על פי סעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחרותו, וכפי שנפסק ברע"א 5242/95 אין להטיל עיקול זמני על דרך השיגרה, וזאת לאחר שזכות הקניין הוכרה כזכות חוקתית ושומה על בית המשפט ליתן משקל רב יותר מבעבר לאיכות הראיות שיש בהם התקנה העיקרית הדנה בעניין הטלת עיקול זמני היא ת' 360לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד - 1984(להלן - התקנות). עיקול זמני עפ"י התקנות מוגבל לתביעות שהסעדים בהם הם: א. בתביעה לסכום כסף (ת' 360(א). ב. בתביעת דבר שבעין (ת' 360(א) סיפא). פרט ליסודות של קיום "תביעה כספית" או "דבר שבעין", דורשת תקנה 360יסוד מצטבר נוסף, והוא כי התביעה נתמכת במסמך או בראיות מהימנות אחרות להנחת דעתו של בית המשפט או הרשם. (ד"ר יואל זוסמן סד"א מהדורה 7עמ' 583). הכלל הוא כי "גם אם נתמלאו התנאים הנקובים בתקנות עדיין מסור לבית המשפט שיקול הדעת, אם להיעתר לבקשה למתן צו העיקול אם לאו "(ראה לענין זה עמ' 581סדרי הדין האזרחי ד"ר יואל זוסמן מהדורה שביעית 1995) המסמך או הראיות המהימנות האחרות צריכים להניח את דעתו של נותן הצו. אולם אפילו מולאו כל היסודות האמורים בת' 360, בענין מהותה של התביעה (תביעה כספית) ובענין תמיכה ראייתית, אין בית המשפט חייב ליתן את צו העיקול. הנושא הוא בגדר סמכותו ועליו לשקול אם להפעילה. הראיה לכך היא כי מתקין התקנות משתמש בנוסח התקנה במילה: "רשאי". (סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה 5אורי גורן עמ' 425). שיקול הדעת מסור לערכאה הדיונית, היא הערכאה הראשונה, ובדרך כלל ערכאת הערעור אינה מתערבת בשיקול דעת זה, כבדבר שבשיגרה. מאז חקיקתו של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, יש להקפיד הקפדת יתר במתן סעדים זמניים העלולים להתנגש עם עקרונותיו של חוק היסוד. על הסעד שעניינו עיקול זמני, כבר נתנה הפסיקה את דעתה. נקבע כי אין ליתן צו עיקול זמני "על דרך שגרה" עם חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחרותו, שהכיר בזכות הקניין כזכות חוקתית, שומה על בית המשפט לייחס משקל רב יותר מבעבר לאיכות הראיות שיש בהן כדי לתמוך בבקשת העיקול ולכמותן. בבקשה למתן צו עיקול זמני יש לאזן בין האינטרס של התובע להגשים זכויותיו כפי שייקבע בפסק הדין, אם זכויות אלה יוכרו, לבין האינטרס של הנתבע שזכות הקניין שלו לא תיפגע. באיזון זה מוענק לאינטרס של הנתבע מעמד עדיף. עדיפות זו נובעת משתי סיבות: האחת, התובע נושא בנטל ההוכחה, והשניה זכות הקניין היא זכות חוקתית. היא מעוגנת בס' 3לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. בבקשה למתן צו עיקול זמני יש לאזן בין האינטרס של התבוע להגשים את זכויותיו כפי שייקבעו בפסק הדין, לבין האינטרס של הנתבע שזכות הקניין שלו לא תיפגע כשאין הצדקה לכך. במסגרת עריכת איזון זה יש, ראשית שהתובע מבקש להקדים את הפגיעה בזכויות הנתבע, עוד קודם שזכה בפסק הדין לטובתו, וכן שזכות הקניין הינה זכות חוקתית אשר כל רשות מרשויות השלטון ובכלל זה בית המשפט חייבת לכבד אותה. (ס' 11לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו) (רע"א 5937/97, 5937/97רוני סיני נ' יעקב גלנז).במעמד צד אחדעיקול זמניכבוד האדם וחירותוחוקי יסוד / משפט חוקתיצוויםעיקול