נכות באצבעות - החמרת מצב

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נכות באצבעות - החמרת מצב – ביטוח לאומי:

.1המערער נפגע בתאונת עבודה ביום 30.07.87, באצבעות יד ימינו.
מאז התאונה נקבעו לו אחוזי נכות זמנית מעת לעת, ופוסק רפואי קבע לו ביום
04.10.88, נכות יציבה בשעור % 9.75החל מ- 01.09.88לפי פריט 44(4) לרשימת הליקויים (קשיון נוח), באצבעות הרביעית והחמישית ביד ימין.
בחלוף זמן המציא המערער אישור בדבר החמרת מצב וביקש להיבדק מחדש, וועדה
מדרג ראשון התכנסה ביום 15.12.96וקבעה לו נכות זמנית בשעור % 15מ- 01.01.97עד .31.03.97
על קביעה זו הוגש ערר, שבעקבותיו התכנסה וועדה לעררים ביום .19.05.97
הוועדה לעררים קיבלה את הערעור בחלקו וקבעה % 19נכות צמיתה החל מ01.01.97, % 10בגין כל אחת מהאצבעות הרביעית והחמישית תוך שהיא מיישמת בהתאמה את פריט לקויי 43(4)(א) לרשימת הליקויים.
על החלטתה האמורה הערעור שבפני.
.2להלן עיקר טענות ב"כ המערער בתמצתיות:ב
א) הוועדה לא ישמה את מלוא ממצאיה שלה ולא נתנה להם ביטוי בקביעת
אחוזי נכות.
כך הוועדה התעלמה או לא נתנה בטוי לממצאים הבאים:ו
"הוועדה התעלמה מהנפיחות של שורש כף היד על אף שאבחנה זו נרשמה בפרוטוקול הדיון תחת הפרק "מימצאים ונימוקים". הוועדה התעלמה מסימני מדרציה עורית בשטח הפלמרי של מפרקי mpiבאצבעות הרביעית והחמשית. הוועדה התעלמה מתנועת האחיזה העדינה באצבעות השניה והשלישית. הוועדה התעלמה מהצלקות המרובות בגב כף היד הימנית. הוועדה התעלמה מהבצקת של האמה בכף היד הימנית".
ב) הוועדה טעתה עת לא העניקה למערער % 5נכות צמיתה עקב הגבלת ישור באצבעות השניה והשלישית לפי סע' 45(2) לתקנות וזאת על אף שממצא זה עלה הן בחוות הדעת של ד"ר דרייפוס והן בבדיקה מטעם המשיב ביום .15.12.96
ג) הוועדה התעלמה מחוו"ד ד"ר דרייפוס מבלי שנימקה התעלמותה.
ד) הוועדה טעתה בכך שקבעה את תאריך תחילת הנכות מיום 01.01.97,ולא מיום 12.02.95, בניגוד לתקנה 20לתקנות הנכות, הגם ששינתה היא את קביעת הוועדה מיום .13.10.96
ה) שטעתה הוועדה הרפואית לעררים עת התעלמה מתקנה 45לתקנות לפיה כל פגיעה באצבעות עומדת בפני עצמה, אפילו יש פגיעות אחדות באותה אצבע.
ו) היה על הוועדה להעניק אחוזי נכות בגין הצלקות שנותרו בהיותן מכערות ונרחבות והוועדה לא לקחה בחשבון את הקריטריונים שבתקנה .75
ז) הוועדה טעתה בכך שלא הפעילה תקנה 15בנימוק שלא ניתן להפעילה מאחר שהמערער חזר לעבודה.
לטענת המערער הוועדה רפואית לא יוצאת ידי חובתה באי הפעלת תקנה 15מהנימוקים שההפעלה של התקנה בלתי אפשרית לנוכח האמור בסע' (א) לאותה תקנה. לטענת המערער על ועדת העררים לדון בעניין, לקבוע ממצא פוזיטיבי ורק לאחר קבלת מסקנה יכולה הוועדה להימנע מהפעלת התקנה לנוכח הסייג שבסע' (א).
.3להלן, עיקר טענות ב"כ המשיב בתמציתיות:נ
א) הוועדה בדקה את המערער ומצאה, בין השאר, "תנועות מפרק כף יד ימין ושמאל מלאות... ישור אצבעות מלא בשמאל ומלא באצבעות iii,ii,iמימין...".
