קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיגור שכלי קל אצל ילדים ביטוח לאומי: .1המערער, אביה של הילדה ילידת שנת 1985(שתיקרא להלן: "X"). X סובלת מפיגור שכלי קל עד בינוני. עקב פיגור זה, X איננה מדברת והיא זקוקה לסיוע אף בפעולות יום יום. .2המערער הגיש למשיב תביעה לגימלת ילד נכה בגין X, לפי תקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה, עזרה ללימודים וסידורים לילד נכה), התש"ם- 1980(שתיקראנה להלן: "התקנות"). .3המשיב דחה את התביעה, בהסתמך על הערכה תפקודית שנערכה בידי אחות בריאות הציבור, גב' רחל פרג'ון, ביום 13/10/96, וכן על חוות דעת רפואית ותפקודית, שנערכה על ידי רופא מוסמך מטעם המשיב, ד"ר יהושע צרפין, ביום .23/4/95 .4המערער ערר על קביעת המשיב, בפני ועדה לעררים לענין ילד נכה, שדנה בערר ביום 16/4/97(ותיקרא להלן: "הועדה"). הועדה החליטה לדחות את הערר ועל החלטתה זו הוגש הערעור שבפני. .5תמצית טענות ב"כ המערער א. ההערכה התפקודית של גב' פרג'ון היתה לקויה והמשיב טעה בהסתמכו עליה. ב. המשיב התעלם ממצבה הקשה של X, ומהיותה נזקקת לעזרת הזולת בצורה מוחלטת. ג. לא ניתנה למערער זכות טיעון בפני המשיב ו/או לא התאפשר לו להגיש מסמכים רפואיים ו/או חוות דעת נוגדת. לא ניתנה למערער האפשרות לטעון כנגד ההערכה התפקודית. ד. על המשיב לבוא לקראת המבוטחים ואם בית הדין ידחה את הערעור המערער ייצא מקופח. על סמך אלה ביקש ב"כ המערער כי בית הדין יקבע שהמערער זכאי לגימלת ילד נכה עבור X ולחלופין, שX תיבדק מחדש. .6תמצית טענות ב"כ המשיב א. המערער טען בפני הועדה והיא רשמה את טענותיו. ב. הועדה נהגה על פי התקנות וטענותיו של ב"כ המערער כנגד שיטת ההערכה על ידי אחות בריאות הציבור, אין מקומן בבית הדין. ג. אין פגם משפטי בהחלטת הועדה ואין גם טענה המצביעה על טעות משפטית. .7בטרם דיון בערעור לגופו אעיר כי טענותיו של ב"כ המערער כפי שפורטו בכתב הערעור, מכוונות כל כולן לשלב ההחלטות שקיבל המשיב, טרם החלטתה של הועדה. בכך, התעלם ב"כ המערער מהעובדה שעל פי המצב החוקי הנוכחי, מוגבלת סמכותו של בית הדין לבחינת הערעור על החלטתה של הועדה, ערעור בשאלות משפטיות בלבד, כאמור בסעיפים 222(ד) ו- 213לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-.1995 .8זכות הטיעון א. כזכור, טען ב"כ המערער כי למערער לא ניתנה זכות הטיעון. אמנם, בכתב הערעור הועלתה הטענה כלפי המשיב עצמו, אך במהלך הדיון בערעור הסב ב"כ המערער את הטענה כלפי הועדה. ב. הועדה, כגוף מעין שיפוטי וככל בעל סמכות על פי דין, חייבת בשמירת עיקרי הצדק הטבעי, ועל כן, חייבת לאפשר למי שהיא באה להחליט בעניינו, לטעון בפניה. לפיכך, אין לקבל בענין זה את טענת ב"כ המשיב, כי המערער לא העלה כל טענה על טעות משפטית. אי-מתן זכות טיעון, על ידי הועדה, מהווה טעות משפטית. ג. אולם, על אף היותה של טענת ב"כ המערער בדבר העדר מתן זכות הטיעון, טענה בעלת אופי משפטי, דינה להידחות. קבלת הטענה היתה מחייבת בירור עובדתי של אופן הדיון בפני הועדה, כלומר, היה צורך בראיה על כך שהמערער ניסה לטעון דבר מה והדבר לא ניתן לו או שהוא ניסה להגיש מסמכים רפואיים והועדה מנעה זאת ממנו. גם בערעורים העוסקים בשאלות משפטיות, כגון הערעור שבפני, ניתן לדון בטענות עובדתיות על אופן הדיון בועדה, אולם, טענות עובדתיות מעין אלה, יש לפרט בתצהיר (במיוחד כך הדבר כשהמערער מיוצג). המערער לא הגיש תצהיר על אופן הדיון בפני הועדה, ואין מקום לקבל ממנו טענות עובדתיות על מה שהיה בפני הועדה. ד. יתרה מכך, אף אם הייתי רואה את טענותיו של ב"כ המערער כאילו נטענו בתצהיר מטעמו, הרי שלא היה ניתן לקבוע כי הועדה פגעה בזכות הטיעון של המערער. ב"כ המערער לא ידע כלל לטעון אם המערער ניסה להגיש לועדה מסמכים או אם רצה להגיש חוות דעת נוגדת או אם ניסה לטעון והדבר לא ניתן לו. ב"כ המערער כלל את כל סוגי הטענות האמורות במסגרת טענה כללית אחת, כשבין החלופות נרשמות המיליות "ו/או", ובהעדר טענה ספציפית כלשהי על פגיעה בזכות הטיעון, לא ניתן להתייחס ברצינות לטענה מעין זו כאילו היא מבטאת טענה עובדתית אמיתית כנגד הועדה. ה. עיון בפרוטוקול הועדה מלמד שהועדה רשמה את תלונותיו של המערער על תפקודה של X, מכאן שהמערער טען בפני הועדה, אם כי, ככל הנראה, לא באריכות. ו. אשר על כן, אני דוחה את טענות ב"כ המערער ככל שהן מתייחסות לפגיעה בזכות הטיעון של המערער. .9כל שאר טענותיו של ב"כ המערער הינן טענות שאינן במישור המשפטי ואין באפשרותי לקבלן, בשל הוראות המחוקק, כמצויין בסעיף 7לעיל. .10להנחת דעתם של המערער ושל בא כחו, אעיר כי בחנתי את החלטת הועדה, לגופה, לבחון אם ניתן למצוא בה טעות משפטית שהמערער לא טען לה, אך לא מצאתי טעות כזו. .11תקנה 1לתקנות מגדירה, בין השאר, את ההגדרות הבאות (ההגדרות לא יובאו כלשונן אלא רק בחלקן החשוב למתן פסק הדין): "תלוי בעזרת הזולת" - מי שתלוי במידה רבה בעזרת הזולת ברוב שעות היממה (או מעבר לכך). "פעולות יומיום" - פעולות לבישה, אכילה, הגיינה אישית ורחצה, ניידות עצמית בבית והקשור בפעולות אלה. "ילד תלוי בעזרת הזולת" - מי שכתוצאה מליקוי תלוי בעזרת הזולת בצורה החורגת במידה ניכרת מהרגיל אצל בני גילו בביצוע פעולות יומיום. .12תקנה 2(א) לתקנות קובעת כתנאי מינימלי לזכאות לגימלת ילד נכה, שהילד יהיה תלוי בעזרת הזולת במידה רבה ברוב שעות היממה. .13מכאן שהמשיב (וכן הועדה) היו אמורים להחליט אם מצבה של X, כתוצאה מליקוייה, מזקיק אותה לעזרת הזולת לפחות במידה רבה וברוב שעות היממה, לשם ביצוע פעולות לבישה, אכילה, הגיינה אישית ורחצה, ניידות עצמית בבית והקשור בפעולות אלה, בצורה החורגת במידה ניכרת מהרגיל אצל בני גילה. .13הועדה מצאה כי X עצמאית בפעולות הניידות בבית, והאכילה, כי היא נזקקת לסיוע מועט בהלבשה ובטיפול בהפרשות, וכי היא נזקקת לסיוע "במידה רבה" ברחצה. הועדה היתה מודעת להיזקקותה של X לעזרת הזולת וכן לכך שהיזקקות זו חורגת מהרגיל אצל בני גילה, אלא שכאמור לעיל, רק בענין אחד (רחצה) היתה ההיזקקות "במידה רבה", כך שאין מדובר בהיזקקות כזו "ברוב שעות היממה", ועל כן, לא ניתן לקבוע שהועדה טעתה, משפטית, בכך שלא ראתה את מצבה של X כמצדיק מתן גימלה למערער. .14אשר על כן, ומשלא מצאתי טעות משפטית בהחלטת הועדה, אני דוחה את הערעור. .15אין צו להוצאות. .16כל אחד מהצדדים זכאי לבקש, בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, רשות לערער על פסק דין זה, תוך 30יום מיום שפסק הדין יומצא לו.פיגור שכליקטיניםביטוח לאומי