה פניציה עם חברה אחרת להתקנת מערכת בעלות גבוהה לאין שיעור מזו ששולמה לנתבעת, שכן המערכת שהאחרונה אמורה הייתה להתקין לא ענתה על דרישת התקנים המחמירים. לכן נטען כי נותק הקשר הסיבתי בין ההפרה לבין הנזק, קרי כי בכל מקרה, גם אם הייתה מותקנת המערכת, לא יכלה פניציה לעשות בה שימוש עקב התנאים החדשים של התקינה, ולכן היא הייתה נדרשת בכל מקרה להתקין מערכת חדשה, חלף המיועדת, ולכן אין מקום להשית כל פיצוי. דין הטענה להידחות.

אמנם בן סימון העיד כי התקנים הוחמרו והמערכת לא ענתה על הדרישה המחמירה, אך הוא הבהיר כי אם הייתה ברשות פניציה מערכת תקינה, בהבדל מהמערכת שלגביה נקבע שלא עמדה ביעדה, היה המשרד להגנת הסביבה מאפשר שימוש במערכת המוזמנת מהנתבעת למשך שבע שנים לפחות, ובשים לב להוצאות שהושקעו בה, עוד בטרם התקנים המחמירים. הנתבעים טוענים כי על פניציה היה להביא ראיות לכך שהמשרד להגנת הסביבה היה מאפשר בידה להמשיך לעשות שימוש במערכת. לטעמי לא כך הם פני הדברים, שכן שעה שטוען עד מטעם בעל הדין כי ניתן היה להמשיך את השימוש במערכת למשך תקופה מסוימת בשים לב להשקעה בה, והטענה אינה מופרכת על פניה, קם הנטל על הטוען אחרת להוכיח כי לא אלה פני הדברים. קרי, על הנתבעת היה להביא ראיות לפיהן המשרד להגנת הסביבה לא היה מאפשר לפניציה להמשיך לעשות שימוש למשך שבע שנים במערכת אותה הייתה אמורה להתקין עבור התובעת. כזאת לא עשתה הנתבעת למרות שלא הייתה מניעה בידה להביא את נציג המשרד להגנת הסביבה שהיה תומך בגרסתה ובהעדר ראיה מטעמה, דין טענתה זו להידחות.

14.2 הגם שהשתכנעתי כי הנתבעת הפרה את התחייבויותיה ולא סיפקה מערכת תקינה ולשביעות רצון פניציה, באתי לכלל מסקנה כי פניציה לא שכנעה ולא הוכיחה את נזקיה באשר לעלויות הדלק כנתבע על ידה. פניציה לא הניחה ולו בדל של תשתית ראייתית, בקשר עם נזקיה הנטענים, כך לא הוכיחה מהן העלויות של כל אחד מסוגי הדלקים השונים, אשר עשתה בהן שימוש במסגרת פרקי הזמן השונים, וביניהם, מזוט 4000 רב גופרית, מזוט 4000 דל גופרית, כמו גם מזוט 1500, וממילא מה ההפרש בין העלויות. זאת ועוד, פניציה לא הוכיחה מהן הכמויות אותן היא צורכת ולמצער בפרקי הזמן הרלוונטיים. פניציה לא צירפה את הדרוש לכתבי טענותיה, תצהירו של בן סימון ואף לא ביקשה את צירוף המסמכים הרלוונטיים גם לאחר שמיעת הראיות ובניגוד למצופה, הגם שבמסגרת חקירתו השיב בן סימון כי יש בידו קבלות וחשבוניות בקשר עם רכישות המזוט (שורות 9-10 עמ' 8 לפרוטוקול).
קושי נוסף העומד בעוכרי פניציה הוא כי בהזדמנויות שונות נטען על ידה לנזקים שונים בקשר עם עלויות הדלק, וכפי שהצביעו על כך הנתבעים 1-2 בסעיף 15 לסיכומיהם.
פניציה בסיכומי התשובה לא השכילה להשיב עניינית לטענות וחזרה והפנתה לכתבי הטענות מטעמה, לתצהירו של בן סימון כמו גם לסיכומיה ואשר כאמור אין בהם כדי לבסס את הנזקים הנתבעים ביחס לעלויות הדלק.
משהגעתי למסקנה כי פניציה לא הוכיחה את נזקיה ביחס לראש הנזק ביחס לעלויות הדלק ממילא נשמט הבסיס לבחינת טענת הנתבעים לעניין כשליה של התובעת לפעול להקטנת הנזקים וממילא לתשובת פניציה בהקשר זה.

בנסיבות אלה שומה עליי לבחון את טענתה החלופית של פניציה לקבלת הפיצוי המוסכם הקבוע בסעיף 16.3 להסכם, בגובה סכום ערבות הביצוע אשר לא חולטה, ובסך הכל בסך 200,606 ₪.
סעיף 16.3 להסכם עוסק בפיצוי בגין הפרה יסודית של מי מהצדדים להסכם, אשר לא תוקנה לאחר דרישה בכתב ובעטייה החליט הצד הנפגע על ביטול ההסכם, תוך שנקבע בסעיף מנגנון פיצוי ואשר צוין כי "הצדדים מסכימים כי סכום הפיצוי המוסכם הוא סביר בהתחשב במהות השירותים נשוא הסכם זה...".
כאמור, השתכנעתי כי הנתבעת לא עמדה בהתחייבויותיה ולא סיפקה מערכת שיש בה כדי להפחית את פליטת מזהמי האוויר, גם לאחר שקיבלה התראות חוזרות ונשנות מאת פניציה, וכאשר ניתנו בידה מספר לא מבוטל של הזדמנויות לתיקון הדרוש.
אשר על כן התגבשו התנאים הקבועים בסעיף 16.3 להסכם המזכים את פניציה בפיצויים בגובה סכום ערבות הביצוע בסך 200,606 ₪.

14.3 שעה שההסכם בין הצדדים הופר הפרה יסודית, זכאית פניציה לבטלו בהתאם לסעיף 7(א) לחוק החוזים (תרופות של הפרת חוזה), תשל"א – 1970 (להלן: "חוק החוזים תרופות"). עוד היא זכאית להשבת הסכומים ששולמו על ידה במסגרת ההתקשרות להגנה על "אינטרס ההסתמכות", אשר באופן מסורתי ראו בה כתרופה שנועדה להעמיד את הנפגע במקום בו היה אלמלא נכרת החוזה.

14.4 פניציה עתרה להשבת התשלומים ששולמו על חשבון התמורה לנתבעת בסך 1,605,693 ₪ (סעיף 19 א לסיכומים) תוך שהפנתה לנספח 25 לתצהירו של בן סימון, לו צורפו העתקי חשבוניות. הנתבעים לא חלקו על זכותה של פניציה להשבת הסכומים כמו גם לא חלקו על שיעור הסכומים, ואני מקבל את טענות פניציה בהקשר זה.

14.5 פניציה עותרת בנוסף לחייב את הנתבעים גם בעלויות רכישת ציוד עבור המערכת כמו גם התקנת הציוד על חשבונה (סעיפים 19ב ו 19ג לסיכומיה), תוך שהיא מפנה לנספחים 26 ו-27 לתצהירו של בן סימון, שהם העתקי החשבוניות בגין רכישת הציוד כמו גם התקנתו, בהתאמה.

בהקשר זה נאמר בספרם של המלומדים גבריאלה שלו ויהודה אדר "דיני חוזים – התרופות לקראת קודיפיקציה של המשפט האזרחי", התשס"ט - 2009 (להלן: "שלו ואדר"):
"את נזקי ההסתמכות הטיפוסיים על שהנפגע מהפרת חוזה נוח לחלק לשניים:


הפסד השקעה בפועל – פיצוי על הוצאות סבירות שהנפגע הוציא בפועל מכיסו בהסתמך על החוזה – בין לצורך קיום חיוביו החוזיים ובין למטרות אחרות (לדוגמה: הכנות לקראת קבלת הנכס או השירות או השקעות שתכליתן להגדיל את הרווח מן העסקה)

..."

הנתבעים חולקים על זכאותה של פניציה לפיצויים וטוענים כי ממילא הנזקים הנטענים והמוכחשים הינם מופרזים ומוגזמים, ובפרט טוענים כי הגבהה הארובה, החורגת מהמפרט הטכני הראשוני, הינה עלות החורגת מהמוסכם, ועל התובעת לשאת בעלויות.