הואיל והוועדה גם מצאה "בצקת של האמה וכף היד על רקע חוסר שימוש וכן, קשיון לא נוח של אצבעות ivו- vיד ימין מצב המתאים בהחלט מבחינה תפקודית למצב של קטיעת אצבעות אלו בגובה מפרקי ה- mpjלפיכך מקבלת הוועדה את ערר הנבדק וקובעת % 10נכות לפי סע' 43(4)(א) אצבע % 10, ivלפי סע' 43(4)(א) אצבע לצמיתות החל מ- 01.01.97, סה"כ נכות %19".
ב) המשיב טוען כי הוועדה היתה ערה לכל הממצאים ועל כן היא יישמה כפריט מותאם פריט קטיעה, למרות שלמעשה לא מצאה קטיעה (ר'סע' 29לנספח 6).
זאת ועוד, טענתו של ב"כ המערער היא טענה רפואית וב"כ המערער לא המציא לוועדה חוו"ד בה מוסבר מדוע יש ליישם כפריט מותאם את פריט .80
ג) לטענת ב"כ המערער היה על הוועדה להעניק נכות בגין הגבלת ישור
אצבעות iiו- .iii
ב"כ המערער מתעלם ממצאי הוועדה השוללים הגבלה כאמור (ר' סע' 27, ש. 4ו- 5, נספח 6).
ד) לטענת ב"כ המערער לא התייחסה הוועדה לחווה"ד של ד"ר דרייפוס. חוות דעתו של ד"ר דרייפוס (צורפה כנספח ג' לכתב הערעור) נושא תאריך 20.03.91, שעה שהוועדה התכנסה כדי לדון בנכות החל מ- .01.01.97
ה) לטענת ב"כ המערער היה צריך להעניק נכות בגין צלקות גם אם הן "אינן דבוקות לא רגישות ומכאיבות".
הואיל ומדובר בצלקות בכף היד וב"כ המערער טוען על כך שהן מכערות הרי טענה כאמר היה צריך להעלות בכתב הערר ומעיון בו אין זכר לטענה (ר' נספח 5).
ו) לטענת ב"כ המערער תאריך תחילת הנכות צריך להיות ה- 12.02.95, ולא ה- .01.01.97ב"כ המערער מתעלם מכך שוועדה רפואית לעררים מיום 13.10.96, קבעה למערער נכות זמנית עד ה- 31.12.96(ר' נספח 3) ומדובר בהחלטה חלוטה הואיל ולא הוגש נגדה ערעור.
ז) טענת ב"כ המערער כנגד החלטת הוועדה לא להפעיל תק' 15לאור האמור בתק. 15(א) אינה מובנת.
נוסח תק. 15(א) ברור ואינו מתיישב עם טענת ב"כ המערער.
.4א) עיון בפרוטוקול הוועדה מראה כי הוועדה רשמה את תלונותיו של המערער, וערכה לו בדיקה קלינית.
הוועדה רשמה את ממצאיה באריכות והתייחסה הן לצד הרפואי, הן לצד הפונקציונלי והן לצלקות שבידו הפגועה של המערער.
את ממצאיה יישמה בהתאמה ללקויים שברשימת הלקויים.
ב) לא מצאתי כל ממש בטענה לפיה הוועדה לא יישמה נכונה את ממצאיה בהתאם לרשימת הלקויים.
הטענה בעניין זה, הייתה סתמית ולא הפנתה לכל סעיף לקוי מסויים שמן הראוי היה ליישמו - ולא יושם.
ג) אשר לחוו"ד ד"ר דרייפוס - יש לזכור שמדובר בחוו"ד שנערכה ב20.03.91, מאז נקבעה שורה של החלטות של וועדות רפואיות של המשיב שהפכו לחלוטות, וכעת עסקינן בטענה בדבר החמרת מצב.
זאת ועוד, השוואה בין סעיפי הלקוי שמצא לנכון המומחה ליישם, לבין אלו שמצאה לנכון הוועדה ליישם, מראה שהשוני נובע משוני בממצאים בין אלו של הוועדה ואלו של המומחה, שכן הוועדה לא מצאה הגבלת יישור של אצבעות 2ו- 3, כפי שמצא המומחה והרי - הלכה פסוקה היא שדי בכך שהוועדה תמצא ממצאים אחרים מאלו של מומחה שחוות דעתו בפניה, כדי שביה"ד יראה בכך הנמקה מניחה את הדעת לשוני בתוצאות.
ד) אשר לתאריך תחילת הנכות הצמיתה -
וועדה רפואית לעררים מיום 13.10.96, קבעה למערער נכות זמנית של % 15מיום 12.02.95עד יום .31.12.96
על החלטתה לא הוגש ערעור, כך שיש לראות בה החלטה חלוטה.
הוועדה לעררים בענייננו, קבעה את ההחמרה מיום .01.01.97
לטענת ב"כ המערער, הוועדה בענייננו "שינתה" את הקביעה של הוועדה מיום .13.10.96
טענה זו אין לה בסיס מהבחינה העובדתית.
הוועדה בענייננו, קבעה שחלה החמרה במצב והחמרה פירושה שינוי של המצב ביחס למצב בתקופה קודמת ולא שינוי של הגדרת המצב כפי שהיה בתקופה הקודמת.
שתי הוועדות זו מיום 13.10.96, וזו נשוא הערעור, מתייחסות כל אחת לפרק זמן אחר.
ה) אשר לטענה בדבר התעלמות מתקנה 45לתקנות, לעניין קיומן של מספר פגיעות באותה האצבע - לא ברור על מה מתבססת טענה זו, שכן לא מצאתי (וגם ב"כ המערער לא הצביע) על ממצאים בני יישום באותה האצבע שהוועדה נמנעה מליישם במקביל.
יש לזכור שלא כל ממצא שמוגדר ע"י הוועדה ניתן להביאו לידי ביטוי על דרך פסיקת אחוזי נכות וחלק מהממצאים, או שאינם בני יישום או שהם חלק ממכלול שבא לידי ביטוי בפריט לקוי אחד.
ו) אשר להענקת אחוזי נכות בגין צלקות - מדובר בטענה שהיא בעיקרה
רפואית.
זאת ועוד, עיון בפריט לקוי 1 75, מראה שניתן לקבוע אחוזי נכות בגין צלקות אם הן מכאיבות או מכערות או שהן נרחבות באזורים מרובים, (או בהקשרים נוספים שאינם רלוונטיים לענייננו).
הוועדה קבעה שהצלקות אינן מכאיבות ואינן רגישות וגם אינן דבוקות.
יצויין כי לא נרשמה כל תלונה מצד המערער לפיה הצלקות מכערות בפני הוועדה בה עסקינן וגם בחווה"ד של ד"ר דרייפוס אשר הומצאה ע"י המערער, לא צויין שהצלקות מכערות ולא נקבעה נכות מכוח הכעור שבצלקות.
מהלשון בה השתמשה הוועדה לתאור הצלקות, ברור שלא התרשמה מהן כמכוערות.
לאור האמור לעיל, ולאור ההלכה לפיה בחירת סעיף לקוי זו או אחר איננה נושא להתערבות בית הדין, אלא אם מדובר בטעות בולטת, ומאחר ואין זה המקרה - גם טענה זו נדחית.
ז) אשר להפעלת תקנה 15-
תקנה 15לתקנות הבטוח הלאומי, (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז 1956, לשונה כדלקמן:ב
א- הוועדה רשאית לקבוע דרגת נכות יציבה קטנה או גדולה עד מחצית מזו שנקבע לצד המבחנים... בשים לב למקצועו, לגילו או למינו של הנפגע ובלבד שדרגת הנכות היציבה כתוצאה משינוי זה, לא תעלה על % 19אם דרגת הנכות פחותה מ- %20, ובכל מקרה אחר לא תעלה על %.100
ב- הוועדה תתחשב במקצועו של הנפגע, כאשר לדעתה הוא אינו מסוגל לחזור לעבודתו או לעסוקו או כאשר לדעתה הנכות הביאה לירידה נכרת ולא לזמן מוגבל בהכנסותיו.
הוועדה בענייננו קבעה שלא ניתן לדון בתקנה 15עקב האמור בתקנה 15א'.
ואכן - דרגת הנכות שנקבעה פחותה מ- % 20ובאם תופעל תקנה 15, הרי שהשינוי יביא לדרגת נכות הגבוהה מ- %19, ולכן לא ניתן להפעיל את תקנה .15
אינני מקבלת את טענת ב"כ המערער בעניין זה, ופרשנותו של ב"כ המערער היא שאינה סבירה.
הסיפא של תקנה 15א', הינה בגדר מעין "תנאי מפסיק" בהתקיימותו אין עוד תחולה לתקנה.
אין כל הגיון לקביעת ממצאים פוזיטיביים ומסקנות אם ממילא לא ניתן יהא ליישם ולתת ביטוי לממצאים.

