קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיטורי חייל מילואים - ביטוח לאומי: .1מדובר בערעור על החלטת ועדת התעסוקה (להלן הועדה") לפי חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) תש"ט - 1949(להלן - "החוק") מיום 19.5.97בה הוחלט, כי המערערת פיטרה את המשיב בהיותו בשרות מילואים ובניגוד לסעיף 41א' וסעיף 41ב' לחוק ולפיכך זיכתה המשיב בפיצוי כספי ובכפוף לעובדה, כי באם קיבל תגמול בגין תקופת שרותו במילואים ממוסד כלשהו לרבות המוסד לביטוח לאומי, יהיה על המשיב להחזיר הכספים למוסד זה מיד עם קבלת הכספים שנפסקו לטובתו על פי החלטת הועדה. המערערת טוענת בכתב הערעור, כי המשיב לא פוטר בשל שרות המילואים ולטענתה, הועדה טעתה בהחלטתה בשל העובדות הבאות: א. המערערת הינה חברה לכח אדם והמשיב עבד מטעמה במוסד "טללים". הסיבה האמיתית לפיטורי המשיב היתה בגין העדרויות רבות מעבודה. מדובר במשיב שעבד עם אוכלוסיית מפגרים שפיתחה תלות במשיב והעדרויותיו מהעבודה לרבות נסיעתו למשך חודש ימים באוגוסט 1996, פגעה קשות בתיפקודו ומסיבה זו החליט מזמין העבודה מטעם המערערת, כי המשיב לא יוחזר לעבודה. ב. המשיב לא מילא אחר מיכסת השעות השבועיות שנדרש לעבוד במוסד "טללים". ג. המשיב פוטר על ידי גורם בלתי מוסמך במערערת, מדובר במזכירה שחתמה על מכתב הפיטורים. מזכירה זו חתמה על מכתב הפיטורים ללא סמכות, ללא כל הרשאה כאשר מכתב הפיטורים נוסח וניתן בידי המשיב על ידי הפעלת לחץ מטעמו, כאשר המשיב ניסח נוסח המכתב, היינו, כי פוטר בשל גיוסו לשרות מילואים. ד. ישיבת הועדה מיום 19.5.97נוהלה על ידי חברי הועדה בצורה שאינה אובייקטיבית, אינה הוגנת ותוך חוסר שוויון בוטה בין יחסה למשיב לבין יחסה לנציגי המערערת. ה. שגתה הועדה בהחלטתה כאשר פסקה למשיב פיצויים חוזיים בשיעור שכרו לתקופת היותו בשרות מילואים מיום 13.10.96עד ליום .7.2.97 ו. שגתה הועדה בהחלטתה כאשר קבעה, כי הפיטורים נכנסו לתוקף ביום 8.2.97 וחייבה המערערת לשלם למשיב תמורת הודעה מוקדמת בגובה של שכר חודשי. ז. המערערת מציינת, כי בגין שרות המילואים היה המשיב זכאי לקבל כספים מהמוסד לביטוח לאומי ולפיכך אינו זכאי, לטענתה, לפיצוי בגין גובה השכר הנטען. .2המשיב הגיש "כתב הגנה" לערעור בו מציין, כי נעדר מעבודתו בחודש אוגוסט 96כאשר נסע לאפריקה לארוע משפחתי, אולם בכפוף לאישור מנהלת מעון "טללים". מדובר בנסיעה על חשבון ימי חופשה שנתית. לאחר חזרתו, עבד חודש וחצי במעון עד לגיוסו לצה"ל ביום .13.10.96 אולם כאשר שב משרות המילואים ורצה לחזור לעבודה סרבו לקבלו חזרה, שכן גייסו עובדת אחרת אשר שימשה כמחליפה של המשיב בעת שרותו הצבאי ואשר הובאה על ידו. המשיב מצרף לתגובתו מכתב נושא כותרת: "מכתב פיטורים" ללא תאריך בו מפורטת תקופת עבודתו של המשיב תוך ציון העובדה כי סיים את עבודתו עקב גיוסו לצבא. בדיון שהתקיים בפני בית הדין חזרו הצדדים על טעוניהם המפורטים שפורטו לעיל והמציאו לבית הדין פרוטוקול הועדה לרבות החלטתה. בין היתר, הוגשו המוצגים הבאים: מע/ 1- פרוטוקול ישיבת הועדה מיום .19.5.97 מע/ 2- מכתבה של מנהלת המעון הגב' וייצמן חנה המופנה למנהל המערערת ומיום .23.2.97 מע/ 3- מכתב נוסף של מנהלת המעון המופנה למזכירת ועדת התעסוקה ומיום .30.4.97 מע/ 4- מכתב מאת המשיב לועדת שרות התעסוקה מיום 26.2.97בו מפרט המשיב כי החליט לבטל את התביעה כנגד המערערת ומהסיבות שפורטו במכתב. מטעם המשיב, הוגש מסמך מש/ 1- מכתב מאת המשיב לועדת שרות התעסוקה מיום 27.2.97בו חוזר בו המשיב ממכתבו בדבר ביטול התביעה ומיום .26.2.97(מכתב שסומן מע/4). ב"כ המערערת בדיון טוען, כי סיבת פיטוריו של המשיב היו העדרויות רבות לרבות יציאה לחו"ל ל- 3שבועות ומפנה למכתביה של הגברת וייצמן מע/ 2ומע/ 3אשר היו לטענתו בפני הועדה אם כי הועדה לא התייחסה למסמכים הנ"ל. בית הדין אישר הצגת המסמכים הנ"ל מהם עולה, כי הגב' וייצמן לא התייצבה לדיון בפני ועדת התעסוקה בגלל התחייבויות קודמות כפי שמפרטת במכתביה. לטענת המערערת, דבריה של המזכירה כפי שעולה מפרוטוקול הדיון לא נרשמו כלל בהחלטה תוך הפניית בית הדין לטענה, כי המזכירה העידה כי מכתב הפיטורים ניתן על פי בקשת המשיב ונתנה בידי המשיב המכתב בשל יחסי ידידות עמו, כאשר מנהל המערערת לא נמצא במקום לרבות הסמנכ"ל וכאשר המשיב מבקש לקבל מכתב כי פוטר עקב מילואים. לטענת המזכירה, עילת הפיטורים היו העדרויות המשיב והמשיב ביקש לשנות העילה לפיטורים עקב מילואים. המשיב סותר הטענה, כי מכתב הפיטורים ניתן עקב לחץ . לטענתו, רצה לחזור לעבודה וביקש מכתב על מנת שידע מה יעלה בגורלו, מזכירת המערערת הבטיחה לו, כי המכתב יהיה מוכן במשרדה, ולטענתו, במידה ולא יכולה היתה לקבל אישור מהממונים עליה לא היתה צריכה ליתן בידו המכתב, אולם המשיב לא לחץ עליה כלל. .3ההחלטה. מטיעונו של המשיב עולה, כי היה בשרות מילואים במשך 3חודשים במסגרת שלב ב' לעולים חדשים. אין מחלוקת, כי המשיב היה בתקופה נשוא המחלוקת ב"שרות צבאי" או "שרות חלקי" לרבות שרות שהוגדר על ידו כ"שרות מילואים". הוראות החוק חלות על העסקתו של המשיב ופיטוריו ועל כך אין מחלוקת בין הצדדים. על פי סעיף 41לחוק, שעניינו "זכות עובד בשרות חלקי" מפורט, כי: (א) העדרו של עובד מעבודתו במפעל לרגל שירות חלקי לא ייראה כהפסקה ברציפות עבודתו במפעל, ואם פיטר בעל מפעל עובד בשל שירותו בשירות חלקי, בטלים הפיטורים. (ב) לא יפטר בעל מפעל עובד בתקופת היותו בשירות חלקי אלא בהיתר מאת ועדת תעסוקה; ועדת תעסוקה שהיא כללית רשאית לתת היתר כללי לענין סעיף קטן זה. (ג) במנין ימי ההודעה המוקדמת לפיטורים לא יבואו הימים שבהם נמצא העובד בשירות חלקי. (ד) בהליך לפני ועדת התעסוקה לפי סעיף 21, על בעל המפעל הראיה שהפיטורים כאמור בסעיף קטן (א) היו בשל טעם שאיננו שירותו של העובד בשירות חלקי. הוראות סעיף זה הוחלו גם על שרות מילואים מכוח הפסיקה ולאחרונה במסגרת תיקון חוק שרות הבטחון (תיקון מס' 9) התשנ"ח - .1997 הועדה לאחר ששמעה טעוני הצדדים פסקה, כי המשיב פוטר בגין יציאתו למילואים וכי נטל השכנוע להוכיח ההפך מוטל על המערערת והמערערת לא עמדה בנטל הנ"ל. הועדה נתנה משקל לעובדה, כי מנהלת המעון הגב' וייצמן לא העידה לפניה, כי היו סיבות אמיתיות אחרות שגרמו לפיטוריו בעת היותו של המשיב בשרות מילואים, כגון: מכתבי התראה. כן מפנה הועדה לעדותו של מר תורן בפניה, כי "הקש ששבר את גב הגמל" מבחינתם, או מבחינת המעסיק בפועל, היינו, מזמין העבודה, היתה העובדה, כי המבקש הודיע שיאלץ להעדר 4חודשים בגין יציאתו למילואים. הועדה לא התרשמה, כי המזכירה, הגב' פרידמן, הוציאה ונתנה בידו של המשיב מכתב פיטורים תחת לחץ ומפנה לעדות המזכירה , כי היא זו שנסחה את המכתב. יצויין, כי מכתב הפיטורים ניתן בידי המשיב לאחר תחילת שרות המילואים כאשר מועד סיום העבודה נרשם כיום: 12.10.96, היינו, לתחולה רטרואקטיבית, יום לפני תחילת המילואים. בית דין בשבתו כערכאת ערעור אינו מתערב בממצאים עובדתיים אשר נקבעו על ידי הערכאה שפסקה לאחר שמיעת עדויות הצדדים והתרשמה ממהימנותה, אלא במקרים חריגים. אין זה המקרה שלפנינו. אמנם, מתוך עיון בפרוטוקול החלטת הועדה לרבות טעוני הצדדים בפני, עולה, כי טרם יציאתו של המשיב לשרות מילואים, לא ניתן בידו מכתב פיטורים אלא לאחר תחילת השרות ולתקופה רטרואקטיבית החל מיום גיוסו, אולם אין מחלוקת בין הצדדים, כי המשיב פוטר מעבודתו בתוך תקופת שרות המילואים אולם הצדדים חלוקים על העילה לפיטורים. עובדה מוסכמת זו, על עצם פיטורי התובע בזמן היותו בשרות מילואים, מביאה למסקנה, כי מדובר בהליך שנעשה בניגוד להוראות סעיף 41ב' היינו, פיטוריו של המשיב ללא היתר מאת ועדת התעסוקה. מתוך עיון בפרוטוקול החלטת הועדה עולה, כי המשיב ביקש מכתב פיטורים (עמ' 6לפרוטוקול) שכן לטענתו שום דבר לא היה ברור לגבי עתידו והמצב היה מעורפל ומר תורן, מנכ"ל המערערת מודה בעדות, כי מכתב הפיטורים יצא באישורו, אך לא בנוסח הסופי, היינו, פיטורים בשל יציאה לשרות צבאי אלא לטענתו, פוטר בשל העדרויותיו הרבות (עמ' 7לפרוטוקול). טענתו המסתברת של מנכ"ל המערערת, כי למעשה המשיב לא פוטר, שכן לא פוטר על ידי הגורם המוסמך במערערת, אין לה על מה לסמוך ובכל מקרה, מכתב הפיטורים שניתן בידי המשיב לא בוטל לאלתר על ידי המערערת, לא הוצעה למשיב הצעה לחזור למקום עבודתו לאחר סיום שרות המילואים, כל אלה מובילים למסקנה החד משמעית כי המשיב פוטר בעת היותו בשרות מילואים ללא היתר. די בכך על מנת לפצותו בהתאם להוראות החוק. ובאשר לעילת הפיטורים, לא מצאתי כל מקום להתערב בהחלטת הועדה בענין הנדון לאור עיון בפרוטוקול דיוניה ונימוקי החלטתה התואמים האמור בפרוטוקול. למותר לציין, כי הגברת וייצמן חנה לא התייצבה להעיד בפני הועדה ואין בפני כל ראיה, כי מכתביה שהוצגו בפני היו בפני הועדה טרם מתן החלטתה אולם בכל מקרה אין בכך כדי לשנות ממסקנת בית הדין בערעור. הסעד שפורט בהחלטת הועדה תואם את הוראות החוק ולא מצאתי כל מקום להתערב בהחלטה הנ"ל. אין בפני בית הדין ערעור על החלטת הקיזוז בסיפא של החלטת הועדה, מדובר בקיזוז כספים אשר במידה והמשיב היה זכאי לקבלם מאת המוסד לביטוח לאומי, נצטווה לקזז מכספי הפיצוי שנפסקו לו על ידי הועדה. .4לפיכך דין הערעור - להידחות. המערערת תשלם למשיב הוצאות בשיעור 750ש"ח כולל תוך 30יום שאם לא כן ישא הסך הנ"ל הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום פסק הדין ועד לתשלום בפועל.צבאמילואיםפיטוריםחייליםביטוח לאומי