פניציה מפנה לתצהירו של בן סימון בדבר ההכרח, שהיה לשיטתה, בהגבהת הארובה, בהמשך לבדיקה שיזם בעניין לצורך תיקון מפגע סביבתי ולאחר שלדבריה עובדי המפעל התלוננו על קשיים בנשימה וריחות חזקים. בן סימון מציין כי העלה חשש בדבר התכנון הלקוי בפני הנתבעים בשלבים מוקדמים יותר, אך האחרונים לא השתכנעו ואין זאת אלא שלאחר שבוצעה על ידם בדיקה ומשהסתבר לדבריו כי הנתבעים אינם מסוגלים לשאת בעלויות של התקנת ארובה והגם שההסכם בין הצדדים חייב את הנתבעת לתיקון ליקויים ופגמים שיתגלו בעבודות שסופקו על ידה, נשאה פניציה בעלות הגבהה הערובה בגובה 141,455 ₪. בנוסף מפנים לסעיפי ההסכם השונים ומוסיפים כי היה בהגבהת הערובה גם כדי לסייע בפעילות המערכת. אמנם, בן סימון, טען כי הגבהת הארובה נעשתה לאחר בדיקה שנערכה על ידי הנתבעים, ואשר אמורים היו לשאת בה, אך פניציה לא הניחה תשתית לנטען, והדבר עומד לה לרועץ. הנתבעים הכחישו את הנטען ובתצהירו של הנתבע נטען מפורשות כי פניציה הייתה מעוניינת מטעמיה היא בהתקנת ארובה גבוהה יותר, וכי הנתבעת עסקה בתכנון הגבהת הארובה ונשאה בעלויות שונות ובניגוד לגרסת פניציה. זאת ועוד, בסיכומים נטען כי התקנת הארובה חורגת מהמוסכם במפרט הטכני הראשוני. הנתבע בחקירתו נחקר בעניין, אך פניציה לא הצליחה לשכנע כעמדתה. משכך, דין תביעתה של פניציה לחייב הנתבעת בעלות הגבהת הארובה נדחית. התביעה לחיוב הנתבעת ביחס ליתר רכיבי הציוד שנרכש על ידי פניציה, שלא נסתר מתקבלת.

15. הפיצוי המוסכם
15.1 לטענתה של פניציה היא זכאית לפיצוי המוסכם הקבוע בסעיף 16.3 להסכם, בגובה סכום הערבות. בנוסף עותרת פניציה לפיצוי מוסכם בגין האיחור במסירה בהתאם לסעיף 9.4 להסכם, בסך כולל של 568,927 ₪ ולמצער בסך 67,088 ₪ וכנטען בסעיף 19.4ד לסיכומים.
במסגרת ההליך, העליתי בפני הצדדים את הקושי לקבלת פיצויים מוסכמים כפולים, ולאור סעיף 15 לחוק החוזים תרופות. לעמדת פניציה, כפי שחזרה עליה גם במסגרת סיכומיה כל אחת מדרישות הפיצויים בעינן עומדות לפי שמדובר בעילות נפרדות ועצמאיות הנובעות מנזקים והפרות מובחנים. בהקשר זה מפנה פניציה לפסיקה וספרות שבחנו אימתי ניתן יהיה לתבוע בגין מספר הוראות של פיצוי מוסכם וטוענת כי יש להחיל את האמור גם במקרה שלפניי.

הנתבעת בסיכומיה, טוענת כי המדובר בעילות שונות אשר פניציה עותרת לכפל פיצויים ובמיוחד ביחס לעילה הכללית בגין הפרת ההסכם והעילה של איחור במסירה הכלולה בה. לגופו, טוענים הנתבעים כי יש לדחות את טענת פניציה לפיצוי בגין ראש הנזק של איחור במסירה לפי שההסכם בין הצדדים קובע זמן אספקה נקוב מהמועד שייקבע בצו התחלת העבודה ואשר לעמדתה זה כלל לא ניתן. למצער טוענת כי יש לערוך חישוב אחר ביחס לאיחור במסירה. עוד טוענים הנתבעים כי ככל שבית המשפט ימצא כי יש להשית פיצוי מוסכם, על בית המשפט לעשות שימוש בסמכותו ולהפחיתו בשיעור ניכר, כסמכותו לפי סעיף 15 לחוק התרופות.

סעיף 2 לחוק התרופות מאפשר בידי הנפגע לבחור בתרופה או במספר תרופות, אלא שהחירות של הנפגע לצבור את התרופות כפופה לסייגים שונים:
"הסייג השני המגביל את עקרון הבחירה החופשית של הנפגע שולל צירוף תרופות שיש בו כדי להעניק לנפגע הגנה תרופתית מופרזת של האינטרסים שלו (להלן: כפל תרופה)" (שלו ואדר שם, בעמ' 80).
ובהמשך בעמ' 81:
"כפל תרופה יווצר כל אימת שצירופן של תרופות מעניק לנפגע יותר מאשר הגנה מלאה על מכלול האינטרסים המוגנים שלו."

האם בנוסף לקבלת עתירתה של פניציה לפיצוי המוסכם (לפי סעיף 16.3 להסכם), מחמת הפרת הנתבעת את ההסכם שבין הצדדים, מהווה דרישתה לפיצוי מוסכם בגין האיחור במסירה (בהתאם לסעיף 9.4 להסכם), "כפל תרופה"? דומני כי התשובה לכך היא בחיוב.

חזרתי ועיינתי בטענות פניציה כי כל אחד מסעיפי הפיצוי המוסכם נובע מהפרות שונות ויסודיות של סעיפי ההסכם, אך משמצאתי כי הנתבעת הפרה את ההסכם מחמת שלא סיפקה מערכת התואמת את המוסכם בין הצדדים, משתמע כי זו לא סופקה מעולם.
מבחינה מהותית הסעד של איחור במסירה מתלכד עם הסעד של הפרת ההסכם הנובע, במקרה שלפניי, מחמת שהמערכת לא סופקה מעולם כעמדת פניציה אשר אימצתי, ומתן פיצוי בגין כל אחד מסעיפי ההסכם ייצור חפיפה ביניהם ואשר יבסס הגנת החורגת מהגנה על האינטרסים הנפגעים של פניציה.
הולמים למקרה שלפניי דברי שלו ואדר שם בעמ' 82:
"ודייקו: כפל תרופה בהקשר זה אין פירושו הגנה כפולה במשמעותו הלשונית הצרה של המושג "כפל". כל צירוף שיש בו משום הגנת יתר על האינטרסים הרלוונטיים של הנפגע הוא בגדר כפל תרופה שהסייג הנדון מחייב להימנע ממנו. "

15.2 בחנתי את טענת הנתבעת לפיה יש להפחית את הפיצוי המוסכם וכסמכותי לפי סעיף 15 (א) לחוק חוזים תרופות, ולא ראיתי לקבלה.
בית המשפט העליון חזר ושנה בפסיקותיו כי בית המשפט יעשה שימוש זהיר ומדוד בסמכות להתערב בתניית הפיצויים המוסכמים, והדבר עולה גם מפורשות מלשונו של סעיף 15 (א), כך שסמכות ההפחתה אינה אלא החריג לכלל.
ע"א 4481/90 אהרן נ' פרץ מ. בן גיאת חברה להנדסה ובנין בעמ, פד מז (3) 427, 433
"נטיית בתי המשפט היא לכבד את רצון הצדדים, וממילא מפרשים הם בצמצום את סמכותם לקבוע תניית פיצויים כבלתי סבירה. כך, למשל, מדגישים בתי המשפט את קביעת המחוקק, כי ניתן להפחית שיעור פיצויים שנקבע רק אם אותם פיצויים נקבעו "ללא כל יחס סביר לנזק שניתן היה לראותו מראש"

זאת ועוד, הנתבעים העלו טענתם ביחס להפחתת הפיצויים המוסכמים לראשונה רק בסיכומיהם, וממילא לא פירטו טענותיהם ולא ביססו באמצעות ראיות לתמיכה בגרסתם, וגם בכך טעם לדחיית הטענה.

16. סוף דבר
16.1 התביעה נגד הנתבעת 1 מתקבלת. הנתבעת 1 תשלם לתובעת את הסכומים הבאים:

16.2 תשלומי התמורה ששולמו לנתבעת בסה"כ 1,605,693 ₪. הואיל וסכום התמורה שולם לנתבעת בתשלומים במועדים שונים, יישאו התשלומים ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום כל תשלום ועד התשלום בפועל.

16.3 הסכומים ששילמה התובעת עבור ציוד למערכת ולצרכי הפרויקט בסך 405,758 ₪ ובהפחתת הסך עבור הגבהת הארובה בסך 141,455 ₪, ובסה"כ 264,303 ₪. הואיל והסכום האמור שולם במועדים שונים עבור רכיבי ציוד שונים, ייוספו לסכומים ששולמו ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום כל תשלום ועד התשלום בפועל.

16.4 סך 321,416 ₪ עבור התקנת הציוד. שוב עסקנין במספר תשלומים במועדים שונים ומשכך ייוספו לסכומים ששולמו ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום כל תשלום ועד התשלום בפועל.
16.5 סכום הפיצוי המוסכם בסך 200,606 ₪. סכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל.

עוד תשא הנתבעת בהוצאות משפט, קרי אגרת המשפט בצרוף ריבית והפרשי הצמדה מיום תשלומי האגרה , ובנוסף שכר טרחת עורך דין בסך 50,000 ₪. סכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל.

התביעה נגד הנתבע 2 ונגד הנתבעת 3 נדחית. התובעת תשלם לכל אחד משני אלה הוצאות משפט בסך 35,000 ₪.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. נזק לחממה

  2. נזק לעצי זית

  3. נזקי הסתמכות

  4. נזק במיניסקוס

  5. נזק לרכב שנגרר

  6. נזק למערבל בטון

  7. נזק למערכת השקיה

  8. כימות נזק לא ממוני

  9. נזקים למכולות בנמל

  10. אין פיצויים ללא נזק

  11. תביעת נזק רכב חונה

  12. נזק שלא התגלה במועד

  13. נזק בלתי הפיך למנוע

  14. נזק למכונת שטיפת רכב

  15. נזקים לדירה עקב שיפוץ

  16. נזקים עקב טיפול פילינג

  17. נזקים לרכב עקב מהומות

  18. נזקים לתמונות בתערוכה

  19. טיפול סיכה - נזק לגיר

  20. נזקים לארגז בנמל חיפה

  21. פיצוי על נזקים לאספלט

  22. נזק למרצפות בגלל פוליש

  23. פיצוי בגין נזקים למושכר

  24. נזק בגלל שימוש במי פנים

  25. נזקים עקב שיפוץ בית פרטי

  26. פיצוי על גרימת נזק לרכב

  27. חובת הקטנת הנזק בדוח שמאי

  28. נזקים בגין תחליף חלב צמחי

  29. נזק לרכב שחנה במקום אסור

  30. נזק לשכנים עקב שיפוץ דירה

  31. פיצוי על נזק למשלוח לחו''ל

  32. נזק לרכב עקב כניסה לשלולית

  33. נזקים למטעים ע''י עדר פרות

  34. נזקים עקב הריסת בית של מחבל

  35. נזק לעובד כתוצאה מחשד לגניבה

  36. עקרון הקטנת הנזק במשפט העברי

  37. תביעה על נזק לרכב פגיעה מאחור

  38. נזק מוחי לתינוק בלידה מוקדמת

  39. פיצויים בגין נזקים לשלטי חוצות

  40. פיצוי בגין נזק שנגרם בתאונה לרכב

  41. שורשים של עץ פיקוס - נזקי צנרת

  42. נזק לרכב בחניון עזריאלי ממחסום

  43. נזק לעובד בגלל נהלי עבודה רשלניים

  44. נזקים בגלל סגירת מרפסת ע''י השכן

  45. נזק לאריחים עקב טיפול בנזקי צנרת

  46. נזק ממוני גבוה מהפיצוי הסטטוטורי

  47. נזקים עקב עיכוב בהשלמת עבודות פיתוח

  48. תביעה לחייב בגין נזקים בגין רכישת רכב

  49. נדחתה תביעה על נזקים עקב ייעוץ משפטי

  50. נזק לכבלים של בזק במהלך עבודות חפירה

  51. פיצוי על נזקי חקלאות עקב חומרי ריסוס

  52. תביעה נגד מועצה אזורית בגין נזקים לרכב

  53. תביעה בגין נזקי שירות לקוי למכונת תפירה

  54. הכרעה בשאלת הנזק לפני הכרעה שאלת החבות

  55. תביעה בגין תיקון נזקים שנגרמו לתשתית בזק

  56. תביעה על נזקים במהלך טיול מאורגן לאירופה

  57. תביעה בנזקים אשר נגרמו לרכוש במהלך שיפוץ דירה

  58. האם חובה לעבור טיפול רפואי מכוח חובת הקטנת הנזק

  59. פיצוי על נזק כספי עקב הפסקת עבודה בגלל צו בטיחות

  60. כתוצאה מהתקנת צינור המזגן באופן לקוי, נגרם נזק בדירה

  61. בעת שהרכב אותת לפנות בכניסה לישוב התנגש בו מאחור וגרם לו נזק חמור

  62. למרות שלא תיקן את הרכב, ביהמ"ש קיבל תביעה לסכום המע"מ בגין הנזק הישיר

  63. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון