ההלכה היא כי יש להיזהר במתן הגנה לשימוש בצבעים מסוימים בסימן מסחר. המלומד ע' פרידמן מתייחס בספרו סימני מסחר (מהדורה שלישית) כרך ראשון, בעמ' 87-88 לנושא זה ואומר: "נקודת המוצא, שצריכה להנחות אותנו הנה שבהעדר הוכחה פוזיטיבית וחד משמעית אין לאפשר לבעל סימן ליהנות מבלעדיות לגבי צבע מסוים, שכן צבעים מטיבם ומטבעם חייבים להישאר פתוחים לשימוש הכלל. הענקת זכות שימוש בלעדית בצבע מסוים, תימנע ממתחריו של בעל הסימן את זכותם להשתמש בצבע זה לצורכי מסחר. בהתאם לכך, רק במקרים חריגים ויוצאי דופן, בהם יוכח כי הצבע הפך לסממן זיהוי של הטובין הרלוונטיים, יהיה מקום להגבלת זכות היסוד להשתמש בצבעים באורח חופשי". בת.א. (ת"א) 225/96 Eastman Kodak Company נ' כונקו בע"מ (לא פורסם - 10.3.03) הוכרה אמנם ההגנה על שימוש בצבע צהוב, כשלעצמו. אך זאת לאחר שהוכח בצורה ברורה כי צבע זה מזוהה בציבור עם חברת KODAK העולמית במשך עשרות שנים, וכי בתי משפט בעולם העניקו לקודאק לא-פעם צווי מניעה להגנה על השימוש בצבע הצהוב. אך המקרה של קודאק הוא היוצא מן הכלל המעיד על הכלל. בבש"א (חי') 9497/05 ח"כ בשארה נ' פורום התנועות הלאומיות החוץ פרלמנטריות, פ"מ תשס"ד (1) 363, ציין כב' השופט י' עמית כי למעט עניין KODAK לא מוכר מקרה נוסף בו הכיר בית המשפט בצבע כגורם מייחד (אך ראה החלטה של בית המשפט המחוזי בנצרת בהמ' (נצ') 1192/98 קלת (1991) בע"מ נ' תעל (לא פורסם - 30.11.98) שם נקבע, במסגרת בקשה לצו מניעה זמני, כי המבקשת הוכיחה שרכשה מוניטין בלבידים שנצבעו בקצותיהם בצבע אדום). כב' השופט עמית הוסיף כי צבע משתייך לקטגוריה של שם גנרי, אשר כשלעצמו אינו זוכה להגנה "כפי שבית המשפט לא יתיר לפלוני להפקיע מילה מן השפה לטובת עסקו" (פסקה 7). כדי לזכות בהגנה במקרה כזה, יש להוכיח כי הצבע רכש "משמעות משנית" (secondary meaning), והפך להיות מזוהה עם יצרן מסוים במידה המצדיקה מתן הגנה. ההלכות דלעיל סוכמו על ידי בפסק דין בו נדחתה בקשה לאסור שימוש באריזות בצבע זהב. באותו עניין פסקתי כי: "לשטראוס גם לא יכול להיות מונופול על צבע הזהב של האריזה. בדרך כלל, אין להעניק הגנת קניין רוחני מונופוליסטית (באמצעות סימן מסחר או בעילה אחרת) לצבע יחיד מסוים, שכן צבעים - הם נחלת הכלל, ואין להעניק בלעדיות בהם. החריג לכלל זה הוא צבע שרכש משמעות משנית בקרב הצרכנים, אשר מזהים את המוצר עם הצבע באופן מובהק במשך תקופה ארוכה, כמו שנפסק במקרה הנוגע לצבע הצהוב המאפיין את חברת Kodak (ת.א. (ת"א) 1225/96Eastman Kodak Co נ' כונקו בע"מ, תק-מח 2003(1) 5121, 5125; וראה גם ע"א 18/86 מפעלי זכוכית ישראלים פניציה בע"מ נ' Les Verries de Saint Gobain, פ"ד מה(3) 224, 235). אך בדרך כלל צבע יחיד, להבדיל משילוב צבעים, לא יזכה בהגנה שתפגע במתחרים (ראה ע' פרידמן, סימני מסחר - דין, פסיקה ומשפט משווה, מהדורה שנייה, תשס"ה-2005, עמ' 117-114). כך פסק בית הלורדים (ה-Privy Council) בעניין פחיות משקה בצבע צהוב שהתובעת החלה לשווק כמה חודשים לפני הנתבעת, ונפסק כי אין בכך כדי להעניק מונופולין בצבע לתובעת: Cadbury - Schwepps Pty. Ltd v. The Pub Squash Co. Ltd., [1981] R.P.C. 429, 460-461 .p (בש"א (ת"א) 10603/09 גלידות שטראוס בע"מ נ' נגה גלידות בע"מ, (לא פורסם 2.7.09)). כך מסביר המלומד פרופ' W.R. Cornish, כי בקשה לרישום סימן מסחר המבוסס על צבעים מטופלת תמיד בזהירות, ובעיקר קיימת רתיעה ממתן סימן מסחרי המבוסס על צבע אחד, להבדיל משילוב של צבעים; החשש הוא שכמה יצרנים ישתלטו על הצבעים הדומיננטיים, ויותירו למתחרים רק את האפשרות של אריזה שקופה או לבנה: (W.R. Cornish, Intellectual Property, 3rd Ed. (1996), S. 17-34, p. 589). לכן נדחתה באנגליה בקשה לרישום סימן מסחר בפסים אדום ולבן למשחת שיניים: (Unilever's Striped Toothpaste No. 2, T.M. [1987] R.P.C. 13) . מנגד, אושרה בקשה לרישום סימן מסחר להרכב של צבעים שונים לגבי תרופה בקפסולה, כאשר הוכח כי שילוב צבעים זה מוכר היטב בקרב הצרכנים: (Smith Kline & French's Application [1976] R.P.C. 511 (H.L.). סימן מסחרי