קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נפילה מטרקטור תאונת עבודה: 1. המערערת נפגעה בתאונה ביום 6/10/93, עת החליקה מטרקטור ונחבלה במרפקה הימני (ואף סבלה כאבים בברכה הימנית). המשיב הכיר בתאונה האמורה כבתאונת עבודה ושילם למערערת דמי פגיעה בגין התקופה שמלמחרת התאונה ועד יום 26/11/93. 2. המערערת הגישה למשיב בקשה לקביעת נכות מעבודה, בקשה שבעקבותיה הועמדה המערערת לבדיקת פוסק רפואי, אשר קבע ביום 21/5/95, כי החל מיום 1/6/95, נכותה היציבה של המערערת עקב התאונה היא בשיעור %0. 3. המערערת עררה על החלטת הפוסק הרפואי בפני ועדה רפואית לעררים (שתיקרא להלן: "הועדה"), אשר בדקה את המערערת ביום 8/8/95 והחליטה לדחות את עררה. 4. ערעור זה מופנה כנגד החלטת הועדה. 5. תמצית נימוקי ב"כ המערערת א. המערערת מוגבלת ביד וזקוקה לניתוח לפי הוראות בי"ח הדסה. ב. הועדה טעתה בשאלת חוק כשקבעה שלא נותרה נכות. ג. הועדה דנה שלא היו לה פרטים מספיקים על מצבה הרפואי של המערערת. לא עמדו בפני הועדה תוצאות בדיקת ה-. C.t המעידות על מצבה של המערערת. ד. הועדה לא התייחסה לפגיעה בצוואר, למצב עמוד השדרה הצווארי ולחלופין - התייחסה לכך שלא כיאות. ה. הועדה לא התייחסה לפגיעות התובעת ולא התייחסה בפרוטרוט לממצאים ולתוצאות הבדיקות. 6. תמצית טיעוני ב"כ המשיב א. בפני הועדה לא עמדה בדיקת ..c.t ב. המערערת לא נפגעה בצווארה בתאונה מיום 6/10/93. ג. הרכבה של הועדה היה מתאים לתלונות המערערת. ד. לא נפל פגם משפטי בהחלטתה. בדיקת ה-.c.t 7. על פי סעיף 2לטיעוני ב"כ המערערת (מיום 19/10/95) היו תוצאות בדיקת ה-. C.t הנטענת, אמורים להיות מצורפים לכתב טיעוניו, אך אלה לא צורפו. אולם, לא נראה לי שיש באי-צרופן של התוצאות כדי להשפיע במשהו על גורלו של ערעור זה, שכן גם ב"כ המערערת מודה (כמו שטוענת ב"כ המשיב), כי התוצאות לא היו בפני הועדה. לפיכך, אין כל חשיבות משפטית לאמור בתוצאות, אלא, השאלה שיש לשאול היא האם היתה לועדה טעות משפטית בכלך שדנה בעררה של המערערת בלא לראות את תוצאות ה. c.t. ב"כ המערערת לא פירש מדוע לדעתו היתה הועדה חייבת שלא לדון בערר בלא קבלת ממצאי ה.-. C.t הכלל הוא שההחלטה האם לבצע בדיקות מסויימות או האם לראות את תוצאותיהן של בדיקות שנעשו (ולא נמצאים ממילא אצל הועדה), הינה החלטה רפואית, המצויה בסמכותה של הועדה. מבין כל המסמכים שבתיק (למעט כתבי הטענות), האזכור היחיד של בדיקת .c.tהוא במכתב רפואי של כירורג (ששמו לא ברור) מיום 11/6/95, המופנה אל רופאת המשפחה של המערערת, ובו הוא מציע שהמערערת תעבור בדיקת .c.t של עמוד השדרה הצווארי. מכתב זה, ככל הנראה, צורף לעררה של המערערת, שהוגש למשיב ביום 18/6/95. עיון במכתב של הכירורג, מעלה שכל כולו עוסק בתלונות של המערערת על כאבים בצווארה המוקרנים לידה הימנית. לסיכום חלק זה נראה לי כי לא ניתן לומר שהועדה טעתה טעות משפטית בכך שהחליטה לדון בערר בלא ממצאי ה,-. C.t וזאת בשל האמור להלן: א. לא ברור כלל אם נערכה בדיקת .c.t במועד שקדם לישיבת הועדה, כל אשר היה בפני הועדה היא המלצה לעריכת צלומים כאלה. ב. הועדה לא היתה חייבת להתייחס למכתבו של הכירורג שהמליץ על עריכת בדיקת , .c.t הן בשל כך שמכתבו זה אינו חוות דעת והן (ובעיקר) בשל כך שמכתבו אינו עוסק בענין שהיה על הועדה לבדוק. הועדה היתה אמורה לבחון אם נותרה נכות בגין התאונה, תאונת העבודה שבה נחבל המרפק הימני של התובעת. הועדה לא היתה אמורה להתייחס למצב צווארה של התובעת, כפי שמוסבר גם להלן, בהמשך פסק דין זה. התייחסות לעמוד השדרה הצווארי 8. כאמור לעיל, התאונה שהוכרה על ידי המשיב כתאונת עבודה, היא התאונה מיום 6/10/93 בה נחבלה המערערת במרפקה הימני וסבלה כאבים במרפק הימני ובברך הימנית. אכן, כטענת ב"כ המשיב, המערערת לא הזכירה פגיעה כלשהי בצוואר, לא בטופס ההודעה על פגיעה בעבודה, לא בטופס הבקשה לקביעת דרגת נכות מעבודה ולא בערר שהוגש לועדה. פגיעה בצוואר לא הוזכרה גם בתעודה הרפואית לנפגע בעבודה. לפיכך, נראה שדווקא אילו היתה הועדה קובעת למערערת נכות כלשהי בגין פגיעה בצוואר, היתה בכך טעות משפטית, אלא אם היתה הועדה מסבירה כיצד נבעה פגיעה זו מהתאונה בה נחבלה המערערת במרפק (ואולי גם בברך). 9. יתרה מכך, המערערת התלוננה בפני הועדה על כאבים "עד הצוואר", והועדה אכן בדקה גם את תנועות עמוד השדרה הצווארי. מהאמור בסעיף 26 לפרוטוקול הועדה, עולה כי הועדה לא מצאה הגבלה כלשהי בתנועות עמוד השדרה הצווארי. פריט 37 למבחנים שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956, מאפשר קביעת דרגת נכות בגין פגיעות בעמוד השדרה, אם נמצא מצב של "קיבוע" או הגבלה בתנועות, אך אין הפריט מאפשר קביעת דרגת נכות בגין "כאבים". לפיכך, אף אם סבורה הועדה שהכאבים בעמוד השדרה הצווארי אכן נובעים מהתאונה, לא ניתן להסיק כי הועדה טעתה טעות משפטית באי-קביעת דרגת נכות בגין כאבים אלה. התייחסות לממצאים 10. את טענת ב"כ המערערת (בסעיף 4 לטיעוניו מיום 95/10/19) על אי-התייחסות לממצאים ולתוצאות הבדיקות, אין באפשרותי לקבל, לא רק בשל כך שב"כ המערערת לא טרח להסביר לאילו ממצאים ותוצאות בדיקות הוא מתכוון, אלא גם בשל כך שמעיון בפרוטוקול הועדה עולה כי הועדה בדקה את המערערת בדיקה התואמת את תלונותיה וכי הועדה החליטה את החלטתה בהסתמך על ממצאי הבדיקה הקלינית שערכה. לסיכום 11. משלא מצאתי טעות משפטית בהחלטתה של הועדה ובדרך עבודתה, אני דוחה את הערעור. 12. אין צו להוצאות. 13. כל אחד מן הצדדים זכאי לבקש, בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, רשות לערער על פסק דין זה, תוך 30 יום מיום שפסק דין זה יומצא לו.טרקטורציוד מכני הנדסי (צמ"ה)נפילהתאונת עבודה