.5סיכומו של דבר, לא מצאתי כל פגם משפטי בפעולתה או מסקנותיה של הוועדה. הערעור נדחה בזאת. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.
.6במידה ומי מהצדדים יבקש לערער על פסק דיני זה עליו להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים וזאת בתוך 30יום מיום קבלת עותק פסק הדין.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. החמרת מצב במחלת הפוליו

  2. תקנה 36 החמרת מצב

  3. החמרת מצב במילואים

  4. החמרת מצב נכות בברך

  5. עורך דין החמרת מצב

  6. החמרת מצב נפשי בצבא

  7. ועדה רפואית החמרת מצב

  8. החמרת מצב לפי תקנה 36

  9. החמרת מצב תאונת עבודה

  10. תאונת עבודה החמרת מצב

  11. נכות באצבעות - החמרת מצב

  12. אישור רפואי על החמרת מצב

  13. החמרת מצב רפואי קודם בצבא

  14. החמרת מצב ועדה רפואית לעררים

  15. מהי החמרה על חשבון השירות ?

  16. אישור מקופת חולים על החמרת מצב

  17. תקיפה בעבודה - החמרת מצב נכות

  18. תקנה 36 - ועדה רפואית להחמרת מצב

  19. ערעור על דחיית בקשה להחמרת מצב

  20. החמרה במצב הברך - קצין התגמולים

  21. אישור על החמרת מצב מרופא תעסוקתי

  22. ערעור על החמרת מצב בביטוח לאומי

  23. עקרון הגולגולת הדקה או החמרת מצב

  24. תביעה להחמרת מצב על התעלפויות חוזרות

  25. החמרה במצב הנפשי עקב שירות בצה''ל

  26. החמרת מצב ביטוח לאומי - תנועות צוואר

  27. החמרת מצב אחרי 47 שנים - ביטוח לאומי

  28. בדיקה מחדש בוועדה רפואית בגין החמרת מצב

  29. ערעור החמרת מצב תאונת עבודה ביטוח לאומי

  30. החמרת מצב - ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים

  31. ערעור על החמרת מצב עקב ועדה רפואית משרד הביטחון

  32. ערעור החלטת הוועדה הרפואית לעררים שקבעה שאין החמרה במצב

  33. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון