ערעור על החלטת עוזר רשם האגודות השיתופיות

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על החלטת עוזר רשם האגודות השיתופיות:

הערעור
1. בין המערערים לבין המשיבה, חרמש – כפר שיתופי להתיישבות בע"מ (להלן גם – האגודה), נתגלע סכסוך לפני כעשר שנים, על-רקע שאלת חברותם של המערערים באגודה. במרוצת השנים, ובהיעדר הסכמה בדבר שאלת החברוּת, כאמור, נוצרה מחלוקת נוספת בין הצדדים, בשל חוב כספי אשר המערערים חבים לאגודה, לשיטתה, בגין מיסי אגודה שלא שולמו. בעשר השנים האחרונות נדונו שני הסכסוכים האמורים בין הצדדים בהליכים מרובים ובערכאות שונות, בכללם – מספר רב של תיקים לפני רשם האגודות השיתופיות (להלן גם – הרשם); תביעה בבית-המשפט השלום בחדרה, אשר ההליכים בה עוכבו מחמת קיומה של תנית בוררות בין הצדדים; ערעור בבית-המשפט המחוזי בחיפה על שאלת עיכוב ההליכים; ועתירה בבית-המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ.

2. ההחלטה נושא הערעור שלפניי, ניתנה בגדרו של ההליך האחרון שנפתח לפני רשם האגודות השיתופיות, ובו תבעה האגודה מהמערערים תשלום מיסים שלא שולמו (תיק מס' 2861/686/09). עם פתיחת התיק מונה בורר לדון בסכסוך, אולם המערערים הלינו הן על הסמכות למנות בורר, והן על סמכותו של הבורר לנהל את הדיון בעניינם; זאת, הואיל ובהחלטות קודמות שניתנו בהליכים שבין הצדדים, הובהר, כי יש תחילה לברר את שאלת חברוּתם של המערערים באגודה, ורק אם ייקבע כי החברוּת טרם פקעה – יהא מקום לדון בתביעת האגודה לתשלום המיסים שטרם שולמו.

בהחלטה מיום 14.7.10, נושא ערעור זה, קבעה עוזרת הרשם, עו"ד דנה ביאלר, כי אכן יש לברר תחילה את שאלת חברותם של המערערים באגודה, אולם לאור ריבוי ההליכים בין הצדדים, כאמור, ונוכח מיומנותו של רשם האגודות השיתופיות בתחום זה – ראוי ששאלת החברות תתברר באמצעות חוקר שימונה על-ידי הרשם, לפי תקנה 6 לתקנות האגודות השיתופיות (חברוּת), תשל"ג-1973 (להלן – תקנות החברוּת), אשר לפיה, בטרם יורה הרשם על שינויים בפנקס החברים של האגודה, תיערך חקירה בעניין, לפי סעיף 43 לפקודת האגודות השיתופיות (להלן גם – הפקודה), ולצדדים תינתן אפשרות להשמיע טענותיהם.

3. המערערים משיגים על החלטתה של עוזרת הרשם, וטוענים, בין-השאר, כי אין מקום לנהל הליך חקירה בעניינם, הואיל ודינה של שאלת החברות להתבהר בהליכי בוררות, בהתאם לדרכים שנקבעו לכך בתקנון האגודה; וכי עוזרת הרשם התעלמה בהחלטתה מהטעם העיקרי שבעטיו הוגש הערעור לפניה, כלומר – שאלת סמכותו של הרשם ועוזריו למנות בורר לסכסוך הכספי בין הצדדים, בשעה שיש להקדים ולפתור את המחלוקת בדבר חברוּתם של המערערים באגודה. לדידם של המערערים, ראוי כי המחלוקת בשאלת החברות תידון תחילה בבוררות על-ידי טריבונאל שייבחר על-ידם, ורק לאחר מכן תתברר המחלוקת הכספית מול הרשם, ככל שיהיה בכך צורך.

הרקע העובדתי העולה מכתבי הטענות
החברוּת באגודה ובקשת הפרישה של המערערים
4. להלן הרקע העובדתי העולה מכתבי הטענות על נספחיהם, שהגישו הצדדים. המערערים הצטרפו לאגודה השיתופית "חרמש" שבשומרון כשנה לאחר התאגדותה, בשנת 1984. עד לשנת 1999 היו המערערים חברים באגודה, אולם בסמוך לשנה זו ביקשו לבטל את חברותם ולהשתחרר מכבליה.

ביום 1.6.99 פנו המערערים במכתב אל ועד האגודה, שבו הודיעו על רצונם בפרישה, בהתאם לסעיף 12 לתקנון האגודה (להלן – התקנון), אשר מסדיר את הנוהל וההליכים לעניין פרישת חברים:
"12. פרישת חבר
א) חבר רשאי לפרוש מן האגודה על ידי מתן הודעה בכתב לוועד לפחות ששה חודשים לפני מועד הפרישה שנקבע על ידו. עד למועד הפרישה לא יחול כל שינוי במעמד החברות של חבר כאמור לכל דבר ועניין.
ב) לפי בקשת חבר כאמור בפסקה א' לעיל ובהתחשב בנסיבות העניין, רשאי הועד להסכים כי החברות תפקע לפני מועד הפרישה האמור...
ג) למרות האמור בפסקאות א' ו-ב' לעיל, יכול הועד להחליט כי החברות לא תפקע כאמור שם, כל עוד חייב החבר כספים לאגודה, או משתמש באחד השירותים של האגודה ..." (ההדגשות אינן במקור).

5. ביום 8.6.99 השיב מזכיר האגודה במכתב למערערים, ובו ציין, כי "ועד ההנהלה החליט כי החברות לא תפקע כל עוד חייבת משפחת הלפרין כספים לאגודה או משתמשת באחד השירותים של האגודה וזאת בהסתמך על סעיף 12ג' ו-12ד' לתקנון האגודה" (ההדגשה אינה במקור). נראה, כי הגדרתם של "השירותים" שאותם מספקת האגודה למערערים, היא לב-לִבה של המחלוקת בין הצדדים, כפי שנתחוור מתכתובות ארוכות שהוחלפו ביניהם במהלך שנת 2001: בשעה שוועד האגודה טען, כי האגודה מספקת למערערים "שירותים קהילתיים מהאגודה וחברתיים כמו כן גם שירותי אספקת מים", אשר בעטיים חייבים המערערים בתשלום ולכן אינם רשאים לפרוש מהאגודה, כאמור בסעיפי התקנון שלעיל; הרי שהמערערים סרבו לשלם עבור שירותים שניתנו להם בכפייה, וטענו, כי ממילא מעולם לא הוברר להם מה כוללים אותם "השירותים". כן גרסו המערערים, כי על האגודה להמשיך ולספק להם שירותים מוניציפאליים, כגון מים וארנונה, תמורת תשלום, הואיל והאגודה הִנה "זרועה הארוכה" של המועצה האזורית. בהמשך הסכימו המערערים לשלם את מיסי האגודה, אך זאת "תחת מחאה".

6. יש לציין, כי בגדר התכתובות שהוחלפו בין הצדדים, הבהירו המערערים לאגודה, כי הם רואים עצמם כמי שפרשו ממנה, ולכן, לשיטתם, אין תחולה להוראות תקנון האגודה, הקובעות כי סכסוך בין האגודה לבין חבריה יידון בהליך בוררות בלבד:

"111. יישוב סכסוכים
כל הסכסוכים הנובעים מעסקי האגודה בין חברים או בין חברים לשעבר או בין מי שתובע מכוח חבר מצד אחד ובין האגודה או ההנהלה או הפקידים של האגודה, חייבים לישבם על-ידי בוררות באחת הדרכים הבאות, לפי בחירת התובע:-
א) פניה לרשם האגודות השתופיות, לפי סעיף 52 לפקודת האגודות השתופיות.
ב) פניה לברית הפקוח לשם מינוי בורר.
ג) בסכסוכי קרקעות ...

לדידם של המערערים, הואיל והם אינם חברי אגודה, הרי שסכסוך בינם לבין האגודה ראוי להידון בבית-המשפט.

משלא הגיעו הצדדים לעמק השווה בעניין הפסקת חברותם של המערערים באגודה, החליטו המערערים להביא לסיום יחסיהם עם האגודה בדרך עקיפה, ופנו, לטענתם, לרשם האגודות השיתופיות, בטענה כי האגודה הפרה את החוזה עִמם (דהיינו – התקנון) באופן יסודי, ולפיכך החוזה בין הצדדים בטל, ועִמו גם תנית הבוררות.

ההליכים לפני רשם האגודות השיתופיות בין השנים 2006-2003
7. בשנת 2003, כשנתיים לאחר שהתעוררה המחלוקת בשאלת חברוּת המערערים באגודה, כאמור, פנו המערערים לרשם האגודות השיתופיות במכתבים רבים, אולם נראה כי אלו כלל לא עסקו בשאלת החברוּת באגודה, כי אם בטענות בגין שחיתות שפשתה באגודה, בין חבריה ובאופן ניהולה, על-רקע הבחירות שנערכו לוועד האגודה באותה השנה. המערערים טענו, בין-היתר, כי ועד האגודה שילם שוחד בחירות; וכי יש להורות בדחיפות על תיקון פנקס החברים באגודה, הואיל והרישומים בו היו שגויים ובלתי תקינים, כך שחלק ניכר מהמצביעים כבר לא היו זכאים להצביע באותה העת. במאמר מוסגר יצוין, כפי שנתחוור מעיקרי הטיעון של האגודה, כי גם המערער התמודד בבחירות לוועד האגודה באותה השנה, אך הפסיד.

עוד עולה מכתבי הטענות על נספחיהם, כי עקב טענות המערערים מונה חוקר מטעם רשם האגודות השיתופיות, לפי תקנה 6 לתקנות החברוּת; כי המערערים השיגו על מסקנות החקירה לפני הרשם; ומאוחר יותר אף הגישו בקשות שונות, לרבות בקשה לפסילת הרשם מלדון בעניינם. מכל מקום, ביום 4.5.05 הוציא רשם האגודות השיתופיות צו, לפיו תוקן פנקס החברים. בסמוך לכך, חדלו המערערים מלשלם מיסי אגודה, זאת, ככל הנראה, מחמת אי-שביעות רצונם מהחלטתו של הרשם בטענותיהם לעניין הפגמים שנפלו, לדידם, בהליכי הבחירות באגודה בשנת 2003, וכן נוכח האפליה שנקט הוועד בין חברי האגודה, לעמדת המערערים, בפעולות גביית המיסים.

8. נוכח האמור לעיל, פנתה האגודה לרשם האגודות השיתופיות בתביעה נגד המערערים, בגין חוב כספי שלא שולם; ולבקשתה מונה בורר בסכסוך, בהתאם לסעיף 111 לתקנון ולסעיף 52(2) לפקודה. ביום 21.11.05 פסק הבורר, כי על המערערים לשלם לאגודה סך של 2,997 ₪ בגין החוב שצברו, ועל החלטה זו השיגו המערערים בערעור שנדון לפני עו"ד לאה רוזנטל, עוזרת הרשם, ובו הלינו הן על קביעותיו של הבורר והן על סמכותו לדון בסכסוך שבין הצדדים, אשר לטענתם ראוי להידון בבית-המשפט, נוכח אופיין החוקתי של טענותיהם. בהחלטתה מיום 13.6.06 דחתה עו"ד רוזנטל את הערעור, בין-היתר, הואיל ומדובר בסכסוך פנימי אשר ראוי להתברר לפני בורר; והיות שלא נמצא ממש בטענות המערערים נגד התנהלותו של ועד האגודה. על ההחלטה האמורה, ערערו המערערים לבית המשפט העליון, ביושבו כבג"צ.

העתירה בבג"צ 5826/06
9. בעתירתם בבג"צ 5826/06 נגד החלטתה של עוזרת הרשם, עו"ד לאה רוזנטל, טענו המערערים, כי עניינם נושא אופי חוקתי ולכן ראוי שידון לפני בית-המשפט ולא לפני רשם האגודות השיתופיות; וכן העלו הם טענות לגופו של עניין, בגין סכום התשלום שנפסק לחובתם. בהחלטתו מיום 30.11.06 פסק בית-המשפט העליון (כב' השופטים (כתארם אז) א' גרוניס, מ' נאור וד' חשין), כי אמנם נתונה לו הסמכות לדון בעניין, בהיעדר דרך השגה אחרת על החלטתה של עוזרת הרשם, אולם לא נמצא מקום להתערב בשיקול דעתה ובהחלטתה נושא העתירה. על-יסוד האמור, הגישו המערערים תובענה אזרחית בבית-משפט השלום בחדרה.

ההליכים בת"א 2194/07 בבית-המשפט השלום בחדרה
10. ביום 11.4.07 הגישו המערערים תובענה אזרחית בת"א 2194/07 בבית-המשפט השלום בחדרה, נגד האגודה ושלושה חברי ועד, בגדרה עתרו, בין-היתר, לסעד של פיצויים בשל הפרת חוזה והשבת תשלומי חובות שלא היו חייבים בהם, וכן לסעדים הצהרתיים, לפיהם מיסי האגודה בתקופה הרלבנטית נגבו במרמה, והקשר החוזי שבין המערערים לבין האגודה בטל מחמת הפרה יסודית של החוזה מצד האגודה, כך שחברותם באגודה פקעה ביום 1.5.01.

בתגובה ביקשה האגודה, בין-השאר, לעכב את הליכי המשפט, נוכח תנית הבוררות בין הצדדים שבסעיף 111 לתקנון, וזאת בהתאם להוראות חוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (להלן – חוק הבוררות). עוד בטרם ניתנה החלטה בבקשה לעיכוב ההליכים, הגישו המערערים בקשה למתן צו אשר ימנע מהבורר שמונה על-ידי רשם האגודות השיתופיות מלדון בהליך הבוררות שלפניו, בטרם תינתן החלטה בעניין עיכוב ההליכים שנפתחו בת"א 2194/071; אולם, בהחלטה מיום 9.8.07 דחה בית-המשפט (כב' השופט א' קפלן) את הבקשה, מחמת חוסר סמכות לדון בה לפי הוראות חוק הבוררות.

11. כמו-כן, ועוד לפני שפסק בית-המשפט בבקשה לעיכוב ההליכים, כאמור, ניתנה החלטתה של עוזרת הרשם עו"ד רוזנטל, ביום 12.3.08, בהליך שמספרו 2861/4737/08, אשר מהותו לא הובררה בטיעוניהם של הצדדים לפניי. לפי ההחלטה, "יש להמתין להחלטה בשאלת החברות של הלפרין, בין אם בביהמ"ש בחדרה ובין אם על ידי חקירה במשרד הרשם על פי תקנה 6 לתקנות האגו"ש (חברות). תיקי הבוררות אצל הבורר מימוני יעוכבו עד לקבלת החלטה אחרת בנדון" (ההדגשות במקור).

12. ביום 28.10.08 קבע בית-המשפט השלום בחדרה (כב' השופטת ה' אסיף), כי יש לעכב את ההליכים בבית-המשפט ולהעביר את הדיון להליכי בוררות; זאת, בין-השאר, לפי סעיף 5(א) לחוק הבוררות; וכן נוכח תקנון האגודה, לפיו "הוראות תקנון זה מהוות שטר בוררין כללי ומיוחד" (תקנה 112), בין האגודה לבין חבריה או לבין מי שהיו חבריה בעבר (תקנה 111). המערערים השיגו על החלטה זו לפני בית-המשפט המחוזי בחיפה.

הערעור בבית-המשפט המחוזי בחיפה בע"א 15191-11-08
13. בערעור בע"א 15191-11-08 בבית-המשפט המחוזי בחיפה טענו המערערים, כי אין תוקף לתנית הבוררות בין הצדדים, הואיל והתנהלותו של ועד האגודה עלתה כדי הפרה יסודית של החוזה אשר הביאה לביטולו, ומשבוטל – הרי שהתאיינה גם תנית הבוררות. בפסק-דינו מיום 10.6.10, דחה בית-המשפט (כב' השופט י' עמית) את הערעור, וקבע, כי גם אם בוטל ההסכם, הרי שאין בכך כדי להפקיע את תנית הבוררות, ומשכך שאלת חברותם של המערערים באגודה לא נוגעת לעצם סמכות הבורר. לצד זאת, ציין בית-המשפט המחוזי, כי "במהלך הדיון, לא הצלחתי לקבל תשובה כהלכתה מב"כ האגודה, מדוע האגודה לא מאפשרת למערערים להשתחרר מחברותם באגודה ולהיות תושבים ולא חברים בישוב, המשלמים את מיסיהם לוועד המקומי (כפי שנעשה לגבי תושבים בישוב שאינם חברים באגודה)... ככל שהבינותי, למערערים אין חוב לאגודה, ולמרות שמאז שנת 2001 הם מבקשים לפרוש מחברותם באגודה בהודעה שנמסרה על פי סעיף 12 לתקנון, הם המשיכו לשלם את דמי החבר תחת מחאה".

14. במאמר מוסגר יצוין, כי ככל הנראה, בטרם נדון הערעור שלעיל, הגישה האגודה תביעה נוספת כנגד המערערים לפני רשם האגודות השיתופיות, בגין חוב כספי. בעקבות התביעה, מונה מר לפידות כבורר, וזאת בניגוד לקביעתה של עו"ד רוזנטל מיום 12.3.08, שלפיה יש להמתין להכרעה בדבר שאלת חברותם של המערערים, בטרם בירור החוב הכספי. לטענת המערערים, הבורר לפידות קבע, כי יש להמתין להכרעת בית-המשפט המחוזי באשר לדרך שבה תוכרע שאלת החברוּת.

בקצירת האומר יצוין, כפי שעולה מכתב הערעור דנן על נספחיו, כי בסמוך למתן ההחלטה בבית-המשפט המחוזי, כאמור, ניסו המערערים לפתוח בהליך בוררות באמצעות סיועה של "בחן – ברית הפיקוח בע"מ" (להלן – בחן), אולם לימים הדבר לא הסתייע, ככל הנראה בשל מחלוקת בדבר מקום מושבו ושכרו של הבורר שמונה. עוד יובהר, כפי שעולה מכתב הערעור, כי ביום 21.9.09 פנו המערערים במכתב לאגודה, ובו הציעו כי יפנו יחד אל לשכת עורכי-הדין בבקשה למנות בורר אשר יביא לפתרון הסכסוך, אולם פנייתם נותרה ללא מענה.

תיק 2861/686/2009 לפני רשם האגודות השיתופיות וחידוש ההליכים בת"א 2194/07
15. משלא עלו הניסיונות למנות בורר, פנו המערערים ביום 1.11.09 לבית-המשפט השלום בחדרה, במסגרת ההליכים שעוכבו בת"א 2194/07, בבקשה למינוי בורר. בהחלטת בית-המשפט (כב' השופטת ה' אסיף) נתבקשו המערערים להבהיר האם הפנייה לבית-המשפט למינוי בורר נמנית בתקנה 111 לתקנון האגודה כאחת הדרכים האפשריות להתחלת הליך הבוררות ליישוב סכסוך בין האגודה לבין חבריה או חבריה לשעבר .

16. במקביל, ביום 26.11.09, הגישה האגודה תביעה נוספת לרשם האגודות השיתופיות, בגין סכסוך כספי בינה לבין המערערים, על סך של 16,431 ₪ (תיק מס' 2861/686/2009), בשל חוב שצברו לכאורה המערערים, בסך של 16,431 ₪. האגודה ביקשה, כי ימונה בורר ליישוב הסכסוך הכספי, בהתאם להוראות הפקודה והתקנון, וביום 20.12.09 מינתה עו"ד לאה רוזנטל את מר זועבי עבדאל סלאם כבורר בסכסוך האמור, והלה קבע ישיבת בוררות. האגודה שיגרה לבית-משפט השלום בחדרה הודעה על מינוי הבורר.

ביום 26.1.10 פנו המערערים, באמצעות בא-כוחם, לעו"ד לאה רוזנטל, בבקשה לבטל את מינוי הבורר, היות "שמדובר ביישוב סכסוך בין אגודה לבין מי ששאלות חברותם באגודה ואופן מינוי הבורר "תלויים ועומדים" בפני כב' בהמ"ש השלום בחדרה". בד בבד, הוחלפו תכתובות בין באי-כוח הצדדים, מתוך ניסיון לפתרון המחלוקת.

17. משלא זכו המערערים לתשובה, פנו הם בשנית לבית-משפט השלום, במסגרת ההליכים שעוכבו, כאמור, בת"א 2194/07 בבקשה למתן צו אשר ימנע את הליכי הבוררות. בהחלטה מיום 22.2.10 דחה בית-המשפט את הבקשה (כב' השופט אהוד קפלן), וקבע כי אין בסמכותו של בית-המשפט להורות לבורר שמונה לפי דיני האגודות השיתופיות להימנע מלקיים בוררות שלשמה מונה.

לאור זאת, הגישו המערערים ביום 15.3.10 בקשה לבית-משפט השלום בחדרה לביטול מינוי הבורר זועבי עבדאל סלאם. מכתבי הטענות שלפני עולה, כי נתגלעה מחלוקת בין הצדדים בדבר מועדי המצאת הבקשה וההחלטות לב"כ האגודה; ולא נתחוור אם ניתנה החלטה בבקשה האמורה. במקביל, הגישו המערערים בקשה לפני הבורר להתליית הליכי הבוררות, אך לא הוברר מטיעוני הצדדים לפניי מה עלה בגורלה. מכל מקום, הדיון לפני הבורר זועבי עבדאל סלאם נדחה מפעם לפעם בנימוקים שונים, ולבסוף נקבע ליום 28.4.10. דא עקא, שהמערערים לא התייצבו לישיבה זו. המערער טען, כי נבצר ממנו להגיע לישיבת הבוררות האמורה מחמת בדיקה רפואית שנקבעה לאותו המועד, שבעטייה ביקש לדחות את הישיבה; אולם הבורר דחה את בקשתו של המערער, וישיבת הבוררות נתקיימה במועדה, במעמד נציגי האגודה בלבד. ערב ישיבת הבוררות הגישו המערערים בקשה לפסילת הבורר בשל חוסר אמון, ולמחרת הישיבה שיגרו המערערים מכתב נוסף אל הבורר ובו השיגו שוב על החלטתו שלא לדחות את מועד הישיבה.

משלא נתקבלה החלטה בעניין המערערים בבית-המשפט השלום בחדרה, ומשלא קיבלו המערערים את מבוקשם מטעם הבורר, הגישו המערערים ביום 6.5.10 ערעור לרשם האגודות השיתופיות, אשר ההחלטה שניתנה בו הִנה נושא הערעור המינהלי שלפניי.

הערעור שהוגש לרשם והחלטתה של עוזרת הרשם
18. הערעור האמור, מיום 6.5.2010, נשא את הכותרת:
"1. ערעור על סמכותה של עוזרת הרשם למנות בורר ליישוב סכסוך בתיק דנן.
2. לחילופין, ערעור על סמכותו של בורר לנהל את הדיון בתיק דנן.
3. לחילופי חילופין, ערעור על החלטת הבורר לדחות את פסילתו בשל אי אמון.
4. לחילופי חילופי חילופין, ערעור על דחיית הבקשה להתליית ההליך".

המערערים ציינו, כי לדידם אין לעוזרת הרשם סמכות למנות בורר בעניינם, הן הואיל והם אינם חברי האגודה, מחמת הפרת הוראות התקנון על-ידי האגודה, והן היות שבבית-משפט השלום בחדרה תלויה ועומדת בקשה למינוי בורר אשר יכריע בשאלת החברוּת. כן נטען, כי עוזרת הרשם נעדרת סמכות, כאמור, שכן לפי סעיף 33 לפקודה, לאגודה עומדת זכות תביעה נגד המערערים למשך שנתיים בלבד ממועד הגשת הבקשה להפסקת החברוּת, ומועד זה חלף זה מכבר. בנוגע לסמכותו של הבורר לדון בעניינם של המערערים, טענו הם, כי הלה מונה לבירור המחלוקת הכספית, בשעה שכבר נפסק כי תחילה יש לברר את המחלוקת הנוגעת לשאלת החברוּת בעניינם של המערערים; ולכן, לשיטתם, אין לבורר סמכות להכריע בעניין. באשר לערעור על החלטת הבורר שלא לפסול עצמו מלדון בסכסוך, גרסו המערערים, כי הוא אינו ראוי לאמונם; ובכל הנוגע להחלטת הבורר שלא להתלות את הליכי הבוררות ציינו, כי בבית-המשפט השלום בחדרה מתנהלים הליכים תלויים ועומדים במסגרת ת"א 2194/07, שבו טרם הוכרעה בקשתם למינוי בורר.

בתשובתה לערעור שהוגש לרשם, כרכה האגודה בקשה למינוי חוקר בשאלת חברוּתם של המערערים באגודה, לפי תקנה 6 לתקנות החברוּת, זאת לאור ריבוי ההליכים בין הצדדים. בנוסף ציינה האגודה, כי הודעת הפרישה של המערערים הייתה ועודנה חסרת תוקף, הואיל ובשעת ההודעה חבו המערערים כספים לאגודה או שנזקקו לשירותיה, ולכן נדחתה בקשתם לפקיעת החברוּת; וכי המערערים עושים שימוש לרעה בהליכי משפט, בכך שמנהלים הליכי סרק בשעה שהם נהנים משירותי האגודה מבלי לשלם עבורם.

19. בהחלטתה מיום 14.7.10 קבעה עוזרת הרשם, עו"ד דנה ביאלר, כי אכן ראוי להכריע תחילה בשאלת חברוּתם של המערערים באגודה, שהרי ממנה נגזרת המחלוקת הכספית, אולם ראוי שהדבר ייעשה באמצעות חוקר מטעם רשם האגודות השיתופיות, לפי תקנה 6 לתקנות החברוּת; זאת, נוכח התמשכות ההליכים בין הצדדים מעבר לנדרש, ולאור הצורך בהכרעה בכלל תיקי הבוררות שנפתחו בין הצדדים. עוד נקבע בהחלטה, כי ראוי להעביר את העניין לבדיקתו של החוקר, כאמור, על-אף ששאלת החברוּת כבר הובאה לפתחו של בית-המשפט השלום בחדרה, וזאת בהתחשב בעומסים המוטלים על בית-המשפט, בצורך בחיסכון בזמנו השיפוטי ובעובדה כי הליכי בירור שאלת החברוּת טרם החלו; וכן בהסתמך על ניסיונו הרב של הרשם בתחום זה ומיומנויותיהם של החוקרים מטעמו. לעניין מינוי החוקר הוסיפה עוזרת הרשם וציינה, כי שאלת חברוּת של פלוני באגודה מוכרעת על-ידי הרשם או מי מטעמו רק לאחר קיומה של חקירה בעניין, לפי סעיף 6 לתקנות החברות. כן קבעה עוזרת הרשם, כי יש להתלות את הליכי הבוררות עד ההכרעה בשאלת חברוּתם של המערערים באגודה. כמו-כן, דחתה עוזרת הרשם את טענות המערערים בדבר פקיעת חברותם באגודה לפני למעלה משנתיים, הואיל ומעת מתן הודעת הפרישה ועד היום התקיימו הליכים בין הצדדים בשאלה חברותם.

נגד החלטה זו מופנה הערעור המינהלי שלפניי.

טיעוני הצדדים בערעור
תמצית טענות המערערים
20. ראש לכל טוענים המערערים, כי החלטתה של עוזרת הרשם למינוי חוקר נתקבלה שלא בסמכות, הואיל ודינה של שאלת החברות להתבהר בהליך של בוררות, ולא בהליך של חקירה. לשיטת המערערים, הליך חקירה כאמור הִנו בבחינת "משחק מכור מראש", שכן סמכותם ושיקול דעתם של החוקר והרשם בו מוגבלות ביותר: תקנה 5 לתקנת החברוּת קובעת רשימה מצומצמת של עילות שבהן תפקע חברות באגודה, אולם עניינים של המערערים אינו נופל בגדר אחת מהעילות האלו, ולמעשה הם תלויים בנכונותה של האגודה לשחררם מכבליה. לפיכך, כל אימת שהאגודה מסרבת להכיר בפרישתם של המערערים, הרי שלחוקר או לרשם לא תהא כל דרך לכפות את הפרישה על האגודה, ולכן אין ערך להליך החקירה.

עוד גורסים המערערים, כי שגתה עוזרת הרשם משהתייחסה לערעור שהגישו לפניה המערערים כ"בקשה לניהול הליך בוררות בהתאם לתקנון". המערערים מבהירים, כי העילה המרכזית בערעור שהגישו לעו"ד ביאלר הייתה היעדר סמכותה של עו"ד רוזנטל למנות בורר לסכסוך הכספי, אולם עו"ד ביאלר התעלמה מהסעד האמור, לטענתם, ודנה בסעד החלופי ובבקשת האגודה למנות חוקר לבירור שאלת החברות, תוך זניחת הערעור לגופו. המערערים חוזרים ומציינים, כי דינה של שאלת חברותם באגודה להתבהר בהליך של בוררות אשר אינו תלוי ברשם האגודות השיתופיות, הואיל והם אינם רואים עצמם כחברים באגודה – בין משום שפרשו ממנה; בין כיוון שהחוזה בינם לבין האגודה בוטל מחמת הפרתו היסודית; ובין מתוקף סעיף 33 לפקודה, הקובע כי האגודה רשאית לתבוע את חבריה לשעבר עד שנתיים ממועד הפרישה, שלעמדת המערערים חלף זה מכבר. עוד העלו המערערים שורה של טענות נוספות נגד האגודה, ובכלל זה מניעות והשתק. לאחר השמעת הטיעונים בדיון בערעור המינהלי, הגישו המערערים בקשה לתיקון פרוטוקול להבהרת טיעוניהם בדיון, ואני מתיר את התיקון כמבוקש.

תמצית טענות האגודה
21. האגודה טוענת, כי אין כל תוקף לפרישתם של המערערים מהאגודה, הואיל ובעת שביקשו לפרוש חבו כלפיה חוב כספי ונזקקו לשירותים שהיא מספקת, באופן המגביל את זכות הפרישה לפי סעיף 12(ג) לתקנון האגודה. בהקשר זה מציינת האגודה, כי בין-יתר השירותים שהיא מעניקה לחבריה, נכללים – תחזוקה שוטפת של מבני ציבור, גינון ציבורי, מערכת מים וביוב, הפעלת בריכת השחייה, שירותי משרד, יעוץ והכוונה מול רשויות, פעילות קיץ, חוגים והעשרה לילדים ונוער, פעילות תרבות והפעלות ביישוב ומחוצה לו, לרבות הסעות ואבטחה.

האגודה גורסת, כי המחלוקת בשאלת חברותם של המערערים באגודה אמורה להתברר בבוררות, הואיל וסעיף 111 לתקנון האגודה, הקובע כי סכסוכים עם האגודה יש ליישב בדרך זו, חל על המערערים – בין אם כחברים פעילים באגודה, ובין אם כחברים לשעבר בה. ואולם, מבלי לוותר על טענותיה בעניין תנית הבוררות, סוברת האגודה כי הדרך הטובה והיעילה ביותר לפתרון שאלת חברותם של המערערים באגודה הִנה מינוי החוקר בהתאם לתקנות החברוּת, אשר יבדוק את כלל ההיבטים הנובעים מטענות הצדדים; זאת, בפרט כאשר המערערים, לשיטת האגודה, עושים כל אשר לאל ידם כדי לשבש את הליכי בירור המחלוקות. בכלל זה טוענת האגודה, כי המערערים הם שסיכלו את הליכי הבוררות באמצעות "בחן"; כי המערערים עושים שימוש לרעה בהליכי משפט בעצם הפנייה לבית-משפט השלום בתיק סגור (ת"א 2194/07); וכי המערערים אינם מעוניינים להגיע לפתרון וליישוב המחלוקות. האגודה מוסיפה וטוענת, כי ניהול הליך החקירה באמצעות חוקר לא יפגע בזכות הטיעון של המערערים, אשר יוכלו לשטוח את כלל טענותיהם לפני החוקר בהתאם לאמור בתקנה 6 לתקנות החברוּת. בהקשר זה מדגישה האגודה, כי בשנת 2003 פנה המערער עצמו אל רשם האגודות השיתופיות בבקשה כי ימנה חוקר לשם תיקון פנקס החברים כאמור, ולכן תמוה בעיניה כי הוא מסרב לנקוט בהליך זה כיום.

למעלה מזאת גורסת האגודה, כי המערערים לא הצביעו על עילה להתערבות בהחלטה מיום 14.7.10; זאת, הואיל ובניגוד לטענות המערערים – לרשם ניתנה הסמכות למנות חוקר, מתוקף תקנות החברוּת. לשיטת המשיבה, לא נמצא כל פגם בהפעלת שיקול הדעת המינהלי על-ידי עוזרת הרשם, ושעה שהחלטתה נתקבלה בסבירות, על-סמך תשתית עובדתית ומשפטית מספקת, ומתוך שיקולים ענייניים – הרי שאין להתערב בה.


דיון והכרעה
22. באשר למתחם ההתערבות של בית-המשפט בהחלטת רשם האגודות השיתופיות, נקודת המוצא היא כי עסקינן בהחלטה של רשות מינהלית, הפועלת אף כגוף מעין שיפוטי. ייחוד ההחלטה ואופייה מצמצם את מתחם ההתערבות השיפוטי, בהשוואה להליך ערעורי על החלטה של בית-משפט בערכאה דיונית (עמ"נ (י-ם) 321/06 קבוצת רון ארצי הר-טוב יצוא ושיווק תערובת בע"מ נ' רשם האגודות השיתופיות (18.7.06); ועמ"נ (י-ם) 501/08 "קטיף" מושב שיתופי להתיישבות חקלאית של הפועל המזרחי בע"מ נ' סילביה דהרי (14.8.08)). בעבר נפסק על-ידי בג"ץ, כי בית-המשפט יתערב בהחלטותיו של הרשם "לפי העקרונות המדריכים את בית-המשפט הזה בדרך כלל בבואו לבקר החלטות של טריבונלים שיפוטיים נמוכים, היינו לפי ראשי הפרקים של חריגה מסמכות, טעות משפטית הגלויה על-פני ההחלטה, או פגיעה בעיקרי הצדק" (בג"ץ 20/59 קינסלי נ' רשם האגורות השיתופיות, פ"ד יד 2297, 2304 (1960); וכן ראו: בג"ץ 175/64 זהבי נ' רשם האגודות השיתופיות, פ"ד יח(2) 625, 627, (1964)). עם השנים, ניסוח עילות ההתערבות השיפוטית בהחלטת הרשם עבר שינויים, זאת לאור התמורות באשר לעילות הביקורת השיפוטית על החלטות מינהליות, ועל החלטות מינהליות שיפוטיות או מעין שיפוטיות. ההלכה, כפי שנתגבשה, מורה, כי מידת ההתערבות של בית-המשפט בהחלטותיו של רשם האגודות השיתופיות, בעת פֹעלו כגוף מעין שיפוטי, קרי – כבעל סמכות שיפוטית ייחודית, מוגבלת ושמורה למקרים שבהם "ההחלטה פגומה בטעות משפטית מהותית והצדק מחייב שבית המשפט יתערב בהחלטה" (כב' הנשיא ברק בבג"ץ 4222/95 פלטין נ' רשם האגודות השיתופיות, פ"ד נב(5) 614, 623 (1998); וכן ראו: בג"ץ 3815/92 פיין נ' רשם האגודות השיתופיות, פ"ד מז(2) 424, 427 (1993); וע"א 4245/00 חן נ' קיבוץ תל קציר, פ"ד נז (6) 10, 33 (2003)). ההלכה האמורה, שהותוותה בעניין מתחם התערבותו של בג"ץ בהחלטותיו של הרשם, חלה אף על בית-המשפט לעניינים מינהליים הדן בערעור מינהלי על החלטת הרשם, וזאת נוכח הוראת סעיף 8 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, תש"ס-2000, המורה כי "בית-משפט לעניינים מינהליים ידון בעתירה מינהלית ובערעור מינהלי בהתאם לעילות, לסמכויות ולסעדים שלפיהם דן בית-המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בשינויים המחויבים לגבי עתירה מינהלית ולגבי ערעור מינהלי" (ראו: עמ"נ (י-ם) 321/06 בעניין קבוצת רון ארצי, לעיל; עמ"נ (י-ם) 228/07 פרג'י נ' רשם האגודות השיתופיות (3.9.07); ועמ"נ (י-ם) סרוסי נ' קיבוץ עין גב (22.6.09)).

23. כאמור, הערעור נסב על החלטתה של עוזרת רשם האגודות השיתופיות למנות חוקר אשר יסייע לרשם להכריע בשאלת החברוּת של המערערים באגודה, על-רקע המחלוקות הכספיות שנתגלעו ביניהם. הערעור אף נסב על החלטת עוזרת הרשם להתלות את הליכי הבוררות, עד להכרעה בשאלת חברוּתם של המערערים באגודה בעקבות החקירה.

הביקורת השיפוטית על ההחלטה להתלות את הליכי הבוררות, אינה בסמכותו של בית-המשפט לעניינים מינהליים. סעיף 5 לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, קובע, בין-השאר, כי בית-המשפט לעניינים מינהליים ידון ב"ערעור המנוי בתוספת השנייה (להלן – ערעור מינהלי)". סעיף 1 לתוספת מונה בין יתר הערעורים המינהליים שבסמכות בית-המשפט לעניינים מינהליים – "ערעור על החלטת רשם האגודות השיתופיות לפי פקודת האגודות השיתופיות, למעט בענייני פירוק אגודות שיתופיות, בוררות בסכסוכים ועיקול זמני על נכסים". מכאן, שהחלטת רשם האגודות השיתופיות בענייני בוררות, ובכלל זה ההחלטה להקפיא את הליכי הבוררות אינה נתונה לסמכות בית-המשפט לעניינים מינהליים בגדרו של ערעור מינהלי.

ההחלטה העיקרית של עוזרת הרשם, קרי – ההחלטה למנות חוקר לשם הכרעה בשאלת חברותם של המערערים באגודה, נתונה לביקורת שיפוטית של בית-משפט זה במסגרת ערעור מינהלי, ובה אדון להלן.

24. סמכותו של הרשם לקבוע אם פלוני חבר באגודה, או שחדל להיות חבר בה, ולמנות חוקר לתכלית האמורה, נקבעה בתקנה 6 לתקנות החברוּת, הקובעת, כדלהלן:

"(א) רשאי הרשם לצוות על אגודה לתקן את פנקס החברים שלה לגבי אדם פלוני אם הוא חבר כדין באגודה או שאינו חבר בה או שחדל כדין להיות חבר בה ופנקס החברים אינו משקף פרטים אלה כהלכה, ומשניתן צו כאמור יראו את הפנקס לכל דבר כאילו תוקן; הרשם יפעל על פי תקנה זו בין מיזמתו ובין על פי בקשת אדם כאמור, ועד האגודה, או אגודה אחרת החברה באגודה או שהאגודה חברה בה.
(ב) לא יצווה הרשם על תיקון פנקס החברים לפי תקנת משנה (א) אלא לאחר שנערכה חקירה באגודה לפי סעיף 43 לפקודה בענינים הדרושים לדעתו למתן הצו כאמור, ונתן לצדדים הזדמנות להשמיע טענותיהם".

סעיף 43 לפקודת האגודות השיתופיות, שמכוחו מתמנה חוקר על-ידי הרשם, קובע:
"(1) רשאי הרשם על דעת עצמו, וחייב הוא עפ"י בקשת רוב חברי הועד, או עפ"י בקשת כל מוסד אחר שהורכב עפ"י תקנות האגודה או עפ"י בקשתם של לא פחות משליש החברים או עפ"י בקשה מברית הפיקוח שהאגודה מסונפת לה, לערוך חקירה או למלא את ידו של איזה אדם שהורשה לכך על ידו בכתב לערוך חקירה בענין הרכבה, דרכי עבודתה ומצבה הכספי של אגודה רשומה: בתנאי כי בהיערך חקירה ע"י הרשם שלא על דעת עצמו, רשאי הרשם לדרוש מאת המבקש או המבקשים שישלישו סכום שיספיק לכיסוי ההוצאות המשוערות של חקירה כזאת.
(2) על כל פקידי האגודה וחבריה למסור ידיעות בנוגע לעסקיה של האגודה, כאשר ידרוש הרשם או האיש המורשה על ידו".

25. מחלוקת בשאלת חברותו של פלוני באגודה שיתופית היא שאלה קונסטיטוציונית, קרי – שאלה בעלת אופי "חוקתי" מובהק, ומן הראוי כי זו תוכרע בבית-משפט ולא בבוררות, אף אם קיימים הסדרי בוררות בתקנון האגודה. עם זאת, כאשר מדובר במחלוקות כספיות, הרי שאין מניעה כי שאלת החברות תידון ותוכרע בבוררות, באורח אינצידנטלי בלבד (אוטולנגי, בוררות דין ונוהל, עמ' 205-203 (מהדורה רביעית – תשס"ה-2005); והאסמכתאות המפורטות שם). ואולם, החלטה שבגררה בשאלת חברותו של פלוני באגודה שיתופית, אגב הליך של בוררות בסכסוך כספי או בסכסוך אחר הנוגע לעסקי האגודה, לא תהווה מעשה בית דין – בשאלת החברות – בהליכים עתידיים. כאמור, הכרעה לגופה בשאלת פנקס החברים באגודה, נתונה על-פי הדין לרשם, זאת כאמור בכפוף למינוי חוקר, ועל החלטה שכזו ניתן להגיש ערעור מינהלי לבית-משפט זה.

החלטת עוזרת הרשם – לפיה ראוי להחליט בשאלת חברותם של המערערים באגודה שממנה נגזרת המחלוקת הכספית, באמצעות חוקר מטעם הרשם – ניתנה בסמכות כדין לפי תקנה 6 לתקנות החברוּת. ההחלטה הִנה סבירה, זאת הן לנוכח התמשכות ההליכים בין הצדדים בהליכי הבוררות המתנהלים ביניהם; והן לאור העובדה שהליך חקירתי כאמור, והחלטה של הרשם שתינתן לאחר החקירה, אמורים להכריע בשאלת החברוּת לגופו של עניין, במובחן מהכרעה בהליך של בוררות, שהִנה כאמור בבחינת הכרעה שבגררה שלא תהווה מעשה בית דין, ואשר לא תמנע התדיינויות עתידיות נוספות בין הצדדים בנושא הנדון.

סיכומם של דברים: המערערים לא הצביעו על עילה להתערבות בהחלטת עוזרת הרשם, בדבר מינוי חוקר מכוח סעיף 6 לתקנות החברוּת. ההחלטה נתקבלה על סמך תשתית עובדתית מספקת, ומתוך שיקולים ענייניים ובאה בגדרו של מתחם הסבירות.

26. על-יסוד האמור לעיל הערעור נדחה.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות, והפקדון יוחזר למערערים.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תקנון אגודה שיתופית

  2. תיקון תקנות אגודה שיתופית

  3. עורך דין אגודה שיתופית

  4. פטירת חבר אגודה שיתופית

  5. סמכויות ועד אגודה שיתופית

  6. סכסוך בין חברי אגודה שיתופית

  7. בוררות רשם האגודות השיתופיות

  8. ניגוד עניינים באגודה שיתופית

  9. תביעה נגד אגודה שיתופית בפירוק

  10. מינוי בורר - תקנון אגודה שיתופית

  11. בוררות בפני רשם האגודות השיתופיות

  12. זכויות יורשים רווחי אגודה שיתופית

  13. אחריות אישית חברי ועד אגודה שיתופית

  14. עתירה נגד החלטת רשם האגודות השיתופיות

  15. ערעור על החלטת רשם האגודות השיתופיות

  16. זכויות חבר אגודה שיתופית לקבל שטח חקלאי

  17. בקשה לשינוי רישום ברשם האגודות השיתופיות

  18. התערבות בשיקול דעת רשם האגודות השיתופיות

  19. המרצת פתיחה ביטול הסכם עם אגודה שיתופית

  20. ערעור על החלטת עוזר רשם האגודות השיתופיות

  21. עתירה לבג"ץ על החלטת רשם האגודות השיתופיות

  22. התערבות בית משפט בהליך פירוק אגודה שיתופית

  23. סמכות עניינית בתביעה נגד אגודה שיתופית בפירוק

  24. סמכות עניינית ביטול החלטת רשם האגודות השיתופיות

  25. סמכות ביהמ''ש לעניינים מנהליים לדון בהחלטות רשם האגודות השיתופיות

  26. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון