קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיטורי נהג משאית: .1לפנינו תביעה לתשלום חלף הודעה מוקדמת ופיצויי פיטורים, ומנגד תביעה שכנגד שהוגשה על ידי נתבעת מס' 1, כנגד התובע, בשל נזקים שגרם לה. .2הנתבעת מפעילה משאיות הנושאות מערבל בטון, והתובע שימש נהג של אחת מהם מיום 17/07/94ועד 02/08/96, עת פוטר. העבודה בוצעה באופן שמשאיות של הנתבעת הובילו בטון ממפעלי בטון בהתאם להתקשרויות בין המפעלים לבין הנתבעת. כל משאית היתה מסיעה במשך היום "מספר נגלות" ובהתאם למספר זה, היה מפעל הבטון, משלם לנתבעת. עם תום יום העבודה, היה התובע נוסע עם המשאית לביתו ומחנה אותה שם, ולמחרת היום היה נוסע ישירות למפעל הבטון לבצע את ההובלות. לנתבעת משרד בבאר-שבע, בו עובדת מזכירה וממנו מנהל נתבע מס' 2, את עסקיה של הנתבעת. .3לטענת הנתבעים, התובע ביקש העלאת שכר כחודשיים לפני פיטוריו וזו לא אושרה לו ולכן גמר בליבו לחבל בעבודה עד שהנתבעים יפטרו אותו והוא יזכה בפיצויי פיטורים. לטענתם, כדי להגשים את כוונתו התובע איחר במכוון לעבודה, ועזב את העבודה בטרם עת. בעקבות זאת, הגיעו תלונות רבות נגדו ורווחי הנתבעת מהמשאית שהפעיל, ירדו. התובע הוזהר כמה פעמים אך לא שעה לאזהרה והמשיך להגיע באיחור לעבודה ולסיימה בטרם עת. כראיה לכך, הוגש מכתבה של חב' אלפא בטון נושא תאריך 02/08/96, בו מודיעה חברת אלפא בטון כי התובע מגיע באיחור ויוצא לפני סיום העבודה ובכך הוא גורם נזק למפעל ולנתבעת מס' .1הנתבעת נדרשה לפעול להפסקת העדרויותיו של התובע שאם לא כן, תאלץ להסיק מסקנות לגבי המשך פעילות המשאית אצל חברת אלפא בטון. .4לטענת הנתבעת, לאחר שהתובע הוזהר שלא לפגוע בעבודה ושלא לאחר, ולא שעה לאזהרה, הוא נדרש להחנות את המשאית בסמוך למשרד. לטענתה התובע התעלם מדרישה זו ונסע עם המשאית לביתו, באופקים. לנתבע מס' 2, הגיע באותו יום 02/08/96, הודעה כי התובע עזב את מקום העבודה בטרם עת, בשעה 13.00לערך, והנסיונות ליצור עימו קשר טלפונית לא הצליחו ואז החליט הנתבע מס' 2, לנסוע, עם עובד אחר, יהושוע פרומן, לביתו של התובע באופקים. התובע נמצא בביתו. בין התובע לנתבע מס' 2, התקיימה שיחה. לטענת הנתבע מס' 2, אמר לו התובע, באותה שיחה, שהוא יסיים את העבודה מתי שהוא רוצה ושהוא יסע עם המשאית הביתה. התובע נדרש למסור את מפתחות המשאית, הוא סירב והחל לגדף ולאיים על הנתבע מס' . 2זה האחרון, הזעיק את המשטרה ובתיווכם של השוטרים נמסרו לו מפתחות המשאית. ביום 05.08.96נשלח לתובע מכתב פיטורים. .5מר יהושוע פרומן, העובד שהיה עם נתבע מס' 2, באירוע המתואר לעיל בסעיף 4, העיד, כי התובע גידף ואיים על נתבע מס' 2וסירב למסור את מפתחות המשאית. אלה נמסרו רק לאחר התערבות המשטרה. .6הגב' מירב ניסן, שהיתה המזכירה שעבדה במשרד הנתבעת, העידה כי שוחחה באחד הימים עם התובע וזה אמר לה, כמשיח לפי תומו, כי יעשה ככל שלאל ידו, כדי שיפטרו אותו גם אם יהיה צורך לעזוב את העבודה בלי אישור. .7לטענת התובע, לאחר שביקש העלאת שכר שלטעמו היתה מגיעה לו, צעק עליו שותפו של נתבע מס' 2, "תעוף מהמשרד, תשאיר את המפתחות על השולחן אם אתה רוצה תלך". מאותה עת, המשיך לעבוד כרגיל, והגיע לעבודה בשעות הרגילות וסיים עם סיום העבודה ואין אמת בטענות הנתבעים כאילו ביקש לחבל בעבודה ולכן היה מאחר לבוא, ומקדים לצאת. לדבריו לא היו תלונות כנגדו והמכתב של חב' אלפא בטון שהוגש לנו, הינו מכתב "מוזמן". .8בהתיחסו לתצהירה של הגב' מירב ניסן,מסר התובע, כי הוא אינו נכון וכך גם בהתיחסו לתצהירו של מר פרומן לגביו אמר, כי יש בו דברים לא נכונים. לדבריו, לאחר שביקש כאמור העלאת שכר, הנתבעת ביקשה להמאיס עליו את העבודה ולגרום לו להתפטר. חרף זאת המשיך לשרת בנאמנות את הנתבעת. .9אני מעדיף את גירסת הנתבעים, וקובע כי התובע בכמה הזדמנויות איחר להגיע למפעל ויצא בטרם הסתיימה העבודה וכי ביום 02/08/96, עת התבקש למסור את מפתחות המשאית, לנתבע מס' 2, קילל אותו קללה נמרצת ואף איים עליו. מסגרת המשפטית: .10לטענת הנתבעים, התובע פוטר בנסיבות המצדיקות פיטורים ללא פיצויים בשל התנהגותו הרעה. על פי סעיף 17לחוק פיצוי פיטורים, מונחה בית הדין על ידי ההסכם הקיבוצי הכללי החל על המספר הגדול של עובדים במדינת ישראל הוא תקנון העבודה שנקבע בהסכם קיבוצי כללי מיום 19/09/1962, שתוקן ביום 18/06/1978, בין התאחדות התעשיינים לבין ההסתדרות הכללית. .11בתקנון העבודה נקבעה רשימה של עבירות משמעת המחולקת לשלוש קבוצות כאשר בצידה של כל קבוצה, מפורטים רשימה של עונשים משמעתיים מירביים. בקבוצה הראשונה, בסעיף 51א' לתקנון העבודה, נקבע כעבירה משמעתית "עזב מקום עבודתו בזמן העבודה בלי רשות ובלי סיבה סבירה". בסעיף 52א', נקבעה עבירה משמעתית: "לא ציית להוראות ההנהלה בקשר לעבודה". ובסק' 51ג' נקבע כעבירה משמעתית, "היכה, התקוטט". בקבוצה השלישית, בסעיף 53א', נקבע כעבירה משמעתית, "הפר משמעת באופן חמור". .12העונש המירבי ביחס לעבירת משמעת לפי סעיף 51א', הינו הפסקת עבודה ללא תשלום עד לשלושה ימים. העונש המירבי ביחס לעבירת המשמעת לפי סעיף 52א' הינו, פיטורים מעבודה בלי הודעה מוקדמת ועם תשלום פיצויי פיטורים. .13בקבוצה השלישית, שהינה הקבוצה שבה מופיעות עבירות משמעותיות חמורות יותר, מפורטות עבירות של גניבה, מסירת סודות המעביד, ועבירה פלילית חמורה. העונש המירבי בגין עבירות אלה, הינו פיטורים ללא הודעה מוקדמת וללא פיצויי פיטורים. נציין כי אף במקרה בו הורשע עובד בגניבה ממעבידו משך תקופה ארוכה ולאחר מכן אף שיבש את הליכי החקירה, קבע בית הדין הארצי כי אין לשלול ממנו את מלוא פיצויי הפיטורים אלא רק את מחציתם וראה דב"ע נז/76- 3שגרירות ארצות הברית של אמריקה - עיזבון המנוח - מאיר מנשה ( טרם פורסם). .14נראה לי, כי התנהגותו של התובע, אינה נכנסת בגדר העבירות שבקבוצה השלישית. ספק אם ניתן לומר כי מדובר בהפרת משמעת חמורה. אך אף אם תימצי לומר, שהתנהגותו אכן נכנסת לגדר הפרת משמעת חמורה, מסקנתי דלהלן אינה משתנה. .15הענישה הנקובה בצד כל אחת מקבוצות העבירות הנ"ל, הינה הגבול העליון לסמכות הענישה שאינו דוחה אפשרויות של עונשי ביניים, לפי שיקול דעת, כפי שמסכם זאת כב' הנשיא ס. אדלר בפסק הדין, דב"ע נז/76- 3הנ"ל. "יש להביא בחשבון כי פיטורים לכשעצמם הם עונש חמור באשר משמעותם, זכויות ותק, העלאה בדרגה, וכיוצא באלה, ופיטורים על סנקציה כספית, עם מתן הודעה מוקדמת לא כל שכן". דב"ע לא/3- 3רהיטי ירושלים רים בע"מ - ניסים יוסף פד"ע ב 215, .219 .16לאחר שקילת מכלול נסיבות הענין, נראה כי אין לשלול מהתובע את פיצויי הפיטורים. יחד עם זאת, לאחר האירוע האחרון ביום 02/08/96, לא ניתן היה להמשיך ולהעסיקו ולכן יהיה זה נכון לשלול ממנו את הזכאות להודעה מוקדמת וכפועל יוצא מכך את התשלום חלף הודעה מוקדמת. סכום פיצויי הפיטורים, הנקוב בתצהירו של התובע, הינו 144, 6ש"ח. בהתאם לתקופת עבודתו ושכרו האחרון. התובע כלל לא נחקר על כך והנתבעת לא הביאה גירסה אחרת. כיון שכך, אנו קובעים כי סכום פיצוי הפיטורים לו זכאי התובע, הינו 144, 6ש"ח. התביעה שכנגד: .17בענין זה טענה הנתבעת כי התובע חיבל בעבודה במזיד וגרם לה הפסדים. התובע נשאל על כך במהלך חקירתו והסביר שאכן בחודש יולי 96היתה התדרדרות בעבודה בגלל הירידה בענף הבניה וכי החשבוניות שצורפו לתצהירו של נתבע מס' 2, מתייחסות למערבלים של חברה אחרת ואילו מערבל שמספרו 230הנזכר באותה חשבונית, שונה בקיבולת שלו מהמערבל עליו עבד, שלו קיבולת הקטנה ב % 50משל מערבל זה. .18לא השתכנעתי שניתן להשוות בין העבודה של הנתבעת לבין החשבוניות של החברה האחרת, כהן מאיר. נציין כי גם, בין שני מערבלי הבטון הנזכרים בחשבונית של חב' כהן מאיר יש פער של כ - % 30ולא ברור ממה נובע פער זה, ולא הוכח מה מקור ההפרש בין החשבון שהוצא למערבל מס' 85על סך - 230, 16ש"ח למערבל עליו עבד התובע מס' 224על סך - 922, 13ש"ח. הנתבעת, היא התובעת שכנגד, לא הרימה את נטל ההוכחה הרובץ לפתחה, בענין התביעה שכנגד ולפיו התובע אכן גרם לנזק ומהו שיעור הנזק. כיון שכך, דין התביעה שכנגד להידחות. סוף דבר. .19הנתבעים ישלמו לתובע תוך 30יום מהיום, פיצויי פיטורים בסך - 144,6 ש"ח, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה על פי חוק פסיקת ריבית והצמדה מיום 03/08/96ועד התשלום בפועל. לא ישולם הסכום האמור, תוך התקופה הנ"ל, הוא ישא פיצויי הלנה על פי חוק הגנת השכר מיום 03/08/96ועד התשלום בפועל. התביעה שכנגד, נדחית. הנתבעים ישלמו לתובע הוצאות משפט בסך - 000, 1ש"ח.נהג משאיתפיטוריםמשאית