סכסוך עבודה מצילים

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא סכסוך עבודה מצילים: ההכרעה העומדת לדיון בהליך קיבוצי זה, היא גדר וגבולות התערבותו של ביה"ד לעבודה בהחלטת הממונה על השכר, החלטה המגבילה הענקת שכר ותנאי עבודה עודפים. עובדות היסוד והטיעונים הצריכים הכרעה: בין מצילי הים לבין עיריית הרצליה פרץ סכסוך הנוגע לגמול המשתלם למצילים עבור עבודתם, והוא הועבר להכרעה לפני ועדה פריטטית. ביום 11.6.95ישבה ועדה פריטטית לדיון בסוגיות שהיו במחלוקת (ע"פ ההסכם הקיבוצי החל על הצדדים) וזו העבירה לבורר את ההכרעה הנוגעת להפרשות לקופת גמל וקרן השתלמות עבור " 80שעות חודשיות" (להלן: "השעות הנוספות"). מר דוד גולומב (להלן: "הבורר") הכריע בסוגיה כבורר יחיד. הבורר שמע את טיעוני הצדדים והוציא פסק בוררות ביום 27.8.95(ת/ 2- להלן: "החלטת הבורר" או "פסק הבוררות"). הבורר החליט בפסק הבוררות לחייב את עיריית הרצליה להפריש כספים לקופת גמל ולקרן השתלמות בהקשר למלוא מכסת 80השעות הנוספות, וזאת למפרע מנובמבר .93 מרכז השלטון המקומי (שהוא משיב 2בבקשה הנוכחית) השיג על החלטת הבורר לפני בי"ד זה (תב"ע נו/677-3). בפסק הדין שניתן בעקבות דיון באותה השגה, קבע השופט לובוצקי (שדן בהליך כ"דן-יחיד"), לאמור: "מקובלת עלי טענת הפרקליט המלומד מטעם המבקשת, עו"ד עצמון הנכבד, לפיה מדובר ב'שעות נוספות' ע"פ חוק שעות עבודה ומנוחה תשי"א - 1951, ואין הן הופכות ל'שעות רגילות' רק משום שהמצילים מחוייבים לעבוד באותן שעות על פי תנאי ואופי העבודה הרגילה שלהם ... משקבעתי כי אכן מדובר ב'שעות נוספות' ולא ב'שעות רגילות', אזי לפחות לכאורה קיים הצורך באישורו של שר האוצר (או הממונה על השכר מטעמו) למימוש ההטבה הגלומה בפסק הבורר נשוא הדיון הנוכחי ... העובדה שלצורך מימוש פסק הבוררות דרוש ביצוע פעולה נוספת שתביא לאישורו של שר האוצר או מי שהוסמך ליתן את האישור (הממונה על השכר), אין פירוש הדבר כי פסק הבורר בטל מלכתחילה. פירושו של דבר הוא, כי רק אכיפתו תהא קשה. הפסק שריר וקיים ורק הסדר התשלומים שיבקשו לעשות עיריית הרצליה ו/או המצילים לאכיפתו תהא תלויה באישור האמור" (העתק פסק הדין מיום 21.1.97צורף בהליך הנוכחי ונושא את הסימון ת/3; להלן: "פסק הדין הראשון"). פסק הדין הראשון הפך לחלוט ומרכז השלטון המקומי פנה לממונה על השכר לשם קבלת אישור למימוש החלטת הבורר. הממונה על השכר החליט לאשר הפרשות לקופת גמל, החל מיום 1.1.96בלבד. (להלן: "החלטת הממונה"). ועד עובדי מצילי הרצליה (הוא המבקש בהליך הנוכחי) לא השלים עם החלטת הממונה ועתר מבית דין זה כי יתערב באותה החלטה (החלטת הממונה היא מיום 3.2.99- נספח ז' לבקשה - ת/7). הפרקליטה המלומדת מטעם המבקש עו"ד לנדאו הנכבדה, ניסתה לשכנע את ביה"ד כי מסמכותו להתערב בהחלטת הממונה. בסיכומיה היא מדגישה כי השעות הנוספות אינן אלא "שעות עודפות" שכן הן מהוות "מאגר שעות עבודה לצורך מימון שכרם של המצילים למשך כל חודשי השנה". לפיכך לדעתה, אין הגיון להתעקש לבצע את ההפרשות המלאות מיום 1.1.96בלבד. ב"כ המבקש גם הדגישה שאין מדובר בהחלטה בעלת אופי מינהלי ובכל מקרה מדובר בהתנהגות הלוקה בחוסר תום לב מצד המשיבים (עיריית הרצליה והמרכז לשלטון מקומי), אשר הסכימו להעביר את הסכסוך לבוררות, וכעת באופן מעשי מתנערים ממימוש פסק הבוררות. הממונה על השכר, צורף ביוזמת ביה"ד כמשיב בהליך, והוא פירט את שיקוליו למנוע מהמצילים את ההטבה הגלומה בהחלטת הבורר, ככל שהיא קודמת ל- 1.1.96(שאז נכנס לתוקפו הסכם קיבוצי חדש המסדיר את הסוגיה מאותו המועד). הממונה על השכר הדגיש, כי ביה"ד כבר קבע בפסק הדין הראשון (ת/3) שמדובר ב"שעות נוספות" ולפיכך אושרה למצילים ההטבה הגלומה בהחלטת הבורר, עד לתקרת תשלום של 40שעות נוספות בלבד. שאלת סמכות בית הדין להתערב בהחלטת הממונה: החלטת הממונה על השכר היא החלטה מינהלית. אולם, כששאלת תקפותה של החלטה כזו נבחנת אגב הכרעה במימוש התחייבות לתשלום שכר או תנאי עבודה בין עובד למעביד, רשאי בית הדין לעבודה לפקח על הרשות - קרי הממונה על השכר - המונע מימוש התחייבותו של המעביד הציבורי לעובדיו (דב"ע נה/93-3, נו/263- 9שמואלי ואח' נ. המועצה לשווק פרי הדר, סעיף 46לפסק דין מיום 31.10.96). כך גם נפסק כי ביה"ד לעבודה רשאי לבחון תוקפה של החלטת המפקח על העבודה בעת פיטורי עובדת בהריון (דב"ע נו/80-3 ורדה אלול נ. פנינה רוזנבלום בע"מ ואח’, סעיף 21לפסק דין מיום 9.9.96). בחינתו של בית הדין את תוקפה של הפעולה השלטונית האמורה, נעשית על פי עקרונות המשפט המינהלי, המחייבים מתן החלטה באופן ענייני בתום לב, בסבירות ובמסגרת הסמכות. חזקה היא כי רשות מינהלית פועלת כדין, אלא אם יוכח ההיפך. על מנת שתפסל החלטה מינהלית צריך לשכנע את בית המשפט כי החלטת הרשות שהתקבלה לוקה באי-סבירות ניכרת (י. זמיר, "הסמכות המינהלית", הוצ' נבו - 1996, בעמ' 683). ההצדקה להתערבות בהחלטת הממונה: במקרה הנוכחי, אין הצדקה להתערב בהחלטת הממונה. סעיף 29לחוק יסודות התקציב (להלן: "חוק התקציב") ביקש להשיג "ריסון תקציבי" (דב"ע נז/16-4 מרכז השלטון המקומי ואח' נ. ההסתדרות הכללית ואח’, סע' 2לפס"ד מיום 5.4.98). ריסון כזה מושג הן על ידי צמצום הוצאות ישירות של הממשלה והן על ידי ריסון "ההוצאות העקיפות", היינו, ריסון הוצאות הגופים הניזונים מקופת הציבור. אין להסיק מכך שהצדדים ליחסי העבודה מנועים מלנהל משא ומתן ובמסגרתו גם להעביר את הנושא שבמחלוקת לבוררות, כפי שנעשה במקרה דנן. אולם, תוצאותיו של אותו משא ומתן "תלויה בקיום הסייגים והתנאים הקבועים בחוק התקציב" (י. לובוצקי, "חוזה עבודה וזכויות העובד", הוצ' לשכת עוה"ד, בעמ' 176). כשמדברים על הגבלת "שכר", יש להגדיר קודם כל, מהו "שכר" שהממונה מחוייב על פי חוק להגביל. חוק ההסדרים שביקש להקפיא את שכר העבודה על כל תוסופותיו, הפנה להגדרת "שכר". בפקודת מס הכנסה, שהיא רחבה למדי וכוללת גם "טובת הנאה" ו"קצובה" או "תשלום שניתן לעובד לכיסוי הוצאותיו". במקרה דנן, משקבע ביה"ד כי השעות הנוספות, הן אכן "שעות נוספות" על פי חוק שעות עבודה ומנוחה תשי"א ופסק דינו (ת/3) הפך לחלוט, אי אפשר לומר שהחלטתו של הממונה שלא לאשר תשלום לקופת גמל (או לקרן השתלמות) בהתייחס לאותן שעות, היא החלטה שאינה סבירה. זאת, חרף העובדה שהבורר בהחלטתו סבר שראוי להעניק לעובדים את מה שביקשו. הדין והנוהג אינם מחייבים ביצוע הפרשות לקופת גמל או קרן השתלמות בהתייחס לשכר המשולם בגין עבודה "בשעות נוספות". יודגש כי בפסק הדין הראשון (ת/3) החליט ביה"ד לאשר את החלטת הבורר מבחינת דיני הבוררות, בד בבד עם קביעה המקנה עליונות של חוק התקציב. פסק הדין ת/ 3לא מאיין את הוראות חוק התקציב. איננו סבורים כי הפניית הסכסוך לבוררות מהווה התנהגות ב"חוסר תום לב" מצד המשיבים או מי מהם. הבוררות היא כלי לגיטימי ליישוב סכסוכים. צד הפונה לבורר צריך ליקח מראש בחשבון שהחלטת הבורר כפופה להוראה חוקית נורמטיבית כמו חוק התקציב, ואין חובה על הצד שכנגד להסב את תשומת ליבו לכך. סוף דבר: בהתחשב בפסיקה של ת/ 3לפיה "השעות הנוספות" שבהן מדובר הן שעות נוספות על פי חוק שעות עבודה ומנוחה תשי"א - 1951, לא נפל פגם בהחלטתו המנומקת של הממונה על השכר, שלא להתיר את מימושו של פסק הבוררות במלואו. לאור זאת, אין מנוס מדחיית הבקשה הנוכחית. אין צו להוצאות. זכות ערעור: תוך 30יום.חוף היםסכסוך עבודהסכסוךמצילים